בעקובה

**בעקובה**
**بعقوبة**
	גשר החוצה את נהר דיאלא בעיר בעקובה
	גשר החוצה את נהר דיאלא בעיר בעקובה
מדינה / טריטוריה	עיראק
חבל ארץ	מחוז דיאלא
מושל	מות'נא א-תמימי
שטח	580 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	268,866 (2014)
קואורדינטות	33°45′N 44°38′E / 33.750°N 44.633°E
אזור זמן	UTC +3:00

בַּעְקוּבַּה (בערבית: بعقوبة) היא בירת מחוז דיאלא בעיראק, ממוקמת כ-50 ק"מ צפונית מזרחית לבגדאד. זוהי עיר בעלת חשיבות היסטורית, תרבותית וגאופוליטית. תחת הח'ליפות העבאסית, הייתה זו עיר משגשגת שנודעה במטעי התמרים ובבוסתני הפירות שלה, והאזור שסביבה נודע כפורה והיה מאוכלס בכפרים רבים. העיר שימשה תחנה חשובה בכביש בגדאד-ח'וראסאן, שהיה חלק מדרך המשי והתבלינים. פליטים נוצרים אשורים רבים הועברו לעיר על ידי הבריטים, שנתנו להם את חסותם, במהלך מלחמת העולם הראשונה.^[1]

מקור השם עריכה

למקור השם בעקובה מספר הסברים אפשריים: הראשון, הלקוח מן השפה הארמית, גורס שפירוש השם בעקובה הוא "בית העונשין" ונראה שבעקובה נבחרה בעבר להיות משכנו של בית כלא שבו ריצו נידונים את עונשי מאסרם.^[2]

פירוש נוסף לשם בעקובה, גם הוא מהשפה הארמית, הוא "בית השומר" או "בית יעקוב" ונראה כפירוש מאוחר בהרבה, שרותם את שמה של העיר לאירוע שקרה בו בתקופה מאוחרת: העיר שימשה כמחנה פליטים אשורים שברחו מרצח העם האשורי ומחוץ לה הוקם מחנה פליטים שהכיל בין 40,000 ל-50,000 פליטים. לפי הסבר זה לשמה של העיר, העיר נועדה כביכול לשמור על הפליטים ולהגן עליהם מפגיעה.

היסטוריה עריכה

בעקובה היא עיר עתיקה שנוסדה ככל הנראה בתקופה הסאסאנית. בסוף המאה ה-19, ציין גאי לה-סטריינג' (אנ') את מספרם הרב של הפרדסים ומטעי הדקלים בשטחה של בעקובה והדגיש כי היא הייתה העיר הראשונה בדרך ח'וראסאן (חבל ארץ במרכז אסיה), שהדרך למזרח עברה בה לאחר חורבן העיר נהרוואן.^[3]

שפע המים ופוריותה של אדמת בעקובה הפכו אותה לאתר התיישבות מתאים מאוד לבני העמים הקדומים. חפירות ארכאולוגיות חשפו גם ממלכות ומרכזים עירוניים אחרים על גדות נהר דיאלא מחוץ לבעקובה. היסטוריונים זרים מאמינים שבעקובה – כמו אזורים אחרים בעיראק – קיבלה את חשיבותה ממיקומה על אחת מדרכי המסחר הקשורות לדרך המשי שהשתרעה מרומא לסין, בחלק המחבר בין בגדאד ונהרוואן.^[4]

רוברט אדמס (מורה אדוה יטה אמריקאי, גישה פילוסופית רוחנית המדגישה את היעדר הדואליות הבסיסי) אומר שבעקובה לא הוזכרה הרבה בספרים הישנים למרות גילה, והסיבה, כפי שהוא רואה אותה, היא שבתקופות קדומות לא היו דרכים שעברו בקרבת העיר ולכן היא לא הייתה חשובה מספיק כדי להיזכר בכתביהם של מטיילים וגאוגרפים שמיעטו להגיע אליה. עם זאת, אחרי שדרך ח'וראסאן החלה לעבור בה וחיברה אותה לדרך המשי – דבר שקרה רק בתקופה מאוחרת יחסית – העיר הפכה לתחנת עצירה עבור אנשים שונים (במקום שיעברו בנהרוואן) אשר תיעדו אותה וכתבו עליה וכך היא הוזכרה בספרים לעיתים קרובות יותר.

בסאלנאמה (ספר השנה הסטטיסטי) (אנ') של האימפריה העות'מאנית משנת 1909, צוין שבעיר בעקובה יש 800 בתים, 70 חנויות, 14 בתי קפה, 12 ח'אנים, שני מרחצאות, שני מסגדים, בית ספר אחד למבוגרים, שלושה בתי ספר יסודיים, מבנה ממשלתי ("סראיה"), בית עירייה, סניף דואר ומרפאה אחת. העיר הייתה ידועה בכמות הח'אנים שנבנו בתחומה, ככל הנראה בשל קרבתה לנהר. בתקופה העות'מאנית נראה שהיה בעיר רק מסגד אחד, "מסגד השוק", הקיים, ככל הנראה, עוד מהתקופה העבאסית.^[2]

קרבתה של העיר בעקובה לבגדאד, הבירה הפוליטית וההיסטורית של המרחב, הפכה אותה ל"עיר צל", עיר קטנה יותר לעומת העיר השכנה לה, בגדאד, כזו שפחות משאבים הופנו אליה וכך נשלל ממנה פוטנציאל הצמיחה והשגשוג כמו לעיר הגדולה. רבים מתלמידיה עוברים לבגדאד לצורך לימודיהם ורבים מתושביה עובדים בבירה במקום לפתח את העיר עצמה (בשל השם הטוב שהיה לבגדאד).

גאוגרפיה ודמוגרפיה עריכה

מחוז דיאלא מעורב ומאוכלס ברוב ערבי שבתוכו מיעוט כורדי. אוכלוסיית העיר מונה כ–268,866 תושבים, נכון לשנת 2014. מרבית תושבי המחוז והעיר הם סונים אך ביניהם יש גם מיעוט שיעי.^[5]

בעקובה שוכנת על גדתו השמאלית של נהר דיאלא (אחד מיובליו של החידקל), עובדה שתורמת לפריחה החקלאית באזור. נאמר כי לאורך ההיסטוריה בעקובה נודעה בפירות ההדר הטובים שלה וכן במטעים ובבוסתנים הרבים הפזורים בסביבתה ולעיתים כונתה בספרות "אם התפוזים" (אום אל-בורתוקאל).^[2] היא הרבה פעמים נחשבת כמעין נווה מדבר קטן. בעקובה נמצאת על נתיב השיירות הישיר בין בגדאד לכרמאנשאה, המדאן ומרכזים חשובים אחרים באיראן. בתי הלבנים והבוץ והצריפים של העיר מוסתרים כמעט לחלוטין מהגדה הימנית של הנהר.^[6]

אקלים וגידולים חקלאיים עריכה

האקלים בבעקובה חם ומדברי. במרבית חודשי השנה ובקיץ יכולות הטמפרטורות להגיע לכ-43 מעלות והטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות. מכיוון שלאזור אקלים מדברי, הגשמים המעטים שלהם זוכה העיר יורדים רק בחודשי החורף. הפרופסור עלאווי עבד אל-רזאק אל-ח'שאלי מתאר בספרו "הצצות לתולדות בעקובה" כי בעקובה מוקפת בחגורה ירוקה של מטעים עשירים בעצי הדר, הנפוצים שבהם הם תפוזים ולימונים כאחד. ריבוי עצי הפרי בעיר הוא תיאור קבוע של העיר בכתביהם של מטיילים שעברו בה לאורך ההיסטוריה, ובשל החקלאות המפותחת שפרסמה אותה, היא נקראה "אם התפוזים". בעיר מתקיים פסטיבל הדרים שנתי שהחל בשנות ה-70 של המאה ה-20 ומתקיים מאז פעם בשנה. למרות זאת, התפשטות היישובים ופיתוחם כמו גם הטמפרטורות הגבוהות, נגסו אט-אט בשטחי העצים הטבעיים בסביבות העיר והרסו רבים ממטעיה, שהיו צמודים לאזורי מגורים עד שכמעט גבלו בכמה נקודות בנהרות. הדבר מעיד על חוסר המודעות הסביבתית של האוכלוסייה המקומית ושל שלטונות המחוז והמדינה כאחד.^[4]

