שה-ין
שְׁה-יֵן (בסינית: 十堰; בפין-יין: Shíyàn; מילולית: "עשרת הסכרים") היא נציבות עירונית במחוז חוביי שבמרכז הרפובליקה העממית של סין. בשנת 2007 נבחרה העיר לעשרת הערים המובילות בסין על ידי דו"ח "Chinese Cities Brand Value Report", אשר פורסם בפסגת פורום הערים הסיניות בבייג'ינג.[2] ע"פ מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 3,209,004 תושבים, מתוכם 1,428,629 בשטח האורבני.
 | |
| תחנת הרכבת | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מחוז | חוביי |
| שטח | 23,708 קמ"ר |
| גובה | 1,640 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בנציבות העירונית | 3,209,004[1] (2020) |
| ‑ במטרופולין | 1,428,629 (2020) |
| ‑ צפיפות | 135.4 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 32°38′06″N 110°46′32″E / 32.63507°N 110.7755°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.shiyan.gov.cn/ | |
.png)
היסטוריה עריכה
במהלך שנות השישים, מאו דזה-דונג ופקידים אחרים בממשל, מחשש לטלטלה ופלישה, ביקשו להקים תעשייה במקומות מרוחקים יותר.[3] שה-ין, שנמצאת בצפון-מערב חוביי שהיה ידוע אז בעוניו, הייתה אז כפר קטן המונה כמה מאות משקי בית בלבד.[3][4] בשנת 1967 נשלחו לראשונה צוותי עובדים ומהנדסים לשה-ין במטרה לסקור אתרים למפעלי רכב ומפעלים במסגרת תוכנית בניית החזית השלישית. בהוראת מאו בשנת 1969, ייצור המשאיות בשה-ין החל.[3] כ־25,000 עובדי בניין נשלחו לשה-ין במהלך תקופה זו כדי לצייד את העיר בתשתית הדרושה לפרויקט כזה.[4]
בעשורים שלאחר מכן חוותה העיר צמיחה כלכלית מואצת עקב מתקנים אלה, שהעסיקו כמעט 200,000 עובדים.[3][4] עם זאת, בתחילת שנות ה-90 עקפו את שה-ין יותר ויותר מיזמי רכב חדשים, שמוקמו בערים גדולות יותר ועם קישורי תחבורה טובים יותר.[3] בשנת 2003, דונגפנג מוטורס העבירה את מפעל רכבי הנוסעים הראשי שלה לווהאן, וכתוצאה מכך הייתה ירידה באוכלוסייה בשה-ין.[4]
החל משנת 2019 פועל קו רכבת מהירה המתוכנת לפעליות של 350 עד קמ"ש לווהאן.
גאוגרפיה עריכה
שה-ין משתרעת על פני 23,708 קמ"ר בקצה הצפוני ביותר של המחוז וגובלת בשיאנגיאנג (אנ') ובמועצה המיוערת שנונגג'יה מדרום-מזרח ובמחוזות חנאן מצפון-מזרח, שאאנשי מצפון-מערב וצ'ונגצ'ינג מדרום-מערב. היא מרוחקת כ-402 ק"מ צפונית-מערבית לבירת המחוז ווהאן. הרי וודאנג עוברים בכיוון מזרח-מערב דרך שה-ין,[4] עליהם נמצא אחד ממרכזים החשובים ביותר לאמונה הדאואיסטית. האזורים מסביב מכילים כ-200 מקדשים, אנדרטאות, מנזרים ואתרים נוספים המקודשים לדאואיזם.
חלוקה מנהלית עריכה
| שם | סינית | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020) | שטח (ק"מ2) | צפיפות (/ק"מ 2 ) |
|---|---|---|---|---|---|
| רובע מאוג'יין | 茅箭区 | Máojiàn Qū | 601,548 | 539.9 | 1,114 |
| רובע ג'אנגוואן | 张湾区 | Zhāngwān Qū | 431,859 | 656 | 658.3 |
| רובע יוניאנג | 郧阳区 | Yúnyáng Qū | 395,222 | 3,848 | 102.7 |
| הנפה העירונית דאנג'יאנגקואו | 丹江口市 | Dānjiāngkŏu Shì | 409,940 | 3,116 | 131.6 |
| נפת יונשי | 郧西县 | Yúnxī Xiàn | 371,012 | 3,512 | 105.6 |
| נפת ג'ושאן | 竹山县 | Zhúshān Xiàn | 346,069 | 3,611 | 95.85 |
| נפת ג'ושי | 竹溪县 | Zhúxī Xiàn | 283,578 | 3,307 | 85.76 |
| נפת פאנג | 房县 | Fáng Xiàn | 369,776 | 5,119 | 72.23 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שה-ין
הערות שוליים עריכה
- ^ China: Húbĕi (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
- ^ "China's Top 10 Most Livable Cities". hnloudi.gov.cn. Hunan Loudi Official Government. 2012-03-28. אורכב מ-המקור ב-2013-04-10. נבדק ב-2014-08-04.
- ^ 1 2 3 4 5 Abrams, Jim (1990-08-05). "Detroit of China Surrounded by Backwater of Poverty : Asia: The arrival of the 20th Century proves to be a blessing only for some". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2020-06-08. נבדק ב-2020-06-08.
- ^ 1 2 3 4 5 Tang, Frank (2018-11-15). "State carmaker in China's Motown shifts gear to keep up with market". South China Morning Post (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2020-05-22. נבדק ב-2020-06-08.