שווייץ הסקסונית

שווייץ הסקסונית
מידע כללי
על שם	סקסוניה
מדינה	גרמניה
מיקום	חבל זקזישה שווייץ-אוסטארצגבירגה, גרמניה
רכס הרים	הרי אבן החול אלבה
קואורדינטות	50°55′13″N 14°08′37″E / 50.9204°N 14.1435°E
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני שווייץ הסקסונית

שווייץ הסקסונית (בגרמנית: Sächsische Schweiz) הוא כינויו של אזור הרי אבן החול של האלבה, בדרום מדינת סקסוניה, גרמניה. נוף האזור מתאפיין בתצורות סלע דרמטיות בייחודיותן. בשנת 2008 הוכרז אזור שווייץ הסקסונית כ"מרחב מגוון" על ידי ממשלת גרמניה.

גאוגרפיה

מצידו המזרחי מתמזג אזור שווייץ הסקסונית ברכס ההרים הלוזיטנים (Lausitzer Bergland) ומצידו המערבי ברכס הרי העפרה. הנקודה הגבוהה ביותר היא 562 מטרים בפסגתו של גרוסר צשירנשטיין (Großer Zschirnstein) . ניתן לחלק את האזור לשני חלקים גאוגרפים עיקריים: שווייץ הסקסונית הקדמית (Vordere ) שהיא החלק שמשמאל לנהר האלבה הכוללת את המישורים ואת הרי השולחן, ושווייץ הסקסונית האחורית (Hintere ) שהיא החלק שמימין לנהר הכוללת את מצוקי הסלעים הזקופים והיערות.

מבחינה גאולוגית, מגוון תצורות הסלע והנוף הוא תוצאה של תהליך שחיקה כימי-פיזיקלי ביחד עם תהליכים ביולוגיים של סלעים שמקורם בחולות מתקופת הקרטיקון, אשר היה פעיל מבחינה טקטונית עוד מתקופת הקמבריון. תקופת יובש שהחלה לפני כ-320 מיליון שנה, התאפיינה בבליה וסחף ונקטעה בשיטפון בתקופת היורה לפני כ-180 מיליון שנה. משקעים ימיים ובעיקר אבן גיר השתמרו בצורת גושים. תהליכי שקיעה שהחלו בתקופת הקנומן לפני כ-95 מיליון שנה, העבירו חומרי סחף, חול, חצץ וחרסיות, אשר בהשפעת משטרי לחץ הובילו ליצירת שכבות אבן החול. עם נסיגת ים הקרטיקון החלה התרוממות של שכבות גרניט בכוון דרום מערב שדחף את לוח אבן החול עד שנשבר. בהשפעת תהליכי זרימת המים ובליה, נוצרו קירות סלע זקופים. התחתרות המים בין הסדקים האנכיים המשיך לעצב את הנוף כתוצאה מהתמוטטות ושחיקה ליצירת מערות, ארובות סלע, וזקיפים.

היסטוריה

אזור שווייץ הסקסונית היה מיושב במשך השנים על ידי שבטים סלאביים והיה חלק מממלכת בוהמיה. במאה ה-13 החלו סכסוכים על השליטה באזור עם הגרמנים, בעיקר סביב המבצרים שהוקמו במטרה להגן על דרכי המסחר. העדרו של ממשל מרכזי באזור הותיר את ניהול הסכסוכים הללו בידי אבירים מקומיים. הפיצול הרב של מוקדי הכוח העביר חלק מן השליטה גם לידיהם של שליטים פיאודלים ושודדים. הוא עבר לשליטת הסקסונים רק במאה ה-15 כחלק ממרקיזות מייסן. חוסר היציבות השלטוני נמשך עד אמצע המאה ה-16 כאשר בית וטין השתלט על רוב הטירות והמבצרים השולטים על דרכי המסחר.

