שיחה:יהודה עמיטל

הרבי מלובביץ'

ערכתי את החלק העוסק בהגותו, כדי שלא ייווצר עיוות היסטורי. הרעיון המובא כאן בשמו של הרב עמיטל, נשמע מפיו של הרבי מלובביץ' לפני עשרות שנים, והרב עמיטל ללא ספק קיבל זאת ממנו.

מקור לדברים במשנתו של הרבי מלובביץ: http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8558&search=%d7%a7%d7%95%d7%9c+%d7%99%d7%9c%d7%93+%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%94

אפשר כמובן למצוא רעיונות מקוריים אחרים אחרים של הרב עמיטל, אבל הסיפור המובא כאן ולקחו אינם נמנים ביניהם.

שיחזרתי. אין לכך כל אסמכתא, והטענה נשמעת לי מפוקפקת. דוד 14:58, 15 בינואר 2007 (IST)

חשבתי לתומי שאפשר לקצר במקום שהייתי צריך אולי להאריך. ובכן: המקור לסיפור הזה - על בעל התניא ובנו, שני האדמו"רים הראשונים של חב"ד - הוא מהרבי מלובביץ' עצמו, ששמע אותו מפי חותנו, כפי שהוא עצמו ציין ביומנו. הרבי עצמו ציין, בצד הסיפור, גם את הלקח שלו, אני סבור שהבאתי לכך אסמכתא מספקת. הרב עמיטל קיבל את הרעיון הזה מהרבי מלובביץ' (אינני יודע מה כל-כך מפוקפק בטענה הזאת), ולייחס אותו לרב עמיטל עצמו יהיה עיוות היסטורי.

אגב: גם בסיפור עצמו נפלה טעות - ה"צמח צדק" (התינוק, לפי הגירסה המובאת כאן) כלל לא היה בנו של רבי דב בר.

דרכם של סיפורי חסידים שהם עוברים בכמה מסורות ודרכים. אין חולק על כך שהרבי מלובביץ' שמע את הסיפור מפי חותנו, אבל מי קבע שזה המקור היחיד לסיפור? ומי אמר שהרב עמיטל לא שמע אותו ממקור אחר? אני שמעתי את הסיפור כמה פעמים מהרב עמיטל, וכלל לא זכור שהוא ציטט אותו בשם הרבי מלובביץ'. מובן שאליו שאיש איננו טוען שהרב עמיטל המציא את הסיפור, אבל אין להוכיח מכאן שהוא שמע את הסיפור דווקא מן הרבי מלובביץ'. הטענה: "המקור של הרב עמיטל לסיפור הוא הרבי מלובביץ'" היא טענה שיש לספק לה מקור. נתנאל 22:55, 15 בינואר 2007 (IST)

כמה הערות. ראשית, הרבי מלובביץ' איננו רק המקור לסיפור עצמו אלא גם ללקחו, ונראה לי מעט בלתי מסתבר שהרב עמיטל מצא מקור אחר, שלא ידוע לנו, לסיפור, ויחד עם זאת, באופן מקרי, הפיק ממנו אותו המסר בדיוק. בוודאי תסכים שמתקבל יותר על הדעת שהוא קרא את הסיפור יחד עם המסר בכתביו של הרבי מלובביץ'.

שנית, אפילו אם לא הרב עמיטל חידש את הרעיון בעצמו, עדיין שמורה זכות הראשונים לרבי מלובביץ', ועל כן חשוב למען הצדק ההיסטורי שהרעיון יירשם על שמו. בדיוק כשם שאם אמציא עכשיו את תורת היחסות, איש לא יצטרך להביא הוכחה לכך שהמקור שלי אכן היה איינשטיין; אפילו נניח שהגעתי לכך בכוחות עצמי, אי אפשר להמציא רעיון שכבר הומצא.

הטעם שהעניין מטריד אותי כל-כך, הוא משום שתורתו של הרבי מלובביץ' משמשת כבר במשך שנים רבות מקור לא-אכזב לדרשנים רבים, שמשום מה לא תמיד מצטטים את הדברים בשם אומרם. בתור אדם שינק ממנו הרבה מאוד, זה כואב לי וחורה לי.

והערה אחרונה: אולי מישהו מתלמידי הרב עמיטל יתנדב לפנות אליו ולשאול אותו על הנושא? יכול להיות שהתשובה שלו תהפוך את הוויכוח שלנו לחסר משמעות.

א. עדיין לא הראית מקור לכך שהרבי מלובביץ' הוא המקור הבלעדי לסיפור זה, ועדיין אינני מבין מדוע שכך יהיה. המסר של הסיפור לא נראה לי נפרד ממנו, הוא די מתבקש מן הסיפור, בודאי בדרך שבה הרב עמיטל מספר אותו.

ב. בכל מקרה זה לחלוטין לא רלוונטי לערך הזה; הרב עמיטל מביא את הסיפור רק כהמחשה להשקפת עולמו, ואין כל חשיבות מה מקור הסיפור. נתנאל 08:29, 16 בינואר 2007 (IST)

אני מתחיל להרגיש שהוויכוח הופך להיות עקר, וחבל מאוד שכך. ובכל אופן, הבעיה שלי היא לא עם הסיפור. מותר לספר סיפורים. אלא שהרב עמיטל הוא כנראה מורה מוכשר, אם הוא הצליח להפוך את המסר להמשך טבעי של הסיפור, אף שלמעשה ברור שזו פרשנות מקורית שיש צורך בעומק ויצירתיות רבה כדי לומר אותה. להפיק מהסיפור מסר רלוונטי מאוד של אחריות כלפי העם היהודי כולו ("התינוק") הנתון במצוקה; להמשיל את הרב היושב על הגמרא ללומדי התורה בני זמננו, שעסוקים מדי בעצמם מכדי שאוזניהם תהיינה כרויות לבכי - אין זה סיפור כזה או אחר אלא שיטה והשקפת עולם, שנשמעה לפני שנים רבות מאוד מפיו של הרבי מלובביץ', שגם טרח ליישם אותה כמיטב יכולתו והדברים ידועים. אותי זה ממש מקומם לגלות שאנשים מאמצים באיחור מוטיבים מרכזיים בדבריו - שאולי היום נשמעים לנו טבעיים, אך בזמנו היו מהפך ממש באורח החשיבה - ואינם טורחים לציין את המקור לדברים. אין לי ספק שבתחום האמנות, למשל, הוויקיפדיה מדייקת מאוד מי היו הראשונים שהשתמשו בסגנון פלוני ומי היו אלו שהושפעו מהם, כך שבכל ערך אפשר להבין את התמורות ההיסטוריות בכללותן, כפי שהן באות לידי ביטוי במכחולו של אמן פלוני. ומה נשתנה כאן?

לסיום, ייתכן מאוד שהדרך שבה כתבתי את הדברים בתוך הערך לא היתה נכונה. אני מפנה אפוא את השאלה, איך אפשר לתת ביטוי לדברים האמורים כאן מבלי לפגוע בערך עצמו. לא אתעקש יתר על המידה, אבל אתאכזב מאוד אם הפסקה תישאר כמות שהיא, במצב שמנציח בעיניי אי-דיוק היסטורי.

ערכתי מחדש בעדינות. סגי נהור 01:24, 2 בפברואר 2007 (IST)

אני מצטער, הסרתי שוב. אין שום משמעות לרבי מלובביץ' בערך הזה. אין לו חזקה בלעדית על הסיפור ועל המסר, הרב עמיטל לא הושפע ממנו בעניין הזה או בכל עניין אחר, ולכן אין כל צורך להזכירו כאן. נתנאל 10:21, 2 בפברואר 2007 (IST)

