דואר ישראל

חברת שירותי דואר ממשלתית ישראלית

דואר ישראל (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותי בנקאות. הסמל המוכר של חברת הדואר ושל רשות דואר שקדמה לה הוא אייל הכרמל שלוח.

חברת דואר ישראל בע"מ
DoarIsrael.svg
בית הנהלת רשות הדואר בירושלים
בניין הנהלת דואר ישראל שפעל בירושלים עד מרץ 2021
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
תאריך הקמה "משרד התחבורה, הדואר, טלגרף ורדיו" - 1948
"רשות הדואר" – 1986
חברת דואר ישראל - 2006
חברות בנות בנק הדואר
מיקום המטה

הקריה הדוארית, שדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין-מכבים-רעות

https://modiin.mynet.co.il/local_news/article/m_398033
משרד ראשי הקריה הדוארית, שדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין - מכבים - רעות
שליטה בחברה מדינת ישראל
בעלות ממשלתית
ענפי תעשייה דואר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים שירותי דואר ובנקאות
הכנסות מיליארד ו-735 מיליון ש"ח (2009)[2]
מנכ"ל דני גולדשטיין[1]
אנשי מפתח חזי צאיג (יו"ר)
עובדים כ-5,500
 
www.israelpost.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרכז מיון הדואר הארצי הישן בתל אביב
תיבת דואר של רשות הדואר המוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ
מכונית מתוצרת פורד ששימשה את רשות הדואר מוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ
אוטומט לקבלת דברי דואר בחזית סניף הדואר מול אוניברסיטת תל אביב
מכונית סוסיתא מודל 1965 ששימשה את ״משרד הדואר״
מרכז חלוקת דואר בכניסה לאלפי מנשה
דואר מרכזי בפתח תקווה
דואר מרכזי בפתח תקווה (תיבות הדואר)

היסטוריהעריכה

שירותי הדואר בישראל מעבירים מכתבים, חבילות, מברקים ודברי דואר נוספים בתוך הארץ, מחוצה לה ואליה. הדואר הוא שירות ממשלתי מונופולי, וככזה הוענק על ידי שלטונות הארץ בתקופות השונות מאז המאה ה-19. החל משנת 2006 פועל שירות הדואר כחברה ממשלתית בערבון מוגבל, ונעזר בתשתית שנבנתה לאורך למעלה ממאה שנה.

הטורקים העניקו זיכיון למתן שירותי דואר למעצמות אירופיות אחדות, לצד שירותי הדואר הטורקי. בשנים אלה פעלו הדואר הצרפתי, הרוסי, האיטלקי, הגרמני, האוסטרי ועוד. עם כניסת הבריטים רוכזו שירותי הדואר בידי הממשלה ובוטלו שירותי הדואר הזרים. דואר ישראל החליף את הדואר המנדטורי בשנת 1948[3], והתקיים כיחידת סמך ממשלתית במשרד הדואר, שלימים שינה את שמו למשרד התקשורת.

בהפעלת שירותי הדואר כיחידת סמך ממשלתית במשרד התקשורת הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה על ידי הדואר עבור שירותיו הועבר ישירות למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה וגרם לחוסר יעילות רב, אשר התבטא בין השאר בהעברת מכתבים איטית במיוחד ובתורים ארוכים בסניפים. כל שינוי בשירותי הדואר הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, ולכן שירותי הדואר לא יכלו להתאים עצמם בצורה דינמית לשינויי הסביבה. לפתרון בעיות אלה הוצע כבר בשנת 1970 לארגן את הדואר כחברה עסקית, אולם הדבר לא יצא אל הפועל[4]. בשנים 1979–1980 ניסה השר יצחק מודעי לקדם את הקמת רשות הדואר אך גם הוא לא הצליח בכך, לטענתו בגלל התנגדות לא עניינית של משרד האוצר[5].

רשות הדואר הוקמה כרשות ממשלתית בישראל בשנת 1986 כחלק ממגמה להעברת הפעילות העסקית של משרדי הממשלה לרשות ממלכתית או לחברה. באותה השנה נחקק חוק הדואר[6] להסדרת פעילות רשות הדואר. להקמת רשות הדואר קדמה הקמתה של חברת בזק, שאליה הועברו שירותי הטלפון ממשרד התקשורת.

בשנת 1995 הוקם בניין הנהלת דואר ישראל בשכונת עץ חיים בכניסה אל ירושלים.

