שבע ברכות

Disambig RTL.svg המונח "פנים חדשות" מפנה לכאן. לערך העוסק בכלל בהלכה, ראו פנים חדשות באו לכאן.
סעודת מצווה לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס הנישואין היהודי וכן במשך "שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה. הברכות נאמרות בסיום הסעודה, לאחר ברכת המזון.

שבעת ימי המשתה הם שבעה ימים לאחר החתונה, שבהם נהוג לערוך בכל יום סעודה לכבוד החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות את הסעודות עצמן "שבע ברכות".

נוסח הברכותעריכה

  1. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
  2. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
  3. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
  4. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
  5. שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה,[1] בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.
  6. שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
  7. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן[2] עִם הַכַּלָּה.

פרטי הלכותעריכה

תחת החופה מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר 6 הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון.[3] בקרב יוצאי מרוקו, מקדימים תמיד את ברכת היין, וכל שבע הברכות נאמרות על כוס אחת כמו תחת החופה.

הברכות נאמרות על כוס יין. צורת הברכה המקורית הייתה לכבד אחד באמירת שבע הברכות, או שאחד מברך את שש הראשונות ושני מברך את הברכה האחרונה. בתחילת המאה ה-20 הקלו ברוב הקהילות לחלק את כל הברכות בין מכובדים שונים במקום שיש הרבה אנשים חשובים, כדי לכבד את כולם. כיום, המנהג הרווח הוא לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.

לשם אמירת הברכות יש צורך במניין, חוץ מברכת אשר ברא שאפשר לברך בשלשה.[4] לפחות אחד מן המשתתפים צריך להיות אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה ("פנים חדשות"),[5] ויש האומרים שהוא צריך להיות מספיק חשוב ש"מרבים בשבילו בסעודה".[6] ב"שבע ברכות" הנערכים בשבת אין צורך ב"פנים חדשות" כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש שמרבים בשבילו בסעודה וממילא "פנים חדשות".[7]

בעבר כל הסעודות של שבעת ימי המשתה נערכו בבית החתנים ואמירת שבע ברכות הוגבלה לשם, אבל בימינו מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים לברכם גם בסעודה הנערכת בבית של אחרים.[8]

כאשר אין "פנים חדשות", או לדעתו של הרב עובדיה יוסף בכל סעודת מצווה במניין שאיננו בבית החתנים מברכים רק את ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר ברא".

מקורן של הלכות שבע הברכות, הוא בתלמוד במסכת כתובות ז, ב.

לקריאה נוספתעריכה

מנחם כ"ץ ומרדכי סבתו, ברכת חתנים וברכת אבלים, בתוך כנישתא ג, עמ' קנה-קפו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כן הנוסח אצל רוב הראשונים ובמרבית נוסחי התפילה, אך במנהג אשכנז גורסים "העקרה"
  2. ^ בקצת סידורי אשכנז (כולל סידורי רעדלהיים) גורסים, וכן הוא בנוסח פרובאנס, ראו סדר התמיד, חלק ב, דף ריג ע"ב: הֶחָתָן.
  3. ^ ראו שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ט' שמביא כמה דעות בזה.
  4. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ד' ורמ"א שם.
  5. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ז'.
  6. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ח'.
  7. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ח', וראו שם לגבי סעודה שלישית.
  8. ^ ראו שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ח'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.