תורה מציון (כתב עת)

תורה מציון היה כתב עת תורני שיצא כירחון בירושלים בין השנים ה'תרמ"ז-ה'תרס"ב (18871902). כתב העת שימש כבמה תורנית מרכזית לחידושיהם התורניים ופסקיהם ההלכתיים של רבני ירושלים, והשתתפו בו גם רבנים ידועים מאירופה ומארצות הברית.

שער גליונו הראשון של כתב העת "תורה מציון", ירושלים תרמ"ז

מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין.

תכנים עריכה

בגיליונו הראשון של כתב העת פרסמה המערכת קווים מנחים לשליחת מאמרים, לפיהם המערכת תפרסם כל מאמר תורני שיישלח אליה בידי אחד ממנויי כתב העת, לפי סדר הגעת המאמרים במגבלת מספר העמודים שהוקצו לגיליון, ובלבד שיעמוד בתנאים הללו: ”דברים המתנגדים לפסקי השולחן ערוך ומנהגים הנוהגים בין שלומי אמוני ישראל, וכן דברי קנטורין וחידודין אשר יפלוט הקולמוס של רב אחד נגד רב החולק עליו לא יתקבלו, ואיש איש בחתימת ידו יעיד על חידושו הנדפס”. הוטלה גם מגבלת אורך על המאמרים, וכותבים שביקשו לחרוג ממנה נאלצו להשתתף בדמי ההדפסה לפי מספר שורות החריגה. כותבים שאינם מנויים יכלו לפרסם מאמרים רק בתשלום מלא.

כתב העת הופץ למנויים שקיבלו מדי שבוע חוברת בגודל גיליון (בויגין) אחד, ופעם בשלושה חודשים, לאחר הפצת 12 גליונות שלחה המערכת למנויים דף שער מיוחד כדי לאפשר את כריכת הגליונות במאסף אחד.

לאחר עשר שנות פעילות הדפיס צוקרמן ספר מפתחות-אינדקס מיוחד למאמרים שהופיעו ב-40 גליונות כתב העת.

בשנת ה'תשמ"ט, 1989, הודפסה בירושלים מהדורת צילום של כל גליונות תורה מציון בחמישה כרכים.

משתתפים בולטים עריכה

בכתב העת "תורה מציון" השתתפו כמעט כל רבני ירושלים בתקופת פעילותו ובהם המהרי"ל דיסקין ותלמידיו: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יצחק שלמה בלוי והעורך רבי יעקב אורנשטיין, ראש ישיבת אהל משה. רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, והראשונים לציון, רבי רפאל מאיר פניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר.

גם רבנים משאר חלקי הארץ נטלו חלק בכתיבת חידושיהם בכתב העת: הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה של יפו; והרב רחמים יוסף פרנקו, רבה של חברון.

עם השנים הפך כתב העת לבמה תורנית מרכזית ובולטת, ורבנים רבים שלחו את חידושיהם לפרסום, בהם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה והנצי"ב מוולוז'ין. הרב יהודה ליב צירלסון, הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק והרב שמואל הלל אייזיקס מניו יורק.

בשכונת רוממה בירושלים הרחוב שבו נמצא בניין הטלוויזיה הישראלית קרוי על שם כתב עת זה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה