רקסהאם (כדורגל)
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פרקים שלמים נראים כאילו תורגמו בידי מנוע תרגום. |
מועדון כדורגל רקסהאם (בוולשית: Clwb Pêl-droed Wrecsam; באנגלית: Wrexham Association Football Club) הוא מועדון כדורגל מהעיר רקסהאם, שבוויילס. משתתף בפוטבול ליג השנייה, הרביעית בחשיבותה במבנה הליגות של אנגליה והשנייה במערכת הליגות הלאומית. המועדון הוקם בשנת 1864, והוא המועדון הוותיק ביותר בוויילס וקבוצת הכדורגל השלישית הוותיקה בעולם.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | הדרקונים האדומים | ||
| תאריך ייסוד | אוקטובר 1864 | ||
| תאריך פירוק | אין תאריך מכייון שהיא עדיין משחקת | ||
| אצטדיון |
מגרש רייסקורס, רקסהאם, ויילס (תכולה: 10,771) | ||
| בעלים | RR McReynolds Company | ||
| מאמן | פיל פרקינסון | ||
| ליגה | הפוטבול ליג השנייה | ||
|
www | |||
| תלבושת | |||
| |||
לזכות רקסהאם 23 זכיות בגביע הוולשי, המהווה שיא לאומי. המועדון השתתף בגביע אירופה למחזיקות גביע, והישג השיא הוא שלב רבע גמר בעונת 1976. במסגרת הגביע האנגלי המועדון העפיל לרבע הגמר שלוש פעמים (בעונות 1973/74, 1977/78, 1996/97).
היסטוריה עריכה
שנים ראשונות עריכה
המועדון הוקם באוקטובר 1864 על ידי חברי מועדון הקריקט רקסהאם שרצו פעילות ספורטיבית לחודשי החורף. זה הפך אותם (אחרי שפילד, קריי, האלאם ונוטס קאונטי) לקבוצת הכדורגל החמישית בגודלה של ההתאחדות, המועדון המקצועי השלישי הוותיק בעולם והוותיק ביותר בוויילס. המשחק הראשון נערך ב-22 באוקטובר 1864 במגרש הקריקט של מחוז דנביגשייר (מסלול המירוצים) נגד קבוצת מכבי האש של הנסיך מוויילס.
מכיוון שחוקי הכדורגל עדיין היו גמישים במקצת באותה תקופה, במשחקים המוקדמים הופיעו קבוצות עם עד 17 שחקנים בכל צד (16 שחקנים כששיחקו במשרד הביטוח המחוזי וצ'סטר קולג', 15 שחקנים נגד מכבי האש המתנדבים). בשנים הראשונות הללו רקסהאם הייתה ממובילי הקמפיין להגביל קבוצות ל-11 שחקנים בלבד על המגרש בכל עת.
בשנת 1876, התאחדות הכדורגל החדשה שהוקמה בוויילס יזמה את עריכת המשחק הבינלאומי הראשון של נבחרת ווילס נגד סקוטלנד במועדון הקריקט המערבי של סקוטלנד, פרטיק, בהשתתפות אדווין קרוס ואלפרד דייויס שהיו הראשונים מבין שחקני רקסהאם לשחק עבור וויילס.
בעונת 1877–1878 ההתאחדות הוולשית חנכה את תחרות הגביע הוולשי, שנערך במתכונת דומה לגביע האנגלי. גמר הגביע הוולשי הראשון נערך באקטון פארק. רקסהאם העפילה לגמר הגביע הראשון, שם ניצחה את דרידס 1–0, כשג'יימס דייוויס מבקיע את שער הניצחון. בגלל מחסור בכסף בגביע החדש, רקסהאם לא קיבלה את הגביע שלה עד השנה הבאה. בעשור הראשון שלה, רקסהאם בעיקר שיחקה משחקי ידידות נגד קבוצות וולשיות ואנגליות, כאשר הגביע הוולשי סיפק את רוב הכדורגל התחרותי שלהם, רקסהאם זכתה בו שוב ב-1883.
ב-1883 נרשמה גם ההופעה הראשונה של רקסהאם בגביע האנגלי, כאשר לאחר העפילה לסיבוב השני של התחרות אך נוצחו 3–4 בבית על ידי אוסוסטרי. ב-1884 המועדון שינה את שמו לאקס אם אולימפיק (Wrexham Olympic). אולימפיק נשמטה משם המועדון הזה ב-1888.
הודות למחלוקת עם בעלי הבית שלהם, שהעלו את דמי השכירות של מגרש רייסקורס ל-10 פאונד לשנה, רקסהאם שיחקה את משחקי הבית שלה בעונות 1881/82 ו-1882/83 במגרש Rhosddu Recreation Ground (המועדון שינה את שם המועדון לרקסהאם אתלטיק, Wrexham Athletic, לעונה אחת), לפני שחזרה למגרש רייסקורס לעונת 1883/84, שם שיחקה המועדון את משחקי הבית שלו מאז.
