שיחה:גוגול

תגובה אחרונה: לפני 4 שנים מאת יהודה 01 בנושא שימוש במספר
הוספת נושא
Gtk-dialog-question.svg
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 28 בספטמבר - סדרה 2

המספר המפורט יוצא ממש מקושקש בגלל כל הקטע של העברית. מישהו יודע לסדר את זה? אמיר דקל 04:36, 10 ספט' 2004 (UTC)

שיניתי את הניסוח "קאסנר יצר את המספר" ל"השתמש ..". עם כל הכבוד לקאסנר, הוא לא יצר את המספר עצמו... הקב"ה / אקסיומות השדה הסדור / היקום / (הכנס כאן לפי אמונתך) עשו זאת ... קאסנר רק השתמש במספר או העלה אותו לתשומת הלב.. בן גרשון 02:44, 26 בדצמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

קבוע או מספר?עריכה

אני לא רואה שום סיבה להוציא את גוגול מהקטגוריה של "מספרים". אני גם לא רואה סיבה להכניס אותו לאותה קטגוריה כמו פאי. מישהו מוכן לנמק למה כן צריך לעשות זאת? גדי אלכסנדרוביץ' 13:48, 25 מרץ 2006 (UTC)

האם באמת מספר האטומים ביקום הידועעריכה

הוא רק  ?? לא שאני מערער באמינות של ויקיפדיה, אבל במקרה הזה.. אשמח אם מישו יתן לי קישור למקום שזה כתוב בו. תו --איתי 17:08, 18 מאי 2006 (IDT)

"רק"? מדובר במספר מפחיד בגודלו. הנה קישור: [2]. גדי אלכסנדרוביץ' 20:42, 18 מאי 2006 (IDT)

האם יש מילה כזאת?עריכה

טרטריגינטיליון? או שהיא שגויה בטקסט? אלדדשיחה 20:28, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

אולי שמות מספרים יעזור. דוד שי 20:53, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
אני עדיין סבור שהמספר שגוי. יש טטרא- ויש גם טרא-, אבל ב- טרטר- לא נתקלתי עד היום. גם לא בקישור שציטטת. אלדדשיחה 21:01, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
אולי "טרטר" יש לקרוא "טרה-טרה", גם אני לא שמעתי על שם זה, מי בכלל נותן שמות למספרים גדולים? דוד שי 21:18, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
זה כבר מתחיל להזכיר "סטייק טרטר"... לפחות את המספר הראשון בערך אני מכיר, אבל את זה - לא. טוב, נראה שהדו-שיח מתנהל רק בין שנינו, מקווה שמישהו אחר, שכן יודע למה הכוונה במילה זו, יתקן אותה בערך. אלדדשיחה 22:05, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
חיפוש tretrigintillion בגוגל מראה שזה 100 גוגול, כך שחציו השני של המשפט שגוי. הסרתי את המשפט כולו, מפני שנזקו גדול מתועלתו. דוד שי 23:07, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
אז לפחות יצא משהו משיחתנו :) חן חן, אלדדשיחה 23:40, 8 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

דרך לכתוב את גוגול פלקסעריכה

האם באמת אין דרך? ידוע כי מספר התאים בגוף אדם הוא עשר בחזקת 14, לכן אם מוציאים תאים של מספר מסויים של אנשים זה אפשרי לא?

אפשרות נוספת היא לעשות לולאה אין סופית בתוכנת תכנות כלשהי כאשר כעבור מספר מסויים של שורות היא מוחקת את השורות הראשונות ומשאירה את שכותב באותו הרגע, משוואה כזאת, שתפעל בין השבוע לחודש תצליח להגיע למספר.

שים לב: בעזרת תאים של מיליארד מיליארדים של בני אדם (בהנחה שכל תא מתרגם לספרה אחת) לא תצליח לכתוב אפילו עשר בחזקת 40 ספרות לאחר הנקודה... גדי אלכסנדרוביץ' 19:15, 26 בפברואר 2007 (IST)תגובה[תגובה]


ובקשר ללולאה האין סופית?

