שיחה:הסכם עודפים

תגובה אחרונה: לפני שנה מאת Braganza בנושא 1,2,8

חסרה רשימת הסכמי עודפים בבחירות לכנסת השמינית עריכה

בטבלה שבה מפורטים הסכמי ההודפים בכל מערכת בחירות, חסר מידע על הסכמי העודפים שנחתמו לקראת הבחירות לכנסת השמינית. 2A01:6500:A036:7424:D4E0:3129:48:E94D 15:45, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

תקלדה? עריכה

במיוחד נמנעות מפלגות מלחתום על הסכם עודפים עם פלג חדש שמתחרה במגרש שלהם במטרה שלא לתת לה לגיטימציה שהיא עתידה לעבור את אחוז החסימה. (נכתב ב-12:50, 20 ביוני 2009 על-ידי המשתמש Nachum, אשר שכח לחתום)

תודה על הפניית תשומת הלב. תיקנתי את הנוסח וכולי תקווה כי כעת הוא ברור יותר. Ldorfman - שיחה 01:47, 22 ביוני 2009 (IDT)תגובה

טעות בקישוריות פנימית עריכה

טעון תיקון טכני: הלינק ל "הבחירות לכנסת ה 19" מוביל ל"הבחירות לכנסת ה18" . 212.199.58.146 10:43, 12 בדצמבר 2012 (IST)תגובה

תוקן. תודה על ההערה. איני יודע אם ידוע לך זאת, אולם יש ביכולתך לבצע, לפחות חלק מהשינויים, גם בעצמך. נשמח אם תצטרף אלינו לכתיבת האנציקלופדיה והכנסת שיפורים בה. Ldorfmanשיחה 16:20, 12 בדצמבר 2012 (IST)תגובה

כתבה בהארץ עריכה

בהארץ כתב אילן ליאור: "שבעה מנדטים חולקו בעקבות הסכמי עודפים: הליכוד-ביתנו והבית היהודי זכו כל אחת למנדט נוסף וכך גם יש עתיד והעבודה. שלוש המרוויחות הנוספות מהסכמי העודפים היו מרצ (בזכות הסכם עם התנועה), חד"ש (בזכות ההסכם עם בל"ד) ויהדות התורה (בזכות ההסכם עם ש"ס)."

אילו הכתב היה קורא בויקיפדיה לפני שכתב את דבריו היה מגלה שאף מפלגה לא הרוויחה ולא הפסידה בבחירות אלו מקיום הסכמי העודפים. הכתב בלבל בין עצם חלוקת העודפים, דבר שמתקיים תמיד, לבין חתימה על הסכמי עודפים. עדירל - שיחה 22:27, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה

גם בידיעות אחרונות נאמר כי המפלגות הללו זכו מהסכמי העודפים. על איזה מקור התבסס מה שנכתב בוויקיפדיה, כי התוצאות לא הושפעו?Giodor - שיחה 09:49, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
עדירל צודק, והכתבים בהארץ ובידיעות אחרונות טעו. בדיקה קלה מראה, כי המודד הסופי (לא ההתחלתי) למנדט - ע"פ חוק בדר-עופר - עמד בבחירות לכנסת התשע עשרה על 27,981 קולות (למעשה אפשר לבחור כל מספר שבין 27,981 לבין 27,984), וממילא - גם בלי הסכמי העודפים - היו מתקבלות אותן תוצאות של מנדטים (כשמעגלים את המספרים כלפי מטה, כפי שקובע חוק בדר עופר), וביתר פירוט (לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית):
  • הליכוד ביתנו: כ- 31.63 מנדטים (885,163 קולות).
  • יש עתיד: כ- 19.42 מנדטים (543,458 קולות).
  • העבודה: כ- 15.44 מנדטים (432,118 קולות).
  • הבית היהודי: כ- 12.36 מנדטים (345,985 קולות).
  • שס: כ- 11.86 מנדטים (331,868 קולות).
  • יהדות התורה: 7 מנדטים (195,892 קולות).
  • התנועה: כ- 6.76 מנדטים (189,167 קולות).
  • מרצ: כ- 6.16 מנדטים (172,403 קולות).
  • רעם-תעל: כ- 4.95 מנדטים (138,450 קולות).
  • חדש: כ- 4.05 מנדטים (113,439 קולות).
  • בלד: כ- 3.47 מנדטים (97,030 קולות).
  • קדימה: כ- 2.82 מנדטים (78,974 קולות).
  • עוצמה לישראל: כ- 2.39 מנדטים (66,775 קולות), אך פחות מאחוז החסימה, העומד בדיוק על 2.4 מנדטים.
לכן אני מציע למחוק מהערך את טענתם (השגויה כאמור) של כתבי הארץ וידיעות אחרונות, ובמקום זאת לציין ששום מפלגה לא הרויחה מהסכם העודפים. סמי20 - שיחה 11:04, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
הכתבים בהארץ ובידיעות בלבלו בין חלוקת עודפים להסכמי עודפים. תמיד יש עודפים שיש לחלק אלא אם באופן מופלא כל המפלגות מקבלות בדיוק מספר עגול של מנדטים (דבר שיעיד בבטחון מוחלט על זיוף או קיומו של בורא עולם). את העודפים האלו מחלקים על פי בדר עופר. במקרה הנוכחי, היו 7 מנדטים עודפים שהיה צריך לחלק. את אלו יש לחלק בכל מקרה ללא קשר אם יש או אין הסכמי עודפים. ההבדל בין קיום או אי קיום הסכמי עודפים יבוא לידי ביטוי בכך שהחשבון יהיה שונה בחישוב עבור כל מפלגה בנפרד לבין חישוב מאוחד של המפלגות שחתמו הסכמי עודפים. דיווח על ההשפעה של הסכמי עודפים, על כן, תמיד יכלול מי קיבל עודף במקום מי. זה לא צויין בכתבות המדוברות שכן הכתבים לא התייעצו עם הויקיפדיה לפני שכתבו על דברים שלא הבינו. עדירל - שיחה 14:27, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
אכן הכתבים טעו, אבל ראוי גם לדעת שלא היו שום מנדטים עודפים: לא 7 ואפילו לא 1, ובכלל: חוק בדר עופר (בשונה מקודמו) שולל את עצם המושג "מנדטים עודפים". חוק זה בסך הכל קובע כי: אם - חלוקת הקולות של כל מפלגה במודד האמיתי למנדט (שבמקרה הנוכחי עומד על 27,981 קולות) - מניבה מספר שבור של מנדטים, אז יש לעגלו כלפי מטה; כלומר חוק זה קובע שיש לזרוק לפח את השבר שעודף על המספר השלם; למרות זאת, חוק זה לא משאיר אף מנדטים עודפים, וזאת בזכות ההבחנה - בין המושג "מודד התחלתי למנדט" לבין המושג "מודד אמיתי למנדט" - שבמקרה הנוכחי עומד כאמור על 27,981 קולות, כשרק במודד הזה ראוי להתחשב. בדבריי הקודמים הראיתי כמה מנדטים מדוייקים (כולל השבר הנזרק לפח) מקבלת כל מפלגה אם מחלקים את קולותיה במודד האמיתי 27,981, וזאת מבלי שנשארים עם שום מנדטים עודפים. סמי20 - שיחה 19:00, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
סמי, תודה. הסבר מעניין שראוי לשים בערך על בדר עופר. עדירל - שיחה 22:32, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

הסבר בבקשה: עריכה

לאחר שקראתי היטב בערכים חוק בדר-עופר, הסכם עודפים, אחוז החסימה ואחוז החסימה (ישראל), סברתי לתומי שיהיה זה משעשע למדי לנסות בעצמי לחלק מנדטים לרשימות השונות בבחירות הנוכחיות. להפתעתי ראיתי שדווקא כאשר אינני מביא בחשבון הסכמי עודפים כלשהם בין הרשימות אני מקבל את תוצאות חלוקת המנדטים כפי שפורסמו, ואילו לאחר הבאה בחשבון של הסכמי העודפים שנחתמו, מקבלות הרשימות מספרים שונים לחלוטין של מנדטים. ממה שראיתי כאן בשיחה, וכן מתוצאות החשבון השגויות שלי אני מבין כי אחת מן השלוש: או שטעיתי בהבנת הערכים, או שנפלה טעות בערכים או שהערכים אינם מוסברים כראוי.

אנסה לחזור על עיקרי החשבון שלי, כדי שיהיה ברור איך הגעתי לאן שהגעתי, ובאיזה שלב טעיתי. אשמח אם מישהו ינסה לתקן את הטעות שלי, ואם נצרך, יתקן גם בתוך הערכים.

כפי שמופיע בכמה מקומות, מתוך 3,834,100 הצבעות, נתקבלו 3,793,185 קולות כשרים. אחוז החסימה עומד על 2% מכלל הקולות הכשרים, כלומר - 75,864 קולות. לפיכך, עברו את אחוז החסימה, הליכוד וישראל ביתנו, יש עתיד, העבודה, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה, התנועה, מרצ, הרשימה הערבית המאוחדת, חד"ש, בל"ד וקדימה. סיכמתי את כמות הקולות שניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה וקיבלתי שהכמות עומדת על 3,523,702 קולות.

כעת, כפי שנכתב בחוק בדר-עופר, לקחתי מספר קולות זה וחילקתי אותו ב-120. קיבלתי שמנדט שווה ערך לכ-29,364 קולות. (בשיחה כאן, ראיתי מודד למנדט שבין 27,968 [27,981] קולות לבין 28,005 [27,984] קולות. מהיכן מגיעים מספרים אילו?). לאחר חלוקת הקולות שקבלה כל רשימה במודד זה, ולאחר עיגול כמות המנדטים כלפי מטה, כדי לקבל את כמות המנדטים השלמים שקבלה כל רשימה, קיבלתי:

  • הליכוד וישראל ביתנו - 30 מנדטים.
  • יש עתיד - 18 מנדטים.
  • העבודה - 14 מנדטים.
  • הבית היהודי - 11 מנדטים.
  • ש"ס - 11 מנדטים.
  • יהדות התורה - 6 מנדטים.
  • התנועה - 7 מנדטים.
  • מרצ - 5 מנדטים.
  • הרשימה הערבית המאוחדת - 4 מנדטים.
  • חד"ש - 3 מנדטים.
  • בל"ד - 3 מנדטים.
  • קדימה - 2 מנדטים.

סיכום כל המנדטים השלמים נותן 113 מנדטים. נותרו 7 מנדטים שיחולקו לפי החוק, ל-7 הרשימות 'שישלמו' במספר הקולות הגבוה ביותר עבור כל מנדט.

חילקתי את מספר הקולות שנתנו לליכוד וישראל ביתנו ב-31 (מספר המנדטים השלם שלה ועוד המנדט הנוסף שנועד להינתן לה), וקיבלתי כי היא 'שילמה' עבור כל מנדט 28,536 קולות. ביצעתי חשבון דומה עבור כל הרשימות וקיבלתי כי שבע הרשימות ששלמו במספר הקולות הגבוה ביותר (מן 'המשלמת' הגדולה עד ל'משלמת' הקטנה) הן, הבית היהודי (28,828), העבודה (28,806), מרצ (28,730), יש עתיד (28,594), הליכוד וישראל ביתנו (28,536), חד"ש (28,403) ויהדות התורה (28,005). לפיכך, שבעתן קיבלו את המנדט הנוסף, ונתקבלו המספרים שפורסמו. אך כל זה עבור אי חתימה על הסכמי עודפים.

הליכוד וישראל ביתנו חתמה על הסכם עודפים עם הבית היהודי. סכום הקולות שקבלו שתי הרשימות יחדיו חולק במודד למנדט. נתקבלו 41 מנדטים שלמים. ביצעתי דבר דומה לגבי כל רשימה שחתמה על הסכמי עודפים עם רשימה אחרת שעברה את אחוז החסימה. נתקבל:

  • הליכוד וישראל ביתנו - הבית היהודי - 41 מנדטים.
  • יש עתיד - העבודה - 33 מנדטים.
  • ש"ס - יהדות התורה - 17 מנדטים.
  • התנועה - מרצ - 12 מנדטים.
  • הרשימה הערבית המאוחדת - 4 מנדטים.
  • חד"ש - בל"ד - 7 מנדטים.
  • קדימה - 2 מנדטים.

סיכום כל המנדטים השלמים נותן 116 מנדטים. נותרו 4 מנדטים.

ארבע קבוצות הרשימות 'ששלמו' בכמות הקולות הגבוהה ביותר היו, ש"ס ויהדות התורה (29,324), הליכוד והבית היהודי (29,299), יש עתיד והעבודה (28,687) והתנועה ומרצ (27,812), לכן הן קבלו בהתאמה 18 מנדטים, 42 מנדטים, 34 מנדטים ו-13 מנדטים. בתוך קבוצות הרשימות ניתנה עדיפות ליהדות התורה על פני ש"ס, לבית היהודי על פני הליכוד, לעבודה על פני יש עתיד ולמרצ על פני התנועה. לכן, חלוקת המנדטים שנתקבלה:

  • הליכוד וישראל ביתנו - 30 מנדטים.
  • יש עתיד - 19 מנדטים.
  • העבודה - 15 מנדטים.
  • הבית היהודי - 12 מנדטים.
  • ש"ס - 11 מנדטים.
  • יהדות התורה - 7 מנדטים.
  • התנועה - 7 מנדטים.
  • מרצ - 6 מנדטים.
  • הרשימה הערבית המאוחדת - 4 מנדטים.
  • חד"ש - 4 מנדטים.
  • בל"ד - 3 מנדטים.
  • קדימה - 2 מנדטים.

