רשימת אמילי

ועדת פעולה פוליטית אמריקאית

רשימת אמיליאנגלית: EMILY's List) היא ועדת פעולה פוליטית אמריקאית (PAC), שמטרתה לסייע לבחור מועמדות של המפלגה הדמוקרטית התומכות בזכויות נשים להפלה מלאכותית. הוועדה הוקמה על ידי אלן מלקולם בשנת 1985.[1]

רשימת אמילי
EMILY's List (logo).svg
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Ellen Malcolm עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1985–הווה (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.emilyslist.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שם הקבוצה מורכב מראשי תיבות של ״Early Money Is Like Yeast״, (כסף בשלב מוקדם בהתמודדות הוא כמו שמרים) מלקולם מסבירה כי "הוא גורם לבצק לתפוח".[1] אמרה זאת היא אזכור למוסכמה הקיימת בשטח של תרומות פוליטיות: קבלת תרומות נדיבות בשלב מוקדם של המירוץ מועילה למשוך תורמים נוספים.

רשימת אמילי מאגדת תרומות לקמפיינים של נשים דמוקרטיות, התומכות בזכות להפלות, ומתמודדות במרוצים ייעודיים.[2][3]

בשנים 1985 עד 2008 גייסה והוציאה הרשימה 240 מיליון דולר למועמדויות פוליטיות. בשנת 2010 היא הוציאה 27.4 מיליון דולר בשנת 2010, 34 מיליון דולר בשנת 2012 ו-44.9 מיליון דולר בשנת 2014.[4] הארגון התכוון לגייס 60 מיליון דולר למחזור הבחירות של שנת 2016, חלק גדול מהתקציב היה מיועד להילרי קלינטון, בה תמכה רשימת אמילי תמכה כמועמדת לנשיאות.[5][6]

היסטוריה ושליחותעריכה

 
אלן מלקולם משתתפת באירוע של רשימת אמילי.

רשימת אמילי נוסדה בשנת 1985, באירוע הראשוני 25 נשים נפגשו במרתף ביתה של אלן מלקולם.[7] החברות המייסדות כללו את ברברה בוקסר, אן ריצ'רדס, אן וקסלר ודונה שלאלה.[3] בשנת 1986, התמיכה הכספית המוקדמת של רשימת אמילי סייעה לבחירת ברברה מיקולסקי ממרילנד, הדמוקרטית הראשונה שנבחרה לסנאט בארצות הברית בזכות עצמה (לא מונתה או מילאה כאלמנה את מקומו של בעלה הסנטור שנפטר).[8]

משימת הקבוצה היא לפתח רשת תורמים לגיוס כספים למען מועמדות דמוקרטיות התומכות בזכויות הפלה. כדי להצטרף באופן רשמי כחברה ברשימת אמילי, על המצטרפת לשלם 100 $, ולהסכים לתרום מינימום 100 $ לשתי מועמדות (לשני בתי הקונגרס, או למשרות גברנאטוריות. החברות מעבירות את התרומות ישירות לרשימת אמילי שמאגדת את הצ'קים יחד ומעבירה אותם למועמדות.[9]

אלן מלקולם, מייסדת הארגון, כתבה בספרה "When Women Win: EMILY's List and the Rise of Women in American Politics" (כאשר נשים מנצחות: רשימת אמילי ועליית הנשים בפוליטיקה האמריקאית) כי "יצירת דרכים למדיניות פרוגרסיבית וקידומן יכולות להיות בעלות ערך עצום. אך הן לעולם לא ייושמו אלא אם תבחרנה מספיק פוליטיקאיות התומכות בהן."[10] הארגון התמקד באופן ספציפי בנשים שתומכות בהפלה מכיוון שחברותיו הרגישו ש"נשים לא יכולות להיות שוות עד שתהייה להן שליטה על גופן."[11]

הארגון בחר להתמקד בגיוס כסף מוקדם לנשים מכיוון שנשים לא קיבלו כסף מהמפלגה הדמוקרטית ולכן לא נבחרו, גם אם היו מתאימות ביותר,[12] הארגון סבר שכסף מוקדם יכול לעזור לשכנע אנשים שהקמפיינים של המועמדות אמינים, וכך הן תוכלנה לגייס יותר כספים בהמשך.[13]

