פתיחת התפריט הראשי

סלק

מין של צמח

זנים שוניםעריכה

קיימות שלוש קבוצות של זני סלק: מתורבתים, בר ועשבים. מבין הזנים המתורבתים, בולט בחשיבותו סלק הסוכר, המכיל כמות גדולה של סוכר בשורשיו ומשמש לייצור יותר מ-40% מהסוכר הלבן בעולם. מספר זנים מתורבתים אחרים, הנבדלים קלות אלו מאלו בטעמם ובמרקמם, קרויים סלק אדום ומשווקים למאכל.

ערך תזונתיעריכה

סלק הוא מקור טוב לוויטמין C ומקור צבעו האדום בפיגמנטים מסוג בטלאין (Betalain).

 
מולקולת בטלאין המקנה לסלק את צבעו האדום
סלק: ערכים תזונתיים ל-100 גרם (גולמי)
אנרגיה 43 קלוריות
פחמימות 9.56 גרם
סוכרים 6.76 גרם
סיבים תזונתיים 2.8 גרם
שומן 0.17 גרם
חלבון 1.61 גרם
מים 87.58 גרם
ויטמין C 4.9 מ"ג (6% מהצריכה היומית המומלצת)
חומצה פולית 109 מיקרו-גרם (27% מצריכה יומית מומלצת)
ויטמין A 2 מיקרו-גרם
סידן 16 מ"ג
ברזל 0.8 מ"ג
מגנזיום 25 מ"ג
זרחן 40 מ"ג
אשלגן 325 מ"ג
אבץ 0.35 מ"ג

סלק הברעריכה

הסלק המצוי גדל כעשב בר באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה באזורים הסמוכים לים, ובעוד מספר אזורים באסיה. בישראל הוא מצוי בבתי גידול מופרעים - גינות, שדות, צידי דרכים וקרקעות עזובות. עליו טובים למאכל[1].

זני סלקעריכה

גידולעריכה

טמפרטורת גדילה אופטימלית בתחום 15 עד 23 מעלות צלזיוס. בגידול שורש, מומלץ לגידול באדמה פורייה, תחוחה ומנוקזת היטב. עמיד בפני מליחות קרקע ומים. ניתן להשקיה במים מליחים. רגיש למחלות שורש, קישיון ונמטודות לכן יש להקפיד על מחזור גידולים ולא לזרוע אותו שוב באותו מקום ברציפות. הסלק יבוא כגידול שני לאחר זיבול אורגני. סלק זורעים בעומק של 2 ס"מ. הצצת נבטים לאחר שישה ימים. את הסלק יש להשקות בתכיפות ובאופן סדיר לקבלת שורש איכותי ואחיד. מרווחי ההשקיה בקיץ 3 - 6 ימים, בסתיו ובאביב 4 - 7 ימים.

אחסוןעריכה

ניתן לשמור על הסלק במקרר עד שלושה חודשים בטמפרטורה הקרובה לאפס מעלות צלזיוס ובלחות יחסית של 10 אחוז. בלחות אוויר נמוכה מצטמק הסלק וכומש.

ביהדותעריכה

בתלמוד מופיע הסלק בשם סלקא, בתור אחד מסימני ראש השנה[2], עליו נהוג לברך כיום "שיסתלקו אויבינו ושונאינו" אף שהמנהג המקורי היה לברך "יסתלקו חטאתינו"[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אורי מאיר-צ'יזיק, צמחי בר למאכל, מפה, 2010
  2. ^ אמנם ברש"י לתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד ב' (דיבור המתחיל דקניב) הסילקא שבתלמוד פירושו תרד.
  3. ^ אוצר הגאונים מסכת ראש השנה עמוד 52 סימן צ"ב - תשובה למנהגו של רב האי גאון