הוויכוח בינינו איננו הוגן כלל וכלל - אתה מפעיל מערכת ואילו אני אינני, ולכן ההכרעה מתבצעת לפי שיקול דעתך (במרכאות כמובן, כפי שמוכיחה ההכרזה השחצנית וחסרת ההסתייגויות המופיעה כאן תחת שמך). מי קבע ששיקול הדעת שלך עדיף על שלי? לא נותר לי אלא לטעון שהוויקיפדיה מחמיצה את מטרתה בכך שהיא מאפשרת החלטות שרירותיות כאלה. סגי נהור 12:03, 2 בפברואר 2007 (IST)

ראשית, לא עשיתי כל שימוש בסמכויות מפעיל מערכת בוויכוח זה, ולכן הטענה שלך היא זו שאינה הוגנת - אתה מבקש למנוע ממני להשתתף בדיון רק משום שאני מפעיל. שנית, ההכרזה ה"שחצנית" שלי, כלשונך, מופיעה אחרי שביקשתי ממך שוב ושוב להציג ראיה לטענתך שהסיפור הזה (או המסר המופיע בשורה האחרונה של הסיפור) הוא בלעדי לרבי מלובביץ' ושהרב עמיטל קיבל אותו ממנו, ולא עשית כן. אדרבה, הצג מקור שנוגד את ההחלטה ה"שרירותית" שלי, אם ישנו כזה. ושלישית, אתה מוזמן לפנות לכל מי שתרצה בוויקיפדיה ולהזמין אותו להביע דעתו כאן, כדי לאזן את שיקול הדעת המוטעה שלי, כדבריך (שים לב, אגב, שהובעה דעה נוספת התומכת בדבריי בראשית הדיון). אני תמיד מוכן להשתכנע מטענות צודקות שראיות בצדן, ומה לעשות שאינני מוכן להשתכנע מטענות המופרחות באוויר ללא ראיה.

לגופו של עניין: סיפור חסידי איננו תורת היחסות ואיננו סגנון אומנותי. הדעת נותנת שסיפור על בעל התניא והצמח צדק איננו עובר בצינורות חשאיים והוא ידוע בציבור כבר עשרות רבות של שנים. המסר של הסיפור מתבקש ממנו ואיננו זוקק "חשיפה" מיוחדת; אין כל טעם לספר סיפור זה ללא המסר הבוקע ועולה מתוכו. ברור לי שהרב עמיטל שמע את הסיפור עם המסר שלו ממקורותיו שלו, ואין לפנינו בינתיים כל ראיה שלא כך היא. לכן אני חוזר על קביעתי השחצנית והשרירותית, שאין כל צורך להזכיר את הרבי מלובביץ' בערך זה, ואזכור כזה הוא הסחת דעת מעיקר הערך ללא כל צורך וללא כל תועלת. שבוע טוב, ברכה והצלחה, נתנאל 21:53, 3 בפברואר 2007 (IST)

מר נתנאל היקר, ושאר המתדיינים: מבלי כל קשר לויכוח עצמו - על דרכי העריכה בוויקיפדיה וההשלכה לערך זה - רציתי להעיר רק בקשר לדיון על מקור הסיפור מבחינה הסטורית, שלאחר שרכשתי ידע רב מאוד בסיפורת החסידית ומנסיוני בכלל בתחום זה - מכיון שמעולם לא נפגשתי בסיפור הזה אין כל סיכוי שהסיפור הזה היה קיים במספר מקורות, ואעפ"כ הוא אינו מופיע בעשרות (ואולי מאות) הרבות של ספרי מעשיות החסידות. מה שנראה לי יותר זה שהסיפור הוא המצאה ולא קרה מעולם (אלא אם כן יוכיחו פה בצורה ברורה וחד-משמעית (ולא רק "על פי המקובל בחסידות חב"ד" וכדומה, המשמש מקור להרבה המצאות) שהוא עבר בצורה משפחתית ואישית וכדומה, ולכן הוא לא מפורסם).

