שיחה:חוק שימור האנרגיה
לא רוצה לגעת לכם בערך הזה, כי אני אורח מזדמן - אבל המשפט "אחת התוצאות של תורת היחסות .. מסה יכולה להפוך אנרגיה" הוא טעות גסה. מסה הייתה יכולה להפוך לאנרגיה גם לפני תורת היחסות (הפרטית) והמשוואה e=mc^2 הייתה תקפה לפני כן. ההבדל הוא, שהפרטמטר m המופיע בתורת היחסות שונה מזה המופיע בתורה הקלאסית והוא כולל את המקדם Gama ההופך את כל המשוואה למשהו אחר - המשתנה במערכת הייחוס / במהירות העצם.
יש לי שאלה של הדיוט. אודה לתשובה רצינית
עריכהלאחרונה שמעתי את החידה הבאה ולא הייתי בטוח בתשובתי. אני סבור שזה קשור לחוק שימור האנרגיה...
החידה:"עומדים על קצה צוק גבוה (נניח באזור מצדה...). בעזרת זרוע יציבה בעלת אורך שווה מפילים שני ארגזים מרובעים בעלי מידות שוות (נפח משקל וכו'...). אחד הארגזים מלא בבטון ואחד הארגזים מלא בנוצות. מי מגיע ראשון לאדמה? התשובה האינסטיקטיבית (ולדעתי הנכונה) היא שארגז הבטון יגיע קודם. אודה להסבר פיזיקלי/נוסחה (אבל פשוט בבקשה)
- בהנחה שלשני הארגזים חיכוך שווה עם האוויר, וההבדל הוא רק בתכולתם, אז שני הארגזים יגיעו לקרקע באותו הרגע. לפחות על פי הפיזיקה הקלאסית, זה נובע מהנוסחה x=v0t+at²/2 (העתק שווה למהירות התחלתית (אפס בנפילה חופשית) כפול הזמן ועוד תאוצה (a) כפול זמן בריבוע חלקי שתיים). מכאן שאין קשר בין זמן הנפילה למסה. --איתי (ItayKenny)
- זה כמעט מדויק. אם מתעלמים מהתנגדות האויר, תאוצת הכובד של שני גופים הנמצאים באותו מקום על פני כדור הארץ תהיה זהה. העניין הוא שדווקא אם התנגדות האוויר לשניהם שווה, המהירות וכתוצאה מכך זמן ההגעה יהיו שונים. בפועל, זה יעבוד רק אם תפיל את הגופים בריק. כיוון שהתנגדות האויר תלויה בצורה ולא במסה, ניסויים מסוג זה (קילו ברזל וקילו נוצות) יניבו זמני נפילה שונים. קומולוס • שיחה 01:25, 15 ביוני 2007 (IDT)
למה אין תמונות
עריכהתשימו קצת תמונות והעמודה תהיה יותר יפה
מנועים מגנטים(סותרים את החוק)
עריכהשאלה ראיתי ביוטיוב סירטונים על מנועים מגנטים. ועלתה בי המחשבה. איך מנוע מגנטי יכול להסתובב ללא הפסקה וליצר אנרגיה, חשמל לדוגמה. מבלי לאבד אנרגיה עצמית כמו פנטום מובילה. איך זה מסתדר עם חוק שימור האנרגיה. ―אנונימי לא חתם
- זה לא מסתדר, ומכאן שזו לא כל התמונה. odedee • שיחה 14:04, 11 במרץ 2010 (IST)
אנרגיה שמתבזבזת
עריכההועבר ל-ויקיפדיה:הכה את המומחה. אודלן - שיחה 21:11, 15 בינואר 2011 (IST)
גילוי החוק
עריכהאולי כדאי להוסיף משהו על הניסוי של ג'ול - גילוי חוק שימור האנרגיה? 31.44.134.21 18:06, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
- תודה על המשוב! לידיעתך, ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות על ידי אנשים פרטיים כמוני וכמוך. כל אחד יכול לערוך דף בוויקיפדיה על ידי לחיצה על הלשונית
או על לשונית 
שבראש הדף בצד שמאל, אך רצוי להירשם לפני כן על מנת להגן על פרטיותך ולהקל על הדו-שיח עמך. אנו מזמינים אותך להצטרף לוויקיפדיה, להרחיב ולתקן את הערכים הקיימים וליצור ערכים חדשים. ויקיפדיה צריכה אותך! Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 18:09, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
הדף אינו מספיק מובן
עריכהמי שלא בקי מאוד בפיזיקה לא מבין מילה וחצי מילה מכל מה שכתוב פה.
ובפשטות אם אני שורף עץ החומר שלו הופך לאנרגיה, כלומר לחום, מה קורה אחרי שהעץ נגמר והאויר מתקרר, לאן נעלמה האנרגיה.
- אם אתה שורף עץ החומר לא הופך לאנרגיה. רק הקשרים הפנימיים של חלקיק החומר נפרדים, והחומר נשאר אותו חומר רק בצורת אפר וגז שהשתחרר לאויר. האנרגיה ששימשה להחזיק אותם ביחד השתחררה והיא תרמה לחום של הבעירה. אחרי שהאויר התקרר האנרגיה לא נעלמה אלא התפזרה.
תודה על הערך. חסר הסבר לנוסחאות - כלומר, פירוט המשתנים המופיעים בהן
עריכהמה מייצג כל משתנה? תודה!
- דווקא אני לא רואה משהו שלא מוגדר. על איזה משתנים אתה מדבר שלא מוגדרים? eman • שיחה • ♥ 13:17, 29 באוקטובר 2011 (IST)
פיסיקה
עריכהעזר לי מאוד לבגרות בפיסיקה אשמח גם אם תכתבו על חוק שימור המסה 84.108.66.199 11:21, 22 בנובמבר 2014 (IST)
לא מובן
עריכהלא מובן בצורה ברורה להבנה מידית. 46.120.28.102 23:52, 1 ביוני 2016 (IDT)
אנרגיות
עריכהערך זה מעניין מאוד, אנא להיכנס ולקרוא 77.127.71.194 13:46, 1 באוקטובר 2016 (IDT)
האם החוק תקף לתרמודינמיקה או רק במכאניקה?
עריכהבהקשר של מערכת סגורה, במערכות תרמודינמיות סגורות יש מעבר של חום. הניסוח של מערכת סגורה עדיין נכון או נכון יותר לכתוב מבודדת? במאכניקה אין לחום משמעות?