שיחה:אוריאל זוהר/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ישמעם את הגר? או ישמעאל? מה משמעות שם המחזה?אורנה - ladypine 12:25, 16 דצמבר 2005 (UTC)

זה ישמעם את הגר.

"ישמע עם את הגר", הכוונה כמובן לאותה דמות תנכית ישמע אל, אך יש כאן משחק מילים, כאשר ישמע אל פונה אל האל, הרי שהמחזאי בכתיבת השם "ישמעם" פונה אל העם ומבקש ממנו להקשיב להגר. זוהי כמובן המשמעות הבסיסית של השם הזה, ככל הנראה מתוך כוונה לחבר אותנו לסיפורה התנכי של הגר. אך כדי להבין את כל המשמעויות האחרות, צריך לקרוא את המחזה, ולצערי לא קראתי. יש לבחון באיזו מידה נוצר החיבור בין שני השמות, אם בכלל ? ואת זאת ניתן היה לראות כנראה בעבר הרחוק, בהצגה עצמה...

---

הערך אוריאל זוהר נפלא. ערוך כראוי. מאפשר לסטודנטים בטכניון לקבל מידע על פעילותו של תיאטרון הטכניון החל משנת 1986 ועד עתה. אולי כדאי להוסיף עוד מידע על האיש ? על לימודיו ? על פעילותו האמנותית הענפה, בישראל, בפאריז, בריסל ומדינות אחרות וכן על פעילותו האקדמית, פרסומיו חסרים. פעילותו האמנותית הענפה, הבימוי, המשחק והכתיבה כפי שהובאו, ראויים להערכה רבה. מהווים כלי עבודה לסטודנטים, כאמור. בברכה, רפאל (סטודנט לשעבר).

---

עריכה מרשימה, ערך מלא כל טוב. איש יקר. מיקי.

---

אין כל פגמים טכניים או בהגהה של הערך הזה. כתוב מעולה. אין צורך להוסיף מידע, בניגוד לקודמי מר רפאל. יובל (סטודנט בטכניון)

הערך אוריאל זוהר כתוב היטב, אין צורך לגעת בו !

אני קורא ותיק בויקיפדיה ומשתמש לעיתים קרובות. לדעתי הערך אוריאל זוהר כתוב כראוי. אין צורך לערוך אותו מחדש או להתאימו לערכים אחרים או לסדר אחר על-פי ויקיפדיה. גם את העריכה בויקיפדיה מישהו החליט לערוך בסדר מסוים. ואולי דווקא הסדר כאן טוב יותר ונכון יותר... על פי הערך אוריאל זוהר, עצמו, הוא איש יצירתי מאוד, מקורי מאוד ולכן חייב שיהיה כאן ערך העשוי על-פי אופיו. בברכה, אלכס. (אני לא סטודנט, ולא מכיר את האיש).

הערך תוקן

נא לא לגעת בוורסיה האחרונה. הוסרו קישורים חיצוניים.

לא ניתן לקצר

הערך הזה משמש את הסטודנטים בתיאטרון הטכניון. בתודה ובברכה.

ניתן לקצר וצריך לקצר. אם סטודנטים בתיאטרון צריכים חומר עזר ללימודים, עליהם למצוא אכסניה חדשה לאינפורמציה שלהם. כאן זה אנציקלופדיה כללית ולא אחר.

בתור התחלה, אפשר להסיר פירוט של פעילות לא מרכזית מבחינת הציבור הרחב, להתמקד בפעילות בתיאטראות גדולים. מה זה תיאטרון הטכניון? והאם תוכל לפרט את היקף הפעילות של החוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה? האם מדובר בתיאטראות מרכזיים? יוסי • שיחה 07:59, 16 באפריל 2010 (IDT)

הערותיך יוסי רק מוכיחות כמה צורך יש להשאיר את הערך כפי שהוא. הרי כלל לא מדובר באוניברסיטת חיפה. החשיבות היא לידע את הציבור בתיאטרון ענק, אלטרנטיבי וחדשני, ובעל חשיבות מכרעת מבחינה ציבורית, אנושית שהוקם בטכניון בשנת 1986, והפך להיות תיאטרון הסטודנטים ופרופסורים, המוזמן לכל פסטיבל אוניברסיטאי בעולם! וכו' וכו'. אין מקום אחר שבו ניתן ליצור קשר עם כלל הסטודנטים בטכניון. לצערנו. רק כאן. בברכה ובתודה.

ליוסי הסרתי כמה הערות בפועלו, כמה תאריכים. אנא הסר הערתך. בתודה ובברכה

בבקשה לא לפתוח כותרת חדשה לכל דיון. זה מקשה ומסרבל את הדיון. הוספת נקודתיים לפני התגובה יוצרת כניסת שורה.
אני מבין שלדעתך חשוב מאד לקדם את התיאטרון ויש עם זה שתי בעיות. הראשונה היא שהערך עוסק בזוהר ולא בתיאטרון כזה או אחר, השניה היא שויקיפדיה צריכה לשתף מציאות ולא ליצור אותה. בוויקיפדיה יש מקום למה שחשוב ומרכזי ולא למה שצריך להיות חשוב או מרכזי. האם תוכל, למעט דעתך האישית שלא נחשבת, להראות כיצד מדובר בתיאטרון חשוב ומרכזי? האם תוכל להשוות אותו לתיאטראות ישראלים שחשיבותם מובנת מאליה (למשל הבימה)? יוסי • שיחה 11:40, 16 באפריל 2010 (IDT)

בעניין המקום היחידי שמצאתם ליצור קשר עם הסטודנטים, ויקיפדיה לא תהיה הפתרון, תמצאו אחר. ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה. יוסי • שיחה 11:41, 16 באפריל 2010 (IDT)

אני מבין שלדעתך חשוב לקצר אריכות מיותרת. מצאנו מקום אחר. אך הוא אינו מתאים כי סטודנטים מהטכניון מגיעים לכאן ולא לשם. בהשוואה לתיאטרון הבימה, עלול להיות כאן דיון ארוך ומייגע. חבל על זמנך. רק אומר כמה מילים. הבימה הוא תיאטרון בעל תקציבים של מיליוני שקלים. הוא תיאטרון שעובד עם כ 300 איש. ומיועד למאות אלפי צופים. תיאטרון הטכניון הוא תיאטרון ללא תקציבים, כי זו מהותו של תיאטרון מחקרי, מעבדתי, אלטרנטיבי. הוא מיועד בעיקר לסטודנטים, למרצים ולעובדי הטכניון שמספרים לא עולה על 3000-4000 איש. בטכניון יש 12000 סטודנטים, באוניברסיטת חיפה כ 18000 סטודנטים. אך ייחודו של תיאטרון אלטרנטיבי איננו בתחרות התקציבית מול תיאטרון לאומי. לא בכמות העובדים, ולא בכמות הצופים. התיאטרון הניסיוני מציע אייכות אחרת, נושאים אחרים, תפיסת עולם אחרת. הוא מבוסס על מחקר, על העמקה. הוא איננו מחפש כסף ומסחר. יתרונו של תיאטרון הטכניון הוא באיכותו המעולה בתחומו. הבימה כתיאטרון לאומי נחשב בינוני בעולם. תיאטרון הטכניון מוזמן לכל פסטיבל אוניברסיטאי בעולם. היכן שכתוב טכניון, שם הועלתה ההצגה. וכאשר כתוב צרפת, בלגיה, ספרד, גרמניה, בילרוסיה, ברטיסלבה... הכוונה שהתיאטרון שלנו כבר הופיע בפסטיבלים בינלאומיים וזכה להכרה עולמית. אנחנו אומרים, כסטודנטים, שיש לנו צורך בעמוד הזה כמרכיב אנציקלופדי לימודי. אין כאן פרסום, אלא כלי לימודי. להעמקת נושא תיאטרון הטכניון, תוכל אולי לקרוא את ספרו "חזון תיאטרון הטכניון" ו"חשיבות מחקר התיאטרון"... שם תוכל אולי להסיק מסקנות לעניין שבו אנו דנים כרגע. בתקווה. בברכה.

כמו שכבר רשמתי והפניתי למדיניות, הצורך של מאן דהו ועמיתיו בויקיפדיה כאכסניה לצרכיו אינו נחשב כאן ואסור כאן. אני מציע שתנסה לפתוח ערכים על אותם תיאטראות ונראה אם הם ישרדו את דעת קהילת ויקיפדיה. לגבי ערך זה, שעוסק בזוהר, לא מצאתי בדבריך סיבה לפירוט כה רב על נושא שמוטל בספק בזכות עצמו. לגבי הזמן שלי, אל דאגה, הערך הזה במצב כל כך גרוע מבחינה ויקיפדית, עד שהחלטתי לקחת אותו על עצמי כפרוייקט מיוחד ולשפרו. הגיע הרגע שעליך להסביר ולשכנע, תחת כללי ויקיפדיה ומנהגיה, מדוע ערך על יוצר תיאטרון צריך לכלול פירוט כה על נושא כה שולי או לפחות שנוי במחלוקת ברורה לגבי חשיבותו האנציקלופדית (להבדיל מחשיבותו המקומית). הרגע הגיע וחלף. יוסי • שיחה 09:02, 19 באפריל 2010 (IDT)

הערך נערך

והוסרה ממנו הרשימה הארוכה של כל מחזה שהועלה בתיאטרון הטכניון ואחרים. לצערי לא זכיתי לשיתוף פעולה בנסיון לברור מהרשימה את החשוב יותר. אם יש ביכולתו של מישהו לזהות מה החשוב ביותר באותן רשימות או אם יש בכלל משהו חשוב דיו לציון באותן רשימות, נוכל לערוך מחדש את הערך בהתאם. יוסי • שיחה 14:21, 19 באפריל 2010 (IDT)

עד רגע זה, לא שאלת כלל לגבי פירוט הרשימות שאותן הסרת. מדוע לא שאלת? עד כה הדיון עסק בפירוט הסעיף הראשון של חייו ופועלו. וכלל לא עלתה, לא אצלך ולא אצלי, שאלת פירוט המחזות שביים, או כתב, או העלה בעולם כולו או בהם שיחק. ניתן בהחלט לערוך את הערך כראוי. אם תשתף אותי בהחלטותיך ולא תמחק מה שבא לך כהרף עין. אנא החזר את הנמחק.

כתבת שורה שכולה שגיאות. אנא תקן לפחות את השורה המלאה בשגיאות שכתבת, גם שגיאות דקדוקיות יש לא מעט בתיקון שלך... מה חבל שהאנציקלופדיה הזו שהיתה ערוכה כראוי... מפסידה ערך חשוב. אני מציע לך להחזיר את השורות שהוסרו. ולדון עימי שורה שורה. טענת שיש לך זמן. אינך מתיחס לנימוקי. ביקשת הערות השוואה. קיבלת. וכלל לא שאלת על השורות שנמחקו. תשאל על השורות שנמחקו תקבל תשובה. איזה בלגן ! מפחיד !

לא צריך לפחד בכלל. יוסי • שיחה 21:05, 19 באפריל 2010 (IDT)

לא הבנת. לא כתבתי שאני פוחד. או שאתה פוחד. כתבתי שזה מפחיד לגלות איך שאתה מוחק מה שבא לך. ולא מיחס חשיבות לעבודתם של אחרים. אודה לך אם תדון עימי סעיף סעיף לפני מחיקה.

את מי זה מפחיד? אתה שב ומעלה עניין הקשור לרגשות משתקים או משבשים שיקול דעת ולכן חשוב שנפתור את העניין הזה לפני שנוכל לגשת למלאכה. אני ממליץ שתרשם, זה מקל על הדיון ועל פעילות בוויקיפדיה, בינתיים התגובות שלך פה מגיעות ממספר רב של כתובות IP ולא ממש ברור לי אם אני מתדיין עם אותו אדם או עם אנשים רבים. יוסי • שיחה 23:30, 19 באפריל 2010 (IDT)

אני שב ומדגיש, כדאי ורצוי להירשם 83.197.205.122 (שיחה | תרומות | מונה) כבר מחק מדף שיחה זה תגובות של רבים אחרים. אז אם אלו שמחקו את תגובותיהם (שבינתיים החזרתי אותם), כמו רפאל (סטודנט לשעבר), יובל (סטודנט בטכניון) או אלכס (אני לא סטודנט, ולא מכיר את האיש) קוראים את זה עכשיו, אני קורא לכם לקחת חלק בדיון. רפי, יובי ואלכסנדר, אל תתנו שימחקו את דעתכם! אל תתנו למשתמש אנונימי אחד לקבוע את הטון בדף השיחה הזה. יוסי • שיחה 23:50, 19 באפריל 2010 (IDT)

הערך אוריאל זוהר היה כתוב היטב, בעבר. אני מציע שתדריך אותי גם איך מחזירים מחיקה שלא במקומה?

הסברתי ונימקתי את עריכותי. גם אתה הסברת ונימקת אך נימוקיך אינם קבילים מכיוון שהם מנוגדים למדיניות ויקיפדיה שקישרתי אליה. בתנאים אלו, הקושי שלך לשנות בחזרה את העריכות שלי אינו טכני והתמקדות בקושי הטכני שלך הוא בחירה גרועה שלא תישא תוצאות. אני ממליץ לך שלא. אם בכל זאת תרצה לפעול בניגוד להמלצתי, כנס למדריכי העריכה המגוונים והמפורטים של ויקיפדיה, תתחיל בבחירת "עזרה" בחלון הקטן מימין. יוסי • שיחה 17:56, 20 באפריל 2010 (IDT)

שוב יש לך טעות בהבנת הנקרא. הצעתי לך שתי הצעות במקביל: 1) לערוך מחדש יחדיו שורה שורה מתוך השורות הרבות שמחקת. 2) להחזיר את כל החומר. לשתי הצעותי אלה אתה מגיב בשלילה. הלזאת תקרא הדמוקרטיה של ויקיפדיה?

מכל מקום תודה על הצעתך. אשקול.

הצעה שלישית: לשכתב את המשפט שהוספת, אשר אמור היה לסכם עבודת חיים שלמה (שנמחקה בידיך). ואילו כרגע הוא כתוב בשגיאות דקדוקיות.

ניכר שדעתך מוטה עד מאד ומקריאת דבריך עד עכשיו, הנוגעים כמעט בהיסטריה, קשה לי להאמין שאתה יכול לקבל כל אפשרות של עריכת רשימת עבודותיו ותמצותה. האם מגיע לנו גילוי נאות על הקשר שלך למר זהר? יוסי • שיחה 20:48, 20 באפריל 2010 (IDT)

זוהר ביים מחזות רבים, חלקם פרי עטו או בתרגומו וחלקם נוצרו על ידי אחרים. מחזות בבימויו מועלות בתיאטראות של הטכניון ושל אוניברסיטת חיפה, בפס

יוסי היקר, ברצוני להודות לך על המאמץ והזמן שאתה משקיע כדי לעזור לי ולהעלות מחדש את הערך אוריאל זוהר.

נתחיל לנתח את המשפט שאתה כתבת ואני מצטט במדוייק: "זוהר ביים מחזות רבים, חלקם פרי עטו או בתרגומו וחלקם נוצרו על ידי אחרים. מחזות בבימויו מועלות בתיאטראות של הטכניון ושל אוניברסיטת חיפה, בפסטיבלים וברחבי העולם. זוהר אף שיחק במשחק מחזות, בעיקר תחת בימויו של ביאטריס ברו מצרפת."

1) האם בשפה העברית נכון לומר "מחזות מועלות"? שהרי מחזה במין זכר ולא נקבה. 2) "זוהר אף שיחק במשחק מחזות", טעות כתיב או אחרת? רצוי לכתוב שם "במספר מחזות" ולא כפי שנכתב. 3) היכן נאמר בשלל פעילותו של מר זוהר, (שנמחקה בידיך) שמחזותיו מועלים בתיאטרון אוניבריסטת חיפה? האם זו טעות אופטית או טעות מכוונת? 4) גם המשפט הבא ראוי הבהרה: "בעיקר תחת בימויו של ביאטריס"... והרי ביאטריס זה שם נקבה. 5) זוהר ביים מחזות כמעט בכל תיאטרון בארץ, שהרי ביים את ליאור ייני, וההצגה קלינקה הועלתה בכל אולם אפשרי ברחבי ישראל, ולאחר מכן גם בכמה אולמות באירופה. 6) ההצגה "עונת הנדידה אל הצפון" שביים, מאת טייב סאלאח, עם מוחמד בקרי (או בכרי) גם היא הועלתה באולמות בתל-אביב כמו צוותא ובית ציוני אמריקה, וכן בתיאטרון החאן בירושלים, כמו גם בתיאטרון חיפה ולמעשה בכל רחבי הארץ. 7) כפי שאני רואה, הוא ביים, משנת 1978 עד עתה, מספר ממחזותיו ומחזות אחרים באולמות בפאריז. 8) החל מ 1993 שוב מביים מחזות שכתב ואחרים, בפאריז ובלגיה, בירושלים, בגרמניה, איטליה, ספרד, קנדה וכו'

בתודה ובברכה

אתה מאד בקיא בפועלו של זוהר (לא יהיה גילוי נאות, נכון?). אני נאלצתי להסתפק במה שהיה כתוב בערך. האם תוכל לקחת את שמונה הנקודות שלך, להסיר מהן טיעונים ולהפוך אותן לטקסט קוהרנטי? הידע העדיף שלך בתחביר ובשמות זרים יכול לבוא לידי ביטוי ביצירת הטקסט הזה. יוסי • שיחה 13:12, 21 באפריל 2010 (IDT)

מי מחק אותי? עבדתי שלוש שעות לערוך את הערך הזה, כפי שביקשת.

כפי שהסברתי בתקציר העריכה שכלל את החזרת הערך למצבו הקודם, תוספת שכוללת משפטים כמו מחזותיו הועלו "בפריז, בזנסון, פרג'וס, ליון, צרפת, בלגיה, ברטיסלבה, סלובקיה, גרנדה, אליקנטה, מורסיה, ספרד, קלן, גרמניה, קנדה, יוון" היא חסרת תקנה. אתה פועל כדי לפאר את מר זוהר ואל כדי לתרום לכתיבת אנציקלופדיה. אם התוספות שלך לוויקיפדיה כוללות דברים כמו ציון פועלם של שחקנים ששיחקו במחזה שזוהר ביים על פי ספר של אל-טייב צאלח וכל זה בערך על הסופר צאלח, אז סימן שאיבדת את הפרופורציות. עדיף לוותר כליל על תרומותיך. ועיין בקפידה בויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. יוסי • שיחה 15:38, 8 במאי 2010 (IDT)

