רמי דנוך

**רמי דנוך**
לידה	12 ביולי 1951 (בן 72); שכונת התקווה, תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	רחמים דנוך
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1967
שיתופי פעולה בולטים	צלילי העוד

רמי (רחמים) דנוך (נולד ב-12 ביולי 1951) הוא זמר ישראלי. ממקימי להקת צלילי העוּד.

ילדות ותחילת הקריירה עריכה

רמי דנוך נולד בשכונת התקווה שבתל אביב למשפחה דתית ממוצא תימני ולו שלוש אחיות. בגיל 7 הצטרף למקהלת בית הכנסת בשכונתו. במקהלה היה חבר גם משה גיאת. בגיל 10 החל להופיע בלהקתו של הזמר היוצר, נגן העוּד שלמה מוקעה. דנוך, שלמד בישיבה תיכונית, שיחק כדורגל בנעוריו בקבוצת בני יהודה תל אביב, אך בלחץ אביו נאלץ להפסיק לשחק עקב חילול השבת. בגיל 16 הקים להקה שהופיעה בחתונות ונקראה "להקת הצוקים". את שירותו הצבאי עשה בבסיס חיל התובלה בית נבאלא. במהלך השירות היה שותף להרכב שהופיע בבסיסי חיל התובלה. לאחר שירותו הצבאי הצטרף כנגן דרבוקה להופעותיה של אהובה עוזרי, שאותה הכיר בשירותו הצבאי, ולעיתים הוא שר בהופעותיה שירים תימניים.

צלילי העוּד עריכה

ערך מורחב – צלילי העוד

בשנת 1973, עם נישואיו, עבר דנוך להתגורר בקריית אונו. הוא ראה בגינה ציבורית את קרוב משפחתו יהודה קיסר, אשר סבותיהם אחיות, מנגן בגיטרה. דנוך שבפעם הקודמת פגש את קיסר כילד, הציע לקיסר שנהג עד אז לנגן בעיקר מוזיקה עם השפעות מערביות, להקים עמו להקה. ההרכב נקרא בתחילה בשם "צלילי העוד והנבל", שעל אף שמו לא כלל נגינת עוד ולא נגינת נבל. הלהקה שילבה כלי נגינה מזרחיים ומערביים וניגנה בחתונות ובמועדונים. דנוך היה הסולן, קיסר הגיטריסט וחברים נוספים בלהקה היו נגן הקאנון דוד גזלה ונגן כלי ההקשה דוד יסין. הלהקה הקליטה קלטת שהופצה באופן לא מסחרי בקרב מכריהם וחבריהם. הקלטת שהושמעה בתחנה המרכזית בתל אביב, הגיעה לידי "האחים אזולאי" שהחתימו אותם והפיקו עבורם אלבום מסחרי, עם אותם השירים אך בהפקה מקצועית יותר. האלבום הראשון "ביצוע מקורי תקליט מספר 1" שיצא ב-1975 כלל את השירים "איילת חן", "חסידה צחורה", "בזכרי ימים ימימה", "לנר ולבשמים", "שלום לבן דודי" ו"חנהל'ה התבלבלה". עטיפת התקליט עוטרה באיור של רקדנים ממוצא תימני ושל נרגילה גדולה. השירים שהוקלטו לאלבום היו שירים שהיו מושרים בחפלות ולא נכתבו במיוחד ללהקה.

להקת צלילי הכרם שקמה אף היא באותה תקופה הוציאה זמן קצר לאחר מכן אלבום שבו ארבעה מהשירים היו זהים לשירים שהקליטו "צלילי העוד" ויצאו מאוחר יותר ("חסידה צחורה", "בזכרי ימים ימימה", "איילת חן" ו"חנה'לה התבלבלה"), מה שהוביל לסכסוך מתוקשר בין שתי הלהקות. הסכסוך הוביל למערכת יחסים עכורה בין דקלון לרמי דנוך שנמשכה למעלה מארבעים וחמש שנים עד לשנת 2018 בה הכריזו השניים על פיוס, והופיעו במופע משותף^[1]. "צלילי העוד" הוחתמה למסע הופעות על ידי יהודה טלית כאשר דודו אלהרר ביים את המופע ויעקב בנאי ביצע קטעי קישור.

מתחילת שנות ה-70 ועד לאמצע שנות ה-80, הקליטה הלהקה שמונה אלבומים נוספים שזכו להצלחה רבה.

לאחר התפרקותה של צלילי העוד עריכה

בשנים 1990–2003, בעקבות תהליך של התחזקות דתית, הוריד דנוך מנפח פעילותו והתרכז בהופעות באירועים דתיים וכנסי החזרה בתשובה בלבד. בשנת 2003 החל דנוך לחזור לתודעת הקהל. בשנים 2003 - 2004 התאחדה צלילי העוד למסע הופעות בו חברו יחד דנוך ויהודה קיסר, ובשנת 2009 התאחדה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף^[2]. במלאת 30 שנה להקמתה הוציאה הלהקה אלבום אוסף.

