גביע אירופה למחזיקות גביע

טורניר כדורגל

גביע אירופה למחזיקות גביע (באנגלית: European Cup Winners' Cup) היה טורניר כדורגל אירופאי למועדונים שזכו בגביע המקומי בארצם ומדינתם חברה באופ"א. הטורניר שוחק בשיטת "נוק-אאוט" כאשר בכל שלב, למעט הגמר, התקיימו שני משחקים: אחד בבית ואחד בחוץ.

גביע אירופה למחזיקות גביע
גביע אופ"א למחזיקות גביע (השם שונה ב-1991)

European Cup Winners' Cup
UEFA Cup Winners' Cup (השם שונה ב-1991)
Cup Winners Cup.png
Recopa de Europa Real Zaragoza.jpg
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1960
תאריך פירוק 1999
ארגון מפעיל אופ"א
תקופת התחרות ? – 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 39 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 96 עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשת אירופה
אלוף/ה נוכחי/ת איטליהאיטליה לאציו
הכי הרבה זכיות ספרדספרד ברצלונה (4)
מפעל גבוה יותר ליגת האלופות
מפעל נמוך יותר גביע אופ"א
archive.is/sLwf
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג'אני ריברה ממילאן מניף את גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר משחק גמר בו גברה מילאן על המבורג, 1968

גביע זה נחשב באירופה למפעל השני בחשיבותו, מתחת לליגת האלופות, אך מעל גביע אופ"א באותה עת.

בשנת 1991 שונה שמו של המפעל לגביע אופ"א למחזיקות גביע (UEFA Cup Winners' Cup).

מפעל זה חדל מלהתקיים בסוף עונת 1999 – אחרי שאופ"א החליטה לצמצם את פעילותה ל-2 גביעי אירופה בלבד – ליגת האלופות וגביע אופ"א. בעונה האחרונה של גביע המחזיקות זכתה לאציו האיטלקית.

במשך כל שנותיו של המפעל לא זכתה מעולם אף קבוצה בגביע פעמיים ברציפות, אך במספר מקרים קרה שקבוצה שזכתה בגביע העפילה בחלוף שנה שוב למשחק הגמר אך נוצחה בגמר. כך לדוגמה זכתה פארמה בגביע בשנת 1993 ובשנת 1994 היא הפסידה לארסנל. ארסנל, שזכתה בו כאמור בשנת 1994, הפסידה בשנת 1995 בגמר לסרגוסה.

בעונת 1971 של המפעל השיגה צ'לסי ניצחון 0–21 על קאריינג 97 הלוקסמבורגית, שעד היום מחזיק בשיא הניצחון הגבוה ביותר בתולדות הכדורגל האירופי.

