פתיחת התפריט הראשי
ישיבת שערי יושר, הראשונה שפנתה לקהל יעד זה

שבבניק הוא כינוי סלנג בציבור החרדי לנער שוליים חרדי. לרוב מדובר בנער שנפלט ממסגרות החינוך וחדל להתנהג על פי נורמות החברה החרדית.

כינויים נוספים המשמשים בקהילה החרדית בהקשר דומה הם: נוער שוליים, שייגעץ (מיידיש: שקץ), פרחח, "מקולקל" ו"פושטק".

אטימולוגיהעריכה

מבחינה אטימולוגית, השם הוא שילוב של המילה הערבית שבאב شباب, שפירושה נוער, והסיומת הסלאבית והיידית ניק. יש אומרים שמדובר בראשי תיבות המבוססים על מגילת קהלת: "שמח בחור בילדותך" (י"א, ט)[1].

התפתחות התופעהעריכה

עד לאמצע המאה העשרים נשלחו לישיבות בעיקר תלמידים מוכשרים, והשאר עבדו וסייעו למשפחתם. עם התגבשות אורח החיים החרדי המוכר היום החלו כל בני הנוער להישלח לישיבות. נערים רבים עוזבים את הישיבות בין מרצונם ובין שלא מרצונם. חלקם אינם עומדים בדרישות החברתיות הנוקשות של הישיבות או מתקשים ללמוד תלמוד לאורך כל שעות היום, אחרים חפצים לפתח את כישוריהם בתחומים נוספים שאינם מתאפשרים בישיבות שאותן הם עוזבים ויש העוזבים את הישיבה משום שתרבות המערב ואורח החיים החילוני קורצים להם. חלק מן הנפלטים מפסיקים לשמור תורה ומצוות ויוצאים בשאלה, אולם רובם ממשיכים לראות עצמם כחלק מהחברה החרדית. לעיתים מתקבצים הנפלטים בחבורות אשר פונות לפעמים לכיוונים שליליים כמו תגרות רחוב והצקה לבחורות ובמקרים מסוימים אף לעבירות פליליות. לעיתים נאלצים הנפלטים לישון ברחוב במשך תקופה ארוכה[2]. שבבניקים שהשתתפו בתחקיר עיתונאי שסקר את התופעה אמרו שחלקם מגיעים לכדי מחשבות אובדניות[3].

ממחקר שפורסם ב-2009 עולה שכ-30% מבני הנוער החרדים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון הם בגדר "נושרים סמויים" - רשומים במוסדות החינוך אך אינם לומדים[4].

תגובת החברה החרדית לתופעהעריכה

בעבר נטתה החברה החרדית להתעלם מקיום התופעה וראתה בנערים אלו יחידים הפורצים גדר. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להיעשות מאמצים לטיפול בשבבניקים כתופעה. הוקמו מסגרות המיועדות להם, כגון ישיבת שערי יושר של הרב משה גולדשטיין, ישיבת דרך השם של הרב ברוך צבי גרינבוים וישיבת רש"י של הרב חייקל מילצקי, שלושתן בירושלים, וישיבת נחלת שלמה של הרב אברהם ארלנגר בבני ברק.

פוסקים רבים קובעים שיש לסלק נער חרדי מהישיבה, ולעיתים אף ממשפחתו, אם הוא חוצה קו אדום מסוים של התנהגות, כמו שימוש בסמארטפון. הנימוק לכך הוא שהנער עצמו כבר "מקולקל", ואם יישאר בחברה החרדית הוא עלול לקלקל את האחרים שסביבו ולהביאם לידי חטא[5]. כמה רבנים מעודדים את גיוסם לגדוד נצח יהודה, שהשירות בו מהווה מסגרת דתית. אחרים, כמו הרב גרשון אדלשטיין, סוברים שיש להשאיר את הנער או הנערה בבית בכל מחיר.

במקרים רבים שבהם משפחה חרדית מסלקת מביתה נער שבבניק, היא אינה מוותרת עליו לחלוטין, ועושה ניסיונות להחזירו לחיי החברה החרדית[6]. לעיתים ניסיונות אלו מצליחים, ונערים שסולקו מביתם חוזרים לחברה החרדית, ובמקרים מסוימים הם חיים כאנוסים, אשר מקיימים כלפיי חוץ את נורמות החברה החרדית, ובתוך ביתם פועלים על פי נורמות אחרות[2].

בתרבותעריכה

ב-2017 עלתה ב-HOT הסדרה "שבאבניקים" בכיכובים של ישראל אטיאס, דניאל גד ואורי לייזרוביץ', העוסקת בתלמידי ישיבה חרדים. התופעה מתוארת גם בספרה של נועה ירון-דיין "שירה גאולה" שיצא ב-2016.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה