שבת ריחני

שֶׁבֶת רֵיחָנִי (שם מדעי: Anethum graveolens), הידוע יותר בשמו העממי, שמיר, הוא צמח חד-שנתי הצומח בדרום מערב ומרכז אסיה, וגם בישראל. שמיר הוא מין יחיד בסוגו, אם כי חלק מן הבוטניקאים קושרים אותו לאחישבת. אין לבלבל בינו לבין השומר, אף על פי שגם הוא משמש למאכל.

שבת ריחני
מיון מדעי
ממלכה:	צמחים
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סוככאים
משפחה:	סוככיים
סוג:	שבת ריחני
מין:	שבת ריחני
שם מדעי
Anethum graveolens ‏ליניאוס, 1753

דוכן שמיר בשוק

השמיר גדל לגובה של 40–60 ס"מ. גבעולו דק ועליו עדינים ודקים, באורך 10–20 ס"מ. חלוקת העלה הסופית היא בעובי של 1–2 מילימטרים, מעט עבים יותר מעלי השומר, הדומים לחוטים, בעובי של פחות מ-1 מילימטר, אך פחות עדינים. פרחי השמיר לבנים-צהבהבים, בתפרחות קטנות שקוטרן 2–9 סנטימטר. אורכם של זרעי השמיר 4–5 מילימטר ועוביים 1 מילימטר; והם ישרים או מעוקלים קמעה, עם קווים לאורכם.

השמיר נפוץ מאד במגוון סלטים ("סלטי מעדנייה") כגון סלט תירס, סלט מלפפונים, סלט סלק ועוד. מלפפון חמוץ שנכבש עם שמיר מכונה בארה"ב Kosher Dill pickle (מאנגלית: מלפפון שמיר כשר) ונחשב אחד מהסמלים של המטבח היהודי בארצות הברית. מלבד שימושו כירק וכתבלין חי, ניתן להשתמש גם בעלי שמיר מיובשים כתבלין.

בימי-הביניים היה השבת הריחני מקובל כאחד הצמחים ששימשו קמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד המכשפות.

קישורים חיצוניים

• שבת ריחני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• שבת ריחני, באתר ITIS (באנגלית)
• שבת ריחני, באתר NCBI (באנגלית)
• שבת ריחני, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• שבת ריחני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שבת ריחני, באתר צמח השדה
• שבת ריחני, באתר צמחיית ישראל ברשת
• שבת ריחני, באתר Tropicos (באנגלית)
• שבת ריחני, באתר GBIF (באנגלית)
• שבת ריחני, באתר The Plant List (באנגלית)
• שבת ריחני, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.