נתניה

עיר בישראל
(הופנה מהדף רמת טיומקין)

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.

נתניה
NetanyaCoa.svg
סמל העיר נתניה
Flag of Netanya.svg
PikiWiki Israel 2898 Netanya טיילת המצוק בנתניה.jpg
טיילת המצוק שבנתניה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מרים פיירברג-איכר
גובה ממוצע[1] ‎28 מטר
תאריך ייסוד 1929
סוג יישוב עיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 231,058 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 6
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 7,957 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 18
תחום שיפוט[2] 29,040 דונם
    - דירוג ארצי 68
32°19′55″N 34°51′18″E / 32.332°N 34.855°E / 32.332; 34.855
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 117
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4283
    - דירוג ארצי 76
לאום ודת[2]
יהודים: 90.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 9.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.2%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 7.3%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 11.9%
גילאי 30 - 44 18.8%
גילאי 45 - 59 15.8%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 18.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 89
–  יסודיים 57
–  על-יסודיים 47
תלמידים 36,648
 –  יסודי 21,633
 –  על-יסודי 15,015
מספר כיתות 1,459
ממוצע תלמידים לכיתה 27.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל נתניה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
www.netanya.muni.il
תמונת מזרקת החבצלת בכיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010)
המזרקה בכיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית.
צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר
חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון

העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר.

העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס, והיא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.

היסטוריהעריכה

 
מצוקי החוף של נתניה, ינואר 2022

הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל מונד ועמק חפר לעתיד.

מייסדי נתניהעריכה

בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, כחברה לרכישת קרקעות והקמת מושבות שנוסדה בשנת 1921. בשנים 1924–1926 ייסדה את הרצליה ואת כפר אהרון שליד נס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימין עובד בן עמי, את הקמת נתניה. חברי בני בנימין: גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמ"י הקימו בשנת 1924 הוקמה חברת "הנוטע" שהייתה חברה קבלנית לנטיעות שהצליחה במיוחד בענף ההדרים.

גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. עובד בן עמי ואיתמר בן-אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".[4][5][6]

הקמת נתניהעריכה

 
מוזיאון בית הבאר בנתניה
 
פסיפס על קיר המוזיאון לתולדות נתניה. בין מאפייני העיר: גלישה בים, מצנחי רחיפה ואירוס הארגמן.
 
אנדרטה ללוחמים היהודים בצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה

מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טולכרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות ווקף ליהודים.

בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים מהם ארבעה מכפר תבור: חנינה כהן, יצחק מלר, צבי פייקוביץ ויחיאל גולדנברג שהחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.

חברת "הנוטע" וד"ר אברהם אבושדיד (גיסו של איתמר בן-אב"י), ראשון הרוכשים, פנו למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.

מאורעות תרפ"טעריכה

באוגוסט 1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים, ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהיה אזרח ארצות הברית.

כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות[דרוש מקור].

עיר ראשונה במדינת ישראלעריכה

ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת". נתניה הייתה ליישוב הראשון, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרז רשמית כעיר.

במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה,[7] ומטוס טופולב 16 עיראקי הטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו, אך עצם חבטת נפילתן גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין בנק הפועלים החדש, להרוגה ולכחמישה פצועים.[8]

בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.

בינואר 2017 אושרה להפקדה תוכנית המתאר העירונית במסגרתה יוקמו כ-35 אלף יחידות דיור, כ-800 אלף מ"ר עבור מבני ציבור בעיר וכ-7,700 חדרי מלון והקמת מערך של שבילי אופניים.[9]

במאי 2019 אושרה הקמת שכונה חדשה במזרח העיר. על פי התכנון יוקמו בה כ-3000 יחידות דיור, פארק עירוני בגודל של כ-140 דונם, 3 בתי ספר יסודיים, מסוף תחבורה ציבורית שכונתי וכביש שיחבר את השכונה לכביש 561.[10]

עיריית נתניהעריכה

עיריית נתניה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח. תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה.[11]

ציוני דרךעריכה

  • ב-1929 הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בנין עיר ראשונה ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר.
  • ב-1933 הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה.
  • ב-1934 קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
  • ב-1940 קיבל היישוב מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר.
  • ב-3 בדצמבר 1948 קיבל היישוב מעמד של עיר.[12] הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה לאחר קום המדינה.

