שיחה:טבעת נישואין

מתוך שיחת משתמש:דניאל ב.

ראיתי שעכשיו העברת את טבעת נישואין. חבל... הביטוי המקובל הוא "טבעת נישואין", לא "טבעת נישואים". אני חושב שכדאי לדון על כך בדף השיחה. אלדד • שיחה 01:10, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

ואני חשבתי שכל מה שכתוב בוויקיפדיה:לשון הוא קודש הקודשים :). אני חושב שאם החלטנו ללכת לפי כללי האקדמיה בעניין הזה אז צריך ללכת עד הסוף. דניאל ב. 01:13, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

ואני חשבתי שגם אתה מודע לכך שאנחנו לא הולכים באופן עיוור אחרי כל החלטות האקדמיה. יש גם מקום להתייעץ עם הקהילה. לטעמי, "טבעת נישואין" הוא הביטוי המקובל. אבל יכולת לבקש כמה דעות לפני ההעברה. אני חושב שהעברה מקובלת כאשר ברור מעל לכל ספק שיש טעם להעביר - אבל כאשר צריך לשמוע עוד כמה דעות, כדי לא להחליט רק על דעת עצמך, עדיף לבקש לשמוע דעות נוספות, לפני ההעברה. אלדד • שיחה 01:15, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

טוב, בכל מקרה, אני פורש כרגע, אז לא אוכל להגיב כעת להמשך השיחה. אולי כלל הוויקיפדים בעד ההעברה שלך, ואם כך - אין לי התנגדות. אלדד • שיחה 01:17, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מסכים איתך בקשר לדיונים לפני העברות, פשוט התייחסתי אל ויקיפדיה:לשון כדף מדיניות מוסכם שאין צורך לדון כשפועלים על פיו. מעכשיו אהיה זהיר יותר. בכל אופן אני מעביר את החצי השני של השיחה לדף השיחה של הערך, כדי שכלל הויקיפדים יוכלו לדון בנושא. דניאל ב. 01:25, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

אם אני לא טועה נישואין היא מילה ארמית במקור ולא עברית. כמילה ארמית היא לא נתונה לחוקי השפה העברית חוץ מכללי התעתיק. לכן לדעתי הצורה הנכונה היא נישואין ולא נישואים. בארמית ה-ן שימשה לציון רבים. עפ"י מבחן גוגל: נישואים: 425,000 ונישואין 771,000. כך שלדעתי בכל זאת צריך להחזיר לנישואין --Gt11 01:32, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

החזרתי ל"טבעת נישואין". יחס של 1:100 גם במבחו גוגל. חגי אדלר 01:34, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

הערה ל-Gt11, קרא את הסעיף הנידון בוויקיפדיה:לשון#מילים שמקורן בארמית. בברכה, דניאל ב. 01:37, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

מוזר... אמנם לגבי ה-א' וה-ה' ידעתי אבל אני לא בטוח לגבי הנכונות של ה-ן'. יש לזה סימוכין? --Gt11 01:49, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

נסה באתר האקדמיה. דניאל ב. 02:02, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

נראה לי קצת צורם שפה טבעת נישואין ומצד שני נישואים, אירוסים וגירושים. ‏odedee • שיחה 02:13, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

אכן, אני מציע להחזיר, למען האחידות. דניאל ב. 11:56, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

להיפך, יש לשנות אירוסים --> אירוסין ןהצעתי זאת שם. מי שמע על המילה הזו? חגי אדלר 17:44, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

דינים ומסורת על טבעת נישואין בעם ישראל

חבל שאין פה מקורות חיצוניים על טבעות שבהן "מותר" ו"אסור" לקדש כדת משה וישראל.

