שיחה:חג הגאולה
קטגוריה עריכה
שייכתי את הערך לקטגוריה:חגי ישראל כי יש בה גם חגים של קבוצות בתוך העם, כגון הסהרנה, המימונה והסיגד. החג של חב"ד איננו שונה בעיני מחגים אלה. נתנאל 06:03, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- אין שום דמיון בין חג של עם לחג של חסידות בפרט כשמדובר בחסידות קיצונית, וכל מטרת החג היא להדגיש את החסידות כעיקרון חדש ביהדות ולא כסתם עוד דרך לעבודת השם כמו שקיבלו כל שאר החסידים. אולי רצית שגם בערך משיח יכניסו את הרבי מלובביץ' כמשיח השם?
- קודם כל מה לא שייך לדיון: חב"ד איננה חסידות קיצונית (איך מגדירים קיצוניות של חסידות?). מטרת החג אינה רלוונטית לעניין, ואינני חושב שהיא מה שכתבת. בעניין המשיח, שגם הוא אינו שייך לכאן, אם תתבונן בערך משיח תראה שהוא אכן מוזכר שם. בניגוד למה שכתבת בשיחת קטגוריה:חגי ישראל, אינני חסיד חב"ד, וגם אילו הייתי זה לא משנה כלום לעניין הדיון. תשתדל להתמקד בטענות ענייניות.
- עכשיו לנושא. אני חוזר על דבריי: בקטגוריה אין רק חגים של עם. יש גם חגים של קבוצות בתוך העם. השיוך לקטגוריה איננו הופך את החג להיות חג כלל ישראלי, הוא בסך הכול מקל על מי שמחפש את הערך למצוא אותו בקטגוריה המתאימה.
- אנא אל תשנה את הערך עד שנגיע להסכמה או להכרעה.
- הערה לסיום: אתה יכול לחתום את שמך על ידי הקלדת ארבעה תוי טילדה, כך: ~~~~. זה יקל על הדיון. תודה, נתנאל 15:35, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- אולי תואיל להצביע לי איזה חג "לא של עם" מופיע בקטגוריה?
- כפי שכתוב במשפט הראשון שלי, סהרנה - יהודי כורדיסטאן, מימונה - יהודי מרוקו, סיגד - יהודי אתיופיה. (ובעצם גם יום העצמאות ונספחיו, שלא כל עם ישראל נוהג אותם). נתנאל 16:27, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- בעניין יום העצמאות הגזמת, הרי באותה מידה יש כאלה שאינם חוגגים את יום הכיפורים (ובהעלאת טענה זו הסטת את הוויכוח לכיוון שונה לחלוטין, לא חבל?) דוד שי 18:55, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- ראה את עניין יום העצמאות כאילו נמחק. הטענה במקומה עומדת. נתנאל 20:46, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- כשאמרתי "עם" התכוונתי כמובן גם ל"עדה" אבל בטח לא לקבוצה קטנה ותמהוני. כמה אנשים (דתיים וחילונים) יודעים בכלל שיש כזה חג? אתה לא יכול לעשות מאיזה חגיגה על שחרור רב מכלא ל"חג", אל תבייש את עצמך ואת החסידות שלך!
- אינני מסכים אתך. חסידות חב"ד רחוקה מלהיות קבוצה קטנה, ואם נשים בצד את המשיחיות של חלק מהם - זו אינה קבוצה תמהונית. לשאלתך כמה אנשים יודעים בכלל שיש כזה חג? להערכתי רבים יותר בישראל חוגגים את "חג הגאולה" מאשר את הסיגד והסהרנה, ובהיבט כלל עולמי, חג הגאולה מנצח גם את המימונה. דוד שי 21:43, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- בא נהיה ריאליים, תן לי עוד אנציקלופדיה אחת או מילון רשמי שמתייחס בכלל לערך הזה, ובטח לא כ"חג ישראל", חוץ מזה כל החג הזה נועד כדי לגנות את "המתנגדים", ואין מן הראוי להחשיב אותו כ"חג" אלא כטרוניה בעלמא.
- במילון לא תמצא כם את סיגד, סהרנה ומימונה. לפי מספר מופעים בגוגל, הסדר הוא: מימונה, חג הגאולה, סיגד, סהרנה. דוד שי 22:18, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- קודם כל, את מימונה וסהרנה כן תמצא. ובלי קשר, חב"ד הוא כת בפני עצמו ולא עדה לאומית, ואין טעם להכליל אותו ב"חגי ישראל", גם ב"חב"ד" לא יקראו את החג כ"חג ישראל". ו"חג הגאולה" בגוגל מדובר בחג הפסח, או מאתרי חב"ד, אין לחג הזה שום קשר לעם היהודי, ולא מסמל שום זכרון לעם, רק לאירוע מאוד ספציפית של שיחרור רב של חסידות ספציפית מהכלא עקב איזה חטא שהוא ביצע (כדאי להכניס גם את החטא בערך חג הגאולה).. האמת קשה לי להתווכח עם 2 "מפעילי מערכת" כשאחד מהם ביורוקרט, אבל חבל להטעות אנשים במידע לא נכונה, וכאן מסתיימת הויכוח מבחינתי. Jiddisch
- אף אחד מאיתנו לא השתמש בסמכויות מפעיל מערכת, כך שגם זה לא רלוונטי לדיון. לדעתי אתה מפספס את הנקודה שהשיוך לקטגוריה הוא טכני בלבד. הוא לא קובע אם חב"ד היא תנועה לאומית או לא, הוא לא קובע אם בעל התניא חטא או לא, וכן הלאה. בסך הכול צריך להכניס את הערך לאיזושהיא קטגוריה שעוסקת בחגים, וזו הקטגוריה המתאימה ביותר. נתנאל 08:36, 14 דצמבר 2005 (UTC)
- זה באמת לא מתאים לקטגוריה ―Hacker~hewiki (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם (ב2005)
