שאנדור לדרר (סופר)
שאנדור לדרר (בהונגרית: Lederer Sándor; קישקונפלג'האזה, 14 באוקטובר 1852[1] – בודפשט, 28 בנובמבר 1927)[2] היה מחבר ספרי עיון בתחום הכלכלה, נשיא הקהילה היהודית של פשט (1921–1927).
 | |
| לידה |
18 ביוני 1852 קישקונפלדיהאזה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1927 (בגיל 75) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שאנדור לדרר נולד במשפחה יהודית מיוחסת כבנם של שאנדור לדרר ושל קלרה פויר.[3] הוא סיים את הגימנסיה בקצ'קמט, ואחר כך משנת 1872 למד משפטים באוניברסיטה ההונגרית המלכותית בבודפשט.[4] לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה הצטרף למשרד החקלאות, התעשייה והמסחר בשנת 1878 ולאחר הפרדת המשרדים הצטרף למשרד המסחר שבראשו עמד השר גאבור בארוש, כמזכיר.[5] בשנת 1881 היה חבר בוועדת הבנייה של "בית החולים של הצלב האדום ארז'בט" (כיום "בית חולים ספורט").[6] הוא מונה לדובר ומנסח הנאומים של השר בשנת 1880.[7] בשנת 1884, בין היתר, מונה למזכיר ועדת החקירה בנושא כשירות הקבלנים בראשותו של האדריכל המפורסם מיקלוש איבל.[8] הוא מונה למזכיר האישי של השר בשנת 1886[9] ולמזכיר[10] מחלקת התעשייה בלשכת המסחר והתעשייה של בודפשט,[11] למנכ"ל משרד המסחר בשנת 1890.[12] בהמשך קיבל את דרגת ה"יועץ לשר". הוא פרש בשנת 1891.
בשנת 1880 החל את דרכו כסופר כלכלי במגזין הכלכלי "האדמה ההונגרית" (Magyar Föld). הוא לקח חלק בארגון התערוכה הלאומית בשנת 1885 שבגינה קיבל בשנת 1887 את צלב האבירים של מסדר פרנץ יוזף.[13][3] הייסוד של כמה מוסדות פיננסיים וכן מפעל הסוכר בטרגו מורש, המפעל בהונגריה של מפעל המכונות בזנגרהאוזן ומפעל המתכת ההונגרית-בלגית קשורים בשמו. הוא ניהל את הקמת החלק ההונגרי של היריד העולמי בבריסל וכתב יחד עם קארוי מנדלו את הקטלוג בשפה הצרפתית.[14][5] ארגון המחלקה ההונגרית של היריד העולמי בברצלונה גם קשור בשמו.
פרסים עריכה
עבור עבודות אלה קיבל את:
- "מסדר ליפוט" ממלך הונגריה
- "הצלב האמצעי של מסדר איזבלה" מיורשת העצר הספרדית מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה[15][16]
- צלב הקצינים של מסדר לאופולד הבלגי.[17] מאת לאופולד השני, מלך הבלגים.
הוא היה נשיא חברת הביטוח אסטרה[18] ונשיא האגודה הכללית לעזרה עצמית.[19]
בקהילה היהודית עריכה
הוא הצטרף לפעילות של הקהילה היהודית בשנת 1900 ומילא בה תפקיד מוביל מאז. הוא ייסד את אגודת יהודי הונגריה, שהפך בה לנשיא.[3] בבחירות בשנת 1918 הצטרף לנשיאות הקהילה היהודית בפשט כמנהיג האופוזיציה. תחילה הפך לסגן נשיא, לאחר מכן, לאחר עזיבתו של פרנץ סיקיי,[20] תפקיד אותו מילא עד למותו הפתאומי הטרגי (1921–1927).[21] בשנת 1924 הוא נבחר ליושב ראש ההתאחדות הלאומית של הקהילות היהודיות בהונגריה.[22] הוא בלט ביכולת הארגון הגדולה במיוחד שלו. תוצאות עבודתו הגיעו לשיאם בבניית בתי כנסת ברחוב פאווה, ברחוב נאג' פובארוש וברחוב צ'אקי שנבנו ביוזמתו.הוא נפטר מהתקף לב זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-75.[23] ונקבר בבית הקברות היהודי ברקושקרסטור.[24]
עבודותיו העיקריות עריכה
- קואופרטיבים חקלאיים (1880)
- היכל התעשייה ותערוכה מתמדת (1880)
- על קואופרטיב האשראי החקלאי (1887) "משרד החקלאות, התעשייה והמסחר עבודה שהוענקה בעבורה פרס המיניסטריון".[25]
- אשראי חקלאי (1907)
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. שאנדור לדרר.