השתתפות ראשונה במסגרת ליגה עריכה
המועדון השתתף בתחילה במשחקי ידידות ובתחרויות גביע והתמודד לראשונה במסגרת ליגה ב־1890. אז הצטרפה רקסהאם לליגת השילוב (קומביניישן ליג) ושיחקה את משחקה הראשון נגד גורטון וילה ב־6 בספטמבר 1890, כאשר ארתור ליאה הבקיע את השער היחיד של רקסהאם בתבוסה 5–1. ליאה שיחק עבור המועדון למרות שהייתה לו רק זרוע אחת וכך גם שותפו ג'יימס רוברטס. רקסהאם סיימה את העונה במקום השמיני בעונה הראשונה.
רקסהאם שיחקה בליגת שילוב במשך ארבע שנים לפני שהמועדון להצטרף לליגה הוולשית בעונת 1894/95. רקסהאם זכתה בליגה הוולשית בשתי העונות שבהן שיחקו בה, אבל הקבוצה החליטה לחזור לליגת השילוב ב-1896, שכן למרות התמיכה המופחתת שקיבלו, החיסכון שנעשה בהוצאות הנסיעה שלהם עלה על הירידה בהכנסות.
המאה ה־20 עריכה
המועדון נשאר בליגת השילוב עד 1905, אז הם הצליחו לזכות בליגה ארבע פעמים. לאחר מספר ניסיונות כושלים, רקסהאם נבחרה לבסוף להתמודד בליגת ברמינגהאם לקראת עונת 1905/06. המשחק הראשון אי פעם של רקסהאם בליגה היה בבית נגד קידרמינסטר הרייר במגרש רייסקורס, ואלפיים צופים היו עדים לרקסהאם מנצחת 2–1. הקבוצה סיימה במקום השישי בעונתה הראשונה בליגה זו.
בתקופתם בליגת ברמינגהאם ובמחוזות, רקסהאם זכתה בגביע הוולשי שש פעמים, בשנים 1908/09, 1909/10, 1910/11, 1913/14, 1914/15 ו-1920/21. הם גם הגיעו לסיבוב הראשון של הגביע האנגלי בפעם השנייה בעונת 1908/09 לפני שהפסידו 1–2 לאקסטר סיטי לאחר הארכה.
בשנת 1921 נבחרה הקבוצה לליגה החדשה שהוקמה בחטיבה השלישית צפון של ליגת הפוטבול. משחק הליגה הראשון היה נגד הארטלפולס יונייטד במגרש רייסקורס לעיני 8,000 צופים. רקסהאם הובסה 0–2. בשבוע שלאחר התבוסה הזו הקבוצה נסעה צפונה כדי לשחק עם הארטלפולס והצליחה לנקום ולנצח 1–0.
במהלך העונה הזו, רקסהאם השיגה שיאים "ראשונים" רבים בתולדות המועדון, כמו כאשר טד ריגן כבש את השלושער הראשון אי פעם של המועדון בליגה, וגם בריאן סימפסון הפך לשחקן רקסהאם הראשון שהורחק במשחק ליגה, נגד סאות'פורט בינואר 1922. צ'רלי יואיט היה המאמן הראשון אי פעם של המועדון בתקופה זו.
בעונת 1926/27 המועדון עבר את הסיבוב הראשון של הגביע האנגלי רק כדי להיות מודח על ידי רייל. בעונה שלאחר מכן רקסהאם העפילה לסיבוב הרביעי אך שהפסידה 0–1 לבירמינגהם סיטי. שיא של 32 שערי ליגה מאלברט מייז עזר לרקסהאם להגיע למקום השלישי בליגה בעונת 1928/29. ומאוחר יותר באותה עונה טומי במפורד ערך את הופעתו הראשונה במועדון. הוא המשיך להבקיע 201 שערי ליגה וגביע עבור המועדון בתקופתו ברייסקורס. במהלך עונת 1929/30 המועדון רשם את הניצחון הטוב ביותר בליגה כשהביס את רוצ'דייל בתוצאה 8-0.
רקסהאם נהנתה מהעונה הטובה ביותר שלה בליגה השלישית צפון בעונת 1932/33, כשהיא סיימה כסגנית להאל סיטי וניצחה 18 מ-21 משחקי הבית שלה במהלך העונה.
במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, כאשר נסיעות ארוכות בין המחוזות היו בלתי אפשריים עקב המלחמה, הקבוצה שיחק במערב הליגה האזורית נגד קבוצות מקומיות ממרסיסייד ומנצ'סטר, בין היתר באזור הצפון מערב. מעמדה של רקסהאם גרם לכך שהקבוצה יכלה להבטיח את שירותיהם של שחקנים אורחים מפורסמים רבים כמו סטנלי מתיוס, סטן קוליס ואחרים.
