שבעת הרועים

מושג ורעיון תנכ"י

שבעת הרועים הם רעיון המופיע בספר מיכה, פרק ה', פסוק ד': ”וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.” עניינם של שבעת הרועים אינו מבואר בתלמוד ובפרשני המקרא, אך פרושים שונים נכתבו בזמנינו אודות כוונת הנביא. על פי כל הפרושים, שבעת הרועים הם מנהיגים שעם ישראל לעתיד לבוא יזכה לגאולה על ידם או בזכותם.

זיהוי שבעת הרועיםעריכה

בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב' נכתב ששבעת הרועים הם: דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. בנוגע להיעדרותו הבולטת של יצחק משבעת הרועים, אמרו במדרש[1] שבאותו הזמן הלך להציל את בניו מדינה של גיהנום[2]. גם במסכת כלה רבתי פרק ז' הלכה ד' נאמר:

לעתיד לבוא, בן דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. מאי טעמא דשבקיה ליצחק? [מה הטעם שהשמיטו את יצחק?] אמר רבא: יצחק עדיפא מינייהו קא אתי [עדיף מהם יהיה] דאמרי ליה כל ישראל כי אתה אבינו [שאומרים לו כל ישראל 'כי אתה אבינו'].

בפירושו של רש"י על הפסוק במיכה כתב רבותינו זיכרונם לברכה פירשו שמותיהם במסכת סוכה, ואיני יודע מהיכן למדו”. בנוגע לסיבה שנמנו דווקא אישים אלו, כתב רש"י ”לא ידעתי בהם טעם”[3].

יש שייחסו, ככל הנראה בטעות, את שבעת הרועים לשבעת האושפיזין אשר נהוג להזמינם בחג הסוכות[4], אך במקורות אין לדבר אזכור.

זיהוי שמונת נסיכי האדםעריכה

בתלמוד בבלי שם נכתב ששמונת נסיכי האדם הם: ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, צדקיה, משיח, ואליהו. לא מוסבר מה יהיה תפקידם.

אזכורים נוספיםעריכה

בפיוט 'מעוז צור' נאמר בבית האחרון:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה".[5]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ילקוט שמעוני, מיכה, תקנב.
  2. ^ על פי המבואר בתלמוד בבלי מסכת שבת פט שעל ידי יצחק זכו להינצל מדינה של גיהנום.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'
  4. ^ למשל בשיר שבעת הרועים מאת חיים דוד סרצ'יק
  5. ^ יש שגרסו "רוֹעֶה שִׁבְעָה", כשהכוונה למשיח.