שאנדור גרגיי (סופר)

סופר הונגרי-יהודי

שנדור גרגיי, בלידתו גרינבאום עד 1911[1]הונגרית: Gergely Sándor; דויטשקרויץ, 2 בפברואר 1896בודפשט, 14 ביוני 1966)[2] היה סופר יהודי-הונגרי סוציאל-מוקרטי ולאחר מכן קומוניסטי, עיתונאי ועורך עיתונים.

שאנדור גרגיי
Gergely Sándor
אין תמונה חופשית
לידה 2 בפברואר 1896
דויטשקרויץ, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1966 (בגיל 70)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 14 ביוני 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

גרגיי נולד במשפחה יהודית בעיירה שהייתה אז בהונגריה על גבול אוסטריה (היום אוסטריה), כבנם של דיולה גרינבאום, סוחר יליד העיירה פארד שבצפון מזרח הונגריה, ושל רוזליה פולק, ילידת דויטשקרויץ. לאחר שסיום לימודי התיכון, הוא היה לתקופה קצרה עיתונאי באזורים כפריים, ובשנת 1915 גויס לצבא. הוא התעוור זמנית מפציעה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה באזור צרפת. הוא עבר ניתוח מספר פעמים ולבסוף חזרה ראייתו בשנת 1920. בשנת 1923 הוא הפך לעורך הציפור הכחולה (Kékmadár) שהיה כתב עת ספרותי אמנותי לתקופה קצרה. בין השנים 1924 ו- 1925 הוא היה מנהל "חדשות הבוקר" (Reggeli Hírlap) בעיר מישקולץ, אך נאלץ לעזוב בגלל דעותיו הרדיקליות. בשנת 1926 הצטרף כחבר ל מפלגת הקומוניסטים של הונגריה ה-KMP הבלתי חוקית. בשנת 1929, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית ה-SZDP הרחיק אותו משורותיה. בשנת 1931 הוא היגר למוסקבה, שם השתתף בעריכת כתב העת בשפה ההונגרית "מגל ופטיש", (Sarló és Kalapács) ומשנת 1937 הפך לעורך של כתב העת "קול החדש" (Új Hang). הוא חזר להונגריה בשנת 1945, ובין השנים 19451951 היה נשיא "איגוד הסופרים ההונגרי".

חייו הפרטייםעריכה

בשנת 1926 התחתן עם ויולה האס בדברצן.

פרסים ספרותייםעריכה

  • פרס קושוט (1949, 1956)
  • עיטור העבודה (1953)
  • עיטור העבודה הדגל האדום (1956)

עבודותיועריכה

  • מדבר (סיפור קצר, 1922)
  • שלום (רומן, 1924)
  • חייו המופלאים של הברנש אחרם (רומן, 1925)
  • בונים גשר (רומן, 1927)
  • הרחוב משחק (רומן, 1927)
  • סו (רומן, 1929)
  • תולדות מהפכת האיכרים של דוז'ה (מחקר, 1929)
  • יריד של בני אדם (רומן, 1930)
  • תרבות פועלים (מחקר, 1930)
  • משהו מתבשל (רומן, 1931)
  • פרג התוף (רומן, 1934)
  • כיסא אדונים (1936)
  • אבירים וגיבורים (סיפור קצר, 1937)
  • Der Namenlose (1937)
  • המחנה הגדול (1939)
  • אבירים וגיבורים (מחזה, 1940)
  • יין (סיפור קצר, 1941)
  • כפר חדש (מחקר, 1943)
  • בארץ הדקנים (סוציוגרפיה, 1943)
  • כיסא אש לוהט (1945)
  • ימי השבוע של אדון ספ (קריינות, 1946)
  • המערכה האחרוה (רומן, 1947)
  • חשד (קריינות, 1948)
  • נבנה העולם החדש (מאמרים, 1949)
  • היער קורא (סיפור קצר, 1949)
  • זאבים (סיפורים נבחרים, 1950)
  • דו"ח מהכפר (ספר דוחות, 1951)
  • קיץ לוהט (רומן, 1952)
  • על קצה הצוק (סיפור, 1952)
  • מפגש (קריינות, 1952)
  • הדמעות מתייבשות (רומן, 1954)
  • דרך משובשת I.-II. (רומן, 1955-1956)
  • בוקר של סתיו (סיפורים נבחרים, 1957)
  • הגלובוס הגדול (זיכרונות, 1957)
  • בקרב אנשים (רומן קצר, 1958)
  • דרכים אסורות (רומן, 1961)
  • תוכל לעלות כיתה (רומן, 1964)
  • תוך כדי האזנה (דיווחים נבחרים, 1965)
  • ג'רג' דוז'ה I-II-III. (רומן היסטורי, 1966)
  • דרמות (הקדמה: מיקלוס זלקה, 1971)
  • עם אמונה ומזג (מאמרים, 1975)

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ A Belügyminisztérium 1911. évi 173628. sz. rendelete. MNL-OL 30794. mikrofilm 270. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1911. év 16. oldal 2. sor.
  2. ^ Halálesete bejegyezve Budapest XII. ker. polgári halotti akv. 1119/1966. folyószáma alatt.