עבור מחזור הבחירות ב-2006 גייסה רשימת אמילי כ-46 מיליון דולר למועמדות.[14] רשימת אמילי תמכה ב-31 מועמדות בשנת 2006, שמונה מהם ניצחו.[3]

בשנת 2008 תמכה רשימת אמילי ב-22 מועמדות לבית הנבחרים, שתי מועמדות לסנאט ושלוש מתמודדות למשרות גברנאטוריות[3] הארגון סייע בבחירת שתי סנאטוריות חדשות, קיי האגן מצפון קרוליינה וז'אן שאהין מניו המפשייר, ותמך בבחירות הגברנאטוריות של Bev Perdue מצפון קרוליינה, בבחירתה מחדש של המושלת כריסטין גרגואר מוושינגטון, ובבחירות המוצלחות של שתים עשרה נשים חדשות לבית הנבחרים של ארצות הברית.[8]

הקריטריונים של רשימת אמילי לבחירת מועמדות כוללים המלצות הצוות, כדאיות, ניתוח הדמוגרפיה וההיסטוריה של המחוז, בחינת היריבים, או היריבים פוטנציאליים, השכלתה של המועמדת, ניסיון פוליטי, הצלחה מוכחת בגיוס כספים, נתוני סקרים המראים שהמועמדת היא אישיות מוכרת, ותמיכה מהשטח.[13]

צוותעריכה

סטפני שריוק נכנס לתפקיד נשיאת רשימת אמילי בשנת 2010. איימי דייסי הייתה המנכ"לית של רשימת אמילי משנת 2010 עד 2013.[15]

בדירקטוריון הארגון נמנות ונמנים אלן מלקולם, סטפני שריוק, ג'ואן האז, רני קופר, דיאנה בל, מרי בת' קאהיל, ג'ודית-אן קורנטה, שפאלי רזדן דוגל, טד גאווין, וונדי גרואל, רבקה הייל, ניקי היידפרים, ג'ודית ליכטמן, דברה ל. נס, ולורה ריקטס.[16]

תוכניותעריכה

תוכנית ההזדמנות הפוליטית (POP) הוקמה בשנת 2001 במטרה לעודד נשים דמוקרטיות התומכות בהפלות להתמודד על תפקידים בממשל המדינות עצמן וגם במשרדים מקומיים.[17]

נשים מצביעות!עריכה

בשנת 1995 החלה רשימת אמילי תוכנית בשם "נשים מצביעות!"[18] על מנת לקדם שיעור הצבעה גבוה יותר בקרב נשים. לנשים מצביעות! יש עצמאות להוציא כסף ולהיות בקשר ישיר עם המצביעות/ים.[3]

גברתי הנשיאהעריכה

בשנת 2013 הכריזה רשימת אמילי על קמפיין "גברתי הנשיאה, ואמרה כי "יש מנדט להנהגת נשים במדינה זאת. אך טרם פרצנו את תקרת הזכוכית האחרונה ולהכניס אישה כמועמדת דמוקרטית לנשיאות."[19] "גברתי הנשיאה" באה במקום הנוכחות הקודמת במדיה החברתית שהכינה את הקרקע למועמדות של הילרי קלינטון לנשיאות.[20]

ביקורתעריכה

העיתונאי סנק אוגיור המייסד של תוכנית החדשות והפרשנות הטורקים הצעירים, The Young Turks טוען כי רשימת אמילי היא אמצעי פיננסי צבוע בשרות דמוקרטים בעלי עמדות מתונות התומכים במועמדים לא פרוגרסיביים.[21] המבקרים היו רוצים לראות את רשימת אמילי מרחיבה את ההגדרה של "סוגיות נשים" כך שתכלול נושאים כלכלים כמו שכר מינימום גבוה יותר והרחבת הביטוח הלאומי. אחרים טוענים שעל הארגון למקד את המשאבים שלו בצורה טובה יותר, ולא להתערב בבחירות בהן כבר יש דמוקרט פרוגרסיבי שמתמודד שנית ולהתמקד במסעי בחירות אחרים.[22]

הדמוקרטית מרסי קפטר מתחה ביקורת על כך שההתמקדות של רשימת אמילי צרה מדי בכך שהיא ממקדמת את נושא זכויות ההפלה על חשבון נושאים חשובים אחרים, כמו שכר המינימום, המשפיעים גם הם על נשים.[3]

בעבר זכתה רשימת אמילי לביקורת מסוימת על כמות הכסף שהיא מקבלת ולאן שהכסף הולך, וגם בנושא היותה ועדת פעולה פוליטית (PAC). במאמרו של ניק הופמן EMILY's List v. FEC[23] הוא מתייחס לרשימת אמילי כאל כעמותה בקשיים עם ועדת הבחירות הפדרלית (FEC). הופמן מאשים את הארגון בכך שהתווכח עם ועדת הבחירות הפדרלית על כמות הכסף שניתן לתת לקמפיינים.

רשימת אמילי ספגה ביקורת גם על מידת ההשפעה שהייתה לה בבחירות קודמות. רבקה ג'. חנאגאן ועמיתיה (במאמר "האם התמיכה של רשימת אמילי מנבאת הצלחה בחירות או אולי אמילי בוחרת את הזוכות?")[24] חקרו את השפעת רשימת אמילי בקמפיין. המחקר תוכנן כך שיראה בדיוק אם תמיכה גרמה למועמדת להיבחר, לא להיבחר, או שלא שינתה דבר. המחקר הראה כי התמיכה עזרה לאלה שרוב הסיכויים שלא היו מקבלות תמיכה, פגע במועמדות שהבוחרים לא ידעו אם הן עומדות לקבל תמיכהשל רשימת אמילי, ולא שינה דבר לאלו שמראש היו צפויות לקבל תמיכה.[25]

תמיכהעריכה

מועמדות שקיבלו תמיכהעריכה

רשימת אמילי מספקת הדרכות, מגייסת נשים לתפקידי ניהול, ותומכת ומממנת מועמדות פוליטיות. רשימת אמילי מופיעה כ"מקור חשוב לתמיכה במועמדות"[26] במאמר משנת 2010 בסקירה הבינלאומית של הרווארד.

המועמדויות שנתמכו על ידי רשימת אמילי כוללות:

מועמד ראוי לציון עבור מדינה עמדה
תמי דקוורת' קטועת גפיים ראשונה שנבחרה לבית הנבחרים אילינוי חברת בית הנבחרים ולאחר מכן סנטורית
תמי בולדווין אישה להטבית ראשונה בקונגרס ויסקונסין חברת בית הנבחרים ואחר כך סנטורית
קמלה האריס האפרו אמריקאית/דרום אסיה הראשונה שכהנה כשרת המשפטים במדינת קליפורניה קליפורניה סנטורית
פרמילה ג'ייאפל האישה ההודית/אמריקאית הראשונה שנבחרה לבית הנבחרים וושינגטון חברת בית הנבחרים
קתרין קורטז מסטו האישה הלטינית הראשונה שנבחרה לסנט נוואדה סנטורית
הילרי קלינטון מועמדת ראשונה לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית ניו יורק מועמדת לנשיאות
אילהאן עומאר הפוליטיקאית הסומאלית/אמריקאית הראשונה מינסוטה חברת בית הנבחרים
דב האלנד פוליטיקאית ילידית אמריקאית ראשונה מינסוטה חברת בית הנבחרת

בחירות לנשיאותעריכה

במהלך הפריימריז הדמוקרטים לנשיאות בשנת 2008, רשימת אמילי תמכה בהילרי קלינטון ולא בברק אובמה וגייסה עבור קלינטון 855,518 דולר, דבר שהפך את הארגון לאחד מחמשת התורמים הגדולים ביותר לקמפיין שלה ב-2008.[3] כשארגון (בעד הזכות להפלה) NARAL NARAL Pro-Choice America תמך בברק אובמה ולא בהילרי קלינטון, רשימת אמילי הייתה ביקורתית מאוד. נשיאת הרשימה אלן מלקולם, אמרה, "אני חושבת שזה לא מכבד את פועלה של סנטורית. קלינטון.. לא לאפשר לה לסיים את שלושת השבועות האחרונים של התהליך הראשוני. זה בוודאי מרתיע את המנהיגים/ות הנבחרים, אלו התומכים בזכויות רבייה ומצפים שהקהילה שמאמינה בזכויות אלו לעמוד לצידם."[27]