בשנת 2012 דנוך הקים את פרויקט "הפקולטה" בו חברים ששי יעיש, שותפו בעבר לצלילי העוד, בנו רונן דנוך, זוהר יעיש, בנו של ששי יעיש, וקובי שי^[3].

בשנת 2016 הופיע בחלק האמנותי של טקס הדלקת המשואות לרגל יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל בשיר "חסידה צחורה" עם יהודה קיסר ומירי מסיקה^[4].

בשנת 2018 נערך פיוס בין דנוך לבין דקלון מ"צלילי הכרם", שסיים את הסכסוך הארוך בין שתי הלהקות. באוגוסט 2018 החלו דנוך ודקלון לצאת בסיבוב הופעות משותף^[5]. למופע המשותף נלווה דואט שהקליטו לשירים "איילת חן" ו"גדליה רבע איש" בעיבודים חדשים ובהפקה מוזיקלית של דודו טסה וניר מימון.

בנובמבר 2018 זכה בפרס משרד התרבות והספורט לאמנים ותיקים בקטגוריית זמר עברי. זוכים נוספים שהוכרזו בקטגוריה היו קורין אלאל ושם טוב לוי^[6].

חיים אישיים עריכה

דנוך נשוי בשנית ואב לחמישה ומתגורר בראשון לציון. בשבתות הוא משמש כחזן בבית כנסת בעירו. בתו, השחקנית פרלה דנוך, נשואה למני צוקרל, המוכר ככוכב הילדים "מני ממטרה". בנו של דנוך מנישואיו הראשונים הוא הזמר רונן דנוך, ובן נוסף הוא המפיק המוזיקלי ישי דנוך.

דיסקוגרפיה עריכה

עם צלילי העוד:

ביצוע מקורי תקליט מספר 1 - 1975
ביצוע מקורי תקליט מספר 2 - 1975
ביצוע מקורי תקליט מספר 3 - 1976
ביצוע מ-ורי תקליט מספר 4 - 1976
ביצוע מקורי תקליט מספר 5 - 1977
אמצע הדרך - 1981 (אלבום אוסף)
רמי דנוך ולהקת העוד - 1981
אהבת הנווד - 1981
היו זמנים - 1981
פעמי הגאולה - 1982
סיפור חיים - 1984
בנתיב הזכרונות - 1984

קריירת סולו

כפיים - 1986
צללים - 1986
כמו שפעם - 1993
פוסע אל האושר - 1997
נגן לי עוד - 2006
רחמן בינבדע - 2007
רמי דנוך באוסף שירי זהב קודש 2009

קישורים חיצוניים עריכה

רמי דנוך, באתר שירונט
רמי דנוך - ביוגרפיה (אורכב 07.12.2018 בארכיון Wayback Machine), באתר של אחים ראובני
דיסקוגרפיה: להקת צלילי העוד, באתר סטריאו ומונו
צלילי העוד, מנצח: תום כהן, באתר מרחיבים דעת
בן שלו, עוד חוזר הניגון, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
דודי פטימר, ‏סולן "צלילי העוד": "אין עליי ערך בגוגל, המורשת הולכת לאבדון", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2017
אסף נבו, יאללה סולחה, באתר ישראל היום, 19 ביולי 2018
תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – רמי דנוך (הגרסה הארוכה), סרטון באתר יוטיוב, ספטמבר 2018
דודי פטימר, ‏ההתנזרות מפוליטיקה והגידול הסרטני: רמי דנוך בריאיון חושף, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2023

הערות שוליים עריכה

^ אסף נבו, יאללה סולחה, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018
^ עינב שיף‏, עוד להיט, באתר וואלה!‏, 01 באפריל 2009
^ אסף נבו, ‏רמי דנוך ו"הפקולטה" במחרוזת שירי "כוורת", באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2012
^ איתמר אייכנר, עוד – להיט, באתר ynet, 4 במאי 2016
^ רז שכניק, זה הזמן לסולחה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
^ רן בוקר, הוכרזו זוכי משרד התרבות בפרס לאמנים ותיקים לשנת 2018, באתר ynet, 27 בנובמבר 2018

[1] אסף נבו, יאללה סולחה, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018

[2] עינב שיף‏, עוד להיט, באתר וואלה!‏, 01 באפריל 2009

[3] אסף נבו, ‏רמי דנוך ו"הפקולטה" במחרוזת שירי "כוורת", באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2012

[4] איתמר אייכנר, עוד – להיט, באתר ynet, 4 במאי 2016

[5] רז שכניק, זה הזמן לסולחה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018

[6] רן בוקר, הוכרזו זוכי משרד התרבות בפרס לאמנים ותיקים לשנת 2018, באתר ynet, 27 בנובמבר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]


לידה	12 ביולי 1951 (בן 72) שכונת התקווה, תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	רחמים דנוך
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1967
שיתופי פעולה בולטים	צלילי העוד