בקשר ללולאה האין-סופית: ראשית, זו רמאות, כי "לכתוב את גוגלפלקס" פירושו "לכתוב את הכל בבת אחת". בוא נעזוב לרגע את זה ונניח שהתוכנית מקובלת עלינו ושהיא כותבת   ספרות בננו-שניה (להשוואה: ברזולוציית מחשב של 3000x3000 (רזולוציה בדיונית לחלוטין) יש פחות מ-  פיקסלים ולכן אי אפשר לייצג יותר מכמות זו של ספרות, ובשביל להציג מקבץ ספרות חדש כל ננו-שניה צריך תדירות רענון של המסך של ג'יגה הרץ, בעוד שתדירות רענון של מסכים בימינו נמדדת במאות הרצים במקרה הטוב). נסה לחשב כמה שניות יידרשו לה עד שהיא תכתוב את כל ספרות גוגלפלקס, והשווה זאת לפרק הזמן המוערך שחלף מאז תחילת היקום, ולהערכת ה"בין השבוע לחודש" שלך. גדי אלכסנדרוביץ' 19:22, 23 בספטמבר 2007 (IST)תגובה[תגובה]

סלח לי אבל מה גרם לך להגיד שזה הזמן שחלף מאז תחילת היקום, לא הבנתי את החישוב שלך.

יש טעות! 1010100 זה לא גוגול10 אלא 101000: זה לפי הכלל ש AMN = AMָN

הכלל המדובר אומר כי  , לא ש- . כשאין סוגריים, הכוונה היא לדבר השני. גדי אלכסנדרוביץ' 19:12, 23 בספטמבר 2007 (IST)תגובה[תגובה]

לאן מובילה המילה גוגולעריכה

לדעתי כתיבת המילה גוגול צריכה להוביל לדף הפירושונים, שכן כאשר מקישים על המילה כנראה מתכוונים, לפי סדר עדיפות, קודם כל לסופר ניקולאי גוגול, אח"כ לאתר האינטרנט, ורק לבסוף למספר. כך שההגיון אומר שהערך הזה ייקרא גוגול(מספר) וגוגול יהיה דף פירושונים. טוקיוני 17:01, 31 בינואר 2008 (IST)תגובה[תגובה]

מנוע החיפוש נכתב בדרך שונה (גוגל). ההגיון אומר שמי שיחפש את ניקולאי גוגול יחפש "ניקולאי גוגול". בכל מקרה המצב כרגע הוא בהתאם למקובל, הערך מופיע במשמעות הראשית ויש הפניה לפירשונים בשורה הראשונה. יות • ‏‏ 11:47, 1 בפברואר 2008 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי מנוע החיפוש אתה כמובן צודק. לגבי הסופר אתה לא צודק מכיוון שלא כל מי שמתעניין בסופר יודע את שמו הפרטי. אני קראתי ספר של גוגול וספר עליו ובכל זאת לא זכרתי את שמו הפרטי. כאשר חיפשתי אותו פה, הגעתי לדף הזה ובתחילה לא שמתי לב לכך שיש הפנייה לדף פירושונים וחשבתי שאין על גוגול דף. הטיעון לגבי המשמעות הראשית לא נכון. בהשאלה כאשר כותבים 'איינשטיין', לפי הטיעון שלך צריך להגיע לערך על מעבד התמלילים, למרות שהרוב המוחלט של מי שכותב 'איינשטיין' מתכוון למדען. טוקיוני 13:07, 1 בפברואר 2008 (IST)תגובה[תגובה]
זהו עניין של טעם ושל שיקול דעת. בערך שלפנינו אני תומך בהשארת המצב הנוכחי. דוד שי 13:49, 1 בפברואר 2008 (IST)תגובה[תגובה]

משהו לא מובן ליעריכה

כשכתוב "המספר גוגולפלקס הוא 1 ולאחריו גוגול אפסים" זה אומר 1 ולאחריו מאה אפסים ולא אלף כפי שצריך להיות..? ‏miniature‏ • שיחה 02:03, 4 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]

