שחר פנקס

מחזאית ישראלית

שחר פנקס (נולדה ב-1977) היא מחזאית ישראלית, זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2013 על המחזה "אדם לא מת סתם" ופרס רוזנבלום לאמנויות הבמה לשנת 2014 יחד עם שיר גולדברג בקטגוריית אמנים ויוצרים מבטיחים.

שחר פנקס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1977 (בת 47 בערך)
משמרת, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פנקס נולדה במשמרת, ב-2006 סיימה תואר שני MFA בחוג לתיאטרון שבאוניברסיטת תל אביב.

שימשה דרמטורגית בהצגות "אם יש גן עדן", "הסוחר מוונציה", "שרי המלחמה", "הקמצן" "השבועה", "הדה גאבלר" ו"סימני דרך" (מחזמר המבוסס על הביוגרפיה של נעמי שמר) שהוצגו בתיאטרון הבימה. הייתה שותפה לכתיבת ההצגות "ארץ חדשה" ו"השבועה" יחד עם שי פיטובסקי וצעירי הבימה, עיבדה את ההצגה "אלקטרה ואורסטס – משפט רצח" עם חנן שניר, ועיבדה את ההצגה "פרסאוס ומדוזה" שהוצגה בתיאטרון חיפה.

לאורך השנים משתפת פעולה עם במאית התיאטרון שיר גולדברג עמה למדה באוניברסיטה ושימשה עמה תחקירנית ותמלילנית בתוכניות טלוויזיה. השתיים יצרו את המחזה "איש לכת" (יחד עם משה פרלשטיין) שהוצג בפסטיבל עכו, את המחזה הקומי "בשר גבירותיי ורבותי" שהוצג בתיאטרון אנסמבל הרצליה ואת המחזה "אבא שלי לא ציפור" שהוצג בפסטיבל ישראל ובתיאטרון הקאמרי. השתיים שיתפו פעולה כבמאית ומחזאית בהצגה "תהילה", עיבוד לנובלה של ש"י עגנון שהוצגה בתיאטרון החאן, בהצגה "סיפור פשוט" שהוצגה בתיאטרון הבימה, אף היא עיבוד לספרו של עגנון, בהצגה "בדמי ימיה" מאת עגנון שתועלה בתיאטרון החאן, בהצגה "אדם לא מת סתם" על בסיס סיפוריה של דבורה בארון, שהוצגה בהבימה וזיכתה את פנקס בפרס התיאטרון הישראלי,[1] בהצגה "המאהב" על פי סיפורו של א.ב. יהושע שהוצגה בהבימה, בהצגה "אבא גוריו" שהוצגה בהבימה ובהצגה "האדרת" על פי סיפורו של ניקולאי גוגול שהוצגה בתיאטרון החאן. ב-2014 זכתה עם פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה בקטגוריית אמנים ויוצרים מבטיחים "על עיבודים של יצירות ספרותיות להצגות בעלות סגנון פיוטי ומיוחד".[2] בשנת 2016 העלה תיאטרון הבימה את המחזה "לבד בברלין", שהוא עיבוד של שחר פנקס לתרגום ספרו של הנס פאלאדה לעברית. בשנת 2018 העלה תיאטרון הבימה את המחזה "מיקה שלי", המבוסס על שירי יאיר רוזנבלום, שאת הנוסח שלו כתבה שחר פנקס יחד עם משה קפטן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה