שיחה:כלי טיס בלתי מאויש
אינני סבור שכדור פורח יכול להיחשב ככטב"ם --Gyro23 09:28, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
- הכוונה היא לכדור פורח בלתי מאויש. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 09:34, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
מובן, אך עדיין אינני סבור שכל כלי שטס והוא בלתי מאויש יכול להיחשב ככטב"ם, אפילו שמילולית זה נכון, לא מקובל לכלול כדור פורח תחת ההגדרה הזו. בעיקר עקב חוסר יכולת ניווט עצמית. --Gyro23 09:44, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
- אני יוסיף את ההסתייגות הזאת בערך. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 09:49, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
למה הערך עדיין קצרמר???
עריכהלאחד את הערך עם הערך מזל"ט
עריכהSydney 08:54, 6 אוגוסט 2006 (IDT)
- לדעתי, צריך לבטל את הערך מזל"ט ולהעביר ממנו מידע לכאן וכמובן להשאיר בו הפניה לערך זה, שהוא גם הערך הנכון יותר מבחינת שם - לא כל כלי הטייס הבלתי מאוישים הם מטוסים ללא טייס ובוודאי שלא כולם מטוסים *זעירים* ללא טייס - וגם הערך המקיף יותר. הסיבה היחידה להשאיר את הערך מזל"ט עם הפנייה לכאן היא שחלקים גדולים בציבור עדיין משתמשים במונח זה. --E kiv 21:14, 6 אוגוסט 2006 (IDT)
זה בדיוק מה שהתכוונתי Sydney 21:36, 6 אוגוסט 2006 (IDT)
- אין לי התנגדות, אך יש לשמור את התוכן בערך מזל"ט ולשלבו כאן, כגון היסטוריה ומזל"טים בחיל האוויר. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 21:40, 6 אוגוסט 2006 (IDT)
האם להמשיך בשימוש במונח "טייס-מרוחק" (או רחוק) ו"טייס-תושב"?
עריכהלדעתי המונחים האלה יותר מדי מתורגמים מאנגלית ופחות מדי שגורים בשפה העברית. אינני מתווכח על נכונותם או על החשיבות שבהדגשת הדמיון שבין מפעילי הכטב"מ (הטייסים המרוחקים) לבין הטייסים (התושבים) של כלי הטיס המאוישים. זה פשוט לא נשמע טוב כפי שזה כרגע בערך. מה דעתכם? לחזור למפעילים וטייסים או להשאיר טייסים מרוחקים וטייסים תושבים? --E kiv 21:33, 18 בספטמבר 2006 (IDT)
- מפעילים וטייסים עדיף. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 13:34, 19 בספטמבר 2006 (IDT)
- באשר לתירגום של resident pilot ו-remote pilot, עם כל הכבוד לחיל האויר שלנו, אין לו מונופול על השפה העברית. התרגום המילולי הוא "טייס-תושב" ו"טייס-רחוק" (יש הצעה משופרת לתרגום remote pilot?). זה בא להביע את המהפכה שהתחום הזה עובר, עם היעלמותם של המטוסים המאוישים בעוד מספר שנים. המילה מפעיל - שחיל האויר שלנו אכן משתמש בו עדיין - לא מסביר את זה ומחזיר אותנו בעצם לעידן המזל"ט. באנגלית הביטויים האלה התקבלו דווקא מסיבה זו שהיא רלוונטית כמובן גם למהפכה העוברת גם על ארצנו מוכת המלחמות בתחום זה - שעה שהיא עושה היום שימוש מסיבי בכטב"מ, שונה מכל מה שהיה בעבר בעידן המזל"ט, לכל סוגי המשימות. אבל אני בהחלט אשמח לדון בבעיה המינוחית עוד, תוך תשומת לב לכך שויקיפדיה פורצת דרכים גם בעולם המונחים! Monosig 19:42, 21 בספטמבר 2006 (IDT)
- לגבי המונחים באנגלית, אני לא משוכנע במידה שבה הם נפוצים. --E kiv 15:43, 22 בספטמבר 2006 (IDT)
- גם לדעתי מפעילים וטייסים עדיף ולכן החזרתי את המונחים הללו. השקמיסט 02:01, 14 באוקטובר 2006 (IST)
- לא טייסים, אלא מטיסים. בח"א זה נקאר מפעיל פנים ומפעיל חוץ/מטיס פנים מטיס חוץ.נחמיה ג 18:06, 14 באוקטובר 2006 (IST)