אם הדבר אינו מתאים לך יוסי היקר, מדוע אינך מוחק שם את השורה אצל אל-טייב צאלח? מי שמאבד פרופורציות, זה לא אחר מאשר מי שמוחק מידע. אינני חושב שבזמן הקרוב אתעכב שלוש שעות נוספות, על הערך הזה, מחוסר זמן. אני מציע, לכל הפחות, תקן את טעויות התחביר שלך. חבל שזה ישאר כך לזמן רב. אפשרתי לך במשך יותר משבועיים לתקן זאת. לא עשית דבר. לך וראה את 8 סעיפים למעלה וסכם לפיהם, אם אינך מאפשר לי לעשות זאת... הרי קודם אישרת לי לתקן. ועכשיו אתה לא מאפשר. אנא בצע את העבודה בעצמך, אם אינני מתאים לכך. רק לידיעתך, אני יצרתי ערכים שלמים בויקיפדיה. אתה בוודאי יודע זאת. את תרומתי לויקיפדיה תרמתי גם בערכים אחרים, ולא רק בזה שהזכרת. בברכה, רפאל, סטודנט לשעבר בטכניון.

זה מצויין שאתה תורם. פשוט תמנע מלתרום בעניינים שיש לך קשר אישי (ואמוציונלי) מדי. יוסי • שיחה 20:18, 8 במאי 2010 (IDT)

יוסי היקר תודה על המחמאות והעידוד. אנא הבהר לי בבקשה במה הדברים האלה (שנמחקו מהערך הנ"ל), שאצטט מייד, מוכיחים "קשר אישי (ואמוציונאלי) מדי"? אשמח מאוד אם תבהיר היטב. ואלמד בעתיד לעמוד בתקנות ויקיפדיה, בתודה, רפאל:

מחזות שכתב וביים בארץ ובאירופה "ישמעם את הגר", משחק: איציק ויינגרטן תל אביב 1974. "אהבה טהורה",(צרפתית) צרפת 1978 . "קיבוץ", (צרפתית) פריז 1979. "פגישה עימנו", (צרפתית) פריז 1980. "להתקרב דרך אגב", (צרפתית) פריז 1983. "הזרעון הקטנטן", (צרפתית) פריז 1985. "רואת בהיר",(צרפתית) צרפת 1987. "נישואים מעורבים", (כתיבה קבוצתית) טכניון 1987. "המזרן הרך", תיאטרון הטכניון 1988. "יונק דבש הזהב", (צרפתית) צרפת 1989. "אור", חיפה, צרפת, בלגיה 1990. "סולם אל סאלאם", טכניון 1991. "סינדרלה ושלושת הגמדים", טכניון 1991. "הפרפר שרצה להיות יפה יותר מן הקשת בענן", (צרפתית) צרפת 1992. "1=3=3/2", (עברית, אנגלית) טכניון, בלגיה 1993. "יוניאל", טכניון, בלגיה 1994. "האשה בעלת יד הזהב", (עם מרטין זוהר, צרפתית) פריז, בלגיה 1997. "סודות", טכניון 1998. "ילדי השמש" חיפה 1998. "סוף-סוף", משחק: סכנדר קובטי (במאי-שחקן-תסריטאי-עורך הסרט "עג'מי") טכניון, פסטיבל תספיס י-ם 2001. "PlayBack", טכניון, פסטיבל תספיס י-ם ‏2001. "הבירוקרטיה של המוות", טכניון 2004. "שלשלאות שקופות", טכניון, ברטיסלבה סלובקיה 2006, גרנדה ספרד, סינמטק חיפה, פסטיבל נוה יוסף והחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה 2007. "התמונה החסרה" (לזכר חייל שלנו) טכניון 2007 "רואה בשדות זרים" טכניון 2007 "ערב מערכונים", טכניון 2007 "להתקרב דרך אגב", טכניון 2008 "ביג צ'יפ" (יוצרת רנאטה מיכלזון) חיפה 2009.

[מחזות שתרגם וביים בארץ ובחו"ל "המשפחה" מאת לודביג דה-בר (הולנד) משחק: מוחמד בכרי, יורם גל, תל אביב 1976 "טרטיף" מאת מולייר, טכניון 1989 "הקמצן" מאת מולייר, טכניון 1992 "טלמה" על פי המלט מאת שקספיר, טכניון 1993 "העצם" על פי סיפור של בירגו דיופ, עיבוד ז'אן-קלוד קארייר ופיטר ברוק, טכניון, מורסיה, אליקנטה, ספרד 1994 "משחק האהבה והגורל" מאת פייר דה מאריבו, טכניון, פריז ובלגיה 1996 "הרצאת הציפורים" מאת ז'אן-קלוד קארייר ופיטר ברוק על פי פאריד או-דין אטאר, צרפת 2001 "הדיבוק" מאת שלום אנסקי, טכניון 2006

