דואר ישראל

חברת דואר ישראל בע"מ
	בניין הנהלת דואר ישראל שפעל בירושלים עד מרץ 2021
	בניין הנהלת דואר ישראל שפעל בירושלים עד מרץ 2021
נתונים כלליים
סוג	חברה ממשלתית
תקופת הפעילות	"משרד התחבורה, הדואר, טלגרף ורדיו" - 1948; "רשות הדואר" – 1986; חברת דואר ישראל - 2006 – הווה
חברות בנות	בנק הדואר
מיקום המטה	הקריה הדוארית, שדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין-מכבים-רעות
משרד ראשי	הקריה הדוארית, שדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין-מכבים-רעות
שליטה בחברה	מדינת ישראל
בעלות	ממשלתית
ענפי תעשייה	דואר
מוצרים עיקריים	שירותי דואר ובנקאות
הכנסות	1.624 מיליארד ש"ח (2021)
רווח תפעולי	(179-) מיליון ש"ח (2021)
רווח	(175-) מיליון ש"ח (2021)
הון עצמי	(215-) מיליון ש"ח (2021).
סך המאזן	7.398 מיליארד ש"ח (2021)
יו"ר	מישאל וקנין
מנכ"ל	דוד לרון
עובדים	כ-5,000
	www.israelpost.co.il

דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותי בנקאות. הסמל המוכר של חברת הדואר ושל רשות הדואר, שקדמה לה, הוא אייל הכרמל שלוח.

תיבת דואר של רשות הדואר המוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ

היסטוריה עריכה

שירותי הדואר בישראל מעבירים מכתבים, חבילות, מברקים ודברי דואר נוספים בתוך הארץ, מחוצה לה ואליה. הדואר הוא שירות ממשלתי מונופולי, וככזה הוענק על ידי שלטונות הארץ בתקופות השונות מאז המאה ה-19. החל משנת 2006 פועל שירות הדואר כחברה ממשלתית בערבון מוגבל, ונעזר בתשתית שנבנתה לאורך למעלה ממאה שנה.

הטורקים העניקו זיכיון למתן שירותי דואר למעצמות אירופיות אחדות, לצד שירותי הדואר הטורקי. בשנים אלה פעלו הדואר הצרפתי, הרוסי, האיטלקי, הגרמני, האוסטרי ועוד. עם כניסת הבריטים רוכזו שירותי הדואר בידי הממשלה^[2] ובוטלו שירותי הדואר הזרים. דואר ישראל החליף את הדואר המנדטורי בשנת 1948^[3], והתקיים כיחידת סמך ממשלתית במשרד הדואר, שלימים שינה את שמו למשרד התקשורת.

בהפעלת שירותי הדואר כיחידת סמך ממשלתית במשרד התקשורת הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה על ידי הדואר עבור שירותיו הועבר ישירות למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה וגרם לחוסר יעילות רב, אשר התבטא בין השאר בהעברת מכתבים איטית במיוחד ובתורים ארוכים בסניפים. כל שינוי בשירותי הדואר הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, ולכן שירותי הדואר לא יכלו להתאים עצמם בצורה דינמית לשינויי הסביבה. לפתרון בעיות אלה הוצע כבר בשנת 1970 לארגן את הדואר כחברה עסקית, אולם הדבר לא יצא אל הפועל^[4]. בשנים 1979–1980 ניסה השר יצחק מודעי לקדם את הקמת רשות הדואר אך גם הוא לא הצליח בכך, לטענתו בגלל התנגדות לא עניינית של משרד האוצר^[5].

רשות הדואר הוקמה כרשות ממשלתית בישראל בשנת 1986 כחלק ממגמה להעברת הפעילות העסקית של משרדי הממשלה לרשות ממלכתית או לחברה. באותה השנה נחקק חוק הדואר^[6] להסדרת פעילות רשות הדואר. להקמת רשות הדואר קדמה הקמתה של חברת בזק, שאליה הועברו שירותי הטלפון ממשרד התקשורת.

בשנת 1995 הוקם בניין הנהלת דואר ישראל בשכונת עץ חיים בכניסה אל ירושלים.