בעונה הראשונה שלאחר המלחמה השוותה הקבוצה את המיקום הטוב ביותר אי פעם כשסיימה שוב במקום השלישי בליגה השלישית צפון. בקיץ 1949 ערך המועדון את סיבוב ההופעות הראשון שלו אי פעם מחוץ למדינה כששיחק שלושה משחקים נגד הצבא הבריטי בגרמניה.
המועדון הגיע לסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי בשנים 1956/57, שם שיחק נגד מנצ'סטר יונייטד מול קהל צופים של 34,445 איש במגרש רייסקורס, שנותר שיא מועדון. התבוסה 5–0 לא קלקלה את האירוע לקהל הביתי הגדול ובהמשך אותה עונה הצליחה רקסהאם לזכות בגביע הוולשי לראשונה מזה 26 שנים.
השתתפות ראשונה במפעלים האירופיים עריכה
ב־1960 המועדון ירד ליגה לראשונה בתולדותיו, לליגה הרביעית החדשה שנוצרה. אבל הביצועים השתפרו בעקבות מינויו של קן בארנס למאמן-שחקן. הוא הוביל את רקסהאם לעלייה לליגה השלישית בעונתו הראשונה כמאמן, בעונה שבה המועדון ניצח 10–1 את הארטלפול יונייטד, שהוא ניצחון הליגה הגדול ביותר בתולדות המועדון. שנתיים לאחר ההעפלה, רקסהאם ירדה שוב לליגה הרביעית, וב-1966 היא סיימה במקום ה-92 בליגת הפוטבול לאחר עונה מאכזבת ביותר.
מועדונים וולשיים זכו בהזדמנות להעפיל לגביע אירופה למחזיקות גביע באמצעות זכייה בגביע הוולשי ורקסהאם שיחקה את משחקה הראשון באירופה נגד קבוצת ציריך השוויצרית בשוויץ ב-13 בספטמבר 1972, כשהמשחק הסתיים בשוויון 1–1. במשחק גומלין ניצחה רקסהאם 2–1 ועלתה לסיבוב השני עם ניצחון 3–2 בסיכון הכולל. בסיבוב השני רקסהאם שיחקה נגד היידוק ספליט היוגוסלבית. במהלך שני משחקים, התוצאה הסתיימה ב-3–3 במצטבר כאשר רקסהאם סחטה שוויון, אך הודחה מהתחרות בגלל חוק שערי החוץ.
בעונת 1972/73 הושלמת בניית היציע החדש של ייל, עם קיבולת של עד 5,500 צופים. בעונת 1973/74 שונה סמל המועדון שדמה הרבה יותר לשורשים הוולשיים של המועדון, עם שלוש נוצות בחלק העליון שלו ושני דרקונים, אחד משני הצדדים של המגן ופונה פנימה. באותה העוהקבומה העפילה לרבע גמר הגביע האנגלי. זאת לאחר ניצחונות על שרוסברי טאון, רות'רהאם יונייטד, מידלסברו, קריסטל פאלאס וסאות'המפטון, לבסוף הקבוצה הודחה מהגביע עם הפסד לברנלי מהליגה הראשונה בטורף מור, עם 15,000 אוהדי רקסהאם שצפו במשחק.
בעונת 1975/76 רקסהאם העפילה עד לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע לאחר הבסת כמה יריבות איכותיות יותר ממנה. בסיבוב הראשון הקבוצה ניצחה את יורגודן השוודית 3–2 בסיכום. לאחר מכן הם הצליחו להדיח את סטאל ז'שוב הפולנית עם 3–1 בסיכום. רקסהאם שיחקה עם אלופת בלגיה אנדרלכט ברבע הגמר והפסידה 2–1 לקבוצה שניצחה בסופו של דבר בטורניר.
עונת 1976/77 הייתה טראומטית שכן המועדון, על סף עלייה לליגה השנייה עם ארבעה משחקים בלבד שנותרו לשחק, היה זקוק לשלוש נקודות בלבד כדי להעפיל, אך איבדה את הסיכוי עם רצף הפסדים.
ארפון גריפית'ס מונה למאמן-שחקן לקראת עונת 1977/78. הקבוצה הגיעה גם לרבע גמר הליגה וגם לרבע גמר הגביע האנגלי באותה עונה, רקסהאם עלתה לבסוף לליגה השנייה כשניצחה את רות'רהאם יונייטד 7–1, רקסהאם המשיכה לזכייה באליפות הליגה השלישית באותה שנה.
בעונת 1978/79 העפילה רקסהאם לסיבוב הרביעי בגביע האנגלי, שם הפסידה לטוטנהאם הוטספר 3–2 במשחק הגומלין לאחר שהמשחק הראשון הסתיים ב-3–3.