[]מחזות אחרים שביים בארץ ובעולם "היותר חזקה" מאת אוגוסט סטרינברג, ת"א 1975-1976. "קלינקה" תנועה ושירה עם ליאור ייני, ת"א 1977-1979. "החולם" על פי שלום עליכם ומאת ד"ר בלומן (צרפתית), פריז ובריסל 1981-1985. "מסעו של תומא אל השמש" מאת דה-לאסוס (צרפתית), צרפת 1985. "מוזיקת רוח" מאת לאניק (צרפתית), צרפת 1989-1990. "עונת הנדידה אל הצפון" מאת אל-טייב צאלח (עברית, ערבית, צרפתית), עכו, ת"א, י-ם, פריז, צרפת, בלגיה בריסל, 1993-1997. "מונולוג מוחמד בכרי" ("האופסימיסט" מאת אמיל חביבי, "עונת הנדידה אל הצפון" מאת אל-טייב צאלח, "העוגן" מאת חנא מינא) אירופה 1994-1997. "פעימות", מאת ובבימוי לאון ליבשיץ (מנחה) טכניון 2004. "אל באחווה" מאת הקבוצה (צרפתית), צרפת 2006. "וידבר אל האנשים", עם מאורין ברודי, פסטיבל נוה יוסף והחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה 2007. "מי נחמד!?" מאת ובבימוי לאון ליבשיץ, (יועץ אמנותי) תל אביב, חיפה 2008. "המת" מאת רן שליי, חיפה 2009. "אויב העם" מאת ה. איבסן, (צרפתית) פריז, פרג'וס, בזנסון, צרפת, ליאג', בריסל, בלגיה, מינסק, בילרוסיה, קנדה 2006-2012. "אויב העם" מאת ה. איבסן (עברית) הטכניון, סטודיו חיפה, פסטיבל נוה-יוסף ואוניברסיטת חיפה, עיספיה, בפסטיבל הבינלאומי בבנבנטו איטליה זכה פרופ' רוני נבון לציון לשבח על משחקו בהצגה, 2009.

[]מחזות אוניברסיטאיים בבימויו "המרכז" (צרפתית) אוניברסיטת פריז 8 1979-1980. "שתי נשים עבור פנטום אחד" (צרפתית) מאת רנה דה-אובדיה, פריז 1981-1982. "היא דיברה רק עם הזמיר" (צרפתית) מאת בריג'יט כוהן, פריז 1982-1983. "נס בטוגרמה", מכללת בית ברל 1986-1987. "אקדמיקס" מאת ד"ר עדנה ארליך (סרט) טכניון 1988-1989. "יעקובי ולידנטל" מאת חנוך לוין 1995-1996. "סקס שקרים ווידאו-טייפ" מאת סטיבן סודרברג, טכניון, צרפת, 1996-1997. "מועדון ארוחת הבוקר" מאת ג'ון יוז, טכניון 1997. "הפלסטינית" מאת יהושע סובול", טכניון, קלן גרמניה, י-ם 1998. "ליל העשרים" מאת יהושע סובול, טכניון 2004. "אנדרטה הפוכה" מאת יוסף מונדי, טכניון 2008

[]משחק בהצגות בארץ ובחו"ל משחק תפקידים ראשיים בתיאטרון "משואה" בבימוי אליהו גולדנברג, רוני סגל ואחרים בקיבוץ תל-יצחק 1964-1970 סרטים קצרים, צרפת החל משנת 1983 "עונת הנדידה אל הצפון", "העוגן", "האופסימיסט" בצרפתית, עם מוחמד בכרי בעברית וערבית, אירופה 1994-1997 "הסערה" בתפקיד פרוספרו בבימוי ביאטריס ברו, צרפת, 2002-2003 "ריצ'רד השני" בתפקיד נורטומברלאנד בבימוי ביאטריס ברו, צרפת, 2004 "ויקטור הוגו" בבימוי ביאטריס ברו, צרפת, 2006 רפאל ג - שיחה 07:34, 15 במאי 2010 (IDT)

החזרתי לערך את רשימת המחזות פרי עטו, משום שלכך חשיבות רבה בתיאור יצירתו, בדומה לרשימת מחזותיו של כל מחזאי אחר, או רשימת ספריו של סופר. אני מייחס פחות חשיבות לרשימת מחזות שביים. דוד שי - שיחה 20:50, 19 במאי 2010 (IDT)

שלום רב לך דוד שי, והמון תודות שהגעת לכאן. שמתי לב לכמה שינויים קטנים שעשית. אני מודה לך מאוד! שאלתי: האם לא כדאי להוסיף גם כמה מהמחזות שתרגם אוריאל זוהר, שהרי מדובר במולייר, שקספיר, מאריבו, ש. אנסקי? וכמו כן, שאלה נוספת, האם תסכים שאשנה את המשפט: "זוהר ביים מחזות רבים, חלקם פרי עטו או בתרגומו וחלקם נוצרו על ידי אחרים. מחזות בבימויו מועלות בתיאטראות של הטכניון ושל אוניברסיטת חיפה"...וכו'... שהוא כתוב בשגיאות תחביר ותוכן? בברכה ובכבוד רב רפאל ג - שיחה 07:59, 20 במאי 2010 (IDT)

אין לי התנגדות לציון תרגומים נודעים אחדים (אך אין צורך ברשימת כל התרגומים).