ב-1 במרץ 2006 הפכה רשות הדואר לחברה ממשלתית בשם "דואר ישראל בע"מ". לקראת הפיכתה לחברה, ביקשה דואר ישראל לשנות את החוזים שחתמה עם סוכנויות הדואר ולהקטין את העמלות שהן מקבלות. בעקבות זאת פתחו סוכנויות הדואר בעיצומים ובסוף פברואר 2006 פתחו בשביתה. בעקבות זאת הודיעה דואר ישראל לסוכנים השובתים שהיא מסיימת את ההתקשרות עימם ובאישור בית המשפט המחוזי נטלה מידי חלק מהסוכנויות ציוד שלה שהיה ברשותן. צעד זה עורר ביקורת מצד בית המשפט העליון, אולם בינתיים הסכימו רוב הסוכנים לחתום על חוזים חדשים עם דואר ישראל בהתאם לתנאים שהחברה הציגה^[7]. בינואר 2008 הגיש ארגון הסוכנויות ביחד עם 44 סוכנים לשעבר תביעה כנגד דואר ישראל על הנזקים שנגרמו להם בגלל סיום ההתקשרות עם דואר ישראל, שלטענתם נעשה באופן לא חוקי^[8].

ב-1 ביולי 2007 נפתח לתחרות שוק הדואר הכמותי (חשבונות, פרסומים ודואר עסקי). בדואר ישראל מתחרות בעיקר החברות מסר ודירקטליין.

על מנת להחליש את המונופול שבו מחזיקה חברת דואר ישראל בשוק הדואר הכמותי, החברות המתחרות מוכרת את השירות (העברת הדואר) במחיר זול משמעותית (כמחצית המחיר של דואר ישראל), בעוד שאסור לדואר ישראל להוריד תעריפים. האיסור הנ"ל עומד לפקוע רק לאחר חדירת החברות המתחרות למחצית נתח השוק הכמותי בישראל. משרדי התקשורת והאוצר העניקו התחייבות למתן רשת ביטחון כספית, לכיסוי הפסדי חברת דואר ישראל.

הרישיון הכללי של חברת הדואר ניתן לאחר משא ומתן של מספר שנים בינואר 2008. עתירה לבג"ץ של חברת הדואר נגד מספר תנאים ברישיון נדחתה על ידי שופטי בג"ץ שכתבו שפעילות משרד התקשורת "כל כולה נועדה להבטיח יכולת פיקוח על התנהלות העותרת, מתוך ראיית טובתו של הציבור והצורך להעניק לו שירות מיטבי ובעלות סבירה"^[9].

ב-2 ביולי 2018 קיבלה ועדת שרים לענייני הפרטה החלטה מספר מח/7 בדבר הפרטת דואר ישראל בע"מ, אשר תוקנה בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מח/10 מ-21 בינואר 2020 (להלן: "החלטת ההפרטה"). לפי החלטת ההפרטה הוחלט, בין היתר, למכור עד ל-40% ממניות החברה בשני שלבים, כדלהלן.

שלב ראשון – מכירה פרטית

מכירה פרטית של מניות מדינת ישראל בחברה או של מניות נוספות שיוקצו לצורך המכירה הפרטית על ידי החברה או בשילוב שלהן, כמקשה אחת, שלאחריהם 20% מכלל הון המניות המונפק והנפרע של החברה יוחזקו על ידי משקיע פרטי.

שלב שני – הצעה לציבור

לאחר המכירה הפרטית תפעל הרשות למכירה של מניות נוספות בחברה בדרך של הצעה לציבור על פי תשקיף, שתכלול הצעת מכר או גיוס הון לחברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובלבד ששיעור אחזקותיה של המדינה בחברה, לאחר ביצוע המכירה הפרטית וההצעה לציבור לא יפחת מ-60%^[10].

בשנת 2021 הפסידה החברה 175 מיליון ש"ח, ונרשמה לה הערת עסק חי^[11].

בשנת 2022, הוחלט שעד סוף מרץ 2023 ימכרו 100% ממניות החברה, במקום 40% כפי שנקבע בהחלטה הקודמת^[12].

בחציון הראשון של שנת 2023 צמחו הכנסות החברה, בראשות היו"ר מישאל וקנין והמנכ"ל דוד לרון, ל-849 מיליון ש"ח - עלייה של 12% לעומת החציון הראשון של 2022. במקביל ירדה עלות המכירות בכ-12% ל-725 מיליון ש"ח - בין השאר כתוצאה מסגירת סניפים ומצמצום של כ-1,000 עובדים מהחברה (מתוך כ-5,000) במסגרת תוכנית הבראה. כתוצאה מכך הציגה החברה רווח של 29 מיליון ש"ח, לעומת הפסד של 176 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה^[13].

מוזיאון הדואר והבולאות עריכה

בשנת 1998 נפתח לראשונה בארץ מוזיאון הדואר והבולאות במתחם של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

מרכז מיון הדואר הארצי עריכה

בשנת 1980 נפתח בתל אביב מרכז המיון הארצי בכתובת דרך ההגנה 137 בשכונת יד אליהו. בשנת 2017 עבר מרכז המיון הארצי של הדואר מתל אביב אל "הפארק הטכנולוגי" במודיעין וגם שינה את שמו אל: מרכז הסחר המקוון^[14].

בחודש מרץ 2021 סיימה חברת דואר ישראל להעביר את משרדי הנהלתה מתל אביב ומירושלים אל הקריה הדוארית שבשדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין - מכבים - רעות.

סמל ונס הדואר עריכה

סמל הדואר הישראלי, איילה דוהרת, המסמלת מהירות, לקוח מצירוף המילים "איילה שלוחה", המופיע בברכת יעקב לבניו^[15]^[16].

סמל הדואר הראשון עוצב על ידי האחים שמיר בשנת 1948 במסגרת זכייה בתחרות של וועדת הסמלים של המדינה. לאורך השנים עבר הסמל שינויים בהתאם לשינויים שעברו על הארגון ואף אימץ את הצבע האדום, אך "סמל הצבי" המזוהה בישראל עם הדואר עודנו נותר.

סמל החברה הקודם עוצב בידי סטודיו ברוך נאה בשנת 2006 כחלק ממיתוג שערך הארגון עם המעבר לחברה.

הסמל הראשון שעוצב על ידי האחים שמיר, 1948
הסמל הישן של "רשות הדואר"
הסמל הקודם של חברת "דואר ישראל" עד 2017

האחים שמיר גם עיצבו את "נס הדואר", שהשימוש בו עם השנים נעלם. בסניפי "רשות הדואר" נעשה שימוש בדגל ייחודי בצבע אדום למחצה.

נס הדואר
דגל "רשות הדואר"

מינויים פוליטיים עריכה

כרשות ממשלתית, הייתה רשות הדואר כר נרחב למינויים פוליטיים ולפי דברי השופט אליקים רובינשטיין הייתה הרשות "ככל הנראה 'רבת שכבות גאולוגיות' ממפלגות שונות לפי השר המכהן". השופט רביבי כתב על כך: "ממסכת הדברים עולה תמונה עגומה של רשות, אשר תופעת המינויים הפוליטיים פשתה בה תחת משטרו של כל שר"^[17]. בתחילת שנת 2001, עם כניסתו של ראובן ריבלין לתפקיד שר התקשורת, הכין פעיל ליכוד שעבד ברשות מסמך ובו רשימה של 74 עובדי רשות בכירים בהם צוינה לגבי כל אחד השתייכותו הפוליטית והמלצות לגבי המשך עבודתם בהתאם לכך. בעקבות חשיפת המסמך, שכונה "מסמך איקי כהן" פוטר אותו פעיל מהרשות והשר טען שלא התייחס להמלצות ולא פעל על פיהן^[18].

תלונות כנגד תפקוד לקוי של הדואר עריכה

כנגד דואר ישראל התרבו תלונות הציבור על תפקוד לקוי^[19]^[20]. ביולי 2015 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח, ממנו עולה כי אחוז התלונות המוצדקות הכי גבוה היה נגד דואר ישראל. 70 אחוז מהתלונות נמצאו מוצדקות^[21].

ליקויים בדואר ישראל עריכה

בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 זוהו מספר כשלים בביצוע תהליך פתיחת שוק הדואר לתחרות ואי-ביצוע ההפרטה שהייתה אמורה להביא לתמריצים לייעול השירות.^[22]

בדו"ח נקבע כי עיכוב קידומה של התחרות בשוק הדואר פגע בתמריץ ההתייעלות ושיפור איכות השירות ללקוחות. בנוסף, הסיקו שההנהלה והדירקטוריון לא פיתחו כל תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך ובינוני במטרה למצוא מקורת הכנסה חדשים לארגון, הם קיבלו החלטות בעיתיות ביחס להגדלת עלויות השכר ומספר התקנים בתקופה של הידרדרות כלכלית.^[22]

מהותם של ליקויים אלה היא שחברה המעסיקה כ-6,500 עובדים נמצאת במשבר כספי מתמשך, וזאת אם לא יינקטו צעדי התיקון הנדרשים בפיתוח העסקי של החברה ^[23].