אני כותב במרכאות, כי גם לפני החתונה שלי וגם בהקשר לחתונות של ידידים שלי אני שמעתי הרבה שמועות על כך שטבעת צריכה חלקה מבחוץ או מבפנים, בלי אבנים, עגולה בלבד, או לחלופין מרובעת, וכו'. יש כל מיני סיפורים על רבנים שמתחת לחופה סירבו לחתן את הזוג, כי הטבעת לא נראתה להם, וגם בחנויות תכשיטים אני שומע מוכרים מדריכים את קוני הטבעות על איך הטבעת צריכה להיראות "על פי ההלכה". כל הדברים האלה נשמעים לי כמו אמונות טפלות משונות, שהרי הטבעת זה פיתוח יחסית חדש, ובתקופת המשנה זו בכלל לא הייתה חייבת להיות טבעת.

אבל אולי אני טועה.

אשמח אם מישהו יוכל להבהיר את זה:

1. ממתי מקובל בעם ישראל לקדש בטבעת?
2. האם יש דינים (פסיקות הלכה) על איך הטבעת צריכה להיראות? אם אין הלכה פסוקה, האם יש מסורות בנושא שמתוארות איפה שהוא בכתב?

תודה. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • ט"ז בניסן ה'תשס"ח • 13:41, 21 באפריל 2008 (IDT)

מעיקר הדין אפשר לקדש אפילו בפרוטה. אינני יודע מתי וכיצד פשט המנהג לקדש בטבעת. אין חשיבות לצורת הטבעת או לשוויה, אבל בכל זאת נוהגים לקדש בטבעת פשוטה דווקא מחשש שהכלה, שמסכימה להתקדש בטבעת הזו, מעריכה את שוויה בצורה שגויה והקידושין "מקח טעות". יאיר • שיחה 15:29, 21 באפריל 2008 (IDT)

תודה. זה בערך גם מה שכתוב במאמר עכשיו, אבל האם יש לך מקורות חיצוניים לזה?

יש גם כל מיני שמועות משונות - שהטבעת צריכה להיות חלקה מבפנים, שהיא צריכה להיות בחלק אחד וללא רווחים, וכו'. אני מנסה להפריך את השמועות האלה בקרב החברים שלי והם מתווכחים איתי, רק שאף אחד לא יודע לענות על השאלה "איפה זה כתוב". אני למדתי את מסכת קידושין במשנה ואין שם זכר לדברים האלה, אבל אולי מאז התפתחו אי אילו חידושי הלכה או שו"תים בנושא שאני לא מכיר. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • ט"ז בניסן ה'תשס"ח • 15:56, 21 באפריל 2008 (IDT)

אני אעתיק את הדיון לקרעטשמע, שם ללא ספק תוכל לקבל תשובה יותר מפורטת. יאיר • שיחה 16:10, 21 באפריל 2008 (IDT)

בקידושין ז: סוגית "ההוא גברא דאקדיש בשיראין" נחלקו רבה ור' יוסף אם צריכים שומא או לא. מובאות שתי לשונות בתלמוד אם נחלקו כשאמר סכום מסויים או אפילו אמר בכל שהוא. לדעת הלשון השני אליבא דר' יוסף, אם הטבעת צריכה שומא (אפילו שברור ששוה יותר מפרוטה) אין קידושיו קידושין. בשל כך רצוי היה לקדש בכסף ממש, אלא שיש חוששין שכסף שלנו דינו כשטר וגם שפשט המנהג לקדש בטבעת, על כן נוהגים לקדש בטבעת פשוטה שאינה צריכה שומא, אלא שוויה כמשקלה. אליהו52ק • שיחה 09:34, 22 באפריל 2008 (IDT)

חריתה או חריטה?

התעורר ויכוח האם עיבוד הטבעת החלקה הוא חריתה או חריטה. אף שבתחילה הייתי בטוח שמדובר בחריתה (כתיבת מילים או ציורים בטבעת), כעת כבר אינני בטוח בכך, וייתכן שהכוונה לגילוף הטבעת באמצעות סילוק חלקים זעירים ממנה, ואולי הכוונה לחריתה וחריטה גם יחד. אולי לאחר יצירת הערך חריתה (en:Engraving) ותרגום en:Etching שאף הוא חריטה, אך במשעמות נוספת, המצב יהיה ברור יותר. דוד שי - שיחה 21:12, 21 באפריל 2008 (IDT)