תודה רבה, ושלום. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 20:36, 27 בינואר 2013 (IST).תגובה

עשית הכל טוב ויפה, למעט נקודה אחת: אין מגבלה על מספר המנדטים העודפים שרשימה או קבוצת רשימות יכולה לקבל. לכן, לאחר שהליכוד והבית היהודי, יש עתיד והעבודה, יהדות התורה וש"ס קיבלו את המנדטים הנוספים שלהם, נותר עוד מנדט אחד לחלוקה. המודד של הליכוד והבית היהודי הוא יותר גבוה מזה של התנועה ומרץ ולכן הליכוד והבית היהודי מקבלים מנדט עודף שני. כדאי לציין זאת בערך המתאים.
לגבי הקולות למנדט היותר נמוכים, במקום לקבוע מודד יותר גבוה ואז לחלק עודפים למי שמשלם, אפשר לאמר שלבסוף יצא שמי ששילם יותר מ-28000 [27,980] קולות למנדט קיבל ומי ששילם פחות לא קיבל. כלומר, בסופו של דבר, המודד היה 28,000 [27,981]. עדירל - שיחה 21:45, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה. אם הבנתי נכון: בחלוקה שביצעתי ללא הסכמי העודפים, ראיתי שהרשימה שקיבלה את מינימום הקולות למנדט שעוד אִפשר לה לקבל מנדט נוסף הייתה הרשימה שקיבלה 28,005 [27,984] קולות למנדט (יהדות התורה). לכן, נעשה המודד החדש למנדט 28,005 [27,984] קולות או מעט פחות מזה. מכאן, כל החשבון כבר מתאזן. גם מצאתי מאין הגיע מספר הקולות - 27,968 [27,981]. זהו מספר הקולות למנדט המקסימלי שקבלה קבוצת רשימות בלי לקבל מנדט נוסף. אוקיי, בהזדמנות אוסיף את ההבהרה הזו לחוק בדר-עופר. הערך עוסק רק במקרים שבהם מחולק מנדט אחד בלבד או שאין הסכמי עודפים, אך כאשר ישנם הסכמי עודפים וגם מחולק יותר ממנדט אחד הוא אינו מבהיר שיכול להיות שקבוצת רשימות תקבל יותר ממנדט אחד נוסף, ולפי איזה עיקרון קובעים כמה מנדטים תקבל כל רשימה. מבחינתו, כאשר נותרו 4 מנדטים לחלוקה, הם יתחלקו בין 4 רשימות שונות, אותן 4 שקבלו מירב הקולות למנדט. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 08:22, 28 בינואר 2013 (IST).תגובה
כתבת: "בשיחה כאן, ראיתי מודד למנדט שבין 27,968 [27,981] קולות לבין 28,005 [27,984] קולות. מהיכן מגיעים מספרים אילו?"
תשובה: מה שמיוחד - במודד שנמצא בטווח הנ"ל - הוא, שכאשר מחלקים במודד כזה את מספר קולותיה של כל "מפלגה" (כשגוש-רשימות שחתמו על הסכם עודפים נחשב כידוע כ"מפלגה" בפני עצמה שאמורה לבוא במקומן), ואח"כ מעגלים כלפי מטה את תוצאת-המנדטים, ולבסוף אוספים יחד את תוצאות-המנדטים של כל "המפלגות", אז לא נשארים עם עודף מנדטים ולא עם חוסר מנדטים. מאידך, אם מתחשבים במודד (שלם) שנמצא מעל 27,984 אז נוצר מצב פגום של פחות מ-120 מנדטים, בעוד שאם מתחשבים במודד (שלם) שנמצא מתחת ל-27,981 אז נוצר מצב פגום של יותר מ-120 מנדטים. בדיוק את הפגמים האלה מצליח חוק בדר עופר למנוע - מה שלא הצליח החוק הקודם למנוע (אלא ע"י עודפי קולות הגורמים לכמה חברי כנסת לצלוע על משענת רצוצה של שברי מנדטים), ולכן בא חוק בדר עופר לעולם. סמי20 - שיחה 14:03, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
מחשבון בחירות מציג לך את החישוב המדויק של המודד של הסיעות השונות