דו"ח מבקר המדינה (2019) הציג מספר ליקויים נוספים. כגון: שיבושים ואי-סדירות בחלוקת דברי דואר לציבור, התעכבות דברי דואר בעת העברתם בין יחידות החברה; עיכוב במיון דברי הדואר ביחידות החברה ובמסירתם לנמענים; חלק מדברי הדואר אבדו כשהיו בחזקת החברה; והטיפול בדברי דואר רשום ובמשלוח הודעות לנמענים היה לקוי. בחלק מהרשויות המקומיות לא פעל מחלק דואר קבוע, דבר שגרם לשיבושים מתמשכים בחלוקת דברי הדואר בכמה אזורי חלוקה.^[24]

בנוסף, ישנם ליקויים בעבודת דוורי החברה בחלוקת דברי הדואר לציבור, בין השאר דברי דואר ניזוקו או שמעטפות הגיעו ריקות לנמענים; דברי דואר נמסרו לאדם אחר ולא לנמען עצמו; דברי דואר הונחו ליד תיבות הדואר ובסביבתן. נרשמו פערים בין היקף חלוקת דברי הדואר בפועל ובין הדיווחים במערכות הבקרה בחברה, בין היתר גם בטיפול בדברי דואר רשום.^[24]

נמצאו ליקויים גם בדואר הרשום המשמש להעברת מסמכים חשובים ומסמכים רשמיים של המדינה. כגון רישום שגוי של קבלת הדואר על ידי הנמען, נתונים שצוינו באישורי המסירה שאינם עולים בקנה אחד עם הנתונים שהוזנו למערכת הממוחשבת ומצבים בהם הדוור סימן כי דבר הדואר נמסר לנמען, אך באישור המסירה לא צוינו פרטי הנמען^[25].

ביקורת נוספת העולה בדוח מצביעה על המתנה ארוכה לקבלת שירות בסניפים, רמת שירות הנמוכה משמעותית ממה שדואר ישראל מחויב ברישיון, ודרדור פיננסי מתמשך על אף תוכנית התייעלות^[26].

מבנה ארגוני עריכה

בראש דואר ישראל עומד המנכ"ל שאליו כפופים ישירות אגפי מטה, מרכזי שירות ומרכזי רווח.

על פי בקשת חופש מידע משנת 2018, ברשות דואר ישראל 886 מבנים ברחבי הארץ^[27].

יחידות המטה עריכה

"יחידות המטה" הן יחידות ניהול ברמה ארצית, שתפקידן קביעת מדיניות ופיקוח פנימי:

אגף כספים וכלכלה
אגף מנהל ומשאבי אנוש
אגף שיווק, חדשנות ופיתוח עסקי
אגף סיכונים
חטיבת הסחר
חטיבת הקמעונאות
חטיבת שרשרת אספקה
דוברת החברה
מבקר הפנים
יועץ משפטי
אגף מערכות מידע
אגף הביטחון והמבצעים

יחידות שירות ורווח עריכה

יחידות אלו עוסקות במתן שירותים ללקוחות פנים וחוץ.

יחידות שירות בהיקף ארצי עריכה

שירותי מיון דואר
השירות הבולאי
שירות בנקאי
שה"ם - שירות העברת מסרים
דואר שליחים ובלדרות מאובטחת

יחידות שירות גאוגרפיות עריכה

מרחב תל אביב והמרכז
מרחב צפון
מרחב דרום
מרחב ירושלים

חברות בת עריכה

בנק הדואר

לקריאה נוספת עריכה

אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל – כרך א' פרק כ"ד, סדרי הדואר בארץ ישראל, מזכרונות חיים המבורגר בסוף המאה ה-19 - תנאי משלוח הדואר לפי בתי הדואר: בית הדואר הממשלתי, העות'מאני - הדואר האסטרי - חשבון הדואר הרוסי וכן הדואר היהודי.