את הסיפור הזה שמע הרבי מלובביץ' בצעירותו מחותנו הריי"צ, ורשם זאת ביומנו (שהתגלה במגירת שולחנו לאחר פטירתו, ויצא לאור לאחרונה תחת השם "רשימות היומן"). שנים לאחר מכן סיפר זאת הריי"צ במסיבת חסידים המתועדת ב"ספר השיחות - תש"ב". מקור הסיפור הוא אפוא הריי"צ מלובביץ', והשאלה האם לקבל אותו או לא היא כנראה עניין אישי.

לי, מכל מקום, ברור שהסיפור החב"די הפנימי הזה לא עבר בשום צינור אחר, וטוב לקרוא כאן אישור מוסמך לדברים. טענתי כאן יתרה מזו - שמדובר כאן לא על סיפור אלא על תפיסת עולם, שרבנים שונים הושפעו ממנה ואף העבירו אותה לתלמידיהם אחריהם. צר לי על כך שהדבר אינו בא לידי ביטוי בערך הזה, אבל עייפתי מוויכוחים. סגי נהור 01:49, 6 בפברואר 2007 (IST)

אני דווקא חושב שראוי לציין שסיפור זה ופרשנותו שימשו גם את חב"ד בהנעת מפעל השליחים. לפי מה שאני מבין זוהי עובדה שיש לה מקורות. ציון העובדה כאן היא מהותה של אנציקלופדיה אשר אינה נותנת אטומים בדידים של מידע אלא מנסה לקשר ביניהם ולהראות מוטיבים דומים בין אישים וזרמים שונים. אני חושב שראוי גם להנגיד את גישתו של הרב עמיטל לגישות אחרות, דוגמת זאת של הרב גולדוויכט זצ"ל מכרם ביבנה אשר ביקר את ישיבת הר עציון בדיוק על נקודה זאת וטען שבישיבה מתכנסים כמו בתיבה ולא מתעסקים במה קורה בחוץ.

לסיכום, לא מפאת השאלה מי היה קודם ומי השפיע על מי, אלא לצורך הבנת מיקומו של גישתו של הרב עמיטל בסקלה היהודית יש לציין שגישתו דומה לזאת של חב"ד ומתבססת על אותו סיפור, ושונה מאוד מהגישה הישיבתית הקלאסית (בודאי זה לא התחיל בכרם ביבנה, אבל אני הדל איני יודע איפה) הרואה בישיבה מקום בו מסתגרים ולא מתעניינים במה שקורה בחוץ עד שמתמלאים בתורה ומוכנים ליציאה לעולם. צריך גם לציין שהגישה זאת של הרב עמיטל שולטת היום בהרבה ישיבות הסדר המתמקמות בערים ותלמידיהם עוסקים באופן שוטף בפעילות קהילתית. יעקב בויקי 02:35, 6 בפברואר 2007 (IST)

סגי נהור: היכן אוכל להשיג את יומנו זה של הרבי מלובביץ'? אם מדובר ביומן אישי, מהיכן ידוע לך מה כתוב בו? אינני מאמין לשמועות. קשה לי להאמין כל זמן שאינך מציג כאן מקורות מדוייקים, כמו צילום מיומן זה (שמעולם לא התפרסם לציבור, ולא שמעתי עליו מעודי למרות בקיאותי בעולם תולדות החסידות).

האם הריי"צ סיפר את מקורותיו לסיפור, ממי שמע אותו, וכדומה? (שמא אמר, שהסיפור עבר אצלו במסורה במשפחה, כידוע שהוא מצאצאי בעל התניא, "אדמור הזקן" כפי שמכונה כאן).

מעניין אותי מאוד. כי סיפור עם מסר כל כך חשוב, שלא מופיע בשום ספר מעשיות חסידי בסגנון - ספק אם היה.

בקשר לדיון עצמו, למרות שקשה לי להאמין שדעתי תשפיע לכיוון מסויים (ונסיוני רב בוויקיפדיה, וחברי המערכת שלה), לא אתאפק מלהביע את דעתי ככל אדם, ואני מסכים עם חלק מהכותבים כאן: סיפורי החסידות, כמו גם המסרים שסביבם, הם עולם לא פחות ערטילאי ומוגדר (מבחינה תיעודית) מתורת היחסות של איינשטיין או כל תיאוריה מדעית אחרת, כמו שהאריך כאן קודם מי מהכותבים. זהו תחום מוצק ומסודר, עם הרבה שלבים במשך ההסטוריה.