לאחר סיום הפריימריז של המרוץ הדמוקרטי לנשיאות, העבירה רשימת אמילי את תמיכתה לברק אובמה והייתה בולטת בהתנגדותה למועמדות מקיין/ פיילין.[28]

ב־12 באפריל 2015, תמכה רשימת אמילי בהילרי קלינטון לנשיאות. התמיכה הגיעה שעות ספורות לאחר הודעתה של קלינטון כי הקימה ועדת שתבדוק את ההיתכנות שלה להתמודד לנשיאות.[29][3]

רשימת אמילי תמכה בהילרי קלינטון בבחירות הכלליות נגד דונלד טראמפ.[5]

2012עריכה

בשנת 2012 80% מהמועמדות שנתמכו על ידי רשימת אמילי בבחירות הכלליות ניצחו.[30]

2014עריכה

במחזור הבחירות של 2014 תמכה רשימת אמילי ב24 מועמדות לבית הנבחרים, שש מועמדות לסנאט ושש מועמדות למשרות גברנאטוריות מבין 40 המועמדות שנתמכו 42.5% ניצחו.[31]

2018עריכה

בבחירות 2018 תמכה רשימת אמילי ב-8 נשים למשרות גברנאטוריות 12 לסנאט ו-64 מועמדות לבית הנבחרים.[32]

קבוצות דומותעריכה

קבוצות דומות התגבשו באותם קווים כמו רשימת אמילי, עם כמה שינויים קלים. רשימת המשאלות "The Wish List: תומכת בנשים רפובליקניות לטובת זכויות הפלה. בשנת 1994 הקימה ג'ואן קירנר ארגון דומה באוסטרליה בשם EMILY's List Australia.

הפעילה הפוליטית והמורה לשעבר איימי לאופר הקימה את רשימת וירג'יניה, קבוצה פוליטית התומכת בנשים דמוקרטיות שמתמודדות לכהונה בוירג'יניה.[33]

בצד השני של המחלוקת בנושא ההפלות, רשימת סוזן ב. אנתוני, PAC A Pro Life, נתפסת כמקבילה לרשימת אמילי.[34]