השורשים חר"ת וחר"ט קרובים עד כדי זהות במשמעות וגם באטימולוגיה, ונדמה שהנפוץ יותר בעברית ישראלית הוא חר"ט, וחר"ת משמש בעיקר בניבים. לכן עדיף לדעתי לכתוב "חריטה" גם אם מדובר בכתיבת מילים או ציורים בטבעת. זה לגבי השאלה הלשונית; בשאלה הפרקטית (מה עושים לטבעת) אין לי ידיעה. נתנאל - שיחה 08:01, 22 באפריל 2008 (IDT)

הבעיה היא בהפנייה מחריטה למחרטה שהיא מכשיר או מכונה ספציפית לחריטה. לכן בעניין הטבעת אני מעדיף חריתה ולהשאיר את החריטה לתחום של המחרטה שהיא פעולה של חיתוך החומר עם סכין חיתוך להבדיל עם חריתה שהיא הפעלת כוח על החומר עם מכשיר חד (Etching זה סוג של צריבה בחומר). עוד נימוק: בעבר היו מכונות הקלטה שהקליטו על תקליטים התוצאה הייתה חריץ לוליני על תקליט. היו שתי טכנולוגיות לכך הראשונה Engraving חריתה והשנייה חיתוך או חריטה במחרטה מיוחדת Cutting Lathe ראו כאן. אגב בטבעת נישואין של סבתא שלי בצד הפנימי הייתה חרותה שנת הנישואין משהו כמו 5661.--‏Avin • שיחה‏ 11:25, 22 באפריל 2008 (IDT)

פעם ראשונה שאני את המילה "חריתה", וכמה שאני לא מנסה, עדיין קופצת לי לראש דמות ילד דיסלקט... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:54, 22 באפריל 2008 (IDT)

כתוב (שמות ל"ב ט"ז) "והמכתב מכתב אלהים הוא, חרות על הלוחות". "המכתב" הוא הכתב שעל לוחות הברית. עוזי ו. - שיחה 23:00, 22 באפריל 2008 (IDT)

לפי מילון אבן שושן: "חריטה 1. מלאכת החרט : הקצעה והתקנה של כלי עץ או מתכת במחרטה. 2. פיתוח על גבי לוח מתכת לשם הכנת תחריט." ואחר כך: "חריתה חקיקה פיתוח של כתובת, ציור וכדומה באזמל באבן או במתכת וכיוצא בזה." גם הערכים חרט וחרת הם בהתאם . כך שבחריטה הכוונה היא בדרך כלל שימוש במחרטה עם יוצא מן הכלל שהוא הכנת תחריט. כך שהקישוט או העיטור על הטבעת הוא חריתה. אפשר ליצור טבעת נישואין על ידי חריטה במחרטה ואחר כך לקשט אותה על ידי חריתה של עיטורים.--‏Avin • שיחה‏ 00:11, 24 באפריל 2008 (IDT)

לעומר, נסה לחפש בגוגל "חריתה ממוחשבת" או "חריתה אומנותית" ותראה שיש שימוש נרחב במונח חריתה. יש לציין ש"בשטח" וגם בגוגל יש גם שימוש ב"חריטה ממוחשבת" וגם ב"חריטה אומנותית" אבל לפי מילון אבן שושן זה צריך להיות חריתה.--‏Avin • שיחה‏ 02:11, 24 באפריל 2008 (IDT)

לא התכוונתי לומר שאני מפקפק באמינות הטענה בדבר קיום השורש ח.ר.ת, רק אמרתי שהשימוש בו לא נפוץ וזו פעם ראשונה שאני רואה אותו. המילון קובע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:08, 24 באפריל 2008 (IDT)

טעות

"(ראו בעד ונגד מנהג זה)" מסוף הערך. הקטע נגד מדבר על נתינה תחת החופה, וזה לא ההקשר בערך. בכלל, אני מסופק אם יש מקום לקטע כזה בגוף הערך ולא בהערת שוליים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A041:D995:939D:7259:3D14:E508 16:12, 8 במאי 2018 (IDT)