עלינו א"כ לברר את ההסטוריה לאשורה, ולציין אותה במלוא הדיוק בערך זה בו מעוניינים להזכיר את הסיפור והתיאוריה שנדבקה סביבו.

(ושאלה למי שכתב כאן שהמסר הזה הוא תוצאה טבעית מהסיפור: מה אם כן חידש הרב עמיטל? בדבריך, אתה מפחית בעקיפין מערכה של הפקת המסר הזו ע"י הרב עמיטל, ולדעתך הוא בעצם לא חידש כלום עם המסר שהפיק מן המעשיה, וגם אתה יכולת לומר את המסר הזה מעצמך. גם לשיטתך אם כן יש לשנות את נוסח הערך, ולהדגיש את חוסר החידוש שבהפקת מסר זה מהסיפור, או לפחות להסיר את הביטויים מהם משמע שמדובר בהמצאה גדולה).

אשמח לקבל דעות אחרות.

יומנו של הרבי מלובביץ' יצא לאור בחוברות בודדות במשך השנים 1995-1999, והופיע כספר בשם "רשימות היומן" לפני מספר חודשים. ביומן לא רשם דבר מלבד סיפורים ורעיונות ששמע מהריי"צ, והוא נמצא במגירת שולחנו לאחר פטירתו. אתה יכול להשתמש בגוגל כדי לאתר מידע נוסף.

לצערי אינני יודע מה היו מקורותיו של הריי"צ. הגיוני מאוד שהוא שמע את הסיפור מאביו, שהיה נכדו של הצמח צדק, אבל אשאיר את העיסוק בכך להיסטוריונים טובים ממני. סגי נהור 01:43, 7 בפברואר 2007 (IST)

לצערי אין לי זמן לענות באריכות כפי הראוי, אך הנה בקצרה. כולם מוזמנים להרחיב על המקורות לסיפור הילד הבוכה, על השימוש שנעשה בו ועל המסקנות שיצאו ממנו בערך מיוחד שייקרא סיפור בעל התניא והילד הבוכה. מובן שערך כזה צריך להיכתב על פי מקורות כתובים, ברורים ומוסמכים ולא על סמך התרשמות אישית או מחקר פרטי. כיוצא בזה, יעקב, אפשר ורצוי להרחיב על היחס בין הישיבות לקהילות שסביבן - בין התערבות להסתגרות - בערך ישיבה או בערך לימוד תורה. (לשאלתך, גישת הניתוק החלה אם אינני טועה בישיבת וולוז'ין, עד אז כל ישיבה הייתה מוסד קהילתי). כמובן שגם הרחבה זו צריכה להיות על פי מקורות ומחקרים רציניים. מדוע? משום שכתיבה על סמך התרשמות אישית או מחקר פרטי עשויה להיות לא מדויקת או חלקית. והדוגמה לפנינו: כאן רוצים לומר כאילו הרב עמיטל מושפע מחב"ד - דבר שעד כה לא ניתנה לו כל ראיה. אני מסכים איתך שאנציקלופדיה צריכה לתת תמונה רחבה, אבל גם התמונה הרחבה הזו צריכה להיות מבוססת, אחרת היא עלולה להיות מטעה.

לאלמוני, לשאלתך בסוגריים: איש לא אמר שהרב עמיטל חידש כאן משהו. העובדה היא שהסיפור הזה משקף במודע את השקפת העולם של הרב עמיטל בתפקידו כראש ישיבה, ולכן חשוב להביאו בערך (וכדי לשבר את האוזן, כלל לא בטוח שהשקפה כזו על יישומיה המעשיים מקובלת גם על עמיתו בראשות הישיבה, הרב ליכטנשטיין). לא מצאתי בערך היכן יש ביטויים שמהם משמע שמדובר בהמצאה גדולה. יש אפיון של השקפת עולמו של הרב עמיטל, ובמסגרת אפיון זה מובא הסיפור, וזה הכול. אגב, שאלה גם אליך - אתה מציע שהסיפור הוא המצאה, אם כן של מי ההמצאה? של הריי"צ?