- כמה תיקונים והבהרות: י"ט כסליו לא נקבע לחגיגה ע"י החסידים כ"א ע"י 'בעל התניא' עצמו כך שזה לא 'עוד' חגיגה כמו יום העצמאות ר"ל כי אם יום קדוש ונורא (כפי דברי כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת ששלח כשהשתחרר מהמאסר). בכלל, לא חוגגים רק בגלל שהוא השתחרר, אלא השחרור היווה ביטול של קטרוג על החסידות. ז. א. שכשלקחו את רבינו זיע"א למאסר נגלו אליו המגיד ממעזריטש והבעש"ט ואמרו לו שבעקבות החסידות שהוא הפיץ נעשה קטרוג בשמים מהצד שכנגד, והם הורו לו שכשיצא מהמאסר לא יפסיק כ"א אדרבה ימשיך בזה ביתר שאת וביתר עוז. ובעצם לפ"ז יוצא, שכשרבינו הזקן השתחרר מהמאסר התבטל הקטרווג בשמים!! היש דבר גדול מזה?! לפיכך קבע רבינו הגדול כי "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא", ו"מי שישמח בשמחתי הוציאנו מן המיצר אל המרחב". חג שמח!! ―יענקי אנגלמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ―2a01:6500:a043:2480:4323:a748:3a70:675b (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- בתבנית חגי ישראל ומועדיו, הנמצאת בתחתית הערך, י"ט כסלו מופיע יחד עם שאר חגי העדות לכאורה, על פי זה, שייך להכניס אותו (כמו גם את שאר חגי העדות) לקטגוריה:חגי ישראל ומועדיו. ואביטה - שיחה 23:23, 25 בנובמבר 2023 (IST)
- אכן @ואביטה. יישר כוח על ההוספה. ידך-הגדושה - שיחה 07:05, 26 בנובמבר 2023 (IST)
- בתבנית חגי ישראל ומועדיו, הנמצאת בתחתית הערך, י"ט כסלו מופיע יחד עם שאר חגי העדות לכאורה, על פי זה, שייך להכניס אותו (כמו גם את שאר חגי העדות) לקטגוריה:חגי ישראל ומועדיו. ואביטה - שיחה 23:23, 25 בנובמבר 2023 (IST)
- כמה תיקונים והבהרות: י"ט כסליו לא נקבע לחגיגה ע"י החסידים כ"א ע"י 'בעל התניא' עצמו כך שזה לא 'עוד' חגיגה כמו יום העצמאות ר"ל כי אם יום קדוש ונורא (כפי דברי כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת ששלח כשהשתחרר מהמאסר). בכלל, לא חוגגים רק בגלל שהוא השתחרר, אלא השחרור היווה ביטול של קטרוג על החסידות. ז. א. שכשלקחו את רבינו זיע"א למאסר נגלו אליו המגיד ממעזריטש והבעש"ט ואמרו לו שבעקבות החסידות שהוא הפיץ נעשה קטרוג בשמים מהצד שכנגד, והם הורו לו שכשיצא מהמאסר לא יפסיק כ"א אדרבה ימשיך בזה ביתר שאת וביתר עוז. ובעצם לפ"ז יוצא, שכשרבינו הזקן השתחרר מהמאסר התבטל הקטרווג בשמים!! היש דבר גדול מזה?! לפיכך קבע רבינו הגדול כי "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא", ו"מי שישמח בשמחתי הוציאנו מן המיצר אל המרחב". חג שמח!! ―יענקי אנגלמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ―2a01:6500:a043:2480:4323:a748:3a70:675b (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- זה באמת לא מתאים לקטגוריה ―Hacker~hewiki (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם (ב2005)
- אף אחד מאיתנו לא השתמש בסמכויות מפעיל מערכת, כך שגם זה לא רלוונטי לדיון. לדעתי אתה מפספס את הנקודה שהשיוך לקטגוריה הוא טכני בלבד. הוא לא קובע אם חב"ד היא תנועה לאומית או לא, הוא לא קובע אם בעל התניא חטא או לא, וכן הלאה. בסך הכול צריך להכניס את הערך לאיזושהיא קטגוריה שעוסקת בחגים, וזו הקטגוריה המתאימה ביותר. נתנאל 08:36, 14 דצמבר 2005 (UTC)
- קודם כל, את מימונה וסהרנה כן תמצא. ובלי קשר, חב"ד הוא כת בפני עצמו ולא עדה לאומית, ואין טעם להכליל אותו ב"חגי ישראל", גם ב"חב"ד" לא יקראו את החג כ"חג ישראל". ו"חג הגאולה" בגוגל מדובר בחג הפסח, או מאתרי חב"ד, אין לחג הזה שום קשר לעם היהודי, ולא מסמל שום זכרון לעם, רק לאירוע מאוד ספציפית של שיחרור רב של חסידות ספציפית מהכלא עקב איזה חטא שהוא ביצע (כדאי להכניס גם את החטא בערך חג הגאולה).. האמת קשה לי להתווכח עם 2 "מפעילי מערכת" כשאחד מהם ביורוקרט, אבל חבל להטעות אנשים במידע לא נכונה, וכאן מסתיימת הויכוח מבחינתי. Jiddisch
- במילון לא תמצא כם את סיגד, סהרנה ומימונה. לפי מספר מופעים בגוגל, הסדר הוא: מימונה, חג הגאולה, סיגד, סהרנה. דוד שי 22:18, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- בא נהיה ריאליים, תן לי עוד אנציקלופדיה אחת או מילון רשמי שמתייחס בכלל לערך הזה, ובטח לא כ"חג ישראל", חוץ מזה כל החג הזה נועד כדי לגנות את "המתנגדים", ואין מן הראוי להחשיב אותו כ"חג" אלא כטרוניה בעלמא.
- אינני מסכים אתך. חסידות חב"ד רחוקה מלהיות קבוצה קטנה, ואם נשים בצד את המשיחיות של חלק מהם - זו אינה קבוצה תמהונית. לשאלתך כמה אנשים יודעים בכלל שיש כזה חג? להערכתי רבים יותר בישראל חוגגים את "חג הגאולה" מאשר את הסיגד והסהרנה, ובהיבט כלל עולמי, חג הגאולה מנצח גם את המימונה. דוד שי 21:43, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- כשאמרתי "עם" התכוונתי כמובן גם ל"עדה" אבל בטח לא לקבוצה קטנה ותמהוני. כמה אנשים (דתיים וחילונים) יודעים בכלל שיש כזה חג? אתה לא יכול לעשות מאיזה חגיגה על שחרור רב מכלא ל"חג", אל תבייש את עצמך ואת החסידות שלך!
- ראה את עניין יום העצמאות כאילו נמחק. הטענה במקומה עומדת. נתנאל 20:46, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- בעניין יום העצמאות הגזמת, הרי באותה מידה יש כאלה שאינם חוגגים את יום הכיפורים (ובהעלאת טענה זו הסטת את הוויכוח לכיוון שונה לחלוטין, לא חבל?) דוד שי 18:55, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- כפי שכתוב במשפט הראשון שלי, סהרנה - יהודי כורדיסטאן, מימונה - יהודי מרוקו, סיגד - יהודי אתיופיה. (ובעצם גם יום העצמאות ונספחיו, שלא כל עם ישראל נוהג אותם). נתנאל 16:27, 13 דצמבר 2005 (UTC)
- אולי תואיל להצביע לי איזה חג "לא של עם" מופיע בקטגוריה?
עזיבת ר' אברהם המלאך עריכה
ר' אברהם המלאך היה מבוגר מאדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן מליאדי, ובכל אופן הוא חי בתקופתו. י"ט כסלו כראש השנה נקבע על ידי אדמו"ר הרש"ב לפני 90 שנה בערך. כך שהסיפור לא נראה לי כל כך. מוישי
- מדובר על "המלאך" אחר. כמו כן, עד כמה שידוע לי הריי"צ הוא שהפך אותו לראש השנה. אמנם, צריך למצוא סימוכין לאחת משתי הטענות (המלאך דנן לא ידוע בהיסטוריה הרשמית של חב"ד, שכן היא נוהגת להשתיק מאורעות מעין אלה). הלל 21:38, 20 דצמבר 2005 (UTC)
- אם אין סימוכין ואם זה "אברהם המלאך" אחר (שאיש לא שמע על קיומו...), דינו של המשפט הזה להימחק. Vitag - שיחה 12:35, 13 באוקטובר 2009 (IST)
- הרבי הרש"ב הוא זה שקבע את י"ט כסליו ל'ראש השנה'. שמעתי פעם בהתוועדות (י"ט כסליו תש"פ) אצל הרב אלי' ליפש (לא כ"כ מוכר) שהוא הסביר שמה שאומרים שי"ט כסליו זה ר"ה זה לא כינוי שהחסידים (או הרבי) בחרו כי זה שם יפה ו'מוצלח', כ"א הרבי הרש"ב הוא זה שבחר את השם הזה. אי לכך אנו צריכים להתייחס ליום הזה הרבה יותר מאל 'עוד' תאריך חסידי. זהו ראש השנה ―יענקי אנגלמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ―2a01:6500:a043:2480:4323:a748:3a70:675b (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם .
- אם אין סימוכין ואם זה "אברהם המלאך" אחר (שאיש לא שמע על קיומו...), דינו של המשפט הזה להימחק. Vitag - שיחה 12:35, 13 באוקטובר 2009 (IST)
what is right? עריכה
רבי אברהם המלאך (ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741 - 1776)here is written that he was dead when the rabi was freed from jail.
עיקר וטפל עריכה
כשאני קורא את הערך רובו עוסק בענייני קנטרנות הזהו מהותו של חג ? מי-נהר - שיחה 02:41, 26 בנובמבר 2010 (IST)
- מה פירוש הלשינו המתנגדים לחסידות ? האם כל ה"מתנגדים" עמדו מאחורי ההלשנה ? האם זו פעולה ממסודת שלהם ? לא ראוי יותר לכתוב מן המתנגדים ולא להכליל ? אתם יודעים שבאותם שנים קהילות המתנגדים אספו כספים והעבירו אותם לחסידים שישבו בארץ ישראל ? ממש אחדות ישראל כל הערך הזה - לא ראיתי חג ישראלי אחד שחוגג על גנותם של ישראל. סלחו לי אבל איני מאמין שהצדיקים חכמי החסידות התכוונו לערך בצורה וסגנון שכזה. מי-נהר - שיחה 02:46, 26 בנובמבר 2010 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אינני יודע מה הביא אותך למסקנה כזו. אולי הניסוח של הערך שגוי ויש לפרט כי לא היו אלו כל המתנגדים אלא מקצתם. אך בכל אופן עיקרה של החגיגה היא על התפשטות והתרחבות תורת החסידות שהחלה מאז וממש ממש לא על "ניצחון נגד מלשינים". ונדמה לי שכך זה מצטייר בערך. לעומת זאת, אם כבר כתבת על כך, ראוי להבהיר שיתכן ש"קהילות המתנגדים אספו כספים והעבירו אותם לחסידים שישבו בארץ ישראל" (אני בכל אופן לא שמעתי על כך עד היום), אך המתנגדים לחסידות באותה עת פעלו באופן אגרסיבי ביותר, שהגיע במקרים קיצוניים לנידוי אנשים, גירושם מהעיר, ועד לכמה מקרי רצח, כמפורט בספרי המחקר המתארים את תקופת ראשית ההתנגדות בה אנו עוסקים. נוסחי איגרות המחאה השונות כנגד החסידים כתובות בחריפות רבה, לרבות כאלו שהיו למראה עיני הגאון מוילנה. כך שאי אפשר להמעיט בחומרת המעשים ולהטיל אותם על המיעוט, שכן ניכר כי דעת הרוב (האקטיבי, וכי על שום מה נקראו מתנגדים) הייתה בעד התנגדות חריפה. התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ט בכסלו ה'תשע"א • 02:56, 26 בנובמבר 2010 (IST)
- נכון יהודים שונים בזמנים שונים עשו מעשים שונים שאינם לכבודם. לכן יש ערכים ייעודיים לכל נושא בהם מזכירים הדברים בפירוט ולא בערך שכאן.
- לצערי כאן עוסקים בערך יותר מדי בהמשך ה"תנצחות" ולא מספיק ב"יפוצו מעיינותיך חוצה". באשר למה שכתבתי על תרומות הכספים זה כתוב במחקרים של אריה מורגנשטרן לגבי התקופה השנים שלפני המאה ה-19. מי-נהר - שיחה 03:01, 26 בנובמבר 2010 (IST)
- ברור, ברור. לא התכוונתי לשייך את זה לערך הזה, כי אם להעמיד דברים על דיוקם. בנוגע למפורט בערך, כדאי באמת להרחיב על עיקר ענינו, כפי שהערת ובצדק, שהוא "הפצת המעיינות". אך המפורט עד עתה בערך אינו טפל כלל ועיקר, בוודאי שלא מבחינה אנציקלופדית (שים לב שכל המפורט בנוגע להתנגדות [שאגב, מדובר במעט יחסית, כמה מילים בשתי הפיסקאות הראשונות] הם דברים טכניים בלבד, המוכרחים להיות רשומים בערך). חג שמח ולילה טוב. התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ט בכסלו ה'תשע"א • 03:10, 26 בנובמבר 2010 (IST)
- ואם לערך, שהיה כתוב בניסוח מאוזן פחות או יותר, וכמעט ללא התייחסות אקטיבית למתנגדים -קראת "ערך שרובו עוסק בעניני קנטרנות, כיצד תכנה את עריכותיו של המשחית האנונימי התורן? התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 20:21, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- ברור, ברור. לא התכוונתי לשייך את זה לערך הזה, כי אם להעמיד דברים על דיוקם. בנוגע למפורט בערך, כדאי באמת להרחיב על עיקר ענינו, כפי שהערת ובצדק, שהוא "הפצת המעיינות". אך המפורט עד עתה בערך אינו טפל כלל ועיקר, בוודאי שלא מבחינה אנציקלופדית (שים לב שכל המפורט בנוגע להתנגדות [שאגב, מדובר במעט יחסית, כמה מילים בשתי הפיסקאות הראשונות] הם דברים טכניים בלבד, המוכרחים להיות רשומים בערך). חג שמח ולילה טוב. התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ט בכסלו ה'תשע"א • 03:10, 26 בנובמבר 2010 (IST)
'חג' הגאולה עריכה
היום כמעט לכל חסידות יש איזה חג הצלה או הילולה של אדמו"ר זה לא נוגע לעם כלל וזה לא דומה למנהגי עדות שונות שהיו מנותקים משאר העם וחגגו חגים לעצמם. ובפרט שאצל החסידים 'כל ימיהם כחגים' כלשון החרמות הידועות ורשימת החגים לא תכלה. (כתב אנונימי ששכח לחתום).
- מותר למחוק מדפי שיחה? התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 20:56, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- אם זו השחתה (או עבירה על כללי ההתדיינות הבסיסיים כפי שעשה בהכפשות) אז כן, והוא עוד יצא בזול שלא הפניתי את עריכתו לטיפול מפעילי מערכת מי-נהר - שיחה 20:59, 28 בנובמבר 2010 (IST)
התנגדות לחג עריכה
בכל אופן ההערת האנונימי לא באה סתם, משהו באמת מפריע בפרק הבא וכבר מזמן רציתי להעיר על כך ורמזתי על כך בשיחות הקודמות.
- ע"פ הבנתי הפרק הזה שבערך, אמור לספר שהמשיכה התנגדות גם לחג (אם כי לא הבנתי מה חידוש יש בזה הרי הם התנגדו בכלל לחסידות ולא רק לחג ? ). בכל אופן חלקו הראשון אולי יש לו מקום כלומר השורות "הגדרתו של היום כ'ראש השנה' לא עברה ללא התנגדות. האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מספר כי בשנת תרס"ב שיגר האדמו"ר הרש"ב איגרת לקראת י"ט בכסלו[6], ובה כתב: "היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". כשהגיעה האיגרת לווילנה התאספו חסידי העיר להתוועדות גדולה בבית-הכנסת אפאטוב, "
- צריך את החלק הבא לא לציין כי הוא כבר סתם דבר זניח וקטע של פלגנות אלו מול אלו. כלומר הקטע הבא ראוי למחוק לא מוסיף כבוד לערך - "כאן בעיר התגורר רב שנהג להקל בכמה ענייני הלכה, והוא לעג לחסידים בפני הרב חיים עוזר גרודזנסקי, באמרו: "במשנה נזכרו ארבעה ראשי-שנה, ואילו החסידים הוסיפו ראש-שנה חמישי". השיבו הגאון בשנינות: "אצלם מתווסף ואצלנו פוחת" (רמז להקלותיו של אותו רב בענייני הלכה)[7]. "
- צריך לסיים את הפסקה הראשונה בצורה כללית בכך שהיא מספרת שהייתה התנגדות גדולה גם אז ושם. כמו כן יש לפתוח את ראשי התיבות דא"ח שאינו ברור. כך לענ"ד בברכה מי-נהר - שיחה 20:59, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- אם אתה שואל לדעתי, כל הפסקה מיותרת (אני לא כתבתי אותה, אלא שיפרתי את סגנון הקיים). שכן זהו מקרה ההתנגדות היחיד שנמצא לחג, ואינני יודע אם ראוי לכנותו "ההתנגדות לחג". התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 21:10, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- אבל אני כבר מפחד לעשות משהו עם המקלדת, כל רגע צץ לו מזיק אחר. אגב, אם כך, ראוי להעביר את עצם המידע על דברי הרש"ב שהגדיר זאת כראש השנה לפיסקאות הקודמות המספרות על החג. התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 21:12, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- אני בעד לבטל את הפרק התנגדות לחג והעברת המידע של הרש"ב כפי שאמרת מי-נהר - שיחה 21:31, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- אבל אני כבר מפחד לעשות משהו עם המקלדת, כל רגע צץ לו מזיק אחר. אגב, אם כך, ראוי להעביר את עצם המידע על דברי הרש"ב שהגדיר זאת כראש השנה לפיסקאות הקודמות המספרות על החג. התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 21:12, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- אם אתה שואל לדעתי, כל הפסקה מיותרת (אני לא כתבתי אותה, אלא שיפרתי את סגנון הקיים). שכן זהו מקרה ההתנגדות היחיד שנמצא לחג, ואינני יודע אם ראוי לכנותו "ההתנגדות לחג". התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 21:10, 28 בנובמבר 2010 (IST)
זכורני סיפור של אבא קובנר פרטיזן מגטו וילנא שסיפר כיצד מייד כשהגרמנים הפסידו, הם הפרטיזנים נכנסו לבית משטרת הגסטפו והשמידו את המסמכים על כל היהודים ששיתפו פעולם עם הנאצים ימ"ש. אני נזכר בזה כשאני קורא את הפרק "תיק החקירה". למי זה רלוונטי איך קראו לאותו יהודי שכתב את כתב ההלשנה ומי יודע האם הרקע ליצירת כתב זה מתחיל ונגמר רק מהסיבה המוזכרת בערך? כאילו שהרוסים היו תמימים בכל הנושא. זה בסדר ולענין לציין שנאסר... שהיו עיכובים ומניעות והתנגדות גם מבית מתוך העם מבני ברית ושהם סייעו תמכו במאסר אבל הרזולוציה הנוספת זניחה למהות של הערך. אפשר לתת פרק ברזולוציה כזו כתת פרק ביוגרפי בערך של האדמור שנאסר כאן לטעמי יש בזה טעם לפגם. מי-נהר - שיחה 00:03, 29 בנובמבר 2010 (IST)