מועצת העירעריכה

מועצת העיר הראשונה (27 בדצמבר 1942)עריכה

  1. עובד בן עמי (המרכז)
  2. פרנץ אבשטיין (עלייה חדשה)
  3. זהבה באוכמן (מועצת פועלי נתניה)
  4. אליהו הגלעדי (מועצת פועלי נתניה)
  5. נחמה וינר (המרכז)
  6. חיים כהן (השכונות בן-ציון ובן צבי)
  7. אהרון לנדה (המרכז)
  8. שמואל לבנון (למען נתניה)
  9. מרדכי מייברג (מועצת פועלי נתניה)
  10. דוד פוקס (מועצת פועלי נתניה)
  11. הלל צור (נתניה הלאומית)
  12. יעקב צ'ינסקי (נתניה הלאומית)
  13. דוד רזניק (למען הפועל הדתי)
  14. יהושע שטכלברג / לחובר חיים (למען היהדות הדתית)
  15. משה שקד (האזרח)

מועצת העירייה השנייה (1950)עריכה

הבחירות למועצת העירייה השנייה התקיימו ב-14 בנובמבר 1950 (עקב אירועי מלחמת העצמאות).

 
מועצת עיריית נתניה ה-15 (צילום: רן אליהו – עיריית נתניה)

נבחרו: דוד פוקס, מרדכי רפפורט, אריה רוט, אליעזר ריגלר, דב טנא, ד"ר בנימין בקמן, הלל צור, צבי ולטרפרוינד, יעקב רוטר, משה שקד, ישראל שניאור, עובד בן עמ"י, דוד דון, שלמה גוטהילף, חיים כהן-מגורי.

חברי מועצת העיר ה-16עריכה

  1. מרים פיירברג-איכר – ראש העירייה (נתניה אחת)
  2. אליהו דלל – סגן ומ"מ ראש העירייה (נתניה אחת)
  3. אלון אלרואי – יו"ר המועצה (הליכוד)
  4. עו"ד שירי חגואל סידון – חברת מועצה (נתניה אחת)
  5. רפאל רפי ימין – חבר מועצה (נתניה אחת)
  6. אבי סלמה – חבר מועצה (נתניה אחת)
  7. אמייה טגה – חבר מועצה (נתניה אחת)
  8. חגי חדד – חבר מועצה (שס)
  9. משה לוי – חבר מועצה (שס)
  10. משה לוי – חבר מועצה (שס)
  11. רן אלי אלוש – חבר מועצה (אחריי)
  12. ליאורה לוי – חברת מועצה (אחריי)
  13. ניסים פלד – חבר מועצה (אחריי)
  14. הרב שמעון שר – סגן ומ"מ ראש העירייה (גל)
  15. יוסף ביטון – חבר מועצה (גל)
  16. ד"ר גרש פישמן – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
  17. בוריס צירולניק – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
  18. עופר אורנשטיין – חבר מועצה (למען נתניה)
  19. עו"ד אדיר בנימיני – חבר מועצה (למען נתניה)
  20. אפרים בולמש – חבר מועצה (נתניה חופשית באמת)
  21. ארז אבא – חבר מועצה (נתניה חופשית באמת)
  22. טלי מולנר – חברת מועצה (פעימה חדשה)
  23. ציפורה קפל – חברת מועצה (פעימה חדשה)
  24. דניאל בשארי – חבר מועצה (הבית היהודי)
  25. עקיבא יצחקי – חבר מועצה (קשת)
  26. אהרון אורגד – חבר מועצה (כולנו עם אורגד)
  27. ענת לביא אזולאי – חברת מועצה (עוצמה לנתניה)

מינהלים בעירייהעריכה

  • מינהל כללי
  • מינהל תפעול
  • מינהל אכיפה פיקוח וביטחון
  • מינהל חינוך וחברה
  • מינהל הנדסה
  • מינהל כספים

פרסים עריכה

  • פרס שר הפנים לאחריות חברתית 2015
  • פרס שרת התרבות והספורט 2012
  • קריה יפה ומקיימת 2014 - נתניה העיר היפה בישראל זוכת פרס "5 כוכבי יופי" 15 שנים ברציפות (1999 – 2014)
  • פרס העירייה לשנת 2015 למצוינות, חדשנות ויוזמה בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בנתניה
  • פרס ניהול כספי תקין לשנת 2011
  • תחרות קלינטק 2015 (בין עשר הערים והרשויות הירוקות בארץ)

ראשי העירייהעריכה

 
עיריית נתניה

רב העירעריכה

הרב דוד שלוש שימש כרבה של העיר במשך 63 שנה עד לפטירתו. רב העיר הנוכחי (2022) הוא הרב קלמן בר.