שגיאות לשוניות יש לתקן ללא פקפוק, אין צורך לבקש רשות לכך. דוד שי - שיחה 08:13, 20 במאי 2010 (IDT)

יש לשים לב לדרך בהם אפשר לקבוע מהם תרגומים נודעים. דעתו של רפאל בעניין מהו נודע או חשוב מוטה, ולכן, רפאל, לפני שאתה מחזיר בשיטת הסלמי את כל הרשימה הטפלה, הצג טיעונים רלוונטים לחשיבות של אותם תרגומים. יוסי • שיחה 08:45, 20 במאי 2010 (IDT)

כרגע ראיתי שיוסי הסיר שוב שתי שורות שהוספתי, עדיין בנושא מחזות פרי עטו. בהם השתתפו אחרים, ידועי שם. האם לא נהוג לציין מדוע מוחקים. בעיקר משום שמדובר בקישורים בעלי ערך מן העבר? בנושא תיקון התחביר. מייד אלך לתקן, ברשותכם. ולעניין התרגומים שלו, רשמתי למעלה את הטיעון שלי, קלאסיקה ראוי להעריך. אם יוסי, אתה חושב שביכולתך לבחור כראוי. אשמח מאוד ואודה לך, יוסי היקר. בברכה ובכבוד. רפאל ג - שיחה 11:13, 20 במאי 2010 (IDT)

צריך לעמוד על ההבדל בין קלסיקה לבין תרגום של קלסיקה. אוכל לנסות לעזור לך להבין את ההבדל הלוגי, אבל לא אוכל לעזור לך לזהות תרגום של קלסיקה שהפך לקלסיקה בעצמו. אם אתה משוכנע שיש כזה תרגום, עליך להראות זאת בדרך החורגת מהצהרתך בלבד. יוסי • שיחה 12:19, 20 במאי 2010 (IDT)

אלה המחזות שתרגם זוהר על פי הסימוכין שהבאתי עד כה: מחזות שתרגם וביים בארץ ובחו"ל "המשפחה" מאת לודביג דה-בר (הולנד) משחק: מוחמד בכרי, יורם גל, תל אביב 1976 "טרטיף" מאת מולייר, טכניון 1989 "הקמצן" מאת מולייר, טכניון 1992 "טלמה" על פי המלט מאת שקספיר, טכניון 1993 "העצם" על פי סיפור של בירגו דיופ, עיבוד ז'אן-קלוד קארייר ופיטר ברוק, טכניון, מורסיה, אליקנטה, ספרד 1994 "משחק האהבה והגורל" מאת פייר דה מאריבו, טכניון, פריז ובלגיה 1996 "הרצאת הציפורים" מאת ז'אן-קלוד קארייר ופיטר ברוק על פי פאריד או-דין אטאר, צרפת 2001 "הדיבוק" מאת שלום אנסקי, טכניון 2006 אודה לך אם תוכל לעזור. בברכה ובכבוד רפאל ג - שיחה 22:08, 20 במאי 2010 (IDT)

מדוע בחר לתרגם מחדש מחזות שכבר היו להם תרגומים נודעים? מה החידוש בתרגומיו? דוד שי - שיחה 14:29, 21 במאי 2010 (IDT)

העניין די סודר. יוסי ו\או משתמשים אחרים עברו על הערך ועשו בו כמה שיפורים. הוסיפו בקיצור כמה שמות קלאסיים שמחזותיהם תורגמו. לעומת זאת "הם" הסירו את שמו של איציק ויינגרטן, מסעיף המחזות פרי עטו שאתה הוספת וישראלים ידועי שם... לשאלתך. קטונתי, אך לפי הבנתי, תיאטרון ייחודי מתאפיין באמירה חזקה, דרמטית, אם וכאשר המילה הופכת להיות כלי בידי השחקנים. זוהר ושחקניו היו לאנשים עם מודעות דרמטית, קומית וכו' ברמה אסתטית חדשה. הדיבור היה במחזות האלה הרבה יותר קרוב ללב, נגיש, מובן יותר מאשר במחזות שזכו לתרגומים קודמים ומסורבלים והקשו על הדיבור הזורם. אך אולי יש לשאול את המתרגם עצמו. בתודה שאתה כאן ! בברכה ובכבוד רב רפאל ג - שיחה 20:16, 21 במאי 2010 (IDT)

