שם טוב לוי

זמר ישראלי

שם טוב לוי (נולד ב-4 בפברואר 1950) הוא זמר, פסנתרן, חלילן, מעבד, מפיק ומלחין ישראלי, מהמשפיעים בתרבות הישראלית, מחלוצי הרוק המתקדם בישראל. ידוע בשיתופי הפעולה שלו עם אריק איינשטיין, ובחברותו בלהקות "קצת אחרת" (עם שלמה גרוניך ושלמה יידוב) וב"צליל מכוון" (עם יצחק קלפטר ושלמה יידוב). לוי הוא זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים.

שם טוב לוי
לידה 4 בפברואר 1950 (בן 74)
ישראלישראל רחובות, ישראל
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1969
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה, בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל אביב
עיסוק זמר, מלחין
סוגה רוק מתקדם, פופ, מוזיקה קלאסית, ג'אז, מוזיקה בלקנית
שפה מועדפת עברית
כלי נגינה חליל צד, פסנתר, קלידים
שיתופי פעולה בולטים אריק איינשטיין, שלמה גרוניך, קצת אחרת, ששת, צליל מכוון, אנסמבל שם־טוב לוי, גידי גוב
פרסים והוקרה

פרס אקו"ם למפעל חיים
פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר

פרס אריק איינשטיין
פרופיל ב-IMDb

במהלך הקריירה הארוכה שלו, הוציא לוי אלבומי סולו הנחשבים לאבני דרך במוזיקה המתקדמת בישראל, לצד עבודה עם מוזיקאים רבים, ובהם אריק איינשטיין, אסתר עופרים, יהודית רביץ, שלמה יידוב, יצחק קלפטר, עפרה חזה, שלמה גרוניך ורבקה זהר.

ביוגרפיה עריכה

לוי נולד בשכונת שעריים שברחובות להורים מבולגריה. הוא החל ללמוד נגינה על חליל צד בגיל 13, אצל החלילן סרג'יו פיידמן[1]. בהמשך רכש את השכלתו המוזיקלית המקצועית בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ברקלי למוזיקה שבבוסטון, ארצות הברית.

את דרכו המקצועית החל לוי כחלילן בלהקת פיקוד המרכז, בתוכניותיה "רד אלינו לבקעה" (1969) ו"ליד הירדן" (1970), לצידם של שלמה בראבא, ניצה שאול, עמרי ניצן, שלומית אהרון, אפרת לביא, דורון סלומון, גליה ישי.

בשנת 1972 הלחין לוי שניים משירי אלבומו של אריק איינשטיין "יסמין": "שיר של אחרי מלחמה" למילים של איינשטיין ו"דון קישוט" למילים של יהונתן גפן. שיתוף פעולה ראשוני זה הביא בעשורים הבאים ליציאתם של מספר אלבומים משותפים לאיינשטיין וללוי. באלבומו הבא של איינשטיין, "ארץ ישראל הישנה והטובה", עיבד לוי את כל השירים, למעט שני שירים שהוקלטו שנה קודם לכן עם להקת הצ'רצ'ילים, וכמו כן הלחין את הלהיט "יכול להיות שזה נגמר" למילים של יהונתן גפן.

בשנת 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים, הלחין לוי את שירו של יהונתן גפן "הנסיך הקטן", שאותו מצא בטורו של גפן במעריב. ב-1974 השתתף באלבומו של אריק איינשטיין "סע לאט" בנגינה על פסנתר ובעיבודי מיתרים. בשנים 1974–1975 היה לוי חבר בהרכב "קצת אחרת" לצד שלמה גרוניך ושלמה יידוב. בין השירים המוכרים שביצע ההרכב ללחניו היו "הנסיך הקטן" ו"קטע שמי". ב-1976 יצא אלבומו הראשון של לוי כסולן, "מצב רוח", מתוכו בלט השיר "שירי סוף הדרך" שהלחין למילותיה של לאה גולדברג.

בשנת 1977 השתתף לוי יחד עם עוד חמישה מוזיקאים, ובהם יהודית רביץ ועדי רנרט, בלהקת "ששת". בין השירים המוכרים באלבומה של הלהקה היו "סמבה ברגל שמאל" (יעקב גלעד/יהודית רביץ), "ענבלים" ("בדרך הגדולה") (נתן אלתרמן/שם טוב לוי) ו"בלילות הסתיו" (דוד פוגל/שם טוב לוי). באותה שנה הלחין ועיבד לוי למילותיו של מאשה קלו את שיר "כוכב מטייל" שביצע דודו זכאי בפסטיבל שירי הילדים השמיני.