לאחר התפטרותו של ארפון גריפית'ס ב-1981, עוזרו מל סאטון מונה להחליפו, עם ניצחון בלתי נשכח בגביע האנגלי בסיבוב השלישי על נוטינגהאם פורסט של בריאן קלאו במה שהיה גולת הכותרת של אותה העונה.
שנות השמונים והתשעים: קשיים כלכליים עריכה
בקיץ 1982 מונה בובי רוברטס למאמן החדש של המועדון. ירידת ליגה פירושה שלמועדון היו בעיות כלכליות קשות, שהביאו למכירה של רבים מהשחקנים המנוסים והמוכשרים של המועדון. פרנק קארדוס, איאן אדוארדס, מיק וינטר וויין צ'גיסקי כבר עזבו במהלך הקיץ, סטיב פוקס, ג'ואי ג'ונס, דיקסי מקניל ובילי רונסון עזבו לאחר מכן. רקסהאם שוב ירדה לליגה הרביעית. ההתדרדרות ביכולות המועדון נמשכה לעונה שלאחר מכן ורק הפרש שערים מנע מרקסהאם להפסיד את מעמדה כקבוצה מקצוענית.
אחרי זכייה נוספת בגביע הוולשי, בעונת 1984/85 התמודדה רקסהאם מול פורטו בגביע המחזיקות האירופי. רקסהאם ניצחה את הפורטוגזים עם ניצחון 1–0, אבל במשחק השני פורטו הבקיעה שלושה שערים. עם זאת, רקסהאם השיבה בשערים משלה והמשחק הסתיים ב-4–4 כאשר רקסהאם העפילה בזכות חוק שערי חוץ. בשלב הבא רקסהאם פגשה את רומא האיטלקית, בניהולו של סוון-גוראן אריקסון. רקסהאם הפסידה 3–0 בסיכום שני המשחקים. הביצועים שלה בליגה היו אפילו יותר גרועים מהשנה הקודמת, ועד שבובי רוברטס הודח סופית מתפקידו, רקסהאם סיימה בתחתית ליגת הפוטבול.
דיקסי מקניל, מונה לתפקיד המאמן הראשי, תחתיו רקסהאם ניצחה 7 מתוך 10 המשחקים האחרונים שלה והצליחה להבטיח הישארות בליגה. בעונתו הראשונה של מקניל, הקבוצה סיימה במרכז הטבלה הטבלה בעונה ממוצעת, מקניל הוביל את הקבוצה לזכייה בגמר הגביע הוולשי על קידרמינסטר הריירס. ב־1986 רקסהאם חזרה לכדורגל האירופי עם תיקו בסיבוב הראשון מול זוריק המלטזית, אותה היא ניצחה 7–0 בסיכום הסיבוב השני כדי להתמודד מול ריאל סרגוסה, מולה היא השיגה תיקו 2–2.
בעקבות השריפה באצטדיון ברדפורד סיטי במאי 1985, הוכנסה לתוקף חקיקה בנושא בטיחות קרקע בכל מגרשי הכדורגל. זה הוביל בסופו של דבר לסגירת יציע במגרש רייסקורס מכיוון שלא ענמ בתקני הבטיחות הדרושים. תחת דיקסי מקניל, הקבוצה העפילה לפלייאוף הליגה הרביעית ב-1989, לאחר שסיימה במקום השביעי בליגה. היא ניצחה את סקונת'ורפ יונייטד בחצי הגמר 5–1 בסיכוי הכולל, אך הפסידה ללייטון אוריינט 2–1 בגמר. לאחר שרקסהאם התחילה את העונה הבאה עם 3 ניצחונות בלבד מ-13 משחקי ליגה, דיקסי מקניל התפטר לפני פיטוריו הבלתי נמנע.
הוא הוחלף, בתחילה על תקן מאמן זמני, על ידי בריאן פלין, אך מינויו הפך לקבוע כעבור חודש. עם זאת, המועדון המשיך להיאבק ברמה המקומית, ופלין נאלץ לבצע שלוש החתמות חשובות של מארק סטורי, אדי יודס ואלן קנדי שסייעו לקבוצה להימנע מירידה.
בתחילת עונת 1990/91 הוכרז שלא תהיה ירידת ליגה ובאותה עונה רקסהאם היתה אמורה לסיים במקום התשעים ושניים. רקסהאם הודחה מגביע אירופה למחזיקות גביע בסיבוב השני על ידי מנצ'סטר יונייטד 5–0 בסיכום הכולל, שבסופו של דבר המשיכה לזכייה בגביע.
בעונת 1991/92 רקסהאם עדיין הייתה במצב כלכלי גרוע, כשהיא המשיכה להיאבק על המגרש. כשהמועדון הודח מגביע הליגה ונאבק בליגה, ההתמודדות בגביע האנגלי העניקה תקווה לשמור על העונה בחיים. לאחר שניצחה את טלפורד יונייטד ווינספורד יונייטד, רקסהאם הוגרלה לשחק מול אלופת הליגה של העונה הקודמת, ארסנל. רקסהאם הפיקה את אחד הלילות הבלתי נשכחים שלה כדי לנצח את התותחנים 2–1 לאחר שהייתה בפיגור, עם בעיטה חופשית של מיקי תומאס ושער של סטיב ווטקין. הקבוצה הפסידה בסיבוב הבא לווסטהאם יונייטד 1–0 במשחק הגומלין לאחר שהמשחק הראשון הסתיים בתיקו 2–2.
1993–2001 עריכה
בניסיון לשנות את מזלו של המועדון לאחר מספר עונות בשפל בתחתית ליגת הפוטבול, בעונת 1992/93 המאמן בריאן פלין, נעזר בשירותיו של גארי בנט, שהחליף אותו עד מהרה ועזר לרקסהם להיאבק על עליית ליגה. העונה של רקסהאם הגיעה לשיא ב-27 באפריל 1993, כאשר עם שני משחקים נותרים הקבוצה נסעה לנורת'המפטון טאון והייתה זקוקה לניצחון כדי לעלות לדרג הבא של הכדורגל האנגלי. המשחק הסתיים עם ניצחון 2–0 לרקסהאם ו-5,500 אוהדים שמחו כשסוף סוף הושגה העלייה.
בעונת 1994/95 רקסהאם השיגה הצלחה רבה יותר בתחרויות גביע, הפעם בגביע האנגלי. לאחר שניצחה את סטוקפורט קאונטי ורות'רהאם יונייטד, היא התמודדה עם איפסוויץ' טאון מהפרמיירליג במגרש רייסקורס, כשרקסהאם מנצחת 2–1 הודות לשערים של גארי בנט וקיירון דורקן. בסיבוב הבא, הקבוצה הוגרלה מול מנצ'סטר יונייטד ולמרות שהובילה באולד טראפורד, יונייטד המשיכה לנצח 5–2.
בעונת 1995/96 רקסהאם חזרה לאירופה אחרי עוד זכייה בגביע הוולשי בעונה החולפת, הפעם היא הוגרלה מול פטרולול פלוישט הרומנית; שלב הבתים הסתיים בתיקו 0–0 אך רקסהאם הפסידה 1–0 במשחק החוץ, כאשר הרומנים הבקיעו את השער היחיד במשחק, ורקסהאם הודחה לאחר מכן מהטורניר.
בעונת 1996/97, בעקבות ניצחונות בקולווין ביי וסקונת'ורפ יונייטד במסגרת בגביע, רקסהאם הוגרלה לשחק מול ווסטהאם יונייטד בבית, המשחק הסתיים בתיקו 1–1 על מגרש מכוסה שלג לאחר תיקו מוצלח. משחק הגומלין באפטון פארק הסתיים בניצחון 1-0 לרקסהאם כאשר קווין ראסל כבש ושלח את רקסהאם לסיבוב הרביעי. לאחר שניצחה גם את פטרבורו יונייטד וברמינגהם סיטי בסיבובים הבאים, רקסהאם שיחקה בצ'סטרפילד ברבע גמר גביע האנגלי, אך הפסידה לספרייטס 1–0.
יוני 1997 היה התאריך לפתיחה הרשמית של קוליירס פארק, שהיה מגרש האימונים החדש של רקסהאם ושכן ממש מחוץ לגרספורד ברחוב צ'סטר. הוא נבנה בעלות של 750,000 ליש"ט ונחשב כאחד ממגרשי האימונים הטובים ביותר מחוץ לליגה העליונה. הוא שימש לאימונים על ידי קבוצות אורחות רבות ששיחקו ברמה גבוהה יותר לאורך השנים.
בעונת 1999/00 ניצחה רקסהאם שוב קבוצה מהליגה הבכירה בגביע האנגלי, הפעם בדמות מידלסברו. התוצאה הסופית של המשחק הייתה 2–1, כאשר השערים במחצית השנייה הגיעו מרובין גיבסון ודארן פרגוסון לאחר פיגור. רקסהאם המשיכה לזכות בגביע פרמייר של התאחדות הכדורגל הוולשית במאי 2001.