סמל העיר נתניהעריכה

  ערך מורחב – סמל העיר נתניה

סמל העיר נתניה הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר. עד שנת 2015 שימש את העיר סמל משנת 1951 שעוצב על ידי יעקב צימברקנופף, ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף שהתגלה כהעתק ובוטל, ולאחר מכן הוחלט לחזור לסמל המקורי שונה במקצת ומותג מחדש תחת הסלוגן "הריביירה של ישראל".

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים בנתניה 231,058 תושבים (מקום 6 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 77.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,391 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[13]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתניה היא העיר בעלת מספר יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם יותר מ-20,000 תושבים שהם 5.5 אחוז מאוכלוסיית העיר.[14] בנוסף, היא בעלת מספר יוצאי צרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כיותר מ 10,000.[15]

חינוךעריכה

 
חוף הים בנתניה, מבט מטיילת החדשה
 
כיכר העצמאות
 
האמפיתיאטרון בחוף נתניה
 
צילום מהאוויר של נתניה

בנתניה 408 גני ילדים, מהם 169 בחינוך הממלכתי, 117 בחינוך הממלכתי-דתי, 60 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.

בעיר 57 בתי ספר יסודיים, מהם 24 בחינוך הממלכתי, 19 בחינוך הממלכתי-דתי, ארבעה חינוך מיוחד, ועשרה בתי ספר חרדיים.

בנתניה 26 בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: שישה בחינוך הממלכתי-דתי, עשרה ממלכתיים, שני מרכזי נוער, ושמונה מהזרם העצמאי.

בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.

תרבותעריכה

בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:

בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות שהן: הגלריה על הצוק ע"ש בן זמרא, גלריות "המועצה" והמוזיאון למורשת יהודי תימן.

בין השנים 2011 - 2021 אימצה העיר את התזמורת הקאמרית הקיבוצית.

מספר שירים נכתבו על העיר, ביניהם בולט השיר 'נתניה בירת השרון', שכתבה ורדה שוורץ והלחין יוסי קירש.

כלכלה ותיירותעריכה

 
פארק שלולית החורף

מדי שנה פוקדים את נתניה אלפי תיירים מדרום אמריקה ומאירופה, בעיקר מצרפת ומבריטניה. נתניה קיבלה תנופה תיירותית גבוה בזכות רצועת החוף שלה ושמורות הטבע שנמצאות בסביבותיה, שלולית החורף ושמורת האירוסים. בעיר בתי מלון רבים, ובעירייה מקדמים מיזם תיירות גדול הכולל חמישה בתי מלון ומתחם מסעדות לאורך צוקי נתניה באזור "נתניה 600". בעיר דירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי תושבי חוץ רבים מאירופה.

ב-5 ביולי 2016, הוכרה העיר כ"עיר ליבה תיירותית" על ידי חבר הכנסת יואל רזבוזוב וראש העיר של נתניה, מרים פיירברג.[16]

בנתניה אזור תעשייה קריית ספיר, אחד מאזורי התעשייה הגדולים בישראל. האזור מאכלס תעשיות מסורתיות, מתחמי מסחר, והייטק.

אתרים בעירעריכה

אתרים ארכאולוגייםעריכה

 
השקמה העתיקה באום ח'לאד

אום ח'אלדעריכה

 
מצודת אום חאלד בנתניה
  ערך מורחב – אום ח'אלד

אום ח'אלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות ה-50 ובשנות ה-70 ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו התקופה הנאוליתית והאפי-פלאוליתית כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.

בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ננטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת 1873.

בירכת חנוןעריכה

 
חוות חנון בצמוד לאצטדיון נתניה
  ערך מורחב – בירכת חנון

בירכת חנון היא חווה חקלאית מן המאה ה-19 הנמצאת בסמיכות לאצטדיון נתניה.

אתרי טבעעריכה

 
הכניסה לשמורת אירוס הארגמן בנתניה
 
הטיילת בנתניה
 
בריכת דורה (שלולית החורף) בנתניה במבט מלמעלה, נובמבר 2020

בנתניה מספר אתרי טבע:

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראלעריכה

ספורטעריכה

 
פסל כדור הזהב של האמן והפסל לב אברמזון באצטדיון נתניה

בתקופת היישוב פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם במכביה השנייה. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונה פלוגת מכבי נתניה, שפורקה בשנת 1942 בקירוב.

במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון. אצטדיון נתניה משמש לאירועי הספורט בעיר.