בשנת 1979 חבר לוי למוזיקאים יצחק קלפטר ושלמה יידוב, ויחד הם יצרו את השלישייה "צליל מכוון". אלבום הלהקה, שנקרא בפשטות "צליל מכוון", כלל להיטים רבים. השירים שאותם תרם לוי לאלבום הם "(סמבה) סיפורו של יום" (שם טוב לוי וצפנת לוי/שם טוב לוי), "יכול להיות שזה נגמר" (יהונתן גפן/שם טוב לוי), "בלדה לאיו" (צפנת לוי/שם טוב לוי) ו"בלילה" (אברהם חלפי/שם טוב לוי. אין להתבלבל בין השיר הזה לשיר "בלילה" של טהרלב/קלפטר, שאותו עיבד שם טוב לוי וביצעו קלפטר ויעל לוי בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך ב־1980). באותה שנה גם הלחין ועיבד את פסקול הסדרה התיעודית עמוד האש, וניצח על התזמורת שביצעה את המנגינה בסדרה. ב-1981 הוציא את תקליטו השני כסולן, "התעוררות". בין השירים המוכרים באלבום היו "התעוררות", "סמבה צ'יק" (שהוקדש לפסנתרן הג'אז האמריקאי צ'יק קוריאה), "שובי לביתך" שכתבה דליה רביקוביץ ונעימת הפתיחה של סדרת הטלוויזיה "עמוד האש". בהקלטות האלבום השתתפו מלבד לוי, גם אלונה טוראל בפסנתרים, דריו מלכי בסינטיסייזר, מורדי פרבר בגיטרות, מיקי שביב בגיטרה בס, מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, להקת "ברור חיל" בכלי הקשה ברזילאיים ונגנים נוספים.

בשנת 1982 הקליט לוי את האלבום "ארץ שמש" יחד עם דפנה ארמוני, אפרים שמיר ומזי כהן. האלבום כלל שירים מצליחים כ"הידעת את הדרך", "גב אל גב", "נמה יפו" וחידוש ל"בין נהר פרת ונהר חידקל" של חיים נחמן ביאליק. במאי 1983 הוציא לוי עם שלמה גרוניך את "אלבום משפחתי", שנקרא כך משום שהשניים היו נשואים באותה עת לאחיות צפנת ירון ונירית ירון. לוי הלחין וביצע באלבום את השירים "בלילות הסתיו" ו"תנו אהבה", ואת הקטעים הכליים "ריקוד ההוביטים" ו"הלב נפתח".

בשנים 1983–1985 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומיה של עפרה חזה "שירי מולדת" ו"שירי מולדת ב'", והלחין את להיטה "גורל אחד". בספטמבר 1986 הוציא את האלבום "נעימות מולדת", שכלל גירסות אינסטרומנטליות לשירים שעיבד לחזה במסגרת הפרויקט "שירי מולדת".

בשנת 1984 חבר לוי לראשונה מזה עשור לזמר אריק איינשטיין, ליצירת האלבום "פסק זמן". לוי הלחין את כל עשרת שירי האלבום למילותיו של איינשטיין, למעט השיר "יעקב ועשיו" שאת מילותיו חיבר חיים נחמן ביאליק. שירים בולטים באלבום מתוך האלבום: "הוא חזר בתשובה", "פסק זמן", "שלוש ארבע לעבודה" ו"זה בראש שלך". את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית. צוות הנגנים באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי. לוי עצמו ניגן באלבום על קלידים, חליל ושר קולות. בהמשך העשור המשיך לוי להתארח באלבומיו של איינשטיין, ובהם האלבום "הייתי פעם ילד".

ב-1987 הפיק לוי את אלבומה של רבקה זהר "עבריה", עיבד את רוב שיריו ואף הלחין שלושה מהם.

במרץ 1988 יצא אלבומו של לוי "שוחד", שבו נכללו השירים "נח" ו"פתרון זמני". בהקלטות השתתפו מלבד לוי גם יצחק קלפטר בגיטרות, אלון אולארצ'יק בבס, ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה, משה לוי בסינתיסייזרים גרי אקשטיין בתיכנות תופים ונגנים נוספים.