מסורת חב"ד עריכה
כאנציקלופדיה כללית ומכובדת עלינו להבחין בין מקורות בני הזמן ובין מסורות שנדפסו לראשונה מאה שנים לאחר האירוע. נרו יאיר • שיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ב • 12:26, 13 בינואר 2012 (IST)
קישור שבור עריכה
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 00:04, 15 במאי 2013 (IDT)
- תוקן. אבגד - שיחה 00:41, 2 ביולי 2013 (IDT)
קישור שבור 2 עריכה
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 13:08, 1 ביולי 2013 (IDT)
- הוחלף במשהו שעובד. אבגד - שיחה 00:42, 2 ביולי 2013 (IDT)
תיקון תאריך עריכה
טעות בתאריך הכללי צריך להיות 27.11.1798109.67.101.26 17:33, 27 בנובמבר 2013 (IST)
לשנות את השם! עריכה
שם הדף צריך להיות: ״חג הגאולה (האדמו״ר הזקן)״ להבדיל מחג הגאולה של הרייץ׳. בברכה יעקב אֿן-שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 20:23, 12 ביולי 2017 (IDT)
- זהו המושג המוכר יותר בשם זה. לא סביר שהמועד של הריי"צ יקבל ערך. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ז • 21:50, 12 ביולי 2017 (IDT)
הרחבת הערך עריכה
כדאי להרחיב את הערך ב-יט כסליו כיום. לדבר על המופעים השייכות וכו וכו --2A01:6500:A043:6C90:300E:64A5:B074:C07F 17:31, 13 בנובמבר 2018 (IST)
- ברוך אומר ועושה. נא תקפיד להכניס רק מה שבעל חשיבות כללית. ולא כל פרט. בהצלחה אבגד - שיחה 18:16, 13 בנובמבר 2018 (IST)
- אכן, נא להבחין בין עיקר וטפל ולהביא בחשבון, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הסגנון, שזו אנציקלופדיה כללית ולא פרסום חב"די. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ט • 21:10, 13 בנובמבר 2018 (IST)
י"ט וכ' עריכה
החג נחגג יומיים, גם בכ' כסלו. דגש חזק - שיחה 13:07, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- באיזה מובן? ההופעות והאירועים בעשור האחרון בירושלים מתנהלים בערך כל השבוע (יום אחד לא עונה על הביקוש), אבל החג הוא בי"ט. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ף • 15:24, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- נחגג יומיים כלומר שההתוועדויות מתקיימות בשני הימים. שלובשים "קאפוטה" - סרטוק, בשני הימים. שכל מה שעושים ביום הראשון - עושים גם ביום השני. ירושלים זה מקום אחד בלבד שככה מרוב עומס. אבגד - שיחה 20:20, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- ראה למשל בפנים הערך חג הגאולה#כ' בכסלו. אבגד - שיחה 20:21, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- פספסתי את זה. מה המקור הראשון לכך שלא אומרים תחנון בי"ט ובכ'? זה התחיל יחד? נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ף • 21:27, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- התחיל יחד, וזה כתוב בספר המנהגים לחיים • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 02:16, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- ספר המנהגים זה מאוחר מאוד. מישהו יודע לומר מהו המקור הראשון, הקדום ביותר? אולי לפי זה נוכל לראות אם התחיל יחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 09:24, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- מתייג את משתמש:לחיים 2, משתמש:אבגד, משתמש:קער א וועלט. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 14:31, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- לא ידוע לי לחיים • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 15:25, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- יפה, למד לשונך לומר איני יודע, אבל זה מעלה אפשרות תאורטית שזה לא התחיל ממש יחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 15:28, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- זה אכן לא התחיל יחד אבל בהחלט נחגג בשני הימים עם כל המנהגים, ראה דברי משיח תשמ"ט חלק ה' ע' 100. המקור הקדום זה לקו"ד (הנסמן בהערה שם) שמביא את הסיפור הידוע שאדמו"ר הזקן התעכב בבית של המתנגד עד שהגיע כ' כסלו ● קער א וועלט - שיחה 22:01, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- מה יוצא מזה, מתי הפסיקו לומר תחנון בי"ט ומתי בכ'? והאם הריי"צ הוא המקור הראשון לעניין בית המתנגד? כמדומני ראיתי שזה גם בבית רבי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תש"ף • 19:41, 21 בדצמבר 2019 (IST)
- נראה שמתי שיפסיקו אז זה היה גם ביט וגם בכ׳, אגב מקור לפני ספר המנהגים זה היום יום שגם שם כתוב שלא אומרים לחיים • כ"ג בכסלו ה'תש"ף 23:26, 21 בדצמבר 2019 (IST)
- עדיף לוותר על משפטים שמתחילים ב"נראה", בפרט לאחר שקער א וועלט כבר כתב אחרת, בלי "נראה". גם היום יום זה אחרי הריי"צ. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 10:54, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- לא ממש הבנתי מה זה משנה, בכ' כסלו כיום לא אומרים תחנון כי הוא נחגג וזה מה שכתוב בערך. ● קער א וועלט - שיחה 14:53, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- באנציקלופדיה חשובים מאוד התהליכים והמקורות, ולא רק החגיגות היום. אוסיף עוד שלא מצאתי פרק ל"ב בבית רבי, הספר מסתיים בפרק כ"ח. הסרתי ציון זה מהערך. אם זה בפרק אחר נא לציין היכן בדיוק. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 15:13, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- לא ממש הבנתי מה זה משנה, בכ' כסלו כיום לא אומרים תחנון כי הוא נחגג וזה מה שכתוב בערך. ● קער א וועלט - שיחה 14:53, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- עדיף לוותר על משפטים שמתחילים ב"נראה", בפרט לאחר שקער א וועלט כבר כתב אחרת, בלי "נראה". גם היום יום זה אחרי הריי"צ. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 10:54, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- נראה שמתי שיפסיקו אז זה היה גם ביט וגם בכ׳, אגב מקור לפני ספר המנהגים זה היום יום שגם שם כתוב שלא אומרים לחיים • כ"ג בכסלו ה'תש"ף 23:26, 21 בדצמבר 2019 (IST)