אבל החישוב שבאתר הזה שגוי מכמה הבטים: ראשית, האתר הזה מספק מספר שגוי של קולות לאי-אילו רשימות; המספרים הנכונים הם אלו שסופקו ע"י ועדת הבחירות המרכזית. שנית, המודד למנדט של האתר הזה (29,366 קולות) - שגוי לגמרי, וכך קורה שמבחינת מספר המנדטים, האתר הזה קולע למטרה - רק עם: ש"ס, התנועה, רעם-תעל, בלד, וקדימה; שאר הרשימות, שמהוות את רוב הכנסת, מקבלות לפי החישוב של האתר הזה (בעמודה שכותרתה "חלוקה מדוייקת") מספר קטן יותר מזה אשר לו הן זכו בפועל. קח כדוגמה את הליכוד, שמקבל לפי האתר הזה (כפי שמצויין מפורשות בעמודה הנ"ל) 30.14 מנדטים: זה בטח לא 31, אפילו אם נצרף לעודף של הליכוד (0.14) את העודף (0.78) של המפלגה שאיתה חתם הליכוד על הסכם עודפים, כלומר את העודף של הבית היהודי - שגם הוא זוכה לפי האתר הזה רק ב-11.78 מנדטים - כלומר בפחות מתריסר המנדטים שקיבל בפועל; מה עוד שהאתר הנ"ל מציין שלהסכמי העודפים לא היתה השפעה על תוצאות הבחירות (מה שנכון אגב). יתר על כן, האתר טוען שלפי המודד הנ"ל (29,366) מחולקים 113 מנדטים בלבד, בעוד ששאר המנדטים מחולקים לפי מודדים אחרים: כל מפלגה והמודד שלה. זו טענת האתר - טענה שנשענת אגב על ציטוט מדוייק של לשון החוק, אבל טענה זו מסבכת באופן פיראי את החישוב, ומעידה על אי הבנת הרעיון הפילוסופי של החוק. הרעיון הפילוסופי של החוק ("חוק בדר עופר") הוא מאד פשוט: אין באמת מודד נפרד לכל רשימה (למרות לשונו המטעה של החוק), אלא יש מודד אחיד לכל המפלגות: במודד הזה יש לחלק את מספר הקולות של כל רשימה, ולעגל את המספרים כלפי מטה (כלומר יש לזרוק לפח את שברי המנדטים). בבחירות האחרונות לכנסת, המודד האחיד למנדט לפי החוק הנ"ל הוא 27,981 קולות (למעשה אפשר לבחור מספר שלם גדול יותר, ובלבד שלא יהיה גדול - מזה שציינתי הרגע - ביותר משלושה קולות); במודד הזה מחלקים את מספר הקולות של כל רשימה, מעגלים את התוצאה כלפי מטה, וכך מקבלים את מספר המושבים בפועל שקיבלה הרשימה. אם כן, כל התסבוכת הזו - של "מודד נפרד לכל רשימה" - מיותרת לחלוטין. אגב, אם באמת רוצים לדעת מהי החלוקה המדוייקת של המנדטים (כולל שברי מנדטים), יש לעיין בטבלה שהיצגתי בפוסט הקודם (זה שכותרתו: "כתבה בהארץ"). סמי20 - שיחה 12:48, 11 בפברואר 2013 (IST)תגובה
החישוב המדויק לפי וועדת הבחירות המרכזית זהה לחלוטין לחישוב שלי באתר. emilm313
ראשית, אתה מדבר על חוברת - אשר מבוססת על נתונים שהיו תקפים עד לצהרי יום 30 לינואר - ואשר פורסמה לפני ה-5 לפברואר, אבל עד יום ה-5 לפברואר אחה"צ הספיקו הנתונים להתעדכן, בין השאר ע"י העברת יותר ממאה קולות מקדימה לליכוד ביתינו. המספרים הנכונים של שתי המפלגות הנ"ל, כמו גם תאריך העידכון הנ"ל, מצויינים בפתח הצגת התוצאות הרשמיות - המתעדכנות אונליין - של ועדת הבחירות המרכזית.