בעיר פועלות שלוש קבוצות כדורגל גברים: מכבי נתניה, בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה, וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה. בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, אליצור עירוני נתניה, ממוקמת בליגה הלאומית לגברים, וקבוצת הנשים בליגת העל לנשים. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים שחייה, טריאתלון, טניס, סיף, איגרוף, אקרובטיקה, היאבקות, ג'ו ג'וטסו, קראטה, ג'ודו, אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), כדורגל חופים, באולינג, קארטינג, מצנחי רחיפה, גלישת גלים, פוטבול אתלטיקה (מייסד האגודה בנתניה, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה במוט ואתלט אולימפי אלכס אברבוך), התעמלות אומנותית, פוטבול, לקרוס, הוקי רולר ועוד.

תחבורהעריכה

 
מחלף פולג בדרום העיר, 2004
 
כיכר שלהבת בנים בנתניה
  ערך מורחב – התחנה המרכזית של נתניה

העיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהם כביש החוף (כביש 2) המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי ומחבר את העיר להרצליה ותל אביב, כביש 553 שמחבר את דרום העיר לאבן יהודה ותל מונד, כביש 531 שמתחיל דרומית לעיר ברשפון מחבר את העיר לכפר סבא ורעננה, וכביש 57 שמחבר בין צפון העיר לכפר יונה. מספר גשרים ומחלפים מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר: מחלף פולג, מחלף גשר השלום, גשר האחדות, מחלף נתניה ומחלף איינשטיין.[18]

חברת אקסטרה מפעילה את השירות האוטובוסים בתוך העיר, כאשר השירות הבינעירוני מתחלק בין מטרופולין שמפעילה את רוב הקווים לרחבי גוש דן, קווים שמפעילה את רוב הקווים לישובי השרון, אגד שמפעילה בעיקר שירות לירושלים וחיפה וכן שירות לצפון הארץ שעובר בכביש החוף. ותנופה מפעילה מנתניה קווים לשומרון.

את תושבי נתניה משרתות שתי תחנות רכבת: תחנת נתניה ותחנת נתניה – ספיר שנפתחה בנובמבר 2016. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היא תחנת הרכבת בית יהושע הנמצאת בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון. ב-2011 שופצה תחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה ושמה שונה ל-"טרמינל". כמו כן שופצו החנויות בה ואף התווספו חדשות.

בעיר קיים שירות של חברת Car2Go של השכרת רכב שיתופי במודל "הלוך חזור" ובמודל "כיוון אחד".

שכונותעריכה

נתניה היא עיר גדולה בשטחה. אורכה הוא שמונה קילומטרים ורוחבה הוא בין 3 ל-4 קילומטרים. נתניה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים. מרכז העיר ההיסטורי בו גרים כ-110 אלף תושבים, דרום העיר (משכונת דורה ועד רמת פולג) בו גרים כ-65 אלף תושבים, והשכונות ממזרח לכביש החוף בהם גרים כ-40 אלף תושבים.

כלל נתוני האוכלוסייה מתייחסים לשנת 2018.[19]

שטחים עתידיים המיועדים לפיתוח עירוני:

  • המע"ר החדש – נת/542, הנמצא בין השכונות נווה עוז וטוברוק.
  • שטח ממזרח לקריית השרון במסגרת תוכנית פיתוח הפארק המטרופוליני.[20]

שכונות המרכזעריכה

  • נאות הרצל – נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה, קמה מאיחוד של ארבע שכונות קטנות יותר: שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. השכונה, כמו הרחוב הראשי של העיר שעובר בסמוך, נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל. בשטח השכונה נמצא גם היישוב הישן אום ח'אלד ושוכן בה התיכון הדתי לבנות "אולפנית בר-אילן".
  • גן ברכה – במרכז העיר, קרויה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי הקהילה היהודית בלוב מפני גנבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.
  • טוברוק – שוכנת ממערב לשכונת רמת חן. השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק בלוב, שהייתה במצור במלחמה ונערכו בה קרבות קשים במהלך המערכה בצפון אפריקה. בעבר היו בה מלטשות יהלומים. בשנות האלפיים זוהי שכונה קטנה יחסית. יש בה מגרש כדורגל ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "בית"ר טוברוק נתניה". במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי.
  • נוף הטיילת – שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון "כרמל" לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן-גוריון במזרח. נמשכת בנייתם של בתים צמודי-קרקע ורבי-קומות, לרוב יוקרתיים. השכונה מוכרת בשם "נת/600" על שם תוכנית הפיתוח העירונית.
  • נוף חפר – נמצאת בצפון נתניה, משקיפה לנופים של עמק חפר והשומרון. בשכונה בעיקר בתים צמודי קרקע.
 