זה אומר 1 ואחריו   אפסים. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 17:54, 5 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
אבל 1 ואחריו   אפסים זה לא 1 ואחריו מאה אפסים? (10000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000) ‏miniature‏ • שיחה 21:07, 5 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
לא. נסה להבדיל בין המספר 100, שהוא קטן יחסית (בשנה יש הרבה יותר ממאה ימים) ובין המספר   (הידוע בשם "גוגול") שהוא עצום ואדיר (מאז תחילת היקום לא עבר כמספר הזה של ננו-שניות). לכתוב מאה אפסים אחרי 1 זה יחסית קל, ויכול להינתן כעונש לתלמיד סורר; לכתוב   אפסים אחרי מספר זה לא פרקטי גם אם כל צורות החיים ביקום יצטרפו למלאכה ויזכו לחיי נצח עד שיסיימו אותה. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 23:39, 9 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
עדיין לא הבנתי. 10 בחזקת 2 זה 100, 10 בחזקת 3 זה 1,000, ולכן 10 בחזקת 100 הוא 1 ולאחריו 100 אפסים.. ‏miniature‏ • שיחה 14:33, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
אהההההההההההההההההההההההההההההההה הבנתי! תודה. :) ‏miniature‏ • שיחה 14:35, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
אני חושב שהתבלבלתי בין   לבין   ששווה לאחד ולאחריו אלף אפסים. יכול להיות? ‏miniature‏ • שיחה 14:46, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
אכן, התבלבלת. חשוב להבין שחזקה היא לא פעולה אסוציאטיבית, להבדיל נניח מחיבור, כלומר הצורה שבה שמים סוגריים משנה מאוד. כך   זה "בסך הכל" מאה בחזקת מאה, כלומר אחד עם אלף אפסים אחריו; לעומת זאת   הוא עשר עם גוגול מספרים אחריו - גדול לאין שיעור. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 14:59, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה. ‏miniature‏ • שיחה 15:08, 29 ביולי 2008 (IDT) לאחר עריכה: לא כדאי להוסיף את הסוגריים בערך עצמו כדי למנוע בלבול? ‏miniature‏ • שיחה 15:09, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה[תגובה]


למי שעדיין מסתבך, ומתבייש להגיד - גוגול הוא לרשום את הספרה אחת ואחריה לספור עד 100, בכל פעם שתספור עוד מספר תרשום 0 אחרי האחד (כלומר אתה מתחיל לספור "אחד" - רשום אפס, "שתיים" רשום אפס וכך עד שתגיע למאה). גוגולפלקס הוא לספור עד גוגול ובכל פעם שתספור עוד מספר תרשום 0. מקווה שעזרתי

בול שיט אחד גדולעריכה

מצטער אבל המשפט "גוגול גדול יותר ממספר החלקיקים ביקום הידוע, שמוערך בין 10^72 לבין 10^87. מאחר שגוגול הוא מספר הספרות בגוגולפלקס, יהיה בלתי אפשרי לכתוב או לייצג את כל הספרות של גוגולפלקס בייצוג עשרוני, גם אם כל החומר ביקום היה משמש כדיו ונייר או ככוננים קשיחים." לאט הגיוני בעליל, מספר החלקיקים במול אחד של חומר הוא 6*10^23 חלקיקים.ויש אולי מילון מילארדים של מולים רק במי האוקיינוס השקט, ועוד מילארד מיליארדים של מולים בכל האוויר, כך את כול כדור הארץ, כך את כל החומר ביקום כולו, כולל הכול!! ויהיה לך הרבה יותר מגוגול אז WTF, !!!!!!!!!!!!!, זה למה אנשים מפסיקים להאמין בויקיפדיה!!!!!