משחקי הגמרעריכה

מקרא
המשחק הוכרע בהארכה
המשחק הוכרע בדו־קרב בעיטות עונשין
המשחק הוכרע במשחק חוזר
עונה זוכה[1] תוצאה[1] סגנית[1] מגרש[2] צופים[3]
1960/1961 איטליה  פיורנטינה 2–0 סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס אצטדיון אייברוקס, גלאזגו, סקוטלנד 80,000
2–1 אצטדיון קומונלה, פירנצה, איטליה 50,000
1961/1962 ספרד (1945–1977)  אתלטיקו מדריד 1–1 איטליה  פיורנטינה האמפדן פארק, גלאזגו, סקוטלנד 29,066
3–0 נקרשטדיון, שטוטגרט, גרמניה המערבית 38,120
1962/1963 אנגליה  טוטנהאם הוטספר 5–1 ספרד (1945–1977)  אתלטיקו מדריד אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד 49,143
1963/1964 פורטוגל  ספורטינג ליסבון 3–3 הונגריה  מ.ט.ק. בודפשט אצטדיון הייזל, בריסל, בלגיה 3,208
1–0 אצטדיון בוסאויל, אנטוורפן, בלגיה 13,924
1964/1965 אנגליה  וסטהאם יונייטד 2–0 גרמניה המערבית  מינכן 1860 אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה 97,974
1965/1966 גרמניה המערבית  בורוסיה דורטמונד 2–1 (ה) אנגליה  ליברפול האמפדן פארק, גלאזגו, סקוטלנד 41,657
1966/1967 גרמניה המערבית  באיירן מינכן 1–0 (ה) סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס האצטדיון העירוני, נירנברג, גרמניה המערבית 69,480
1967/1968 איטליה  מילאן 2–0 גרמניה המערבית  המבורג אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד 53,276
1968/1969 צ'כוסלובקיה  סלובן ברטיסלבה 3–2 ספרד (1945–1977)  ברצלונה זנקט יאקוב פארק, בזל, שווייץ 19,478
1969/1970 אנגליה  מנצ'סטר סיטי 2–1 פולין (1928–1980)  גורניק זאבז'ה אצטדיון פראטר, וינה, אוסטריה 7,968
1970/1971 אנגליה  צ'לסי 1–1 ספרד (1945–1977)  ריאל מדריד אצטדיון קאראיסקאקיס, פיראוס, יוון 42,000
2–1 19,917
1971/1972 סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס 3–2 ברית המועצות (1955–1980)  דינמו מוסקבה קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד 24,701
1972/1973 איטליה  מילאן 1–0 אנגליה  לידס יונייטד אצטדיון קפטנזוגליו, סלוניקי, יוון 40,154
1973/1974 גרמניה המזרחית  פ.צ. מגדבורג 2–0 איטליה  מילאן אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד 6,461
1974/1975 ברית המועצות (1955–1980)  דינמו קייב 3–0 הונגריה  פרנצווארוש זנקט יאקוב פארק, בזל, שווייץ 10,897
1975/1976 בלגיה  אנדרלכט 4–2 אנגליה  וסטהאם יונייטד אצטדיון הייזל, בריסל, בלגיה 58,000
1976/1977 גרמניה המערבית  המבורג 2–0 בלגיה  אנדרלכט האצטדיון האולימפי, אמסטרדם, הולנד 66,000
1977/1978 בלגיה  אנדרלכט 4–0 אוסטריה  אוסטריה וינה פארק דה פראנס, פריז, צרפת 48,769
1978/1979 ספרד (1977)  ברצלונה 4–3 (ה) גרמניה המערבית  פורטונה דיסלדורף זנקט יאקוב פארק, בזל, שווייץ 58,000
1979/1980 ספרד (1977)  ולנסיה 0–0 (5–4 פ) אנגליה  ארסנל אצטדיון הייזל, בריסל, בלגיה 40,000
1980/1981 ברית המועצות  דינמו טביליסי 2–1 גרמניה המזרחית  קרל צייס ינה ריינסטדיון, דיסלדורף, גרמניה המערבית 8,000
1981/1982 ספרד  ברצלונה 2–1 בלגיה  סטנדרד לייז' קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד 100,000
1982/1983 סקוטלנד  אברדין 2–1 (ה) ספרד  ריאל מדריד אולבי החדש, גטבורג, שוודיה 17,804
1983/1984 איטליה  יובנטוס 2–1 פורטוגל  פורטו זנקט יאקוב פארק, בזל, שווייץ 60,000
1984/1985 אנגליה  אברטון 3–1 אוסטריה  ראפיד וינה אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד 38,500
1985/1986 ברית המועצות  דינמו קייב 3–0 ספרד  אתלטיקו מדריד סטאד דה ז'רלן, ליון, צרפת 39,300
1986/1987 הולנד  אייאקס 1–0 גרמניה המזרחית  לוקומוטיב לייפציג האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון 35,000
1987/1988 בלגיה  מכלן 1–0 הולנד  אייאקס אצטדיון לה מייניו, שטרסבורג, צרפת 39,446
1988/1989 ספרד  ברצלונה 2–0 איטליה  סמפדוריה אצטדיון ונקדורף, ברן, שווייץ 45,000
1989/1990 איטליה  סמפדוריה 2–0 (ה) בלגיה  אנדרלכט אולבי החדש, גטבורג, שוודיה 20,103
1990/1991 אנגליה  מנצ'סטר יונייטד 2–1 ספרד  ברצלונה אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד 45,000
1991/1992 גרמניה  ורדר ברמן 2–0 צרפת  מונקו אצטדיון האור, ליסבון, פורטוגל 16,000
1992/1993 איטליה  פארמה 3–1 בלגיה  רויאל אנטוורפן אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה 37,393
1993/1994 אנגליה  ארסנל 1–0 איטליה  פארמה אצטדיון פארקן, קופנהגן, דנמרק 33,765
1994/1995 ספרד  ריאל סרגוסה 2–1 (ה) אנגליה  ארסנל פארק דה פראנס, פריז, צרפת 42,424
1995/1996 צרפת  פריז סן-ז'רמן 1–0 אוסטריה  ראפיד וינה אצטדיון המלך בודואן, בריסל, בלגיה 37,500
1996/1997 ספרד  ברצלונה 1–0 צרפת  פריז סן-ז'רמן אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד 36,802
1997/1998 אנגליה  צ'לסי 1–0 גרמניה  שטוטגרט אצטדיון רוסונדה, סטוקהולם, שוודיה 30,216
1998/1999 איטליה  לאציו 2–1 ספרד  מיורקה וילה פארק, ברמינגהאם, אנגליה 33,000