רשימת מגי היא ועדת פעולה פוליטית בארצות הברית שנוסדה בפלורידה בשנת 2010 במטרה "להעלות את המודעות והכספים להגדלת מספר הנשים השמרניות שנבחרו לתפקיד ציבורי הפדרלי."[35][36]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Halloran, Liz (29 באפריל 2010). "Mother Of Women's PACs Seeks Younger Supporters". NPR. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "EMILY's List Mission".
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Vaida, Bara; Skalka, Jennifer (28 ביוני 2008). "Can EMILY's List Get Its Mojo Back?". National Journal. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2015. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "EMILY's List". OpenSecrets.org. Center for Responsive Politics. נבדק ב-6 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Chambers, Francesca (10 ביולי 2015). "Hillary to share in $60 MILLION cash bonanza from pro-abortion campaigners as they launch massive effort to turn Washington female and pro-choice". Daily Mail. נבדק ב-20 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Blumenthal, Paul (19 ביוני 2015). "EMILY's List Already Raising Big Bucks For Hillary Clinton". Huffington Post. נבדק ב-20 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Stolberg, Sheryl Gay (2018-05-04). "Tough Choices, and Criticism, for Emily's List as Democratic Women Flood Primaries". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-02-23.
  8. ^ 1 2 Pimlott, Jamie Pamelia (2010). Women and the Democratic Party: The Evolution of Emily's List. Cambria Press. ISBN 9781604976557.
  9. ^ Pluta, Rick (17 באוקטובר 1993). "Raising Dough". Chicago Tribune. נבדק ב-6 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Malcolm, Ellen,. When women win : EMILY's list and the rise of women in American politics. Unger, Craig,. Boston. p. 39. ISBN 978-0-544-44331-0. OCLC 913923800.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  11. ^ Malcolm, Ellen, and Craig Unger. When Women Win: EMILY's List and the Rise of Women in American Politics. New York City: Houghton Mifflin Harcourt, 2016. 68. Print.
  12. ^ Malcolm, Ellen, and Craig Unger. When Women Win: EMILY's List and the Rise of Women in American Politics. New York City: Houghton Mifflin Harcourt, 2016. 38. Print.
  13. ^ 1 2 Malcolm, Ellen, and Craig Unger. When Women Win: EMILY's List and the Rise of Women in American Politics. New York City: Houghton Mifflin Harcourt, 2016. 39. Print.
  14. ^ "Sweet column: Hillary Clinton gets key endorsement for 2008 bid". Chicago Sun-Times. אורכב מ-המקור ב-2008-01-13.
  15. ^ Neff, Blake (31 באוקטובר 2013). "DNC taps EMILY's List chief as new executive director". The Hill. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Board of Directors". EMILY's List. נבדק ב-6 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ O'Hea, Olivia (27 בפברואר 2014). "Event empowers young women to run for office". The Times-Delphi. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "EMILY's List Women Vote! Program".
  19. ^ "EMILY's List introduces "Madam President"". www.emilyslist.org. אורכב מ-המקור ב-2015-11-03. נבדק ב-2015-11-07.
  20. ^ Andrews, Natalie (2015-04-03). "Fans of 'Ready For Hillary' Headed to Emily's List". WSJ Blogs - Washington Wire. נבדק ב-2015-11-07.
  21. ^ Uyger, Cenk. "Democratic Super-PAC Caught Preparing Bernie Sanders Attack Ads". Youtube. The Young Turks. נבדק ב-14 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Progressive Left's Latest Target: EMILY's List". The Daily Beast. 4 בספטמבר 2014. נבדק ב-19 בספטמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Hoffman, Nick (2010). "EMILY's List v. FEC". The Urban Lawyer. 42 (1): 210–212. JSTOR 27895773.
  24. ^ Hannagan, J., Pimlott, P., Littvay, Rebecca, Jamie, Levente (2010). "Does EMILY's List Endorsement Predict Electoral Success, or Does EMILY Pick the Winners?". PS: Politlcal Science & Politics. 43 (3): 503–508. doi:10.1017/S1049096510000739.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  25. ^ Burrell, Barbara (2014). Gender in Campaigns for the U.S. House of Representatives. Ann Arbor, MI: University of Michigan Press. doi:10.3998/mpub.213944. ISBN 9780472072316.
  26. ^ Life's a Party: Do Political Parties Help or Hinder Women?, p 39
  27. ^ Horowitz, Jason (14 במאי 2008). "EMILY's List Trashes NARAL for Obama Endorsement". New York Observer. אורכב מ-המקור ב-29 במאי 2010. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Curran, Dan (17 בספטמבר 2008). "National Organization for Woman Endorses Obama, Snubs Palin". CNN. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ https://www.emilyslist.org/news/entry/emilys-list-endorses-hillary-clinton-for-president
  30. ^ Good, Chris (14 בנובמבר 2012). "Claire McCaskill, Emily's List Celebrate Women's Wins in 2012". ABC News. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Gold Matea (16 באפריל 2014). "EMILY's List powering Democratic women fundraising totals". Washington Post. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "EMILY's List". www.emilyslist.org (באנגלית). נבדק ב-2018-11-26.
  33. ^ WTVR News, Richmond, Virginia, June 11, 2019, retrieved October 6, 2019
  34. ^ Gardner, Amy (14 במאי 2010). "Sarah Palin issues a call to action to 'mama grizzlies'". Washington Post. נבדק ב-5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Cyphers, Karen (2013-06-10). "Jeb Bush to headline Maggie's List event honoring fiscally conservative legislators". SaintPetersBlog. נבדק ב-2015-06-13.
  36. ^ "Maggie's List. Women's Political Action Committee. Who we are and what we do". Maggieslist.org. אורכב מ-המקור ב-2015-07-07. נבדק ב-2015-06-13.