ב-1992 יצא אלבום אוסף של לוי "שירים נבחרים", וב-1995 הוציא שני אלבומים של קטעים אינסטרומנטליים: "בשביל הנשמה" שהוקלט בהופעה חיה וכלל עיבודים חדשים למוזיקה שהלחין בעבר ו"מוזיקה מהסרטים", שכלל מוזיקה שהלחין לסרטי קולנוע ישראליים. באותה שנה הוציא גם אלבום משותף עם אריק איינשטיין, "יש בי אהבה", שהוא תוצר של סדרת הקלטות מהשנים 19911994. בלטו באלבום עיבודיו לשיר הנושא, "בגללך", סע לאט ב'", ו"לבכות לך". שנה לאחר מכן הוציא לוי עם אריק איינשטיין את האלבום "קצת לקחת חזרה", שבו עיבד והפיק מוזיקלית את כל השירים, למעט שני שירים שעיבד יוני רכטר. אלבום זה הכיל בעיקר חידושים לשירי עבר מהזמר העברי.

ב-1997 יצא אלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים" שאת מרבית שיריו עיבד לוי, וכן ניגן בהקלטות בפסנתר, קלידים, אקורדיון וחלילית.

ב-1999 הוציא לוי את האלבום "99'", שבו נכלל השיר "באה מוזיקה" בדואט עם ארקדי דוכין, לו צולם גם קליפ.

בפברואר 2005 הוענק ללוי פרס על מפעל חיים למלחין מטעם אקו"ם[2]. מנימוקי השופטים:

שם טוב לוי הוא מלחין, שרמת הדיוק בהלחנה שלו מפתיעה ומפעימה כאחד. ליבו לא נגרר אחר אופנות ואחר מוזיקה משתלחת ורגעית. משנות השבעים ואילך יצר שם טוב לוי, רצף עשיר ופורה של יצירה, שהמאפיין המרכזי שלו הוא הלחנה מורכבת, אך עם זאת ישירה, המדברת אל תוך הלב ומרגשת.

בשנת 2007 הוציא לוי עם ההרכב "אנסמבל שם־טוב לוי" את האלבום "תחנות רוח". האלבום משלב ג'אז, מוזיקה ים-תיכונית, מוזיקה בלקנית ובארוק, וכולל קטעים אינסטרומנטליים לצד שיריו של לוי.

בשנת 2010 הוציא יחד עם ההרכב את האלבום "בן אדמה". על אף שניתן להגדיר את סגנונות המוזיקה של האלבום כדומים לסגנונות שבקודמו, באלבום זה שם לוי דגש על פיוטים ושירת ימי הביניים. נכללים באלבום זה לחנים שלו למילים של ר' אברהם אבן עזרא ("אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַׂר") ור' יהודה הלוי ("בֶּן אֲדָמָה") וכיוצא בזה.

בשנת 2015 חבר שם-טוב לאבי לייבוביץ ותזמורת הג'אז הישראלית, תזמורת בעלת שם עולמי בתחום הג'אז, ויחד הוציאו את האלבום "בחברה טובה". האלבום התבסס על מופע שהעלו בעבר האורקסטרה עם לוי ובו עיבודים חדשים לשירים מובחרים של לוי מכל השנים.

חיים פרטיים עריכה

נשוי להילה, עובדת סוציאלית, ולהם שני ילדים. מתגורר בתל אביב.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי סולו עריכה

  • מצב רוח, 1976
    • מהדורת דיסק (כולל חידוש לשיר "דון קישוט" בביצוע לוי, ארקדי דוכין ואריק איינשטיין), 1994
    • מהדורה מחודשת, 2008
  • התעוררות, 1981
  • טווס הזהב - קטעים אינסטרומנטליים, 1984
  • נעימות מולדת, 1986
  • שוחד, 1987
  • בשביל הנשמה (אינסטרומנטלי), 1995
  • 99, 1999

עם קצת אחרת עריכה

  • קצת אחרת (עם שלמה גרוניך ושלמה יידוב), 1974

עם ששת עריכה

עם צליל מכוון עריכה

  • צליל מכוון (עם שלמה יידוב ויצחק קלפטר), 1979

עם אנסמבל שם־טוב לוי עריכה

שיתופי פעולה עריכה

פסקולים עריכה

אוספים עריכה

  • שירים נבחרים (כולל חידוש ל"שיר של אחרי מלחמה" בביצוע סולו של לוי), 1992
  • המיטב, 2012

הקלטות נוספות עריכה

מוזיקה לתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה עריכה

תיאטרון עריכה

קולנוע עריכה

טלוויזיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שם טוב לוי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אחיו של אמן הקלרינט, גיורא פיידמן
  2. ^ גבע קרא עוז, יותר עדיף שם טוב, באתר ynet, 15 במרץ 2005