מגדל המים במצפה הים
  • עין התכלת – שכונת בת כ-2,500 תושבים הנמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון בסמוך למושב אביחיל. עין התכלת הוקמה כשכונת פועלים בעמק חפר בשנת 1936. בשנת 1948 הפכה לחלק מהעיר נתניה. השכונה קרויה על שם הים בצבע התכלת אשר לחופיו היא שוכנת. מערבית לשכונה, על המצוק הצופה לים, עמד בשנים 1943-1936 קיבוץ של השומר הצעיר בשם מצפה הים. חברי הקיבוץ התפרנסו מעבודות בנייה בעיר, מסלילת כבישים ומחקלאות, ופיתחו את ענף הדיג. הקיבוץ עזר למעפילים להגיע בסירות מהאוניות שעמדו במרחק מהחוף. בקיבוץ היה בית ילדים ובו שתי קומות שחלונותיו פנו לים, האירו לספינות כמגדלור וסימנו לכוחות הפלמ"ח על הימצאות כוחות בריטים באזור. במשך השנים התגבשו החברים ונוצרו משפחות. המקום היה קטן ושטח של 14 דונם לא הספיק להתפתחות חקלאית. החברים קיבלו את הצעת המוסדות המיישבים להתיישב דרומית לעיירה מג'דל (כיום אשקלון) ובדצמבר 1943 הם עלו לשם וייסדו את קיבוץ יד מרדכי. במצפה הים נשאר רק מגדל המים שנבנה ב-1936 ושופץ לאחרונה בשנת 2005.
  • פרדס הגדוד – בצפון נתניה. היישוב הוקם בשנת 1928 על ידי יוצאי הגדודים העבריים כחווה חקלאית שצורפה לנתניה בשנת 1948. שם היישוב ניתן לו על שם הפרדס שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה. השכונה הוקמה על ידי יהלומנים מבלגיה.
  • קריית צאנז – שכונה חרדית בת כ-4,000 תושבים המהווה את מרכז חסידות צאנז בישראל ובעולם. היא הוקמה ב-15 במרץ 1955 (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי האדמו"ר מצאנז הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. הקריה נמצאת בצפון-מערב העיר ומשתרעת על פני שטח של 380 דונם ולה חוף ים עם הפרדה עבור רוחצים דתיים. כמו כן, פועל בשכונה בית חולים לניאדו אשר נוסד על ידי הרב הלברשטאם ומותאם לשומרי שבת וחגים ופועל על פי דרישות ההלכה.
  • רמת אפרים – אזור של מספר שכונות, המונות כ-6,000 תושבים. קרוי על שם אפרים אהרונסון. כאן נמצא המושב רמת טיומקין שהוקם בשנת 1932 ועם הזמן נבלע בנתניה. את המושב ייסדו אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, שאחד מראשיהם היה גרשון שץ. הוא נקרא על שמו של זאב ולדימיר טיומקין, מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידידו של זאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל, והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי אף על פי. בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה, וכיום האזור הוא חלק משכונת "רמת אפרים".
  • רמת חן – שכונה הנמצאת בתחילת השכונות הדרומיות של העיר, המונה כ-3,000 תושבים סמוך לגשר האחדות (לשעבר גשר האר"י, המחבר בין מרכז נתניה למזרחה). השכונה נקראה בעבר שכונת פאג"י – ראשי תיבות של "פועלי אגודת ישראל", שהקימו את השכונה. בשכונה נמצא בית הספר "טשרניחובסקי", תלמוד תורה "אור לציון" וישיבת "נחלת שמואל".

שכונות המזרחעריכה

שכונות המזרח נמצאות ממזרח לכביש 2. הוותיקות שבהן הן נאות גנים ונווה איתמר.

  • נאות גנים (לשעבר שיכון ותיקים) – שכונה המורכבת מבתים צמודי-קרקע במזרח נתניה המונה כ-17,000 תושבים. זוהי אחת השכונות הראשונות בעיר והיא הוקמה במקום שבו שכנה בעבר מעברת עולים. בקצה הדרומי נמצא בית הקברות של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים: "אלומות" ו"שח"ל", וכמו כן בשכונה ישיבה תיכונית, "בני-עקיבא". השכונה מוכרת גם בשם שיכון הוותיקים, שהיה שמה עד שנת 2000, אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של הגנים הציבוריים בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את השכונות "נתניה הירוקה", "עמליה" וכן את שכונת משכנות זבולון החדשה (ראו לעיל).
  • נווה איתמר – נמצאת בצפון-מזרח העיר. השכונה הוקמה בשנת 1944 כיישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת 1949. היא קרויה על שמו של איתמר בן-אב"י, שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.
 
קריית השרון
  • קריית השרון – נמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה, ונקראה לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. השכונה מונה כ-22,000 תושבים. הבנייה שלה החלה ב-1997 ואוכלסה לראשונה בספטמבר 1999. בחורשה, הנמצאת בתוך השכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי (הם אמנם נתלו במקור במלטשה בשכונת טוברוק, אך גופותיהם נתלו כנראה מאוחר יותר בחורשה זו). בשכונה קיימים 5 בתי ספר יסודיים ושתי חטיבות ביניים ממלכתיות. ועוד בית יסודי וחטיבת ביניים ממלכתית דתית.
  • משכנות זבולון – נמצאת במזרח העיר ונקראת על שמו של השר זבולון המר מהמפד"ל. השכונה הוקמה למען תושבים דתיים לאומים. היא מכונה גם "משהב" על שם הקבלן שבנה את כל הבתים בה. בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים ובית ספר אחד ממלכתי: בית ספר ממלכתי-דתי על שמו של המר – "מורשת זבולון", בית הספר הממלכתי "לאה גולדברג" ובית הספר הממלכתי דתי על שם רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה בקרב על בינת ג'בייל. סבו של רועי, דוד מושביץ, שימש כעובד בכיר בחברת משהב שהקימה את השכונה ועל שמו קרוי המרכז המסחרי שבלב השכונה, "מרכז דוד".
  • קריית רבין – השכונה, שמוכרת גם בשם עמליה, הוקמה בין השנים 1993–1996 ונמצאת במזרח נתניה, בסמוך למכללה האקדמית נתניה. היא קרויה על שמו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. בשכונה בית ספר ממלכתי, שקרוי גם הוא על שמו של יצחק רבין.
 
צילום אוויר של אזור התעשייה בנתניה
  • קריית אליעזר – שכונה במזרח העיר נתניה המשמשת כאזור תעשייה, נקראת על שמו של אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמה שכונת קריית ספיר המשמשת גם היא כאזור תעשייה.
  • פארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר – ממוקם בחלק הדרום-מזרחי של העיר וקרוי על-שם פנחס ספיר. הפארק הוא מתחם עסקים ותעשיות עתירות-ידע מהמתפתחים והמתקדמים בישראל. החברות המאכלסות אותו הן בעיקר מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, המכללות האקדמיות אורט הרמלין ולזלי קולג', חברות הייטק כגון סיסקו, סייפן, HP, חטיבות מרכזיות של אלביט מערכות וחברות מובילות נוספות כדוגמת סלקום וטבע. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניף איקאה ורשתות רבות.
מצפון לפארק נבנה אצטדיון נתניה. באזור זה הייתה עד 1948 חווה חקלאית של משפחת חנון מטולכרם. הפועלים גרו במבנה בחווה ועיבדו פרדס גדול. מהחווה נשאר כיום מבנה המגורים, המיועד לשימור.[21]

שכונות הדרוםעריכה

השיכון הראשון שהוקם בדרום נתניה הוא רמת ידין, שנקרא בתחילה שיכון דרום, ובאופן לא רשמי, מחנה דורה. בסוף שנות ה-50 הוקם דיור לעולה, ולאחר מכן הוקם גם קריית נורדאו. בסוף שנות ה-60 נוסף אליהם שכונת אזורים,[22] שמאוחר יותר נודע כנאות שקד. בסוף שנות ה-70 הוקמה רמת פולג.

  • רמת יגאל ידין – על שם יגאל ידין. המוכרת יותר בשמה הקודם והלא-רשמי של "שיכון דורה", על-שם דורה אבן, אשת דן אבן מפקד חטיבת אלכסנדרוני. ומונה כ-7,000 תושבים. השכונה הוקמה בשנת 1949 במקום שבו שכן לפנים מחנה צבאי בריטי ואחר כך מחנה "אלכסנדרוני". היא אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה מתנ"ס על שם מרכוס.
  • קריית נורדאו – נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית. ומונה כ-13 אלף תושבים. השכונה הוקמה בשנות ה-50 כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו לעיר, ובאותן שנים נקראה "דיור לעולה". בשנות ה-60 הורחבה השכונה ושמה שונה ל"קריית נורדאו" על שמו של מקס נורדאו, מראשי התנועה הציונית. השכונה נמצאת צפונית-מזרחית לרמת פולג. סמוכה אליה גם שכונה קטנה וחדשה יותר, "גבעת האירוסים". בשכונה נמצאים בתי הספר "נורדאו", "אלדד", "יגאל אלון" ו"אורט גוטמן" וכן הממ"ד "אורות רש"י".
  • נאות גולדה
  • נאות שקד (עד 1977 "אזורים"[23]) – קרקעות השכונה הועברו לחברת אזורים עם הקמתה בשנת 1964,[24] ובשנת 1966 הושלמו אישור התוכניות של השכונה.[25] השכונה הושלמה בסוף שנות ה-60 ואוכלסה בראשיתה בעיקר בעולים חדשים ממרוקו ומברית המועצות. היא נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני. השכונה מונה כ-8,700 תושבים.
  • מחנה יעקב – הצפונית שבשכונות דרום נתניה. ראשיתה במחנה צריפים של אנשי כפר אוריה ונווה יעקב שפונו מיישוביהם במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1961 הוקמו עבורם שיכונים במקום.[26]
 