ב-1 במרץ 2006 הפכה רשות הדואר לחברה ממשלתית בשם "דואר ישראל בע"מ". לקראת הפיכתה לחברה, ביקשה דואר ישראל לשנות את החוזים שחתמה עם סוכנויות הדואר ולהקטין את העמלות שהן מקבלות. בעקבות זאת פתחו סוכנויות הדואר בעיצומים ובסוף פברואר 2006 פתחו בשביתה. בעקבות זאת הודיעה דואר ישראל לסוכנים השובתים שהיא מסיימת את ההתקשרות עימם ובאישור בית המשפט המחוזי נטלה מידי חלק מהסוכנויות ציוד שלה שהיה ברשותן. צעד זה עורר ביקורת מצד בית המשפט העליון, אולם בינתיים הסכימו רוב הסוכנים לחתום על חוזים חדשים עם דואר ישראל בהתאם לתנאים שהחברה הציגה[7]. בינואר 2008 הגיש ארגון הסוכנויות ביחד עם 44 סוכנים לשעבר תביעה כנגד דואר ישראל על הנזקים שנגרמו להם בגלל סיום ההתקשרות עם דואר ישראל, שלטענתם נעשה באופן לא חוקי[8].

ב-1 ביולי 2007 נפתח לתחרות שוק הדואר הכמותי (חשבונות, פרסומים ודואר עסקי). בדואר ישראל מתחרות בעיקר החברות מסר ודירקטליין.

על מנת להחליש את המונופול שבו מחזיקה חברת דואר ישראל בשוק הדואר הכמותי, החברות המתחרות מוכרת את השירות (העברת הדואר) במחיר זול משמעותית (כמחצית המחיר של דואר ישראל), בעוד שאסור לדואר ישראל להוריד תעריפים. האיסור הנ"ל עומד לפקוע רק לאחר חדירת החברות המתחרות למחצית נתח השוק הכמותי בישראל. משרדי התקשורת והאוצר העניקו התחייבות למתן רשת ביטחון כספית, לכיסוי הפסדי חברת דואר ישראל.

הרישיון הכללי של חברת הדואר ניתן לאחר משא ומתן של מספר שנים בינואר 2008. עתירה לבג"ץ של חברת הדואר נגד מספר תנאים ברישיון נדחתה על ידי שופטי בג"ץ שכתבו שפעילות משרד התקשורת "כל כולה נועדה להבטיח יכולת פיקוח על התנהלות העותרת, מתוך ראיית טובתו של הציבור והצורך להעניק לו שירות מיטבי ובעלות סבירה"[9].

ביום 2.7.18 קיבלה ועדת שרים לענייני הפרטה החלטה מספר מח/7 בדבר הפרטת דואר ישראל בע"מ, אשר תוקנה בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מח/10 מיום 21.1.2020 (להלן: "החלטת ההפרטה"). לפי החלטת ההפרטה הוחלט, בין היתר, למכור עד ל-40% ממניות החברה בשני שלבים, כדלהלן.

שלב ראשון – מכירה פרטיתעריכה

מכירה פרטית של מניות מדינת ישראל בחברה ו/או של מניות נוספות שיוקצו לצורך המכירה הפרטית על ידי החברה או בשילוב שלהן, כמקשה אחת, שלאחריהם 20% מכלל הון המניות המונפק והנפרע  של החברה יוחזקו על ידי משקיע פרטי.

שלב שני – הצעה לציבורעריכה

לאחר המכירה הפרטית תפעל הרשות למכירה של מניות נוספות בחברה בדרך של הצעה/ות לציבור על פי תשקיף, שתכלול הצעת מכר ו/או גיוס הון לחברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובלבד ששיעור אחזקותיה של המדינה בחברה, לאחר ביצוע המכירה הפרטית וההצעה/ות לציבור לא יפחת מ-60%. [10]

מוזיאון הדואר והבולאותעריכה

בשנת 1998 נפתח לראשונה בארץ מוזיאון הדואר והבולאות במתחם של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

מרכז מיון הדואר הארציעריכה

בשנת 1980 נפתח בתל אביב מרכז המיון הארצי בכתובת דרך ההגנה 137 בשכונת יד אליהו. בשנת 2017 עבר מרכז המיון הארצי של הדואר מתל אביב אל "הפארק הטכנולוגי" במודיעין וגם שינה את שמו אל: מרכז הסחר המקוון.

בחודש מרץ 2021 סיימה חברת דואר ישראל להעביר את משרדי הנהלתה מתל אביב ומירושלים אל הקריה הדוארית שבשדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין - מכבים - רעות.

סמל ונס הדוארעריכה

סמל הדואר הישראלי, איילה דוהרת, המסמלת מהירות, לקוח מצירוף המילים "איילה שלוחה", המופיע בברכת יעקב לבניו[11][12].

סמל הדואר הראשון עוצב על ידי האחים שמיר בשנת 1948 במסגרת זכייה בתחרות של וועדת הסמלים של המדינה. לאורך השנים עבר הסמל שינויים בהתאם לשינויים שעברו על הארגון ואף אימץ את הצבע האדום, אך "סמל הצבי" המזוהה בישראל עם הדואר עודנו נותר.

סמל החברה הקודם עוצב בידי סטודיו ברוך נאה בשנת 2006 כחלק ממיתוג שערך הארגון עם המעבר לחברה.

האחים שמיר גם עיצבו את "נס הדואר", שהשימוש בו עם השנים נעלם. בסניפי "רשות הדואר" נעשה שימוש בדגל ייחודי בצבע אדום למחצה.