העשור הראשון של המאה ה־21: המשך הבעיות הכלכליות עריכה
בתחילת המאה ה-21 המועדון סבל מבעיות רבות מחוץ למגרש, כולל היו"ר דאז אלכס המילטון, שמכר את מגרש רייסקורס לחברה נפרדת בבעלותו מיד לאחר שהפך ליו"ר המועדון. בקיץ 2004 המילטון נתן למועדון התראה של שנה לעזוב את המגרש. אוהדי המועדון קיבלו השראה מאוהדי מועדון ברייטון והוב אלביון, שבעצמם הצליחו להדיח בהצלחה את היו"ר שלהם ולשמור על השליטה באצטדיון שלהם לאחר שמכר את הקרקע למטרות פיתוח כמעט באותן נסיבות. ב-3 בדצמבר 2004 המועדון הוכנס לניהול פיננסי על ידי בית המשפט העליון במנצ'סטר, מכיוון שהמועדון היה חייב 2,600,000 ליש"ט, כולל 800,000 ליש"ט שהיו חייבים למס הכנסה. רקסהאם הפכה למועדון הליגה הראשון שספג ניכוי של עשר נקודות תחת הכלל החדש, מה שהוריד את הקבוצה מאמצע טבלת הליגה הראשונה לאזור הירידה לאחר הפחתת הנקודות, ובעקבות כך דן את רקסהאם לירידה.
למרות הצרות הכלכליות, רקסהאם המשיכה ברצף נצחונות בגביע הליגה 2004/05 על ידי ניצחון 2–0 על סאות'אנד יונייטד לאחר הארכה, בהופעתה הראשונה של רקסהאם באצטדיון המילניום בקרדיף, שהפך למגרש בית זמני. שערי הניצחון הובקעו על ידי חואן אוגרטה ודארן פרגוסון. רקסהאם עדיין שמרה על סיכוי להימנעט מהירידה בעונת 2004/05 לאחר רצף ניצחונות בסוף העונה; עם זאת, תקוותיהם להישאר בליגה הסתיימו בהפסד ביתי 2–1 לברנטפורד ב-3 במאי 2005. הניכוי של 10 נקודות הוכיח את עצמו כמכריע בקביעת גורלה של הקבוצה, שכן המועדון סיים עם 43 נקודות בהשוואה למילטון קיינס שבמקום ה-20 עם 51 נקודות, מה שגזר עליהם לרדת ליגה.
באוקטובר 2005, בית המשפט העליון של ברמינגהאם החליט שחברת CrucialMove של אלכס המילטון רכשה באופן שגוי את חלקה בשטח והתקבלה החלטה נגדו. המילטון עתר לבית המשפט לערעורים בלונדון וזה קבע ב-14 במרץ 2006 כי המגרש חייב להישאר בידי מנהלי המועדון. ב-30 באפריל 2006 הגיעו מנהלי הקבוצה להסכמה עם סוחר הרכב המקומי נוויל דיקנס, בכפוף להסכמה של בעלי המניות והנושים (שהושגה ב-30 במאי), על השתלטותו של דיקנס על השליטה במועדון ועל כל נכסיו. המועדון הועבר לבעלות חברת Wrexham Football Club (2006) Ltd שהשתלטה על כל נכסי הקבוצה. בראשות החברה עמדו נוויל דיקנס וג'וף מוס ושותפיהם.
עונת 2006/07 התחילה טוב עבור הקבוצה, כשהיא השיגה 8 משחקים ללא הפסד. עם זאת, מאמן הקבוצה דניס סמית' פוטר בסופו של דבר בינואר 2007 בערבות רצף הפסדים. הוא הוחלף על ידי המאמן בריאן קארי. רקסהאם סיימה במקום ה-19 בליגה השנייה עם 51 נקודות לאחר רצף נצחונות מרשים כשהיא ניצחה ב-4 מתוך 5 המשחקים האחרונים שלה, שכללו ניצחון על היריבה המקומית שרוסברי. הליגה של Wrexham נשמר ביום האחרון של העונה רקסהאם השיגה ניצחון חיוני 3-1 ב-5 במאי 2007 על בוסטון יונייטד בבית, מה ששלח את יריביתם לקונפרנס פרמייר והבטיח שרקסהאם תישאר בליגת הפוטבול.
הציפיות היו גבוהות לקראת עונת 2007/08, עם זאת, העונה התחילה רע וב-15 בנובמבר 2007, בריאן ליטל מונה למאמן החדש של רקסהאם. לאחר התחלה מבטיחה, הקבוצה חוותה רצף של שבעה הפסדי ליגה רצופים, מה שגרם למועדון להביא אחד עשר שחקנים חדשים כבר במהלך חלון ההעברות בינואר. ברם, רקסהאם ירדה לבסוף לאחר תבוסה 2-0 בחוץ מול הורפורד יונייטד, שסיימה 87 שנים של רקסהאם בליגת הפוטבול.
2008־2020: השנים הקשות עריכה
עונת 2008/09 התחילה טוב, עם ניצחון ביתי 5–0 מול סטיבנאיג' בורו. עם זאת, בעקבות רצף של תוצאות גרועות, ולאחר תבוסה ביתית 3–0 מול רושדן ודיימונדס, האוהדים קראו לפיטוריו של ליטל שעזב. ליטל הוחלף על ידי דין סונדרס. רקסהאם התמודדה בקונפרנס פרמייר וסיימה את העונה במקום העשירי המאכזב. העונה שלאחר מכן, 2009/10, הסתיימה בצורה דומה כאשר היא סיימה במקום ה-11, רחוק מקרב העלייה.