מדובר בחישוב די פשוט. אם רדיוס היקום הנראה פחות מ-   שנות אור, אז הנפח שלו הוא בערך   סמ"ק. לו היתה הצפיפות הממוצעת של היקום כזו של מים, היו בו כ-   חלקיקים. עוזי ו. - שיחה 18:47, 4 ביוני 2009 (IDT)תגובה[תגובה]
עוזי, הבחור צודק במאת האחוזים - זו המציאות אותה גם אני חוזה או סובר. החומר מכיל אטומים דחוסים לאין שיעור, כך שהיקום מכיל הרבה יותר מגוגול,

קל וחומר גוגולפלקס. (95.86.75.132 14:24, 27 בינואר 2013 (IST))תגובה[תגובה]

(1) הקל וחומר בכיוון ההפוך. (2) לא משנה אם דחיסות האטומים היא בעלת שיעור או לאין שיעור - מספרם סופי, וקטן למדי בהשוואה לגוגול. (3) חזיון וסברה הם כלים די מוגבלים לגבי זיהוי תכונות פיזיקליות של המציאות. עוזי ו. - שיחה 16:49, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה[תגובה]

ויקיפדיה סוטרת את עצמהעריכה

אם אפשר לרשום באקסל רגיל לגמרי את המספר 170!(נאמר בערך [[[עצרת]]]), אז ברור שאפשר לרשום 70!, לעומת מה שכתוב בערך הזה שגם אם כול החומר ביקום ישמש ככון כשיח אי יהיה אפשר לכתוב אותו. מקווה שהבנתם אותי S:

מדובר בכתיב עשרוני, ולא בעזרת חזקות או עצרת. עוזי ו. - שיחה 18:50, 4 ביוני 2009 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנת את הערך. ברור שאפשר לכתוב בקלות את המספר 70!, יש לו "רק" כמאה ספרות. מה שאי אפשר לכתוב זה 1 ואחריו 70! אפסים (כלומר אפס אחד לכל מספר בין 1 ל-70!). זאת מכיוון שאין 70! חלקיקים ביקום. דניאל ב. 19:45, 4 ביוני 2009 (IDT)תגובה[תגובה]

לכתוב את המספרעריכה

לא הבנתי את המשפט שאומר שאפילו עם כל הדיו והנייר בעולם לא נצליח לכתוב את המספר גוגול. מאיזו בחינה לא נצליח לכתוב את המספר ? באיזו דרך? הרי מה הבעיה לכתוב 10000000000000000000000000 וכו'

אין סעיה לכתוב את גוגול. הבעיה היא לכתוב את גוגולפלקס ששווה 10 בחזקת גוגול. במספר גוגולפלקס יש גוגול אפסים, ובגלל שאין בכל היקום גוגול חלקיקים אז אין מספיק חומר לכתוב את גוגולפלקס. דניאל ב. 19:25, 22 ביולי 2009 (IDT)תגובה[תגובה]

הנה גוגולעריכה

10000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 אז איך לעזאזל צריך את כל החומר ביקום כדי לקבל ייצוג עשרוני?

לא של גוגול, אלא של גוגולפלקס. דניאל ב. 11:27, 5 בפברואר 2011 (IST)תגובה[תגובה]
הוספתי לערך תבנית {{אין לבלבל עם}}--213.8.65.165 09:47, 15 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

גוגולעריכה

לא כדאי לכתוב "1 ובעקבותיה מאה אפסים"? יש ידיעה שחשבתי שאולי יכולה לעלות לקטעי "הידעת?": שמעתי את המושג גוגול לראשונה בשאלת מליון(רק) הליש"ט "איך נקרא המספר 1 ואחריו 100 אפסים? A גוגול B מגטרון... " בתכנית שהציגה את תרמית הענק ב"מי רוצה להיות מליונר". בהתחלה חשבתי שמשתמשים בזה באסטרונומיה (אולי בגלל הביטוי מספר אסטרונומי) אבל הבנתי שאין בזה הרבה שימוש ביקומינו.

אפילו המספר הגדול ביותר שמוזכר בספר שיאי גינס "כתיבת המספר יכולה למלא 21 עמודים" זעיר לעומת הגוגולפלקס...