אקלים בבעקובה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	16.0	18.4	22.4	28.6	35.7	41.2	43.8	43.5	39.9	33.4	24.7	17.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	4.6	6.1	9.4	14.3	19.6	23.3	25.6	25.0	21.3	16.3	10.6	5.9
משקעים ממוצעים (מ"מ)	30	35	33	24	7	0	0	0	0	3	21	33
מקור: אתר Climate Data

מחנה הפליטים בבעקובה עריכה

ערך מורחב – רצח העם האשורי

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הבריטים שלטו בדרך שבין בגדאד לבעקובה. הם הקימו באזור מחנה פליטים גדול על מנת להילחם במורדים ולהגן על הדרך.^[4] הפליטים במחנה נחלקו באופן הבא: כשליש היו ארמנים מאזור ימת ואן שבמזרח טורקיה של ימינו; כשליש נוסף היו מבין האשורים שמקורם בהרי זגרוס שבטורקיה ובמישורי אורמיה וסלמאס שבאיראן; וכשליש אחרון של אשורים נתיני איראן.^[7]

העיר שכנה על נתיב השיירות הישן צפונה מבגדאד לכרמאנשאה והמדאן שבאיראן, שאליו נסעו הפליטים. מסילת ברזל שהקימו הבריטים כדי לחבר את העיר לבגדאד כדי לספק את קו החזית שלהם עברה גם היא דרך העיירה, וחצתה את נהר דיאלא על גבי גשר עץ. האתר שנבחר למחנה נמצא מעברו של גשר זה, על גדתו הימנית של הנהר. תעלת מים קטנה, שנקראה במקורות הבריטיים "עות'מאניה", הזרימה למחנה מים מנהר דיאלא וסיפקה מי שתייה ורחצה לכשני שלישים מאוכלוסיית המחנה. התעלה סיפקה גם מים למתחם בעלי החיים הגדול שנמצא בפינה הדרום-מערבית של המחנה.

כשנפתח המחנה, היו שיעורי התמותה בקרב תושביו גבוהים מאוד: 50 או 60 מקרי מוות נרשמו ביום בשנת 1918, כאשר אוכלוסייתו מנתה כ-20,000 נפש. פליטים רבים ששהו במחנה נפלו קורבן לדיזנטריה, לאבעבועות שחורות ולמחלות אחרות. בשל סיבה זו פעלו במחנה עד לסוף שנת 1918 שלושה בתי חולים שדה. יצוין כי בסוף שנה זו הוכפלה אוכלוסיית המחנה והוא הפך להיות "המרכז העירוני" הגדול ביותר באזור, אף יותר מהעיר בעקובה עצמה.^[8]

ניהול המחנה בבעקובה על-ידי הרשויות הבריטיות היה, במילותיו של חבר בפרלמנט הבריטי, היה "יקר להפליא". הגנרל ה"ה אוסטין, ששירת במחנה מאז הקמתו וכתב ספר על ימיו במחנה מחנה בתחילת 1920, לאחר שכבר שב לבריטניה, העריך את עלות ההקמה והתפעול של המחנה ב"כמה מיליוני לירה שטרלינג".^[8]

הפיגוע בבעקובה עריכה

ב-28 ביולי 2004 התרחש בבעקובה פיגוע גדול ליד שוק מקומי ותחנת משטרה. לפי עדי ראייה, מחבל דרס המוני אנשים שעמדו בתור מחוץ לתחנת המשטרה והמתינו להירשם כמתנדבים. בנוסף, היה ברכב מטען חבלה שהתפוצץ מיד לאחר הדריסה. עוצמת הפיצוץ הייתה עצומה והרגה במקום את כל 21 האנשים שעמדו בתור. בסך הכל נהרגו בפיגוע 68 עיראקים ועשרות נפצעו. כתוצאה מהפיגוע, העיר בעקובה הוכרזה כמרכז הפעולות של אל-קאעדה בעיראק מסוף 2003 עד לתחילת 2006. לאחר מכן, העיר הפכה למקום מרכזי עבור פעילות ארגוני טרור שפעלו תחת אל-קאעדה בעיראק, שפעלו בעיר לאחר מבצע הנחשול משנת 2007 שבו, חוסל (לפחות לכאורה) ארגון אל-קאעדה בעיראק. בסופו של דבר, נכנסו הכוחות האמריקאיים לעיראק ואילצו את הארגון לעבור למקום אחר.^[9] עם זאת, בעקבות הפיגוע ב-2004, התרחש בעיר גל של פיגועים נוספים, ביניהם פיגוע גדול בשנת 2008, שבו התפוצצו שני מחבלים מתאבדים בתוך קהל של מגויסים חדשים לצבא העיראקי וגרמו למותם ולפציעתם של עשרות אנשים.^[10]