מינויים פוליטייםעריכה

כרשות ממשלתית, הייתה רשות הדואר כר נרחב למינויים פוליטיים ולפי דברי השופט אליקים רובינשטיין הייתה הרשות "ככל הנראה 'רבת שכבות גאולוגיות' ממפלגות שונות לפי השר המכהן". השופט רביבי כתב על כך: "ממסכת הדברים עולה תמונה עגומה של רשות, אשר תופעת המינויים הפוליטיים פשתה בה תחת משטרו של כל שר"[13]. בתחילת שנת 2001, עם כניסתו של ראובן ריבלין לתפקיד שר התקשורת, הכין פעיל ליכוד שעבד ברשות מסמך ובו רשימה של 74 עובדי רשות בכירים בהם צוינה לגבי כל אחד השתייכותו הפוליטית והמלצות לגבי המשך עבודתם בהתאם לכך. בעקבות חשיפת המסמך, שכונה "מסמך איקי כהן" פוטר אותו פעיל מהרשות והשר טען שלא התייחס להמלצות ולא פעל על פיהן[14].

תלונות כנגד תפקוד לקוי של הדוארעריכה

כנגד דואר ישראל התרבו תלונות הציבור על תפקוד לקוי[15][16]. ביולי 2015 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח, ממנו עולה כי אחוז התלונות המוצדקות הכי גבוה היה נגד דואר ישראל. 70 אחוז מהתלונות נמצאו מוצדקות[17].

מבנה ארגוניעריכה

בראש דואר ישראל עומד המנכ"ל שאליו כפופים ישירות אגפי מטה, מרכזי שירות ומרכזי רווח.

על פי בקשת חופש מידע משנת 2018, ברשות דואר ישראל 886 מבנים ברחבי הארץ[18].

יחידות המטהעריכה

"יחידות המטה" הן יחידות ניהול ברמה ארצית, שתפקידן קביעת מדיניות ופיקוח פנימי:

  • אגף כספים וכלכלה
  • דובר הרשות
  • אגף שיווק ומכירות
  • מבקר הפנים
  • אגף תפעול
  • יועץ משפטי
  • אגף מינהל ומשאבי אנוש
  • אגף רווחה
  • אגף לוגיסטיקה
  • מהנדס ראשי
  • אגף מערכות מידע
  • אגף הביטחון והמבצעים

יחידות שירות ורווחעריכה

יחידות אלו עוסקות במתן שירותים ללקוחות פנים וחוץ.

יחידות שירות בהיקף ארציעריכה

יחידות שירות גאוגרפיותעריכה

  • מרחב תל אביב והמרכז
  • מרחב צפון
  • מרחב דרום
  • מרחב ירושלים

חברות בתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמיתי זיומנכ"ל מכון התקנים לשעבר, דני גולדשטיין, מונה כמנכ"ל דואר ישראל, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2015)
  2. ^ סיקור על חברת דואר ישראלבאתר Dun's 100
  3. ^ דיוויד סלע, ‏הדואר מבטיח משלוח מהיר של מכתבים..., באתר ישראל היום, 23 מאי 2019
  4. ^ יהושע ביצור, משרד הדואר מתלבט בשאלת מיבנה, מעריב, 22 ביולי 1970
  5. ^ גבי קסלר, שרותי הדואר לפני מפולת, מעריב, 8 בדצמבר 1980
  6. ^ חוק  הדואר, התשמ"ו-1986 , באתר משרד התקשורתחוק הדואר, התשמ"ו-1986 באתר ויקיטקסט
  7. ^ רע"א 2479/06 ארגון סוכני הדואר ו65 אחרים נ' חברת דואר ישראל בע"מ
  8. ^ גלעד גרוסמן, סוכני הדואר תובעים פיצוי, באתר nrg‏, 9 בינואר 2008
  9. ^ בג"ץ 4748/08 חברת דואר ישראל בע"מ נ' שר התקשורת
  10. ^ הפרטת דואר ישראל בע"מ, GOV.IL
  11. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"א
  12. ^ מתוך אתר דואר ישראל
  13. ^ בג"ץ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, ניתן ב-י"ב באייר תש"ע, סעיף י"ט
  14. ^ אמנון ברזילי, "מקומו של מסמך אשר כזה לא יכירנו בשירות הציבורי", באתר הארץ, 1 במאי 2003
  15. ^ מירב קריסטל, דואר ישראל: סניפים קטנים וחבילה שנעלמה, באתר ynet, 6 ביולי 2014
  16. ^ מעין זיגדון, החבילה שלכם לא תגיע, מאקו, 5 בפברואר 2015
  17. ^ יאיר אלטמן, ‏70% מהתלונות על דואר ישראל - מוצדקות, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2015
  18. ^ נמרוד בוסו ואדריאן פילוט, אימפריית הנדל"ן של דואר ישראל, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2018