במרץ 2011, שתי חברות היבט להשיג בעלות על המועדון: אחת מקבוצת אוהדים שהקימו את נאמנות Wrexham Supporters' Trust (WST) ואחרת מאשת העסקים המקומית סטפני בות'. מאוחר יותר הגיעה הצעה שלישית, אך לאחר ש-WST ובות' הגיעו להסכמה, הצעתם התקבלה מחדש. באפריל 2011, הוגש למועדון צו פירוק בעקבות חשבון מס שלא שולם בסך של קצת פחות מ-200,000 פאונד. הקבוצה סיימה את עונת 2010/11 במקום הרביעי, כשהיא העפילה לפלייאוף, אך הובסה 5–1 בסיכום הכולל על ידי לוטון טאון בחצי הגמר.
במהלך עונת 2011/12, רקסהאם התמודדה שוב בגביע הוולשי לאחר 16 שנים, כשהיא התמודדה משלב הסיבוב השלישי. המאמן החדש, אנדי מורל, הביא את הקבוצה לשיא של 98 נקודות ליגה אך זה לא הספיק כדי להשיג עלייה אוטומטית, שכן רקסהאם סיימה את העונה במרחק של 5 נקודות בלבד מפליטווד טאון, שזכתה במקום האוטומטי היחיד. רקסהאם הפסידה שוב בפלייאוף ללוטון טאון. עם זאת, היא השיגה השתתפות בגביע האנגלי וגם בגמר הפלייאוף של הקונפרנס פרמייר, שהיו שתי ההופעות הראשונות שלה באצטדיון וומבלי.
בפברואר 2014, אנדי מורל עזב. בילי בר מונה למאמן זמני לפני שהוחלף כמה שבועות לאחר מכן על ידי קווין וילקין. רקסהאם סיימה את עונת 2013/14 במקום ה-17. בעונת 2018/19, הקבוצה סיימה במקום הרביעי אך הפסידה ברבע גמר הפלייאוף לאיסטלי.
בעונת 2019/20, רקסהאם סיימה במקום ה-19 לפני שהעונה הסתיימה מוקדם בגלל מגיפת הקורונה, מה שהיה למיקום הנמוך ביותר בהיסטוריה של המועדון.
תקופת ריינולדס עריכה
בנובמבר 2020, הקבוצה נרכשה ע״י השחקן הקנדי ראיין ריינולדס והשחקן האמריקאי רוב מקאלהני באמצעות חברת RR McReynolds Company, הרכישה הושלמה בפברואר 2021 בעלות של 2 מיליון פאונד[1] כאשר הקבוצה שיחקה בנשיונל ליג (הליגה החמישית באנגליה).
במקביל לרכישה החלו השניים בהתליך הפקה של סדרה דוקומנטרית על הקבוצה "ברוכים הבאים לרקסהאם" שמשודרת בדיסני + החל מאוגוסט 2022.[2]
ב-1 ביולי 2021, מונה פיל פרקינסון למאמן הקבוצה למשך שנה.
בעונת 2021/22, המועדון סיים במקום השני בנשיונל ליג והבטיח את השתתפותו בפליאוף העלייה לפוטבול ליג השנייה (הדרג הרביעי במבנה ליגות הכדורגל באנגליה). הם גם הגיעו לסיבוב הרביעי בגביע האנגלי, תחרות הכדורגל הוותיקה בעולם, לראשונה מזה 27 שנים, ובמסגרת טורניר פרס הפוטבול ליג הקבוצה העפילה למשחק הגמר שנערך באיצטדיון וומבלי שם הפסידה למועדון הכדורגל ברומלי 1-0[3].
פרקינסון זכה בפרס מאמן החודש של הליגה הלאומית במרץ 2022 לאחר שהוביל את הקבוצה לארבעה ניצחונות ותיקו. פרס זה הגיע יומיים לאחר שרקסהאם ניצחה את מוליכת הליגה סטוקפורט קאונטי 2–0 בחצי גמר גביע ההתאחדות כדי לקבל במקום בגמר בוומבלי נגד ברומלי. רקסהאם, תחת פרקינסון השיגה עלייה לליגה הרביעית והפכה גם לאלופת הליגה הלאומית לאחר שניצחה את בורהאם ווד 3-1 ב-22 באפריל 2023. ההישג סימן חזרה של רקסהאם לליגת הפוטבול האנגלית לאחר היעדרות של 15 שנים, אחרי שהקבוצה סיימה ראשונה ובכך הבטיחה עלייה ישירה לפוטבול ליג השנייה ללא השתתפות בפלייאוף[4].