ראיתי גם אזכור למספר googolplexian איפה שהוא.

"1 ולאחריו גוגול אפסים, או עשר בחזקת גוגול" --לא מתאים "או", יש קוראים שיכולים להבין שמדובר בשתי תוצאות שונות. אפשר:"עשר בחזקת גוגול, כלומר 1 ולאחריו גוגול אפסים ".
איך מעריכים את מספר החלקיקים ביקום? האם הגבלת מספר החלקיקים גוררת את הגבלת המרחב? האם לא יכול חלקיק או חללית לעבור את השוליים של האזור החומרי של היקום בשיא גודלו? האם זה אומר שזה נמשך כה אפל ללא סוף, לכל הכיוונים, וזהו .[1] ? או שהיקום מחזורי, כמו כדור הארץ העגול שקצותיו נפגשים (איינשטיין אמר משהו על זה)...? הרהרתי על פיזיקאים שמחשבים את העניינים ההם ויודעים את גיל היקום לכדי שעות (אם זמן הוא מושג יציב) אבל עוד לא גילו מי רצח את קנדי... ליור 192.116.88.190 19:20, 13 באפריל 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

  1. ^ [1], (לא שלי עצמי יש תכניות גדולות בעתידי הקרוב, בימים אלו אני נוהג ללכת ברגל, ולא משנה כמה פעמים אראה "העולם הקיצון" בנשיונל ג'אוגרפיק, אני יודע שעדיין לא תהיה לי נקודה לפרספקטיבה ופרופורציה לגודל היקום. אגב, כשחשבו שהעולם הוא דיסק, אז גם חשבו על גבולות אבל לא של כמות האוויר שנוכל לעשן ועדיין לנשום עד קץ הדורות המאוחר...).

עצהעריכה

לעשות ערך כמו ב-Simple English שכולם יבינו ודף השיחה יפסיק להמלא בתלונות על כך שכן אפשר לכתוב גוגול...

 ליור   192.116.88.190 19:25, 13 באפריל 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

שימוש באטומי היקום בתור דף ועטעריכה

למה העובדה שלא ניתן לייצג את גוגולפלקס באמצעות כתיב עשרוני חשובה בערך? יש אינסוף מספרים בגודל סופי שאי אפשר לייצג אותם בייצוג עשרוני. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:28, 11 בפברואר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

כל הערך הזה עוסק בקוריוז שאין לו חשיבות בשום תחום. הפרט שאתה מזכיר הוא קוריוז ידוע אודות הקוריוז הזה. לא רואה סיבה להסירו. דניאל תרמו ערך 19:11, 11 בפברואר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
זאת נשמעת כמו הצגת עובדות הומאופטית. פרט חסר חשיבות על נושא חסר חשיבות, רק לדלל במים וקיבלת ערך מתמטי. עוד סיבה שבגינה צריך לשקול להסיר את הפרט הזה היא שדף השיחה מראה שאנשים מאוד מתקשים להסתדר איתו. אם נקבל כהנחה שרק מיעוט האנשים יודעים לפנות לדף השיחה נקבל שחלק נכבד מקוראי הערך רואים את פרט המידע, חושבים לעצמם שבוויקיפדיה כתובות שטויות וממשיכים הלאה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:25, 11 בפברואר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אני מסכים עם דניאל. דוד שי - שיחה 19:28, 11 בפברואר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

שימושי ביותרעריכה

מאוד שימושי 109.186.129.82 15:23, 9 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה[תגובה]

שימוש במספרעריכה

הסיכוי לנחש נכון את המספרים הראשונים (או השניים, או השלשיים. או את כל המספרים ב-33 הגרלות ועד מספר אחד) ב-100 הגרלות 123 של מפעל הפיס הוא אחד לגוגול. יוצא שאפילו אם כל חלקיקי החומר ביקום ייהפכו לשקלים ההימור על זה לא משתלם.--יהודה 01 - שיחה 17:26, 20 בפברואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

חזרה לדף "גוגול".