שנית, כפי שכבר ציינתי בתגובתי הקודמת, החישוב המוצג באתר שלך נשען על "ציטוט מדוייק של לשון החוק". על הציטוט המדוייק הזה נשען גם החישוב המובא בחוברת הבלתי מעודכנת שהבאת. אבל כפי שהיבהרתי, לשון החוק מטעה לגמרי - לפחות מבחינת הבנת הרעיון הפילוסופי של החוק: אמנם אין בהטעיה הזו כדי להשליך על התוצאות הסופיות, ולכן אף אחד בכנסת לא טורח לתקן את הלשון המטעה הנ"ל, אבל בהטעיה הזו יש השלכה על חישוב "החלוקה המדוייקת" - זו הכוללת את שיברי המנדטים. כפי שהיבהרתי בתגובתי הקודמת, כל הרעיון הפילוסופי של חוק חלוקת המנדטים, הלוא הוא חוק בדר עופר, הנו שיש מודד אחיד שיחלק בבת אחת את כל 120 המושבים, ולא שלכל רשימה יהיה מודד משלה. המודד האחיד הנכון הוא כאמור 27,981 (אפשר לבחור מספר גדול יותר ובלבד שלא יהיה גדול ממה שציינתי ביותר משלושה קולות). מאידך, המספר שצויין בחוברת שהבאת, שגוי לחלוטין, ומעיד על כך שהפקידים שערכו את החוברת הנ"ל שעליה נשענת אתה - לא הבינו את הרעיון הפילוסופי של חוק בדר עופר. סמי20 - שיחה 09:57, 12 בפברואר 2013 (IST)תגובה
הקובץ שהבאתי נמצא באתר וועדת הבחירות המרכזית בלינק "נספח לזכרון דברים על תוצאות הבחירות לכנסת התשע עשרה - פרטי חישוב של חלוקת המנדטים" כלומר אני לא חושב שיש מקור יותר רשמי ממנו. הלינק שאתה הבאת נמצא אף הוא בתור הקישור "תוצאות אמת של הבחירות לכנסת התשע עשרה" באותו דף. לגבי התוצאות של הליכוד וקדימה, החזרתי אותם למצב בלינק שנתת למרות שגם באתר של ויקיפדיה ראיתי בזמנו את התוצאות שמופיעות בקובץ PDF. דבר שני הוספתי לכל המודדים 2 ספרות אחרי הנקודה באתר. בוא נבחן 4 תסריטים שונים:
1. יהדות התורה מאבדת 2303 קולות מנדט עובר לש"ס.
2. יהדות התורה מאבדת 2302 קולות המנדט נותר ביהדות התורה.
3. רעם זוכה ב 4707 קולות מנדט עובר מהליכוד לרעם.
4. רעם זוכה ב 4706 קולות מנדט נותר בליכוד.
4 החישובים האלו בוצעו לפי השיטה של "ציטוט מדויק של לשון החוק" כדבריך. אם אתה יכול תבצע את החישוב של 4 התסריטים האלו ותבדוק האם הם תואמים לחישוב המנדטים שיצא לי. אם החישוב שלך יוצא זהה לשלי מבחינת תוצאות המנדטים אז מה זה משנה כיצד מחשבים אם מגיעים לאותה תוצאה בדיוק? אם לא אז מה היה קורה במצבים האלו לדעתך אם לדבריך הפרשנות של וועדת הבחירות המרכזית שגויה? Emilm313 - שיחה 22:02, 12 בפברואר 2013 (IST)תגובה
לא רמזתי שחוברת ה-PDF שהבאת אינה רשמית, רק ציינתי שהיא חוברת לא מעודכנת. התוצאות המתעדכנות אונליין הן אלו שבקובץ ה-HTML שציינתי. העידכון האחרון יצא ב-5 לפברואר, רק אחרי שיצאה לאור חוברת ה-PDF הבלתי מעודכנת הנ"ל. אל תשכח שחוברות PDF אינן בנות-עידכון אונליין. זה שוועדת הבחירות המרכזית שכחה להחליף את חוברת ה-PDF בחוברת PDF מעודכנת יותר שתתאים לקובץ ה-HTML המתעדכן אונליין, רק אומר שאין לסמוך יותר מידי על חוברות PDF, וגם אומר שראוי להסב את תשומת לב הוועדה לתקלה הזו.
מה שציינת שראית בזמנו בויקיפדיה - הובא שם לפני ה-5 לפברואר, אבל כיום מה שמובא בויקיפדיה מבוסס על הנתונים המעודכנים יותר.
לשאלתך האחרונה: כל ארבעת התסריטים שציינת נכונים לגמרי. כפי שכבר כתבתי בתגובתי הקודמת, מבחינת התוצאות הסופיות זה באמת לא משנה, בין אם הולכים לפי התהליך המסורבל - אשר מפורט בחוברת ה-PDF ובאתר שלך - ואשר נשען על הציטוט המדוייק של לשון החוק, ובין אם הולכים לפי התהליך הקצרצר והפשוט אשר צויין על ידיי - ואשר נשען על הרעיון הפילוסופי שמאחורי החוק. אבל עדין: התהליך המסורבל המצויין בחוברת ה-PDF ובאתר שלך, מוביל לטענות שגויות, כגון הטענה