שיחה:ירמיהו

לדעתי יש להעביר את הערך מספר ירמיהו לירמיהו

כמעט כל הערך עוסק באיש ולא בספר. נתנאל 06:08, 25 מאי 2005 (UTC)

• לעניות דעתי יש לכתוב שני ערכים שונים. על האיש ועל הספר. ככה זה באנגלית ובשפות אחרות. לעניות דעתי זה הכרחי

--רמי נוידרפר 18:10, 30 אוגוסט 2005 (UTC)

גם לדעתי יש מקום לשני ערכים - אחד על האיש ואחד על הספר. ‏עדיאל‏ 19:41, 22 בדצמבר 2007 (IST)

הפסקה "לבסוף פרץ המרד", שונה בסיגנונה מכל הערך הנצמד למידע העולה מן הפסוקים, והמידע שהוביל לכתיבתה הוא כנראה מן מדרשי חז"ל. יש לציין שהאגדה על הריגתו של צדקיהו בבבל, סותרת פסוק מפורש בנבואת ירמיהו: ירמיהו פרק לד (פסוק ד)אַךְ שְׁמַע דְּבַר יְקֹוָק צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה אָמַר יְקֹוָק עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב:(ה) בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ לָךְ כִּי דָבָר אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם יְקֹוָק: הפרשנים המסורתיים, מפרשים שכך אכן היה. איני מעז לשנות את הכתוב, אך יש לערכו, הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן. בנימין רוזנצויג--95.86.108.131 19:39, 16 ביולי 2014 (IDT) כמובן, התכוונתי לפסקא המתחילה: "לבסוף נכבשה ירושלים", ולא לפסקא "לבסוף פרץ המרד". כנראה בשל הטעות, לא הייתה התייחסות להערתי על אף השנה וחצי שעברו...

איפה ההקדמה של הערך?

הוא מתחיל ישר מכותרות. מור שמש - שיחה 22:15, 2 ביולי 2009 (IDT)

תמונת ירמיהו

כאן בניגוד לערך חטא עץ הדעת יש הגיון בתמונה (גם אם ממש לא לרוחי) ממספר טעמים. הראשונה מדובר בערך העוסק בירמיהו הנביא ולא בסיפור כמו בעץ הדעת ולכן יש עניין בתמונה של האשיות. השניה, בחרו בתמונה שהנביא לא בעירום (למרות שיכלו לצייר עירום כי הנביאים היו מתנבאים מחוסרי בגדים ל"שיטה" מסוימת בלימוד בבתי הספר). השלישית, בחרו תמונה אחת מייצגת ולא אוסף של תמונות מכל הבא ליד. הרביעית, אדם שלמד משניות (מקור מתקופת הבית ולא מקור מתקופת מסעי הצלב)יודע כי האפיון של הכהנים בזמן הבית היה תגלחת הראש (לא נשאר באמצע, תגלחת כל הראש) כאשר היו משאירים את הצדדים שלא נקראו שיער הראש (הפאות). תמיד ניתן להסביר לילד שהתמונה שקרית היות והנביא ירמיה מיוחס לכהנים אשר בענתות בארץ בנימין (בית המקדש היה בחלקו של שבט בנימין)... כאשי - שיחה 09:19, 15 באוקטובר 2010 (IST)

הטרמינולוגיה שלך שגויה. אין משמעות לביטוי "תמונה שקרית" בהקשר זה. יצירות האמנות המופיעות בערך מתארות את ירמיהו כפי שנראה בעיני רוחם של האמנים שציירו אותו, ותו לא. אין בציוריהם יומרה לריאליזם או לדיוק היסטורי. אביעדוס • שיחה ז' בחשוון ה'תשע"א, 09:23, 15 באוקטובר 2010 (IST)

נכון, ולכן כתבתי "להסביר לילד שהתמונה שקרית" כי ילד לא יודע להבחין בין אומנות למציאות. ובכלל מדוע התייחסת לטעם הרביעי הטפל לטעמים הראשונים שהבאתי לעיל? כאשי - שיחה 11:42, 15 באוקטובר 2010 (IST)

כי לא ראיתי לנכון להגיב ל"אישור" התמונות שבערך. אביעדוס • שיחה ז' בחשוון ה'תשע"א, 11:43, 15 באוקטובר 2010 (IST)

לצערי, הצדק איתך . כאשי - שיחה 11:46, 15 באוקטובר 2010 (IST)