בעונת 2022/23 הקבוצה התמודדה לאורך כל העונה ראש בראש על אליפות הליגה מול נואטס קאונטי - מועדון הכדורגל הראשון בעולם. הקבוצה הודחה בבגביע האנגלי על ידי שפילד יונייטד מהצ׳מפיונשיפ - הליגה השנייה בטיבה באנגליה ובטורניר פרס הפוטבול ליג הודחה גם כן בסיבוב הרביעי על ידי אלטרינצ׳אם. אחד השחקנים המבטיחים בשורות הקבוצה, שגם סייע לה בהעפלה לליגה הרביעית היה פול מאלין שהוכתר למלך השערים של רקסהאם באותה עונה עם 26 שערים.
אצטדיון הבית עריכה
מאז 1864, רקסהאם מארחת את משחקיה במגרש רייסקורס (The Racecourse Ground),אשר נחשב לאיצטדיון הכדורגל הותיק בעולם[5]. המגרש ממוקם ברחוב הראשי המוביל לרקסהאם. באצטדיון תכולה של 10,500 מושבים. ביוני 2022 המועדון רכש את המגרש מתוך כוונה לשפץ ולבנות אצטדיון.
נותני חסות ובעלים עריכה
טבלת יצרני תלבושות, נותני חסות ובעלים:[6]
| שנים | יצרני תלבושות | נותן חסות | בעלים |
| 1984–1985 | Patrick | Crosville Buses | לא ידוע |
| 1985–1986 | Winning Ways | Marston's | |
| 1986–1987 | |||
| 1987–1988 | Hi-Tec Sports | ||
| 1988–1989 | Admiral Sportswear | ||
| 1989–1990 | Spall | ||
| 1990–1991 | |||
| 1991–1992 | EN-S | ||
| 1992–1993 | Wrexham Lager | ||
| 1993–1994 | |||
| 1994–1995 | |||
| 1995–1996 | |||
| 1996–1997 | |||
| 1997–1998 | |||
| 1998–1999 | Super League | ||
| 1999–2000 | |||
| 2000–2001 | אלכס המילטון | ||
| 2001–2002 | |||
| 2002–2003 | Vandanel | Gap Personnel | |
| 2003–2004 | |||
| 2004–2005 | Just Go Minera Roof Trusses | ||
| 2005–2006 | ניל דיקנס | ||
| 2006–2007 | Lease Direct | ||
| 2007–2008 | |||
| 2008–2009 | Umbro | ||
| 2009–2010 | |||
| 2010–2011 | |||
| 2011–2012 | Puma | Greene King IPA (אוגוסט–דצמבר 2011) Glyndŵr University (דצמבר 2011 – אפריל 2012) |
Wrexham Supporters' Trust |
| 2012–2013 | Adidas | Glyndŵr University | |
| 2013–2014 | |||
| 2014–2015 | Nike | ||
| 2015–2016 | Adidas | ||
| 2016–2017 | Macron | Ifor Williams Trailers | |
| 2017–2018 | |||
| 2018–2019 | |||
| 2019–2020 | |||
| 2020–2021 | ריאן ריינולדס ורוב מק'אלהני | ||
| 2021–2022 | TikTok Expedia Aviation American Gin Ifor Williams Trailers | ||
| 2022–2023 | TikTok Expedia Vistaprint[7] Ifor Williams Trailers Aviation American Gin |
תארים עריכה
- הגביע הוולשי
- זכייה (23): 1877/78, 1882/83, 1892/93, 1896/97, 1902/03, 1904/05, 1908/09, 1909/10, 1910/11, 1913/14, 1914/15, 1920/21, 1923/24, 1924/25, 1930/31, 1956/57, 1957/58, 1959/60, 1971/72, 1974/75, 1977/78, 1985/86, 1994/95
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רקסהאם
הערות שוליים עריכה
- ^ Gabriel Fernandez, Ryan Reynolds, Rob McElhenney complete purchase of Welsh soccer club, cbs soccer, Feb 11, 2021 at 2:46 pm ET
- ^
אמיר ענבר, "ברוכים הבאים לרקסהאם": כאשר "סנדרלנד עד המוות" פוגשת את "טד לאסו" ואת "ליגה ג'", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2022
- ^ BROMLEY HOLD ON TO TRIUMPH OVER WREXHAM IN DRAMATIC BUILDBASE FA TROPHY FINAL, The FA, Sunday 22 May 2022
- ^ "Wrexham: Welsh side win promotion to EFL with Hollywood actors watching". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2023-04-21. נבדק ב-2023-04-22.
- ^ wrexham afc, The world's oldest international football stadium, https://www.wrexhamafc.co.uk/
- ^ "Wrexham". Football Historical Kits. ארכיון מ-16 באוגוסט 2022. נבדק ב-19 ביוני 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "COMMERCIAL | VistaPrint becomes Wrexham AFC sleeve sponsor for men's first-team alongside new multi-year partnership". www.wrexhamafc.co.uk. ארכיון מ-25 בפברואר 2023. נבדק ב-25 בפברואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