עוד כמה נקודות קטנות - ראשית, יש הבדל בין המסר שהרבי מלובביץ' הוציא מהסיפור (לפחות ע"פ הקישור למעלה) לבין המסר של הרב עמיטל. הרבי אומר "אין לו לאדם להיות כל כך שקוע באיזה ענין שהוא, ויהי' אפילו ענין הכי נעלה, עד שלא ישמע קול ילד בוכה בקרבתו", ואילו הרב עמיטל דיבר ספציפית על לימוד תורה בישיבה. שנית, בערך כאן כתוב "כשתינוק בוכה, סוגרים את הגמרא". אני אישית (וצריך לבדוק את זה) לא זוכר את הביטוי "סוגרים את הגמרא" מפי הרב עמיטל או בכלל בישיבה. זה אכן מינוח נפוץ בעולם הישיבות הדתי-לאומי, אבל ההתרשמות האישית שלי היא שבגוש מדברים על שמיעת בכיו של התינוק בלי לסגור את הגמרא (במשמעות המטאפורית כמובן). נתנאל 08:54, 7 בפברואר 2007 (IST)

איזה ויכוח מיותר. הוספתי לערך בהערת שוליים את העובדה שהסיפור והעיקרון שבצידו הובאו לראשונה בשם הרבי מחב"ד. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 10:19, 9 ביולי 2010 (IDT)

בלי להתייחס כלל למקור הסיפור ולדקדוקי העניות לגביו, רציתי לספר משהו שנתקלתי בו אישית והסיפור הזה הזכיר לי אותו. לפני כמה שנים הייתה הספריה העירונית ברחובות בשיפוצים ועקב כך הייתה הכניסה הזמנית אליה מדלת אחורית ודרך מדרגות. כשירדתי מן הספרייה שמעתי בכי של תינוק וראיתי למטה, בכניסה, עגלה ובה תינוקת כבת שנה, בוכה ומתייפחת מרה. איש לא היה ליד התינוקת. ניסיתי להרגיעה ומשלא הצלחתי, נשארתי להמתין לידה עד שיבוא האחראי לה. כעבור דקות מספר הופיעה אישה צעירה, חרדית וניגשה אל העגלה תוך שהיא מביטה בי בתמיהה. הסברתי לה שהתינוקת בוכה כבר זמן רב וקוראת לאמא ונשארתי לשמור עליה. האישה מיהרה החוצה ופנתה אל אברך צעיר שישב שם על הגדר, שקוע בתלמודו ושאלה אותו בכעס, מדוע לא ניגש אל הילדה. את התשובה לא שמעתי כי מיהרתי ללכת, אבל הרי לכם המחשה של הסיפור, אם של עמיטל ואם של הרבי מלובביץ'.שלומית קדם - שיחה 22:26, 28 ביוני 2014 (IDT)

נושאים שבהם עסק

מרוב נושאים לא רואים את היער. אני ממליץ לצמצם בנושאים כדי להותיר את העיקריים שבהם. (חוץ מזה - קבלה? מאיפה זה בא?) דוד 11:00, 2 בפברואר 2007 (IST)

הרב עמיטל כתלמידו של הרב חרל"פ

שמעתי ממנו באופן אישי, שאין הוא מגדיר את עצמו כתלמיד של הרב חרל"פ, אלא הוא היה מ"באי ביתו".--Noamzu 16:29, 5 ביולי 2007 (IDT)

שמעון פרס

אחת מדמויות המפתח שהשפיעו והושפעו מהרב עמיטל זה שמעון פרס. שיאמר לזכותו ושבחו שצירף את הרב עמיטל לממשלת החירום שהוקמה לאחר הרצחו של יצחק רבין עליו השלום.אביהו ברנע 21:19, 7 בנובמבר 2007 (IST)

פסקה לגבי יוסף ואחיו

נעשה נסיון להוסיף לפרק הגותו את הפסקה הבאה, העונה לשם "יוסף ואחיו":

"התורה מתארת את הסבל הרב שעבר על יעקב, לאחר שנדרש לשלוח את בנימין מצרימה. לטענת הרב, מתוך תיאור הסבל עולה בעקיפין ביקורת חמורה על התנהגותו של יוסף. הכשל של יוסף היה בכך שהרבה "לעשות את החשבונות של הקב"ה", ושאף לקיים את החזון והחלום שלו בכל מחיר. בשיחות בישיבה, הרב הדגיש כי פעמים רבות ישנה נטייה עיקשת, להיצמד למדיניות והתנהגות שהיא פוגענית כלפי הזולת, כאשר הגיבוי למעשים נובע מן העובדה שהכל נעשה לשם שמיים. בדברים אלה, שידר הרב מסר חריף כלפי עמדות קיצוניות בציבור הדתי לאומי."

מסיבות שאינן ברורות לנו, בחרו משתמשים העונים לשם "נרו יאיר" ו"ברוקולי" למחוק את רוב הפסקה. האם יש כאן מישהו שיכול לנסח את הפסקה מחדש כך שהנ"ל יפסיקו למחוק אותה ? או לחילופין, האם יש למישהו הצעה לפתרון אחר ? [כמובן, שהכוונה לפתרון שלא יעורר יותר מדי פולמוס מיותר, ויהיה אפקטיבי] האם יש מישהו שזכור לו תוכן שיחותיו של הרב בעניין זה, ועד כמה השיחות בנושא חזרו על עצמן בהיכל הישיבה ?

הפתרון המקובל במקרים כאלה הוא דיון בדף שיחה, כמו דיון שהתחלת. המתן עכשיו לתגובותיהם של נרו יאיר וברוקולי ואם הם לא משיבים לך תוכל לפנות אליהם בדף השיחה שלהם ולהפנות אותם לדיון כי יתכן שלא שמו לב לקיומו. כמו כן, אני מציע לך להרשם לוויקיפדיה כדי להקל על הקשר עמך. גילגמש • שיחה 15:31, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

זה מאוד מפתיע שהאלמוני מתלונן על מחיקה חלקית "מסיבות שאינן ברורות לנו", משום שהסיבות הובהרו לו היטב בדף שיחתי, לאחר שפנה לשם. להלן כמה משפטים רלוונטיים שכתבתי לו בשתי תגובות נפרדות (שאמנם לא הצליחו למנוע ממנו לשחזר את עריכתו לאחר מכן):

אני מניח שתסכים כי אנציקלופדיה צריכה לכלול באופן תמציתי את הגותו של בעל הערך. הפרק הגותו כולל כרגע שלושה תתי פרקים שאכן מתארים תחומים עיקריים בהגותו. אתה הוספת פרק רביעי, שכותרתו "יוסף ואחיו". איני סבור שזהו אכן תחום עיקרי בהגותו, מעין הקודמים. ביחס לתוכן: אין צורך לתאר בערך על הרב עמיטל את הסבל של יעקב ואין צורך להביא ראיות מפורטות למסקנותיו, במיוחד כשהן מורכבות (שהרי כפי שכתבת, הביקורת על יוסף עולה רק בעקיפין). העיקרון שאין לעשות את החשבונות של הקב"ה כבר כתוב בבירור, בפרק הקודם. את השאר הותרתי.