מבט מנחל פולג, לעבר נתניה
 
הכניסה לרמת פולג
  • רמת פולג – השכונה הוקמה בשלהי שנות ה-70 והיא השכונה הדרומית ביותר בנתניה. ומונה כ-18 אלף תושבים. מקור שמה בנחל פולג הזורם לים בקצה הדרומי של השכונה. השכונה גובלת ממערב בים התיכון, מצפון בשכונת "עיר ימים"; וממזרח בשכונת קריית נורדאו. מדרום נמצאת שמורת נחל פולג. השכונה מחולקת לשתיים: פולג הישנה המאופיינת בווילות, ורמת פולג החדשה המאופיינת בבתי מגורים גבוהים (הגבוה שבהם בעל 18 קומות), וילות וקוטג'ים מפוארים. בשכונה שני בתי ספר יסודיים — על שם בגין ועל שם רימלט, בית הכנסת באר חנה משמש כבית כנסת מרכזי של השכונה.
  • נאות מנחם בגין – בדרום נתניה, בסמוך לחוף הים. שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1983-1977. השכונה צמודה לרמת פולג ומוכרת כרמת פולג.
  • נווה עוז – שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת וצפונית לפארק נתניה (פארק שלולית החורף). אוחדה עם שכונת גלי הים.
  • גבעת האירוסים – הוקמה בתחילת שנות ה-90 בדרום העיר, בסמוך לקריית נורדאו ורמת פולג. נקראת על שם שמורת האירוסים הצמודה אליה. בשנות ה-60 הייתה כוונה להקים במקום את "קריית קנדה" עבור עולים דתיים מקנדה.[27][28] שטח של 850 דונם הוחכר לצורך הקמת הקריה בשנת 1971 ואף הוחל ביישור השטח.[29] אולם לאחר ביקורת על המחיר הנמוך שנדרש מהיזמים עבור הקרקע, הושגה פשרה שכללה העלאה במחיר באוגוסט 1973.[30] המשא ומתן נמשך אל תוך שנת 1974 ולבסוף נסוגו היזמים מהעסקה.[31] בשנת 1980 בקשה רשות מקרקעי ישראל למסור את הקרקעות של קריית קנדה כפיצוי לבעלי קרקעות ליד שפיים שנמנע מהם להקים יישוב על קרקעותיהם. המהלך נמנע בגלל התנגדות של ראש עיריית נתניה שחשש מהקמת שכונה חרדית בדרום נתניה.[32][33]
  • אגמים – שכונה בהתהוות שנמצאת בין קריית נורדאו, לאירוסים ודורה, מאופיינת בבניינים יחסית נמוכים אך ישנם גם מגדלים, לשכונה מרכז מסחרי וגישה ישירה לפארק השלולית
  • גלי הים – שכונה חדשה (בנייתה החלה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים (ובאתר האשפה הישן) מדרום ובכביש בן-גוריון במזרח.
 
בניינים בשכונת עיר ימים
  • עיר ימים – משתרעת על פני 1,140 דונם לאורך חוף הים של נתניה, בין שכונת האירוסים לרמת פולג, ועל-פי התוכנית צפויים להיבנות בה 4,640 יחידות דיור, 3,150 חדרי מלון וכ-34,000 מ"ר שטחי מסחר. בתכנון השכונה, הצפויה לאכלס כ-18 אלף תושבים, מושם דגש רב על איכות המגורים תוך שילוב שטחים ירוקים רבים. פארק מרכזי גדול מתוכנן לאורכה ולרוחבה של השכונה, עם שבילים תת-קרקעיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השכונה מתאפיינת במגדלי מגורים רבי-קומות. בתחילת 2012 נפתח בשכונה זאת קניון בשם "קניון עיר ימים".[34] בשכונה קיים בית ספר ממלכתי ע"ש חיים חפר, בית ספר דתי ע"ש שלמה קרליבך ותיכון שש שנתי צומח ע"ש חיים גורי.

