פתיחת התפריט הראשי

שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל

רקע היסטוריעריכה

כבר בימי מלחמת העולם הראשונה נחתו אווירוני ים במי הים התיכון מול חופי עזה, מפרץ חיפה ומפרץ אילת.

בשנת 1924 התאחדו חברות התעופה הבריטיות והקימו את חברת אימפיריאל איירווייזאנגלית: Imperial Airways)[1] הבריטית. בשנת 1931 החליטה החברה לחנוך קו תעופה בין נמל התעופה קרוידון בלונדון להודו דרך ארץ-ישראל. הטיסה בקו זה הייתה משולבת במטוס ימי ובמטוס רגיל.

ים כנרת כשדה תעופה ימי (1931 - 1942)עריכה

 
מטוס ימי של חברת אימפיריאל איירווייז בים כנרת

בין השנים 1931 - 1942 שימש ים כנרת כשדה תעופה ימי.[2] הטיסה הייתה משולבת במטוס ימי ובמטוס רגיל. ב-21 באוקטובר 1931 נחת המטוס הימי הראשון מסוג "s-17 scipio short" על פני הכנרת,[3] הנוסעים הועברו מטבריה אל שדה התעופה צמח ומשם המריאו להודו דרך בגדאד במטוס יבשתי.

נוסעי הטיסות הראשונות המשיכו מטבריה להודו במטוס יבשתי מסוג "H P 42" אשר כונה "hanno".[4]

בשגרת הנחיתות בכנרת, הנוסעים הובלו אל החוף בסירות משוטים, בזמן שהמטוס היה מתודלק בלב הכנרת, וצוות הקרקע הכין את המטוס לקראת המשך טיסה להודו. נוסעי הטיסות הראשונות שנחתו בכנרת המשיכו את דרכם מטבריה להודו בהמתנה לנוסעים לקראת הקטע הבא בדרכם: טבריה - בגדאד. בטיסות מאוחרות יותר אוכסנו הנוסעים ללינת לילה במלון טבריני. היו טיסות שנחתו על הכנרת רק לתדלוק ומיד המשיכו את דרכן.

בשנת 1938 הוכנסו לקו לונדון - בומביי מטוסי ים משוכללים מדגם "Empire", אשר נחתו מול "מלון לידו", שהיה ממוקם על חוף הכנרת.

נתיב המטוסים בין אנגליה לאוסטרליה כלל נחיתת ביניים בכנרת.

כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת בשנת 1942 בגלל סופה עזה, פסקו הנחיתות הימיות. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל ים המלח (ובעקבות המנחת גם עבר השם "לידו") ומפרץ חיפה.

סוגי המטוסים שנחתו בכנרתעריכה

  • Short S.17 Kent[5]
  • Kent Satyrus
  • Empire (בין 16 - 24 נוסעים, כולל המחלקה הראשונה)
  • Calcuta (מטוס ימי תלת מנועי)

ים המלח כשדה תעופה ימי (1939 - 1947)עריכה

 
נוסע שעצר בנמל התעופה הימי בקליה בשנת 1946, עומד ליד שלט עם כיתוב באנגלית

בתחילת מלחמת העולם השנייה הוקם נמל תעופה ימי בקליה, בצפון ים המלח, כנמל תעופה רזרבי במטרה למנוע ריכוז גדול מדי של מטוסים במקום אחד בזמן המלחמה. בשנים 1945 - 1947 חברת British Overseas Airways Corporation הפעילה טיסות להודו ולמזרח הרחוק שעצרו לחניית ביניים בקליה[6].

לאחר הקמת המדינהעריכה

מטוסים אמפיביים בשרות חיל האווירעריכה

בשנותיו הראשונות של חיל-האוויר הישראלי, הופעלו לזמן קצר שלושה מטוסים אמפיביים בשורותיו: "סי-בי" (דבורת הים), "וידג'ן" ו"קטלינה". המטוסים שימשו לסיורי ים ופטרולים לאיתור ניצולים וספינות שאבדו בלב ים. ביוני 1948 הגיע זוג מטוסים אמפיביים מדגם "וידג'ן" מתוצרת חברת "גרומן", לחיל-האוויר, במסגרת מבצע רכש של נדבן יהודי בשם וילהלם ואן-ליר, אשר מסר את המטוסים במתנה לחיל. אחד מהמטוסים התרסק בכנרת בדצמבר 1948 וצוותו נספה.[7]

שנת 2019עריכה

ב-8 בפברואר 2019 נחת מטוס אזרחי קל מסוג ססנה U206B (אנ') (ברישום 4X-CWD) על הכנרת לראשונה זה 77 שנים. ראש העיר רון קובי השתתף בטיסת הפיילוט והצהיר: "קו תעופה יוצא לדרך - באוויר, בים וביבשה!".

הטיסות צפויות להיפתח לציבור החל מחודש מרץ והן ימריאו משדה דב שבתל אביב.[8][9]

בול השירות הבולאי של דואר ישראל לנחיתת מטוס אזרחי בטבריהעריכה

דואר ישראל הוציא ב-2 באפריל 1985 סדרת בולים לציון "ראשית התעופה בארץ ישראל". אחת הבולים הוקדש לנחיתת מטוס הנוסעים בטבריה.[10]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חברת התעופה הבריטית "Imperial Airways" פעלה בין השנים 1924-1939
  2. ^ ראשית התעופה בארץ ישראל - התאחדות בולאי ישראל
  3. ^ הארץ, 20 באוקטובר 1931, ט' חשוון תרצ"ב, עמוד 1(4) "האווירון אנגליה - הודו יגיע היום לא"י"
  4. ^ מטוס יבשתי H P 42 יו-טיוב
  5. ^ מטוס מסוג "Short S.17 Kent" afleetingpeace.org/index.php/gallery/gallery/i/imperial-airways-g-abfc-short-kent-satyrus
  6. ^ נחנר קו טיסה ישיר לוד-פאריס, המשקיף, 9 בנובמבר 1947
  7. ^ מים ושמיים - אתר חיל האוויר
  8. ^ אחרי 77 שנים: מטוס ימי נחת במי הכנרת רוטר נט, 8 בפברואר 2019
  9. ^ אחרי 77 שנים מטוס ימי נחת בכנרת ישראל היום, עדי חשמונאי, 8 בפברואר 2019
  10. ^ סדרת בולי דואר ישראל לציון "ראשית התעופה לארץ ישראל" - הטיסה המסחרית הראשונה בארץ ישראל