ש"חלוקה מדוייקת" נותנת לליכוד 30.14, שזה כמובן אבסורד, כי אילו החלוקה המדוייקת היתה 30.14 אז מאיפה צץ בכנסת המושב ה-31 של הליכוד? כפי שכבר היבהרתי בתגובתי הקודמת, אין שום צורך בכל התיסבוכת הזאת של מודד נפרד לכל רשימה: די לציין שהמודד האחיד של כל המפלגות הוא 27,981 (אפשר לבחור גם במספר גדול יותר אך לא גדול ביותר משלושה קולות): מחלקים במודד האחיד הזה את הקולות של כל רשימה, מעגלים את התוצאות כלפי מטה, וכך מקבלים את התוצאות המדוייקות של המושבים שיש לכל רשימה בכנסת התשע עשרה. אם באמת רוצים "חלוקה מדוייקת" (עם שברי מנדטים כולל שתי ספרות אחרי הנקודה), אז היא זו שציינתי בפוסט הקודם שכותרתו "כתבה בהארץ". בשביל מה התסבוכת הזאת של מודד נפרד לכל רשימה? עבור מה זה מועיל - פרט לעצם הסיבוך של החישוב, ולגרימת אבסורד מסוג: "30.14 מנדטים לליכוד בחלוקה מדוייקת"? סמי20 - שיחה 01:16, 13 בפברואר 2013 (IST)תגובה
לגבי המונח חלוקה מדויקת עם ה 30.14 מנדטים לליכוד סך כל הקולות הכשרים של רשימות שעברו את אחוז החסימה הוא 3,523,947 מתוכם הליכוד קיבל 885,163 שזה 25.118% או אם כופלים ב 120 מנדטים 30.14. זה נותן תחושה יותר אמיתית לגבי כמות הקולות שמפלגה קיבלה מסך הקולות לעומת 31.63. אם יש לך הצעה טובה יותר לשם העמודה הזו אני אשנה את שמה בשמחה.Emilm313 - שיחה 06:52, 13 בפברואר 2013 (IST)תגובה
לשאלתך: כן, יש לי הצעה טובה יותר, אבל לפני שאפרט אותה - רק אציין, שהחישובים אשר "כופלים ב-120" (כלשונך בתגובתך האחרונה), הם שריד ארכאי לשיטת החלוקה הישנה של תחילת שנות השבעים - זו שקדמה לחוק בדר עופר - ושלפיה המודד למנדט מתקבל מכך שסך הקולות הלא-חסומים אכן מחולקים דווקא ב-120, מה שכידוע אינו מאפשר בסופו של דבר אלא חלוקה של 113 מושבים בלבד (של הכנסת התשע עשרה) לפי מודד אחיד, ומה שמשאיר (בכנסת התשע-עשרה) עוד כשבעה מושבים שנאלצים לצלוע על משענת רצוצה של עודפי קולות - כלומר על שיברי-מודד אחיד - כלומר על מודד נפרד לכל רשימה במקום על מודד שלם אחיד. מאידך, הרעיון הפילוסופי העומד מאחורי החוק החדש - הלא הוא חוק בדר עופר - חולק על השיטה הישנה הזו, ופוסל לגמרי את צליעת אי-אילו מושבים על עודפי קולות - כלומר על שיברי מודד אחיד - כלומר על מודד נפרד לכל רשימה: במקום זאת, דורש חוק בדר עופר שכל 120 מושבי הכנסת ישענו על מודד אחיד שלם, מה שאומר שהמודד מתקבל מכך שסך הקולות הלא חסומים מחולקים - לא "ב-120" (כלשונך בתגובתך האחרונה) - אלא במספר גדול יותר (המספר המדוייק בבחירות לכנסת התשע עשרה עמד על 125.93), כי רק זה מה שמאפשר לחלק את כל 120 המושבים של הכנסת מבלי שישארו שום מנדטים עודפים. ככה החלוקה נעשית הרבה יותר פשוטה חסכונית וקומפקטית. טענתך, שחלוקה ב-120 מעניקה "תחושה יותר אמיתית לגבי כמות הקולות שמפלגה קיבלה מסך הקולות" - מתנגשת עם קרקע המציאות הכי אמיתית שיש: 31 מושבים אמיתיים שקיבל הליכוד בכנסת התשע עשרה - אינם יכולים להתאים באופן אמיתי ל-30.14, אז היכן אפוא התחושה "האמיתית" שישנה במספר 30.14 - כשהקורא יודע שמספר המושבים האמיתי של הליכוד בכנסת התשע עשרה - הוא 31? מאידך, המספר המדוייק שאני נתתי, 31.63, בהחלט מעניק לקורא תחושה "אמיתית", כי רק כך מבין הקורא באמת מהיכן צמח הנתון האמיתי של 31 מושבים לליכוד בכנסת התשע עשרה! הוא מבין שהמספר המדוייק 31.63 פשוט מעוגל כלפי מטה - על מנת לקבל את מספר המושבים השלם של הליכוד בכנסת התשע עשרה, וזה כבר באמת נותן תחושה "אמיתית" של כל מה שקורה פה בעצם!