- מה יוצא מזה, מתי הפסיקו לומר תחנון בי"ט ומתי בכ'? והאם הריי"צ הוא המקור הראשון לעניין בית המתנגד? כמדומני ראיתי שזה גם בבית רבי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תש"ף • 19:41, 21 בדצמבר 2019 (IST)
- זה אכן לא התחיל יחד אבל בהחלט נחגג בשני הימים עם כל המנהגים, ראה דברי משיח תשמ"ט חלק ה' ע' 100. המקור הקדום זה לקו"ד (הנסמן בהערה שם) שמביא את הסיפור הידוע שאדמו"ר הזקן התעכב בבית של המתנגד עד שהגיע כ' כסלו ● קער א וועלט - שיחה 22:01, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- יפה, למד לשונך לומר איני יודע, אבל זה מעלה אפשרות תאורטית שזה לא התחיל ממש יחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 15:28, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- לא ידוע לי לחיים • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 15:25, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- מתייג את משתמש:לחיים 2, משתמש:אבגד, משתמש:קער א וועלט. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 14:31, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- ספר המנהגים זה מאוחר מאוד. מישהו יודע לומר מהו המקור הראשון, הקדום ביותר? אולי לפי זה נוכל לראות אם התחיל יחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 09:24, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- התחיל יחד, וזה כתוב בספר המנהגים לחיים • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 02:16, 20 בדצמבר 2019 (IST)
- פספסתי את זה. מה המקור הראשון לכך שלא אומרים תחנון בי"ט ובכ'? זה התחיל יחד? נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ף • 21:27, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- ראה למשל בפנים הערך חג הגאולה#כ' בכסלו. אבגד - שיחה 20:21, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- נחגג יומיים כלומר שההתוועדויות מתקיימות בשני הימים. שלובשים "קאפוטה" - סרטוק, בשני הימים. שכל מה שעושים ביום הראשון - עושים גם ביום השני. ירושלים זה מקום אחד בלבד שככה מרוב עומס. אבגד - שיחה 20:20, 19 בדצמבר 2019 (IST)
- נרו היום יום זה לא אחרי הריי״צ, זה יצא בזמנו, בטוח שאי אמירת תחנון החל ביחד לחיים • כ"ד בכסלו ה'תש"ף 15:59, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- כמובן. הכוונה היא אחרי שהריי"צ הציג את גרסתו. בשלב הזה ודאי לא יעזור גם "בטוח במיליון אחוז", אם אתה רוצה לשכנע שישנם מקורות קדומים פשוט תביא אותם. בינתיים היחיד שהוזכר בערך לא קיים. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 16:06, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- אנסה לבדוק המקורות. בספר המנהגים שניהם כתוב. אבגד - שיחה 20:55, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- מצאתי את המקור בבית רבי ועדכנתי בערך. לחיים, שוב מתברר שאי אפשר לסמוך, לא על ה"נראה" ולא על ה"בטוח". נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 21:27, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- באיזה עניין בדיוק ? לחיים • כ"ד בכסלו ה'תש"ף 21:59, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- טוב, קצת כן התחתלתי לעשות סיבוב. נרו, שים לב, פרק לב שהיה מובא לפני זה, זה ההוצאה באידיש משנת 1904 (שהודפסה שנתיים אחרי ההוצאה המקורית, עם שינויים) ושם זה מופיע אכן בפרק לב. באתי לשנות פה ולהרחיב בנושא ורואה שמצאת את זה כבר בבית רבי הרגיל. בכל אופן אעיין שוב בהזדמנות הקרובה אם יש עוד מקורות. אבגד - שיחה 22:11, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- באיזה עניין בדיוק ? לחיים • כ"ד בכסלו ה'תש"ף 21:59, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- מצאתי את המקור בבית רבי ועדכנתי בערך. לחיים, שוב מתברר שאי אפשר לסמוך, לא על ה"נראה" ולא על ה"בטוח". נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 21:27, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- אנסה לבדוק המקורות. בספר המנהגים שניהם כתוב. אבגד - שיחה 20:55, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- כמובן. הכוונה היא אחרי שהריי"צ הציג את גרסתו. בשלב הזה ודאי לא יעזור גם "בטוח במיליון אחוז", אם אתה רוצה לשכנע שישנם מקורות קדומים פשוט תביא אותם. בינתיים היחיד שהוזכר בערך לא קיים. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ף • 16:06, 22 בדצמבר 2019 (IST)
נראה לי שעם זה אי אפשר להתווכח... המלך הכחול • שלח לי הודעה! 22:16, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- בפרק לג עוסקים שם בחגיגות. ושעיקר השמחה זה כ' ושלא אומרים בו תחנון. אבגד - שיחה 22:27, 22 בדצמבר 2019 (IST)