אוקיי.. אגב, אם אנחנו כבר כאן - כן יש מקום לציין ליד ציורים המציגים דמויות היסטוריות או ספרותיות במה נבדלים פרטי הציור מהאופן שבו נראתה הדמות על פי המסורת ו/או על פי המחקר. אביעדוס • שיחה ז' בחשוון ה'תשע"א, 11:51, 15 באוקטובר 2010 (IST)

בשביל מה להתאמץ? תכתוב וימחקו בלי לתת סיבה (מניסיוני לאורך תקופתי הקצרה כאן). במקרה הטוב אולי יכתבו "מיותר". כאשי - שיחה 18:35, 16 באוקטובר 2010 (IST)

הערה: המשנה אינה מזמן הבית אלא מהמאה השנייה לספירה. וגם אם המקור שעליו היא מתבססת הוא מזמן הבית, הרי שזה הבית השני ולא הבית הראשון. הלל • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"א • 12:51, 15 באוקטובר 2010 (IST)

תודה על הדיוק. בכל אופן התכוונתי למקור (ששנו בעל פה - "משנה") ולא לחתימת סדרי המשנה (להיות כתובה). כאשי - שיחה 18:31, 16 באוקטובר 2010 (IST)

משוב מ-04 בספטמבר 2011

למה קוראים לירמהיו ירמיהו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.130.233.37 16:25, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

זה נפוץ בתנ"ך חילוף כזה tmk rcho. ציון הלוי • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ה 22:04, 11 ביוני 2015 (IDT)

די לצנזורה הדתית

אין כזה אל "ה'" בתנ"ך יש אל בשם "יהוה" .אלוהים זה בסך הכול תואר שמתאר את האל שלכם . אם יהוה אומר "אני האלוהים" הוא לא אומר "אני עצמי" הוא אומר "אני האל שלכם " ,כמו שהוא אומר "אלוהיהם" כלומר "האל שלהם או "אלוהים אחר " ,אפשר לראות במיליון דוגמות בתנ"ך שאלוהים זה תואר ולא שם והאות ה בכלל לא מופיעה בתור משהו נפרד זה סתם צנזורה דתית שהגיעה הזמן שתפסק . ירמיהו סגד ליהוה וסביר גם להניח שלאלה אשרה . היהודים רק מאוד מאוחר נהיו מונתאיסטים בעבר הם היו פוליאתיסטים שסגדו לאל עליון,אל שדי ויהוה . השמות "אלוהים" ו"אדני" בתנך הם רק תארים ל "אלוהים שלי" ו"אדון שלי" . די לצנזורה הדתית בויקיפדיה ,זה ממש מעצבן אותי אני לא מוכן שירשמו ה במקום המילה יהוה ,זה מבלבל ילדים שלא מכירים את זה והורס את הערכים בויקיפדיה Aviax1 - שיחה 16:06, 19 בנובמבר 2011 (IST)

התעדכן בבקשה בהחלטות הקהילה בנושא זה. גילגמש • שיחה 12:31, 20 בנובמבר 2011 (IST)

איפה בדיוק ואיזה קהילה ???נראה לך הגיוני הצנזורה ההזויה הזאת ?Aviax1 - שיחה 15:54, 22 בנובמבר 2011 (IST)

אני תומך בדעתו של אביאקס בנושא, אם כי לא בגישתו הכועסת. לקיצור " ה' " אין סיבה אלא מתוך קדושה. אינציקלופדיה לא מקדשת כלום, ועורכיה אמורים לקדש אלא את הידע. שם אלוהים הוא שם אלוהים, וכמו שאפנה אליך בתור "גילגמש" ולא בתור "גילגמש הוותיק והחשוב, בעל חלק אינטגרלי בקבוצת וויקיפדיה", כך אפנה לאלוהים כ"יהוה"/ "אלוהים" אך לא כ"ה'". הילד תכול העין - שיחה 09:53, 5 במאי 2012 (IDT)

אמנם נכון, אך ויקיפדיה נכתבת לפי כללים מסוימים. הוחלט שיש להשתמש בקיצור זה ואין אפשרות להשתמש בשם המפורש. אתה יכול להשתמש בכל שם או כינוי שתרצה - אף אחד לא מגביל אותך, אך בוויקיפדיה יש להשתמש במה שהחליטה הקהילה. גילגמש • שיחה 10:01, 5 במאי 2012 (IDT)

קישור לא נכון

האר"י כתב שנקבר בחצר המטרה. המערה והקבר בה תוארו על ידי עולי רגל יהודיים שהגיעו לעיר, כגון הקראי שמואל בן דוד שביקר בעיר בשנת 1641.