לגבי גוף שאלתך: במקום "חלוקה מדוייקת", יש כמה אפשרויות ניסוח, וכולן קצת ארוכות. אבל כדי לעשות זאת, צריך ראשית למצוא דרך מוצלחת יותר לכנות את המספר 29,366 שמופיע באתר שלך ובחוברת ה-PDF: אין זה "מודד" (כפי שמופיע בחוברת ה-PDF), וגם לא מודד "הקולות למנדט" (כפי שמופיע באתר שלך), אלא זהו "מודד הקולות הישן למנדט". מקורו של הכינוי הזה הוא בכך, שמדובר למעשה במספר המבוסס על השיטה הישנה - זו שקדמה לחוק בדר עופר - ושלפיה המודד מתקבל מכך שסך הקולות הלא חסומים מחולקים ב-120. אחרי שמתקנים את הכינוי הנ"ל, אפשר לגשת אל ניסוח הכותרת "חלוקה מדוייקת" - שבמקומה אפשר למשל לנסח: "חלוקה מדוייקת במודד הישן". אם הביטוי "מודד ישן" לא מוצא חן בעיניך, אפשר לבחור בכינוי אלטרנטיבי - קצת יותר מכובד אם כי קצת פחות מדוייק, למשל הכינוי: "מודד התחלתי"; הכינוי הזה מנסה להתכתב עם דרך החישוב (המסורבלת) המפורטת בלשון החוק (כמו גם בחוברת ה-PDF ובאתר שלך). אגב, אילו הייתי אני עורך את האתר שלך, הייתי מוסיף גם את הנתון על "המודד האמיתי": 27,981 (אפשר לבחור מספר יותר גדול אך לא גדול ביותר משלושה קולות) - נתון שמייתר לחלוטין את כל התסבוכת של מציאת מודד נפרד לכל רשימה; וכן הייתי מוסיף עמודה נוספת, שכותרתה: "חלוקה מדוייקת במודד האמיתי", ושם הייתי מוסיף את המספרים הנכונים המדוייקים (טרם עיגולם כלפי מטה) - כפי שפירטתי בפוסט הקודם שכותרתו: "כתבה בהארץ". סמי20 - שיחה 12:46, 13 בפברואר 2013 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:00, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה

טבלה או לא טבלה? עריכה

יש סיבה מיוחדת שהתחלנו לדווח בטבלה והמשכנו ברשימה רגילה? --‏ Itzike שיחה 14:22, 12 במרץ 2015 (IST)תגובה

עדכון הבחירות לכנסת העשרים וחמש עריכה

בערך מובא שלכנסת ה-25 נחתמו 3 הסכמי עודפים, 1) יש עתיד - המחנה הממלכתי, 2) העבודה - מרצ; 3) חד"ש-תע"ל - בל"ד. לעומת זאת בערך הבחירות לכנסת העשרים וחמש לא מובא שחד"ש-תע"ל - בל"ד חתמו הסכם ביניהם. מה הנכון? טנק יו - שיחה 23:05, 17 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסכם עודפים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:53, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

1,2,8 עריכה

האם יש סיבה לכך שלא רשומים הסכם עודפים לבחירות האלה? Braganza - שיחה 23:14, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה

הדבר נובע מכך שאתה לא כתבת אותם עדיין. חבל. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 23:27, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה
? Braganza - שיחה 18:41, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה
חזרה לדף "הסכם עודפים".