זכיות לפי מועדוןעריכה

מועדון זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ספרד  ברצלונה 4 2 1979, 1982, 1989, 1997 1969, 1991
בלגיה  אנדרלכט 2 2 1976, 1978 1977, 1990
איטליה  מילאן 2 1 1968, 1973 1974
אנגליה  צ'לסי 2 0 1971, 1998
ברית המועצות  דינמו קייב 2 0 1975, 1986
ספרד  אתלטיקו מדריד 1 2 1962 1963, 1986
סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס 1 2 1972 1961, 1967
אנגליה  ארסנל 1 2 1994 1980, 1995
איטליה  פיורנטינה 1 1 1961 1962
אנגליה  וסטהאם יונייטד 1 1 1965 1976
גרמניה  המבורג 1 1 1977 1968
הולנד  אייאקס 1 1 1987 1988
איטליה  סמפדוריה 1 1 1990 1989
איטליה  פארמה 1 1 1993 1994
צרפת  פריז סן-ז'רמן 1 1 1996 1997
אנגליה  טוטנהאם הוטספר 1 0 1963
פורטוגל  ספורטינג ליסבון 1 0 1964
גרמניה  בורוסיה דורטמונד 1 0 1966
גרמניה  באיירן מינכן 1 0 1967
צ'כוסלובקיה  סלובן ברטיסלבה 1 0 1969
אנגליה  מנצ'סטר סיטי 1 0 1970
גרמניה המזרחית  פ.צ. מגדבורג 1 0 1974
ספרד  ולנסיה 1 0 1980
ברית המועצות  דינמו טביליסי 1 0 1981
סקוטלנד  אברדין 1 0 1983
איטליה  יובנטוס 1 0 1984
אנגליה  אברטון 1 0 1985
בלגיה  מכלן 1 0 1988
אנגליה  מנצ'סטר יונייטד 1 0 1991
גרמניה  ורדר ברמן 1 0 1992
ספרד  ריאל סרגוסה 1 0 1995
איטליה  לאציו 1 0 1999
ספרד  ריאל מדריד 0 2 1971, 1983
אוסטריה  ראפיד וינה 0 2 1985, 1996
הונגריה  מ.ט.ק. בודפשט 0 1 1964
גרמניה  מינכן 1860 0 1 1965
אנגליה  ליברפול 0 1 1966
פולין  גורניק זאבז'ה 0 1 1970
ברית המועצות  דינמו מוסקבה 0 1 1972
אנגליה  לידס יונייטד 0 1 1973
הונגריה  פרנצווארוש 0 1 1975
אוסטריה  אוסטריה וינה 0 1 1978
גרמניה  פורטונה דיסלדורף 0 1 1979
גרמניה המזרחית  קרל צייס ינה 0 1 1981
בלגיה  סטנדרד לייז' 0 1 1982
פורטוגל  פורטו 0 1 1984
גרמניה המזרחית  לוקומוטיב לייפציג 0 1 1987
צרפת  מונקו 0 1 1992
בלגיה  רויאל אנטוורפן 0 1 1993
גרמניה  שטוטגרט 0 1 1998
ספרד  מיורקה 0 1 1999

זכיות לפי לאוםעריכה

לאום זכיות סגנויות סך הכל
אנגליה  אנגליה 8 5 13
ספרד  ספרד 7 7 14
איטליה  איטליה 7 4 11
גרמניה  גרמניה[4] 4 4 8
בלגיה  בלגיה 3 4 7
ברית המועצות  ברית המועצות[5] 3 1 4
סקוטלנד  סקוטלנד 2 2 4
צרפת  צרפת 1 2 3
גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית 1 2 3
הולנד  הולנד 1 1 2
פורטוגל  פורטוגל 1 1 2
צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה[6] 1 0 1
אוסטריה  אוסטריה 0 3 3
הונגריה  הונגריה 0 2 2
פולין  פולין 0 1 1

הישראליות בגביע המחזיקותעריכה

  ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

קבוצות ישראליות התחרו בגביע המחזיקות החל בעונת 1992/1993 ועד לעונת 1998/1999 אז הופסקה פעילות המפעל. הפועל פתח תקווה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהשתתפה במפעל ואף עברה את השלב המקדים, מכבי חיפה הייתה הנציגה הישראלית היחידה שהעפילה בסך הכל שלוש פעמים למפעל. שאר הקבוצות ששיחקו במפעל הן מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ועירוני ראשון לציון. הישג השיא של ישראלית במפעל הוא הגעה לרבע גמר המפעל, בשנת פעילותו האחרונה (1998/1999) - אז מכבי חיפה הגיעה עד לרבע גמר הגביע והפסידה ללוקומוטיב מוסקבה.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Stokkermans, Karel (26 בינואר 2000). "European Cup Winners' Cup". RSSSF. ארכיון מ-16 במרץ 2016. נבדק ב-8 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Ross, James M. (31 במאי 1999). "European Cup Winners' Cup Finals 1961–99". RSSSF. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-8 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "UEFA Cup Winners' Cup: All-time finals". UEFA. 30 ביוני 2005. אורכב מ-המקור ב-27 באוקטובר 2002. נבדק ב-10 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ כולל זכיות של מועדונים מגרמניה המערבית.
  5. ^ שתי זכיות של מועדונים מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, זכייה אחת של מועדון מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, וסגנות אחת של מועדון מהרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית.
  6. ^ זכייה אחת של מועדון סלובקי.