- המלך, תאמין לי שכבר התווכחו עם חב"דפדיה, ובכל מקרה לא הבנתי מה מצאת שם. אבגד, כתוב שם שלא אומרים תחנון בי"ט, שהוא יו"ט כפול, כי הוא גם היארצייט של המגיד ממזריץ'. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תש"ף • 09:55, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- התכוונתי שכתוב שם שהחג נחגג יום אחד (י"ט כסליו) ומי שכתב את זה הוא ודאי חב"דניק... המלך הכחול • שלח לי הודעה! 14:43, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- עכשיו הבנתי. אז הנה, הרי לך מקרה שגם ברמה הטכנית, ובערך שהוא ממש בערכי הליבה של חב"ד, אנחנו מדויקים יותר, ומתבססים על מקורות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תש"ף • 14:57, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- אנסה לבדוק המקורות כאמור. בהקדם. אבגד - שיחה 20:27, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- מי שכתב שבחב"דפדיה כתוב יום אחד כנראה פספס את זה ואת זה ● קער א וועלט - שיחה 01:04, 9 בינואר 2020 (IST)
- מצאתי מקור קדום! קיצורים והערות לתניא עמ' קכ"א ● קער א וועלט - שיחה 06:05, 9 בינואר 2020 (IST)
- תש"ח זה קדום? מה כתוב שם? נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ף • 17:04, 9 בינואר 2020 (IST)
- יש לי מקורות מודפסים ממסמכים שמונדשיין מביא על התאריך כ בכסלו. מנסה כמה ימים להגיע לזה. מקווה היום או מחר אבגד - שיחה 19:49, 9 בינואר 2020 (IST)
- מה תש"ח? זה של אדמו"ר הצמח צדק שחי באותו זמן של המאסר... ● קער א וועלט - שיחה 21:50, 9 בינואר 2020 (IST)
- תש"ח זה השנה שבה נדפס, נכון? תוכל לפרט מה בדיוק כתוב שם, ובמיוחד האם מפיץ הדברים אינו הריי"צ? נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ף • 14:31, 10 בינואר 2020 (IST)
- זה צילום מהספר. הספר הוא ליקוט מכתבים של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. הוא הודפס בתש"ח ע"י הרבי ● קער א וועלט - שיחה 07:37, 12 בינואר 2020 (IST)
- ליקוט מכתבים של הצמח צדק, שלא יצאו בשלמותם לפני או אחרי כן? אתה בטוח? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 14:17, 12 בינואר 2020 (IST)
- למידע נוסף עיין כאן ● קער א וועלט - שיחה 19:41, 12 בינואר 2020 (IST)
- הנחישות שלך מרשימה, אבל זה לא מספיק. בדקתי, גם כאן, הפלא ופלא, מדובר במכתב של הריי"צ בשם שמועות בעל פה. ובכל מקרה, לא כתוב שם שלא אומרים תחנון בכ' בכסלו. ממליץ לך לבדוק בעתיד טוב יותר את המקורות שאתה מביא ולא להשאיר לאחרים לעשות את זה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 20:46, 12 בינואר 2020 (IST)
- מכתב של אדמו"ר הריי"צ בתוך מכתבים של אדמו"ר הצ"צ?
אם הבנתי נכון מהגרסאות קודמות של הערך ומתחילת השיחה הדיון הוא האם בחב"ד חוגגים גם את יום ה' והמקור לעיל הוא לכאורה המקום הראשון שזה כתוב ● קער א וועלט - שיחה 02:57, 13 בינואר 2020 (IST)- הגיע הזמן שתקרא היטב מה כתוב במקור שנחפזת להביא. תתחיל כמה עמודים אחורה. אתה לא חייב להודות בטעות, אבל לפחות תחסוך לשנינו דיון מיותר על טעות ברורה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בטבת ה'תש"ף • 12:23, 13 בינואר 2020 (IST)
- מכתב של אדמו"ר הריי"צ בתוך מכתבים של אדמו"ר הצ"צ?
- הנחישות שלך מרשימה, אבל זה לא מספיק. בדקתי, גם כאן, הפלא ופלא, מדובר במכתב של הריי"צ בשם שמועות בעל פה. ובכל מקרה, לא כתוב שם שלא אומרים תחנון בכ' בכסלו. ממליץ לך לבדוק בעתיד טוב יותר את המקורות שאתה מביא ולא להשאיר לאחרים לעשות את זה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 20:46, 12 בינואר 2020 (IST)
- למידע נוסף עיין כאן ● קער א וועלט - שיחה 19:41, 12 בינואר 2020 (IST)
- ליקוט מכתבים של הצמח צדק, שלא יצאו בשלמותם לפני או אחרי כן? אתה בטוח? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 14:17, 12 בינואר 2020 (IST)
- זה צילום מהספר. הספר הוא ליקוט מכתבים של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. הוא הודפס בתש"ח ע"י הרבי ● קער א וועלט - שיחה 07:37, 12 בינואר 2020 (IST)
- תש"ח זה השנה שבה נדפס, נכון? תוכל לפרט מה בדיוק כתוב שם, ובמיוחד האם מפיץ הדברים אינו הריי"צ? נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ף • 14:31, 10 בינואר 2020 (IST)
- מה תש"ח? זה של אדמו"ר הצמח צדק שחי באותו זמן של המאסר... ● קער א וועלט - שיחה 21:50, 9 בינואר 2020 (IST)
- יש לי מקורות מודפסים ממסמכים שמונדשיין מביא על התאריך כ בכסלו. מנסה כמה ימים להגיע לזה. מקווה היום או מחר אבגד - שיחה 19:49, 9 בינואר 2020 (IST)
- תש"ח זה קדום? מה כתוב שם? נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ף • 17:04, 9 בינואר 2020 (IST)
- מצאתי מקור קדום! קיצורים והערות לתניא עמ' קכ"א ● קער א וועלט - שיחה 06:05, 9 בינואר 2020 (IST)
- מי שכתב שבחב"דפדיה כתוב יום אחד כנראה פספס את זה ואת זה ● קער א וועלט - שיחה 01:04, 9 בינואר 2020 (IST)
- אנסה לבדוק המקורות כאמור. בהקדם. אבגד - שיחה 20:27, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- עכשיו הבנתי. אז הנה, הרי לך מקרה שגם ברמה הטכנית, ובערך שהוא ממש בערכי הליבה של חב"ד, אנחנו מדויקים יותר, ומתבססים על מקורות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תש"ף • 14:57, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- התכוונתי שכתוב שם שהחג נחגג יום אחד (י"ט כסליו) ומי שכתב את זה הוא ודאי חב"דניק... המלך הכחול • שלח לי הודעה! 14:43, 23 בדצמבר 2019 (IST)
- המלך, תאמין לי שכבר התווכחו עם חב"דפדיה, ובכל מקרה לא הבנתי מה מצאת שם. אבגד, כתוב שם שלא אומרים תחנון בי"ט, שהוא יו"ט כפול, כי הוא גם היארצייט של המגיד ממזריץ'. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תש"ף • 09:55, 23 בדצמבר 2019 (IST)
נרו יאיר, בספר של מונדשיין, המאסר הראשון, יש מסמכים של השחרור. תעודה מספר ל"ז בספר, זה תעודת השחרור שניתנה ביום כ' בכסלו תקנ"ט, מסמך ל"ו גם קשור לשחרור והוא גם כ' כסלו. מסמך ל"ה פקודת הקיסר ניתנה ביט כסלו (עמודים 105-106 בספר, מופיע במסמך - הסיכום לקיסר ופקודתו לשחרור היה ביט כסלו). ותעודת השחרור עצמה ניתנה בכ' כסלו (עמודים 102-104 בספר).