במחשבה נוספת, אולי כן ראוי להוסיף רשימה גם של מחזות מתורגמים שאינם ידועים בארץ: כמו "המשפחה" מאת לודביג דה-בר (הולנד) משחק: מוחמד בכרי, יורם גל, תל אביב 1976 . "העצם" על פי סיפור של בירגו דיופ, עיבוד ז'אן-קלוד קארייר ופיטר ברוק, טכניון, מורסיה, אליקנטה, ספרד 1994 . "הרצאת הציפורים" מאת ז'אן-קלוד קארייר ופיטר ברוק על פי פאריד או-דין אטאר, צרפת 2001 "הדיבוק" מאת שלום אנסקי בעיבוד לשני שחקנים מאת ברוס מאיר... בברכה 91.172.201.203 11:01, 22 במאי 2010 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.netoartnet.co.il/Magazine.asp?Article_Id=732
  • In אוריאל זוהר on 2014-01-16 23:46:25, 404 Not Found
  • In אוריאל זוהר on 2014-02-03 09:08:24, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:08, 3 בפברואר 2014 (IST)

לצערי לא מוצא את הקישור. אם תוכל להנחותני אתקן. בברכה, Rafael Guri שיחה 16:00, 3 בפברואר 2014 (IST)

ערך מפלצתי באורכו

הי,
אני מבין שבעבר -שהוחבא בארכיון דף השיחה - ניסו ואולי גם הצליחו במידה מסוימת לרסן את כותבי הערך ולהקטין את היקפו.
ועדיין, הערך הזה ארוך בסדרי גודל מהערך על דויד גרוסמן, למשל. שלא לדבר על דן פגיס.
דוד שי , גילגמש - האם לדעתכם אוכל למחוק את הפסקאות:

• מסיפוריו בכתבי עת
• משיריו
• משיריו שהולחנו
• מאמרים
• ממאמריו בכתבי-עת
• ממאמריו בכתבי-עת בעברית
• ממאמריו בעיתונות הארצית

מעבר לכך, עושה רושם כאילו כל דבר שזוהר כתב או עשה, יוצר ערכים רבים וארוכים אחרים בויקיפדיה, שאני תוהה על נחיצותם. לדוגמא: תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית, עוצמת המחשבה, הטבע האנושי והטבע האלוהי, הענקים וילדי השמש ועוד - אני בטוח שיש עוד. כמו כן, פועלו של זוהר גולש לערכים קיימים, כמו למשל הערך אורוויל , עיירה קטנה בדרום מזרח הודו, שם, בסוף הערך, מסופר על הצגה שזוהר העלה בפני קהילה ישראלית היושבת במקום במרכז רוחני משלה, ותמונות מסדנה שהעביר לאותם ישראלים מעטרות את הערך. בהזדמנות, ראו שם באורוויל את הפרק על סהדנא פורסט, אותו מרכז רוחני ישראלי, שרפאל גורי כתב שם (והחזיר לאחר שעורך אחר ניסה למחוק). הפרק מתחיל במשפט: "בעיירה חיים גם כמה ישראלים שהתקבלו כחברים לכל דבר. בשנת 2004 הגיעו הזוג יורית ואבירם רוזין עם בתם הקטנה אושר לאורוויל.", וממשיך באותה נימה עד למשפט הכמעט מסיים: "ניתן לבקר במקום כל יום שישי באמצעות אוטובוסים היוצאים מאורוויל בשעה 16.00, המארחים מעניקים עוגות טבעוניות וארוחת ערב צמחונית על חשבונם".
(אישית, אני דווקא שואב סוג של הנאה מערכים כאלה, שהם כמו כתבה אקזוטית בעיתון. חבל לי לדווח עליהם ולחסל אותם. ). --Ritai - שיחה 05:20, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

אכן, יש פה הגזמה ניכרת. את הפרק "מאמרים" יש למחוק בשלמותו (זה מידע שמקומו באתר אישי של המחבר או באתר כדוגמת גוגל סקולר). אפשר לתת בפרק "קישורים חיצוניים" קישורים לאחדים ממאמריו (עד עשרה) שזמינים באינטרנט. גם הפרק "משיריו" סובל מפירוט יתר. דוד שי - שיחה 05:37, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בשלב ראשון הורדתי את הפער "מאמרים" כפי שהציע דוד שי והוספתי את הערך לרשימת המעקב שלי ואבדוק שלא יתווסף לו תוכן בעייתי בעתיד. בהמשך אערוך את הערך ואבדוק מה עוד אפשר לצמצם. גילגמש • שיחה 16:20, 1 באוקטובר 2021 (IDT)