התנאים הסביבתיים והגאוגרפים איפשרו לתושבים פרנסה במספר מצומצם של עיסוקים וביניהם תפעול כלי שיט בנהר האלבה כגון מעבורות ורפסודות, דיג, חטיבת עצים וחציבה וסיתות של סלעים לצורכי בניה. חקלאות הייתה כמעט בלתי אפשרית בשל החוסר באדמות פוריות בנוף הסלעי. במאה ה-19 החל באזור פיתוח של כלכלת תיירות, בעיקר בהשפעת בנייתו של אחד מקווי הטרוליבוס הראשונים בעמק האלבה. אמנים בתקופה הרומנטית הושפעו עמוקות מן היופי הפראי של הטבע ביצירתם ובהם הציירים קספר דוד פרידריך, לודוויג ריכטר והמלחינים קרל מריה פון ובר וריכרד וגנר.

מקור השם

כינויו של האזור כ"שווייץ הסקסונית" מתחיל במאה ה-18. עד לתקופה זו כונה האזור גבעות מייסן, מייסן עילית או שטחי הפרא של שנדאו. בשנת 1766 שני אומנים שווייצרים אדריאן צינג ( Adrian Zingg) ואנטון גראף ( Anton Graff ) החלו את לימודיהם באקדמיה לאומנות של דרזדן. הנוף הזכיר להם את המוכר להם מהרי היורה השווייצרית, והם החלו להשתמש בכנוי לשם הפרדה לעומת זה של מולדתם. הכינוי הפך פופולרי עם פרסומיו של הסופר והתאולוג גוטצינגר ( Wilhelm Leberecht Götzinger) אשר עשה בו שימוש בספריו והעלה אותו למודעות הציבורית בתחילת המאה ה-19. בתקופה הנאצית נאסר השימוש בכינוי "שווייץ הסקסונית" לאזור והוא כונה מחוז פירנה כשם היישוב הגדול בסביבה.

פארק לאומי

בחודש ספטמבר 1990 עוד בטרם איחוד גרמניה, הוכרז על הקמת הפארק הלאומי שווייץ הסקסונית במטרה להגן על ערכי הטבע והנוף הייחודיים שלו. הפארק בשטח 93 קמ"ר, והוא מורכב משתי יחידות נופיות: האחד באזור העיירה ראתן ( Rathen) וגשר באסטיי ( Bastei), והשני כולל את כל שטח שווייץ הסקסונית האחורית שבין נהר האלבה והגבול עם צ'כיה .

פעילויות

הנוף בשווייץ הסקסונית המאופיין בסלעי אבן חול זקופים רבים הביא להתפתחות ספורט הטיפוס בסגנון ייחודי משלו. חבלים ועוגנים מותרים לצורכי אבטחה בלבד ולא לצורך התקדמות. חל איסור על שימוש בחומרי חיכוך כגון אבקות מגנזיום או גיר. ככלל, הטיפוס מותר בכ-1100 אתרים מוכרזים בלבד ולא באופן חופשי. ברחבי הפארק הותקנו ונחצבו סולמות וגרמי מדרגות רבים וכן ידיות אחיזה המאפשרים מעברים נוחים בין תצורות הסלעים האנכיים כמעט.

באזור שווייץ הסקסונית קיימת מסורת רבת שנים של שינה תחת כיפת השמיים. מטיילים רבים ובעיקר צעירים נוהגים לבלות כך בסופי שבוע. לינה תחת כיפת השמיים מתאפשרת בשטח הפארק באזורים מסומנים בלבד ולא באופן חופשי ומותרת למטפסים בלבד וזאת במטרה להימנע מנזקים אפשריים כתוצאה מהבערת אש בלתי מבוקרת, עקירת עצים צעירים ושחיקת הקרקע .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שווייץ הסקסונית בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

Autorenkollektiv: Brockhaus Reisehandbuch Sächsische Schweiz – Osterzgebirge. Leipzig 1970.
Heinz Klemm: Die Entdeckung der Sächsischen Schweiz. Sachsenverlag, Dresden 1953.
Alfred Meiche: Historisch-topographische Beschreibung der Amtshauptmannschaft Pirna. Dresden 1927.
Michael Bellmann: Der Klettersteigführer: Klettersteige und Stiegen in der Sächsischen Schweiz. Dresden 2019.