אני לא מדבר כרגע לגבי התחנון. מדבר על זה שזה הסיבה שחגגו את כ בכסלו מהתחלה כי זה היה חלק מהשחרור. (אי אמירת תחנון זה ביטוי לחגיגה אבל אני לא נכנס לזה מדבר כרגע על עצם זה שהחגיגה מהתחלה הייתה גם ב-כ' כסלו). [נספח: בעמוד 436 יש ציר הזמן ושם מוזכר יט ו-כ' בכסלו]. אבגד - שיחה 05:23, 21 בינואר 2020 (IST)
- אני כן דיברתי על התחנון. לדעתי פחות משנה שהתעודה ניתנה למחרת, אם כבר השתחרר. ומה שכתוב בבית רבי הוא שחוגגים בגלל אותו מתנגד, לא בגלל התאריך המתנוסס על התעודה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בטבת ה'תש"ף • 10:28, 21 בינואר 2020 (IST)
- אך אני משנה קצת הערך בפנים, הנה. כי כתוב שם בספר שעיקר השמחה בליל כ' זה בגלל הסיפור עם המתנגד. אבל האי אמירת תחנון ביט היא בכל היום ולא מובא שזה קשור לזה. ציטוט: מהספר: "והיום שבו יצא רבינו לחפשי שהוא יט כסלו הוא יום הילולא רבה דרבנו הגדול הרב המגיד ממזעיטש ומאז והלאה נשאר חק עולם לדורותינו לעשות יום י כסלו יום טוב ומשחתה ושמחה. ואין אומרים תחנון גם במנחה שלפניו. וגם ליל כ כסלו עושים משתה ושמחה מפני שבצאת רבינו היה עיקר השמחה בלילה ההוא כנ"ל". רואים שההקשר המדובר על המתנגד זה רק על ליל כ כסלו. אבגד - שיחה 19:28, 21 בינואר 2020 (IST)
- המקור מבית רבי צריך להתייחס לי"ט, ועניין אי אמירת תחנון בכ' בנפרד. נראה שהשמחה בכ' התפשטה בהמשך גם ליום. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בטבת ה'תש"ף • 20:44, 21 בינואר 2020 (IST)
- ככה אתה מתכוון?. אבגד - שיחה 21:20, 21 בינואר 2020 (IST)
- יישר כוח. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בטבת ה'תש"ף • 21:41, 21 בינואר 2020 (IST)
- ככה אתה מתכוון?. אבגד - שיחה 21:20, 21 בינואר 2020 (IST)
- המקור מבית רבי צריך להתייחס לי"ט, ועניין אי אמירת תחנון בכ' בנפרד. נראה שהשמחה בכ' התפשטה בהמשך גם ליום. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בטבת ה'תש"ף • 20:44, 21 בינואר 2020 (IST)
- אך אני משנה קצת הערך בפנים, הנה. כי כתוב שם בספר שעיקר השמחה בליל כ' זה בגלל הסיפור עם המתנגד. אבל האי אמירת תחנון ביט היא בכל היום ולא מובא שזה קשור לזה. ציטוט: מהספר: "והיום שבו יצא רבינו לחפשי שהוא יט כסלו הוא יום הילולא רבה דרבנו הגדול הרב המגיד ממזעיטש ומאז והלאה נשאר חק עולם לדורותינו לעשות יום י כסלו יום טוב ומשחתה ושמחה. ואין אומרים תחנון גם במנחה שלפניו. וגם ליל כ כסלו עושים משתה ושמחה מפני שבצאת רבינו היה עיקר השמחה בלילה ההוא כנ"ל". רואים שההקשר המדובר על המתנגד זה רק על ליל כ כסלו. אבגד - שיחה 19:28, 21 בינואר 2020 (IST)
למה לא לפרסם אתר שיסביר על החג? עריכה
פרסמתי אתר בקישורים עם דברים על י"ט כסליו וחסמו את הקישור למה? ―קורצמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- @קורצמן: ראה את הסברו של נרו יאיר בתקציר העריכה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 16:50, 2 בדצמבר 2020 (IST)
- קורצמן, ארחיב גם כאן. א. נא לא לחזור על עריכה שיש לה התנגדות. ב. תוכל לתת שלוש דוגמאות של מידע משמעותי בקישור שלך שלא נמצא כלל בקישורים האחרים בערך? נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשפ"א • 16:53, 2 בדצמבר 2020 (IST)
האתר רק על יט כסליו, כי זה לקידוש השם וזה יעזור, וזה יותר מפורט עם דברים שאין בשאר האתרים. (סליחה לא הבנתי שחסמו לי בהתחלה)
- מבקש שוב, שלוש דוגמאות של מידע משמעותי בקישור שלך שלא נמצא כלל בקישורים האחרים בערך. מידע משמעותי, לא זוטות. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשפ"א • 17:13, 2 בדצמבר 2020 (IST)