כך בערך, אך בקישור לשמו של שמואל בן דוד, מדובר על אדם שפעל בשלהי המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, וכן לא מצויין כלל שהוא קראי. הא כיצד? בנימין

תודה לך. כנראה שאין ערך על הקראי, תיקנתי את הקישור. ציון הלוי • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ה 22:03, 11 ביוני 2015 (IDT)

יש לשפר את הערך

מחבר הערך מתבסס בעיקר על הסיפור המקראי (ספר ירמיהו) ומציג את העלילה המתוארת בו כסיפור עובדתי. הטענה בראש הפסקה "ירמיהו ינבואותיו" כי "על קורותיו של ירמיהו קיימות יותר ידיעות, מאשר על כל נביא אחר" דורשת הוכחה. בחלקים נרחבים בערך נעשה שימוש בשפה ירודה וטעון שיפור. מחבר הערך משתמש שוב ושוב בשם "נבוכדראצר" כאשר השם המקובל הוא "נבוכדנאצר". הערך עמוס ומכיל פרטים מיותרים ומכבידים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.97.191 21:28, 17 בפברואר 2017 (IST)

הערך זקוק מאד לחלוקה לפרקים ותתי פרקים

תודה, 79.180.1.206 06:18, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

כרונולוגיה

הערך מציג שתי גרסאות לזמנו של ירמיהו. הגירסה השניה היא "לפי הכרונולוגיה שבסדר הדורות, השנה האחרונה של נבואת ירמיהו הייתה ה-411 לפנה"ס - שנת ג'ש"נ בלוח עברי". הקביעה הזו מציגה חילוקי דעות כרונולגיים, אם כי הכרונולוגיה של "סדר דורות" אינה משמשת בערך בהמשכו.

"סדר דורות" איננו ספר היסטורי אלא מדרש של המקרא. חוסר ההתאמה שלו לכרונולוגיה ההיסטורית, גם לגבי ארועים היסטוריים ממשיים הנזכרים במקרא, הוא מן המפורסמות. ברור גם שכרונולוגיה המצביעה על בריאת העולם לפני כמה אלפי שנים היא ענין לחקר המדרש ולא לחקר הכרונולוגיה. אי אפשר להציג את קביעותיו הכרונולוגיות של "סדר הדורות" כאלטרנטיבות לכרונולוגיה המבוססת על נתוח מסמכים היסטוריים.

אין מקום לאיזכור הכרונולגיה של "סדר דורות" בערך אנציקלופדי כאלטרנטיבה של ממש, ויש להשמיט זאת מן הערך.

בערך ירמיהו באנגלית נדונה גם שאלת ההיסטוריות של ירמיהו וספרו. הערך העברי איננו מזכיר זאת. חבל שערכים בנושאים יהודיים עשירים יותר בשפה האנגלית. כותב הערך מתבקש להרחיב בנושא זה.

דבי אליהו - שיחה 00:52, 22 באפריל 2020 (IDT)

משוב מ-3 בספטמבר 2020

יפה!

הזכרת יאשיהו המלך בירמיהו

בערך כתוב: ומלך יהודה הראשון שנזכר בשמו בספר ירמיהו הוא שלום בן יאשיהו (כב, יא). זה לא נכון. מלבד בכותרת הספר נזכר יאשיהו המלך גם בפרק ג פסוק ו וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כׇּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃ ויש בפרק זה גם רמז לאירוע ההיסטורי של התשובה מימי יאשיהו, וביקורת על חלקיותה (פסוק י): יוְגַם־בְּכׇל־זֹ֗את לֹא־שָׁ֨בָה אֵלַ֜י בָּגוֹדָ֧ה אֲחוֹתָ֛הּ יְהוּדָ֖ה בְּכׇל־לִבָּ֑הּ כִּ֥י אִם־בְּשֶׁ֖קֶר נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ בנימין רוזנצויג

דיווח שאורכב ב-25 ביוני 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

איך יכול להיות שירמיהו נבא עד שנת ארבע מאות ואחת עשרה לפני הספירה הרי לא היה חי אז

ממה שנראה מהערך, מדובר בניבוי עתידי, כך שלא חייב לחיות באותה התקופה. Mod - שיחה 16:30, 22 ביוני 2021 (IDT)

נביא לגוים נתתיך

לא ליהודים לבדד. "בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ."

" רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ." (א', ט'–י')