שיחה:אלקטרון

מעניין מה חושבים הדתיים על האלקטרון?

א. למה זה מעניין?
ב. מה הקשר בין אלקטרון לדת? אמיר 19:59, 13 דצמ' 2004 (UTC)

אני דתי ואני חושב שהוא קטן וחמוד! חגי אדלר 21:48, 21 בפברואר 2007 (IST)

לאלקטרון יש רדיוס?

עד כמה שידיעתי מגעת, אלקטרון הנו חקליק נקודתי, ללא גודל... האם לתקן? אמיר 19:58, 13 דצמ' 2004 (UTC)

כן! בהחלט!

אגב מתברר שזה נובע ממה שכתוב בערך המקביל באנגלית

There is a physical constant called the classical electron radius, with a value of 2.8179 × 10−15 m. Note that this is the radius that one could infer from its charge if the physics were only described by the classical theory of electrodynamics and there were no quantum mechanics (hence, it is an outdated concept, that, however, sometimes still proves useful in calculations).

אני מוכרח גם לציין שאני לא לגמרי מבין את הטענה הזו, ומעולם לא שמעתי על הקבוע הזה. eman

אני הולך לברר את העניין עם אנשי פיזיקה... עד כמה שאני מכיר האלקטרון הוא חלקיק יסודי במובן האמיתי של המילה- ללא רכיבים פנימיים וללא גודל, אולי הכותב התבלבל עם פרוטון... ובנוסף הערך לא נראה לי - גדול מידי, בערך בגודל של גרעין... אמיר 20:18, 16 דצמ' 2004 (UTC)

אלקטרון בעברית

שמעתי שהמילה העברית לאלקטרון היא חשמלמל (תרגום מוצלח וחמוד מאד לדעתי). השותף שלי טוען בתוקף שראינו את זה באתר האקדמיה ללשון אבל לא הצלחתי למצא את שם. מישהו יודע עם זה נכון? אם כן, צריך להכניס את זה לערך. DaFLM 20:39, 30 יוני 2005 (UTC)

בגוגל מצאתי שני מופעים של חשמלמל, אבל אני אנטי-חשמלמל, מציע לא להכניס לערך, משום שטרם מצאתי אסמכתא שזו הצעה של האקדמיה, וגם אם זו הצעה של האקדמיה, היא לא נקלטה, ולכן אין לי עניין לקדם אותה. דרך אגב, האם פוזיטרון זה מלמלחש? דוד שי 20:50, 30 יוני 2005 (UTC)

הפניתי את השאלה לאקדמיה ללשון, תשובתם היתה שהם לא תרגמו את המילה. עכשיו רק צריך להבין איפה ראיתי את זה לראשונה אם לא שם. לדעתי, זאת עדיין מילה טובה ופוזיטרון לא אמור להיות מלמלחש כשם שאלקטרון הוא לא נגטרון. DaFLM 5 יולי 2005 09:26 (UTC)

מספר האלקטרונים ביקום

בערך כתוב: "ההערכה היא שמספר האלקטרונים שיכולים להיכנס ביקום הוא $\ 10^{130}$." אין מצב! מספר האטומים ביקום מוערך ב-$\ 10^{86}$ הכיצד יתכן שיש $\ 10^{130}$ אלקטרונים? חגי אדלר 21:52, 21 בפברואר 2007 (IST)

שים לב להבדל בין "מספר האלקטרונים בפועל", לבין "מספר האלקטרונים היכולים להיכנס ביקום", רוצה לומר - נפחו של היקום הנמדד ביחידות של נפח אלקטרון (עד כמה שניתן להגדיר מושג כזה). כיוון שהיקום אינו מאוכלס בצפיפות באלקטרונים, ובינהם יש גם ריק ודברים אחרים, אין שויון בין שני המספרים. יוסאריאן • שיחה 21:59, 21 בפברואר 2007 (IST)

הגיוני. רק איך אפשר למדוד את הדבר הזה...? ביקשתי מקור. חגי אדלר 22:03, 21 בפברואר 2007 (IST)

מסכים בהחלט, צריך מקור.יוסאריאן • שיחה 22:05, 21 בפברואר 2007 (IST)

שלום קובי וחגי. נכון להיום, הניסויים מראים שהאלקטרון הוא חלקיק נקודתי, כלומר אין לו נפח. מלמד כץ 22:38, 21 בפברואר 2007 (IST)

אין לו נפח אבל יש לו משקל? פיזיקה זה דבר מוזר... האם המשקל שלו הוא 1/1640 של פרוטון או 1/1800? אני מציע שנתקן למספר האלקטרונים ביקום. כיוון שרוב היקום זה מימן והליום קל לחשב את זה. (בעצם רוב היקום זו אנרגיה אפילה, אבל החלטנו שלא מתעסקים עם זה...) חגי אדלר 22:47, 21 בפברואר 2007 (IST)

שלום אריה. הסתייגתי, אפשר להגדיר אורך גל אופייני, ולפיו איזושהיא הגדרה של נפח אופייני, נתון במחלוקת ככל שיהיה. אגב - אני זוכר יחס של מעט למעלה מ 2000. יוסאריאן • שיחה 23:01, 21 בפברואר 2007 (IST)

יחס המסה בין פרוטון ואלקטרון הוא בערך 2000. הנושא של חלקיקים נקודתיים מתואר כאן: Point particle. עד היום לא הצליחו למדוד את גודלו של האלקטרון בניסוי, או במילים אחרות התקבל אישוש להנחה שהאלקטרון נקודתי. זה לא יהיה מדויק לרשום מספר כלשהו (כמו למשל אורך גל דה ברויי) בתור הרדיוס של האלקטרון. מלמד כץ 00:07, 22 בפברואר 2007 (IST)

עדכנתי את מספר האלקטרונים ביקום, מסת הלקטרון 1/1836 ממסת פרוטון, חלקיק נקודתי. מוסכם? חגי אדלר 09:45, 22 בפברואר 2007 (IST)

נקודתי ועובר בשני סדקים שונים? נקודתי עם חתך פעולה סופי לאינטראקציה? אולי עדיף לכתוב "גל-קיק" ולהסביר. יוסאריאן • שיחה 12:26, 22 בפברואר 2007 (IST)

אלקרטון כחלקיק נקודתי

לומר שהאלקטרון הוא חלקיק נקודתי זה מאוד מבלבל מכיוון שהאלקטרון מתואר ע"י פונקציית גל שיכולה להיותר מאוד מאוד פרוסה. וזה לא רק יכול לקרות אלא גם קורה לדוגמא במוליכים. לומר שלאלקטרון אין נפח זה סתם ניסוח מבלבל. טוקיוני 18:54, 20 בינואר 2008 (IST)

‎0.511 MeV/c2

אולי כדאי לשנות מ: 0.51 ל: 0.511 זה משמעותי לאנשים שמסתמכים על המספר הזה לחישובים.

מאוד משמעותי? חבל לשים הרבה מספרים אחרי הנקודה, הסטנדרט הוא שניים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:19, 10 ביולי 2008 (IDT)

אנשים שמסתמכים על המספר לחישובים יודעים למצוא את המספר בדיוק טוב בהרבה, אבל מצד שני זה לא מזיק, אולי עדיף לכתוב ערך מדוייק יותר בתבנית, כמו בערך האנגלי. יוסאריאן • שיחה 14:27, 10 ביולי 2008 (IDT)

הוספתי קישור לאתר הParticle Data Group ("אוטוריטה" בתחום החלקיקים) בו ניתן לראות בדיוק רב יותר את מסת האלקטרון. בכלל, כדאי לקשר לאתר זה מכל ערכי החלקיקים. ‏עדיאל‏ 16:30, 10 ביולי 2008 (IDT)

האם האלקטרון אינו אלא פוטון שנע במהירות האור מסביב לגרעין האטום?

מאחר ואיש אינו יודע בדיוק מהו אלקטרון עלה בדעתי שייתכן מאד שאלקטרון הוא בעצם פוטון (חלקיק אור) שנלכד במסה הגדולה של גרעין האטום ומהירותו זהה למהירות האור. לכן אולי יש לו תכונות הן של חלקיק והן של גל כמו פוטון.

אם הדבר נכון, ייתכן וזו דוגמה להפיכת אנרגיה (אור) למסה (אטום) בהתאם למשוואה המפורסמת של איינשטיין E=MC² . (עד היום רוב התובנות של המשוואה היתה להפוך מסה לאנרגיה כמו פצצת אטום)

יש למישהו בר סמכא דעה בעניין? אם כן זה יוביל לתובנות ושאלות נוספות.

(הכותב סתם חובב מדע עמוס בשאלות ורעיונות) ―עופר נעמת (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, אלקטרון אינו פוטון - קרא את הערכים. הוא לא נע במהירות האור, ואינו יכול לנוע בה לעולם. אכן עשויות להיות לו תכונות של חלקיק וגם של גל, אבל כך גם לכל חלקיק שנע במהירויות גבוהות. זו לא דוגמה להפיכת אנרגיה למסה. עדיף שאת התובנות תפנה לקריאת ספרים בנושא, השערותיך מצביעות על חוסר היכרות עמוק. ‏odedee • שיחה 22:14, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

אולי ההבדל המהותי ביותר בין אלקטרון לפוטון הוא שלא ניתן לשים באותו מצב יותר מאלקטרון אחד (חלקיקים כאלו נקראים פרמיונים) ולעומת זאת פוטונים כן ניתן (חלקיקים מסוג זה נקראים בוזונים). טוקיוני 22:17, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

עודדי - הרבה הנחות מדעיות "מוצקות" הופרכו במהלך ההיסטוריה. הדעה הכללית שלי היא שהאור הוא המקור לכל החומר ביקום. אני מניח שיקח עוד זמן עד שהדבר יוכח אבל לדעתי המדע מתקדם לזה בצעדי ענק. הבסיס לתיאוריות החדשניות של איינשטיין בשעתו היו ברובן קשורות לפתרון זה או אחר של מהות האור ו/או מהירותו. אני מניח שיש עוד הרבה מה לגלות לגבי האור וטרם נאמרה המילה האחרונה בנדון. ―עופר נעמת (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מאחל לך הצלחה בשכנוע הקהילה המדעית שהאור הוא המקור לכל החומר ביקום. עד אז, אין מקום לדיונים כאלה כאן - ויקיפדיה איננה פורום אלא אנציקלופדיה המציגה את הידע הקיים, ואינה עוסקת בהשערות של קוראים. ‏odedee • שיחה 22:40, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

עופר, קודם כל בדפי השיחה נהוג לחתום על ידי כתיבה של 4 טילדות בסוף דבריך. מעבר לכך, לפני שעודדי יתעצבן עלייך, את השאלות שלך והתאוריות שלך כדאי לרשום ב'הכה את המומחה'. דף השיחה של הערך נועד לדיונים שמטרתם לשפר את הערך, ובתוך הערך אין מקום לרעיונות חדשים ותאוריות משוגעות (בשפת הויקיפדיה 'מחקר מקורי'). טוקיוני 22:45, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

מהי בעצם מהירותו של אלקטרון? והאם היא קבועה? --עופר - שיחה 23:36, 3 בספטמבר 2008 (IDT)

כמו מהירותה של מכונית, כך גם מהירותו של האלקטרון משתנה. היא לעולם לא תוכל להגיע למהירות האור, מקסימום להתקרב.

רק לפוטון, בגלל היותו חלקיק חסר מסת מנוחה יש מהירות קבועה (לפחו תבריק) והיא מהירות האור (מהירות זו היה המהירות בה גוף חסר מסת מנוחה חייב לנוע. ובגלל שהפוטון חסר מסה, זו מהירותו).

ואם תורשה לי הערה כללית. במדע, לא כל אחד זורק סתם רעיונות שבאים לו לראש.

אינשטיין לא סתם החליט שככה זה נראה לו.

או שמסיקים מסקנות מניסויים חדשים. או שמסיקים מסקנות מתמטיות חדשות מהנוסחאות שכבר הוסקו מניסויים. אבל זה לא עיניין של "התגלות". eman • שיחה • ♥ 23:43, 3 בספטמבר 2008 (IDT)

תנסו להסתכל על הפן החיובי בשאלות של --עופר התשובות שניתנו לו אינן כלולות בערך על אלקטרון, אז ייתכן שכדאי להוסיפן לערך (ואני כן קראתי אותו לפני כתיבת משפט זה).

משפט שעשוי להיות רלבנטי בערך באנגלית:

Electrons in an atom are bound to that atom, while electrons moving freely in vacuum, space or certain media are free electrons that can be focused into an electron beam. When free electrons move, there is a net flow of charge, and this flow is called an electric current. The drift velocity of electrons in metal wires is on the order of millimetres per second. However, the speed at which a current at one point in a wire causes a current in other parts of the wire, the velocity of propagation, is typically 75% of light speed.

Based on current theory, the speed of an electron can approach, but never reach, c (the speed of light in a vacuum). This limitation is attributed to Einstein's theory of special relativity which defines the speed of light as a constant within all inertial frames. However, when relativistic electrons are injected into a dielectric medium such as water, where the local speed of light is significantly less than c, the electrons (temporarily) travel faster than light in the medium. As they interact with the medium, they generate a faint bluish light called Cherenkov radiation.

--Yoavd - שיחה 07:09, 4 בספטמבר 2008 (IDT)

לא. במה שהבאת, ובמיוחד במה שקשור לקרינת צ'רניקוב, אין משהו מיוחד דווקא לאלקטרון. eman • שיחה • ♥ 07:30, 4 בספטמבר 2008 (IDT)

גם לא ביחס לשאלה על מהירות האלקטרון? --Yoavd - שיחה 07:33, 4 בספטמבר 2008 (IDT)

האם יש רדיוס קטן יותר מרדיס האלקטרון?אם יש מהו?

כתבו פה שרדיוס האלקטרון הוא בערך 2.8179 × 10−15 m האם יש קטן יותר? אך גם רשום שהוא לא בטוח זהו הרדיוס הנכון בגלל שהוא מתאים יותר לגרעין אז האם הרדיוס גדול בשבל אלקטרון? ומהו הרדיוס הקטן ביותר?