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא בעקובה בוויקישיתוף

בעקובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ The Editors of Encyclopaedia Britannica, Diyālā River, Britanica, ‏20.7.1998
^ ¹ ² ³ סעד מוחמד רחים, זכרה של עיר שופעת פרדסים, מרכזים צוּפיים וח'אנים. בעקובה העתיקה: מה נותר ממנה? הגיאוגרפיה בירכה אותה אך ההיסטוריה לא עשתה עמה צדק!, באתר עיתון אל-מדא, ‏24 בינואר 2008 (בערבית)
^ G. Le Strange, The Lands Of The Eastern Caliphate, New York: Barnes & Noble, 1873, עמ' 58-59
^ ¹ ² ³ ודיע אל-עוביידי, בעקובה: ביוגרפיה של מקום, באתר אל-חיוואר אל-מותמדן, ‏24 בינואר 2008 (בערבית)
^ KIMBERLY KAGAN, The Battle for Diyala, Institute for the Study of War, 2007, עמ' 1-18
^ BRIGADIER-GEN. H. H. AUSTIN, THE BAQUBAH REFUGEE CAMP, 46 Orris Ave., Piscataway, NJ 08854 USA: Gorgias Press, 2006
^ Assyrian Christians, THE BAQUBAH REFUGEE CAMP, Manchester: 5 & 7 Greengate, Salford.: THE FAITH PRESS, 1920
^ ¹ ² Benjamin Thomas White, Humans and Animals in a Refugee Camp: Baquba, Iraq, 1918–20, Journal of Refugee Studies Volume 32, Issue 2, June 2019, עמ' 216-236
^ Scores killed in Iraq bomb attack, BBC, ‏28 July 2004
^ עיראק: 28 הרוגים בפיגוע התאבדות כפול, באתר ynet, 15 ביולי 2008

[1] The Editors of Encyclopaedia Britannica, Diyālā River, Britanica, ‏20.7.1998

[:0-2] ¹ ² ³ סעד מוחמד רחים, זכרה של עיר שופעת פרדסים, מרכזים צוּפיים וח'אנים. בעקובה העתיקה: מה נותר ממנה? הגיאוגרפיה בירכה אותה אך ההיסטוריה לא עשתה עמה צדק!, באתר עיתון אל-מדא, ‏24 בינואר 2008 (בערבית)

[3] G. Le Strange, The Lands Of The Eastern Caliphate, New York: Barnes & Noble, 1873, עמ' 58-59

[:1-4] ¹ ² ³ ודיע אל-עוביידי, בעקובה: ביוגרפיה של מקום, באתר אל-חיוואר אל-מותמדן, ‏24 בינואר 2008 (בערבית)

[5] KIMBERLY KAGAN, The Battle for Diyala, Institute for the Study of War, 2007, עמ' 1-18

[6] BRIGADIER-GEN. H. H. AUSTIN, THE BAQUBAH REFUGEE CAMP, 46 Orris Ave., Piscataway, NJ 08854 USA: Gorgias Press, 2006

[7] Assyrian Christians, THE BAQUBAH REFUGEE CAMP, Manchester: 5 & 7 Greengate, Salford.: THE FAITH PRESS, 1920

[:2-8] ¹ ² Benjamin Thomas White, Humans and Animals in a Refugee Camp: Baquba, Iraq, 1918–20, Journal of Refugee Studies Volume 32, Issue 2, June 2019, עמ' 216-236

[9] Scores killed in Iraq bomb attack, BBC, ‏28 July 2004

[10] עיראק: 28 הרוגים בפיגוע התאבדות כפול, באתר ynet, 15 ביולי 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]