על עניין התינוק הבוכה אצל הרב עמיטל שמעתי עשרות פעמים. על יוסף ואחיו - בפעם הראשונה. אין זה מקרה שהראשון נוסף לערך לפני שנים והשני לא. אני סבור שהסברתי מדוע מה שכתבת אינו משכנע, הקשר בין הסבל של יעקב לבין "החשבונות של הקב"ה רחוק ועקיף. אולי מקור כתוב כלשהו יוכל להבהירו. נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תש"ע • 16:00, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

מהו שמו של אביו של הרב? האם שמו של אביו של הרב עמיטל זצ"ל הוא יחזקאל זאב? כי במספר מקומות וכמדומני באתר בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון מוזכר השם הרב יהודה בן הרב יקותיאל זאב? אנא בדקו זאת

הרב בקשי דורון שליט"א

גם הרב אליהו בקשי דורון הראשון לציון היה תלמיד שלו

אנחנו משתדלים לציין את התלמידים המובהקים, לא את מי שלמדו גם אצלו פרק זמן מסוים. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ב • 10:12, 30 באוקטובר 2011 (IST)

השחתת התבנית החדשה

אני שם פה תבנית של שרים ומבטלים לי אותה כל פעם. אני לא מבין, הוא היה שר בממשלה אז שיוסיפו לו תבנית של שר. מה זה ההתנהגות של למחוק דברים שאני משקיע בהם והם במקום? 212.76.115.124 16:44, 28 במאי 2015 (IDT)

גם לפניך השקיעו בערך, ואתה כנראה לא מכיר לפני ולפנים את המקובל כאן, אז מן הראוי שתקרא את תקצירי העריכה כאשר מבטלים עריכה שלך, ותנסה ללמוד בסבלנות ובאדיבות כיצד לערוך, גם אם לא מסכימים איתך. כשאתה שם שתי תבניות יחד אתה יוצר כלאיים מוזרים ומידע כפול. לכן צריך לבחור תבנית אחת. הוא היה קודם כל ראש ישיבה. בזה עסק רוב ימיו ובזכות זה התפרסם. נכון שהיה גם שר ללא תיק למשך תקופה קצרה יחסית, אבל לא מכאן חשיבותו. הוספתי בתבנית הנוכחית שהוא היה גם שר. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ה • 18:10, 28 במאי 2015 (IDT)

תראה בערכים נוספים עם אחד או יותר תבניות (הרב אלי בן דהן, הרב משה צבי נריה, הרב יעקב יוסף וכן של כל הרמטכ"לים והאלופים שכיהנו בכנסת) ותראה שאין סיבה להוריד את זה. אתה לא רוצה לשים תאריכים פעמיים - תחליט איפה עדיף להוריד. חוץ מזה כדאי שתדבר קצת יותר יפה בייחוד שאתה כל הזמן מעיר לי לדבר יפה ואז אתה קורא לעריכות שלי "יצור כלאיים מוזר". 212.76.115.124 20:25, 28 במאי 2015 (IDT)

אני מודה לך על המעבר לדיון ענייני. אין לי בעיה עם מה שעשו אצל הרב נריה והרב יוסף, שם התבנית התחתונה קטנה וממוקדת, זה סביר. אם תרצה אתה יכול לעשות משהו כזה גם כאן. בעריכה שלך התבניות גם חזרו על אותו מידע. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ה • 11:18, 29 במאי 2015 (IDT)

דיווח שאורכב ב-11 בספטמבר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

הרב פרש מעט לפני גיל 84 והיה לו חשוב מאוד שהרב משה ליכטנשטיין ישמש איתו יחד תקופה בראשות הישיבה. אמנם תקופה קצרה אך בעודו בתפקידו. ולא כמו שנכתב שלאחר פרישתו הרב משה ליכטנשטיין מונה.

https://youtu.be/qIbpYEf_LR0

עיירת הולדת הרב

רצוי לשמור על אחידות בשם עיירת הולדתו. כרגע כתוב בתבנית התיאור את השם המודרני אוראדיה ובטקסט עצמו כתוב את השם הישן הדבר יוצר בלבול. אני משאיר לעורך הדף את ההחלטה על מה לוותר.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהודה עמיטל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://revivim.yhb.org.il/2010/07/15/%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200603125824/https://revivim.yhb.org.il/2010/07/15/%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:52, 7 באוקטובר 2022 (IDT)