אקליםעריכה

אקלים בנתניה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.8 18.5 20.8 24.1 26.9 29.2 31.1 31.5 30.7 28.4 24.5 19.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 6.5 6.6 7.8 10.4 13.5 16.9 19.8 20.2 17.8 14.6 10.8 8.1
משקעים ממוצעים (מ"מ) 144 109 59 14 4 0 0 0 0 34 84 126
מקור: Israel Weather

ערים תאומותעריכה

הערים התאומות של נתניה[35]:

לקריאה נוספתעריכה

  • ארצית בן-נר, נתניה שלי, המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
  • שר-אל דוידוביץ, נתניה – סיפורה של עיר, עיריית נתניה, 1992
  • זאב וילנאי, נתניה – בירת השרון, עיריית נתניה, 1964
  • אבשלום שמואלי ומשה ברור (עורכים), ספר נתניה, עם עובד, 1982

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ נתניה ע"ש נתן שטראוס, באתר בת-פישר(הקישור אינו פעיל, 3.4.2020)
  5. ^ עובד בן-עמי, באתר נתניה מורשת(הקישור אינו פעיל, 3.4.2020)
  6. ^ תעודת זהות העיר נתניה, באתר עיריית נתניה(הקישור אינו פעיל, 3.4.2020)
  7. ^ תום שגב, "1967 – והארץ שינתה את פניה", עמ' 378
  8. ^   דני שלום, ‏כרעם ביום בהיר: מבצע מוקד – כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר – פרסומי תעופה, 2002, עמ' 569, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  9. ^ יעל דראל‏, תוכנית המתאר שתגדיל את העיר נתניה ל-350 אלף תושבים, באתר וואלה!‏, 09 באוקטובר 2017
  10. ^ אושרה להפקדה תוכנית להקמת שכונה חדשה במזרח נתניה, www.netanya.muni.il
  11. ^ באתר האינטרנט של עיריית נתניה
  12. ^ דיוויד סלע, ‏יום חג: נתניה הופכת עיר, באתר ישראל היום, 7 דצמבר 2018
  13. ^ פרופיל נתניה באתר הלמ"ס
  14. ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי – בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  15. ^ "נתניה מחבקת את הקהילה הצרפתית", 2015
  16. ^ נתניה הוכרה כעיר ליבה תיירותית, באתר עיריית נתניה
  17. ^ חורשת הסרג'נטים, Inature
  18. ^ עיריית נתניה, נדחו ההתנגדויות להקמת מחלף איינשטיין, ‏12 במרץ 2012
  19. ^ אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, 2020-2014, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  20. ^ על הפארק המטרופוליני – מאתר קריית השרון
  21. ^ רון פז, ‏אירוע ספורט היסטורי, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2001
  22. ^ על מה התמרד שיכון דורה?, מעריב, 8 בספטמבר 1970
  23. ^ חנה פרי למנוחות, דבר, 29 באוגוסט 1977
  24. ^ בקרוב הנפקה של אזורים, חרות, 11 במאי 1964
  25. ^ 8 אחוזים דיוידנד באזורים, דבר, 19 בינואר 1966
  26. ^ אנשי כפר אוריה נותקו מהאדמה, מעריב, 18 באוגוסט 1961
  27. ^ שלמה זלמן שרגאי, נימוקי אי קבלת ראשות המחלקה בסוכנות, מעריב, 12 בדצמבר 1966
  28. ^ יחיאל לימור, תכנית העלייה לישראל עוברת לפסים של קבוצות עולים, מעריב, 25 במאי 1969
  29. ^ יונה שמשי, מתעלמים מעקרונות, דבר, 20 ביולי 1972
  30. ^ פשרה בעניין החכרת האדמות ל"קרית קנדה", דבר, 7 באוגוסט 1973
  31. ^ קיום העיסקה הועדף על קיום החוזה, דבר, 6 באוגוסט 1974
  32. ^ ראש עירית נתניה מבקש לעכב מסירת קרית קנדה לחסידי גור, מעריב, 4 בפברואר 1980
  33. ^ עולם הבוטניקה סוער: בשמורת האירוסים בנתניה שוב נתגלה אירוס ארגמן צהוב, כאן נעים, 2 במרץ 2005
  34. ^ יונתן קנטי, במקום דיונה: כך תוכנן הקניון החדש בנתניה, באתר nrg‏, 9 בנובמבר 2011
  35. ^ ערים תאומות, באתר עיריית נתניה
  36. ^ תחילתה של ידידות מופלאה
שכונותיה הדרומיות של העיר משמורת שער פולג