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. איגוד הספרנים והארכיונים ההונגרים, 1939–2002.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון ספרים הונגרי.
הערות שוליים עריכה
- ^ A kiskunfélegyházai izr. születési anyakönyv 1852. év, 15. folyószáma.
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halotti akv. 1577/1927. folyószáma alatt.
- ^ 1 2 3 "Dr. Lederer Sándor (1852–1927)". Magyar Zsidó Szemle (1–2): 42. 1928.
- ^ "Egyetemi hallgatók". A Budapesti Királyi Magyar Tudomány-egyetem almanachja 1872–1873. p. 61.
- ^ 1 2 Tolnai Új Világlexikona 10. Lak–Mag. Budapest. 1928.
- ^ Palla Ákos, ed. (1966). "Novák Károly: Egy fejezet a Vöröskereszt „Erzsébet" kórháza történetéből". Az Országos Orvostörténeti Könyvtár közleményei 38–39. Orvostörténeti Könyvtár. p. 210.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 14 (225): 1. 1880-10-01.
- ^ "A földmívelés-, ipar- és kereskedelemügyi m. kir. ministernek 9,926. szám alatt valamennyi törvényhatósághoz intézett körrendelete, az építőmesteri képzettség, valamint a kőmives, kőfaragó és ácsmesteri képesítés megvizsgálására szervezett bizottságok 1885. évi működése iránt. Melléklet". Rendeletek Tára. M. Kir. Belügyministerium: 127. 1886.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 20 (84): 2. 1886-04-13.
- ^ "IX/A. Ipari és kereskedelmi osztály". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 2. rész Tiszti czímtár (5): 32. 1888.
- ^ "II. Az ipar-osztály tagjai". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 2. rész Tiszti czímtár (5): 34. 1888.
- ^ "VI. szakosztály". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 2. rész Tiszti czímtár. 6: 159. 1890.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 21 (132): 1. 1887-06-12.
- ^ "A brüsszeli kiállítás". Fővárosi Lapok (196): 1440. 1888-07-16.
- ^ "Kiállítás után". Fővárosi Közlöny (225): 1650. 1888-08-14.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 23 (31): 2. 1889-02-05.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 23 (111): 1. 1889-05-11.
- ^ "Astra biztosító részvénytársaság". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 1. rész /C Biztosító intézetek. 28: 219. 1922–1923.
- ^ "Általános Önsegélyező Egyesület". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 1. rész /B Egyesületek. 28: 169. 1922–1923.
- ^ "Izraelita orthodox közp. iroda". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 1. rész Ministeriumok fönhatósága alá tartozó hatóságok és intézmények. 28: 43. 1922–1923.
- ^ Dr. Groszmann Zsigmond, pesti rabbi (1939). "A pesti zsidóság vezetői". Magyar Zsidó Szemle. 56.: 57.
- ^ "A zsidó hitközség országos nagygyűlése". Budapesti Hírlap. 44. (230.): 7. 1924-10-30.
- ^ "Főrabbit megillető gyászpompával temetik dr. Lederer Sándort, a pesti zsidó hitközség elhunyt elnökét". 8 órai Újság. 13. (272.): 5. 1927-11-30.
- ^ "Lederer Sándor temetése". Budapesti Hírlap. 47. (273.): 9. 1927-12-01.
- ^ "Grill Károly udv. könyvkereskedése Budapesten". Corvina. 10. (19.): 1. 1887-07-10.