פתיחת התפריט הראשי

שבת חתן (ידוע גם כ'אופרוף', ביידיש) היא שבת שחלה קודם הנישואים או מיד לאחריהם. מלבד ה'חיוב' שיש לתת לחתן בשבת זו עלייה לתורה. כיום, מלבד העלייה לתורה אין עוד דינים מיוחדים בשבת זו.

יש שהזכירו מנהג קדום שהיה נוהג בקצת מהקהילות להפטיר בשבת חתן את ההפטרה "שוש אשיש" במקום את הפטרה הרגילה שהיו אמורים לקרוא באותה שבת[1].

תוכן עניינים

מקור המנהגעריכה

מנהג העלייה לתורה בשבת חתן הוא נזכר לראשונה מפורש בדברי הלבוש שהביא שנהוג שבשבת שקודם נישואיו עולה לתורה, ובקצרה במגן אברהם.

רמז למנהג זה ישנו כבר במדרש תלפיות, שהזכיר שמאחר ו"חתן דומה למלך", וכפי שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.

יש שכתבו שהמקור למנהג זה הוא בפרקי דרבי אליעזר:

ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הבורא ברוך הוא, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים. והיו ישראל הולכים בשבתות, ויושבים בין שני שערים הללו. והנכנס בשער חתנים, היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו: "השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות"... כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים.
ומיום שנחרב בית המקדש, התקינו חכמים ז"ל, שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו, ורואים את האבל ויושבים לארץ, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. ועליהם הוא אומר: ברוך אתה ה', נותן שכר טוב לגומלי חסדים

פרקי דרבי אליעזר, פרק יז

מנהגי השבתעריכה

בעדות אשכנז חוגגים שבת זו בשבת שקודמת לשבוע שחלים בו הנישואים.

בקרב יוצאי ספרד נוהגים לחגוג את שבת החתן בשבת שלאחר הנישואים, בתוך ימי השבע ברכות, יחד עם שבת השבע ברכות.

לאחר שעלה החתן לתורה נהגו לזרוק עליו מיני מגדים, יש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות.

בספר 'טעמי המנהגים' כתב שהטעם שנהגו לזרוק על החתן אגוזים ושקדים בשעה שעולה לתורה, הוא לרמז, משום ש'אגוז' בגימטריה 'חטא', לרמז למאמר חז"ל שחתן 'מוחלין לחתן על כל עוונותיו', וכן השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם, כך מברכים את החתן שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב. ומה שנהגו לזרוק 'צימוקים', לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מעץ הדעת ונתנה לאדם הראשון.

אמנם כיום נפוץ המנהג לזרוק סוכריות וכדומה.

עלייה לתורהעריכה

בשבת זו החתן נחשב 'חיוב' זאת אומרת שישנו חיוב לעולתו לתורה, והוא קודם לכל אדם אחר. במקרה וישנו חיובים נוספים כגון אדם שיש לו יאר צייט (יום השנה) ישנו דיונים בפסוקים איזה חיוב קודם, ובמשנה ברורה האריך בסידור החיובים שישנם. כשיש שני חתנים, נוהגים לעלות חתן אחד לעלייה שקודם שביעי.

נוהגים להעלות את החתן לעליית ה'מפטיר'.

יוצאים מהכללעריכה

יש שכתבו שאם שבת שקודם נישואיו היא שבת תשעה באב יש להקדים את שבת החתן שבת אחת קודם, מאחר שאין לערוך בשבת תשעה באב כל שמחה שהיא.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר לקוטי הפרדס, לרש"י, דף לו עמ' א.