רפרם בר פפא
רפרם בר פפא[1] היה אמורא בבלי בדור הרביעי (המאה ה-4), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו, בהלכה ובאגדה. חברו של האמורא המפורסם רבא.
היה מבוגר מרבא, וכנראה היה מקביל לגילו של רב הונא. בתשובה לבקשתו של רבא שיספר לו ממעשיו הטובים של רב הונא השיב שאיננו זוכר את מעשיו בצעירותו, אלא בזקנותו.[2]
רפרם בר פפא לא היה בנו של רב פפא, המאוחר לו.
הוזכר גם חכם בשם זה שהיה תושב העיר סיכרא, "רפרם בר פפא מסיכרא"[3], כנראה כדי לבדל אותו מרפרם בר פפא הידוע יותר.
ממאמריו בהלכה
עריכה- איסור רחיצה מחמת אבלות, פרטית או ציבורית כגון תשעה באב, כולל גם רחיצה במים צוננים. איסור רחיצה בתענית ציבור, לעומת זאת, אינו אלא למנוע תענוג, ולכן מותר להתרחץ במים צוננים.[4]
ממאמריו באגדה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "רפרם בר פפא א)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
עריכה- ^ בעל ספר יוחסין (סוף מאמר ראשון) משער שהאות ר' בתחילת השם "רפרם" היא קיצור מ"רב", ושמו "פרם".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"א, עמוד ב'. יש הגורסים שם בלא "בר פפא", וגם במקבילה בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד א' קיימים חילופי נוסחאות.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"א, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ה, עמוד ב'