- גם לדעתי מפעילים וטייסים עדיף ולכן החזרתי את המונחים הללו. השקמיסט 02:01, 14 באוקטובר 2006 (IST)
- לגבי המונחים באנגלית, אני לא משוכנע במידה שבה הם נפוצים. --E kiv 15:43, 22 בספטמבר 2006 (IDT)
- באשר לתירגום של resident pilot ו-remote pilot, עם כל הכבוד לחיל האויר שלנו, אין לו מונופול על השפה העברית. התרגום המילולי הוא "טייס-תושב" ו"טייס-רחוק" (יש הצעה משופרת לתרגום remote pilot?). זה בא להביע את המהפכה שהתחום הזה עובר, עם היעלמותם של המטוסים המאוישים בעוד מספר שנים. המילה מפעיל - שחיל האויר שלנו אכן משתמש בו עדיין - לא מסביר את זה ומחזיר אותנו בעצם לעידן המזל"ט. באנגלית הביטויים האלה התקבלו דווקא מסיבה זו שהיא רלוונטית כמובן גם למהפכה העוברת גם על ארצנו מוכת המלחמות בתחום זה - שעה שהיא עושה היום שימוש מסיבי בכטב"מ, שונה מכל מה שהיה בעבר בעידן המזל"ט, לכל סוגי המשימות. אבל אני בהחלט אשמח לדון בבעיה המינוחית עוד, תוך תשומת לב לכך שויקיפדיה פורצת דרכים גם בעולם המונחים! Monosig 19:42, 21 בספטמבר 2006 (IDT)
מיני-כטב"מ או שמא זעיר
עריכהבעברית המונח המקובל למה שמכונה בערך "מיני כטב"מ" זה כטב"מ-זעיר (מטוס זעיר ללא טייס). אני מציע לשנות את ההגדרה בהתאם. דיעות? נחמיה ג 21:12, 20 בדצמבר 2006 (IST)
- אין לי התנגדות עקרונית. רק רציתי לציין שהמונח שהשתמשת בו - מטוס זעיר ללא טייס מוזכר שם כבר (מזל"ט). ― E kiv (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אני מתנגד לשינוי. אני לא מסכים שזהו המונח המקובל. לדעתי בעברית המונחים המקבילים ל-UAV, Mini-UAV ו-Micro-UAV הם כטב"ם, מיני-כטב"ם ומיקרו-כטב"ם. ונראה שגם גוגל מסכים איתי מיני-כטב"מ מול כטב"מ-זעיר (כאשר בשלושת התוצאות של החיפוש האחרון זה כלל לא מופיע כמונח "כטב"מ-זעיר"). השקמיסט 16:57, 23 בדצמבר 2006 (IST)
- שים לב, מה שמבחן הגוגל שעשית מוכיח הוא רק שכרגע ניתן להשריש מונח בעברית באמצעות וויקיפדיה (זכור שוויקי נעשית פופולרית מדי חודש, ע"ע מבחן גוגל הקבוע שמתפרסם כל חודש בעיתונות ;-) ). זה לא עוד מונח צה"לי פלצני (סליחה), אלא משהו טהור. וכן, אני יודע שמיני ומיקרו הן למעשה כבר מילים בעברית. נחמיה ג 20:15, 25 בדצמבר 2006 (IST)
- אני מתנגד לשינוי. אני לא מסכים שזהו המונח המקובל. לדעתי בעברית המונחים המקבילים ל-UAV, Mini-UAV ו-Micro-UAV הם כטב"ם, מיני-כטב"ם ומיקרו-כטב"ם. ונראה שגם גוגל מסכים איתי מיני-כטב"מ מול כטב"מ-זעיר (כאשר בשלושת התוצאות של החיפוש האחרון זה כלל לא מופיע כמונח "כטב"מ-זעיר"). השקמיסט 16:57, 23 בדצמבר 2006 (IST)
אם מקיימים דיון על הערך הוא לא צריך להיות בערך עצמו אלא בשיחה עליו
עריכהבמשך היום נערכו מספר שינויים סביב אי הבהירות אם קיים מסלול למפעילי כטב"מ בצה"ל מכוחות התותחנים או לא. עצם העובדה הזאת לא בהכרח חשובה, אבל לפחות שהדיון ייעשה כאן ורק לאחר מכן תוכנס לערך המסקנה הנכונה. בינתיים, עד להשלמת הדיון אני מסיר את המשפט הזה.--E kiv 22:14, 14 בפברואר 2007 (IST)
- נכון לרגע זה, אני אמחק כל פרסום לגבי יחידות כטב"ם שיש או אין מחוץ לחיל האוויר, כל עוד זה לא יגיע עם מקור חיצוני כריפרנס.
- יש, על פי טענת חיל האוויר לפחות, אפשרות להתגייס להפעלת כטב"ם גם למלש"בים, (ואני מציע למי שעורך ערכים יציבים לא לזלזל בידע של ויקיפדים אחרים. אם מישהו כותב מלש"ב, ככל הנראה הוא יודע מה זה). איך מה מי או מו - לא יודע, ולא ממש מעניין אותי (אני נסמך על פרסום שקיים כבר שנים במדור התקשורת של חיל האוויר, שנלקח מאתר חיל האוויר, למעשה. מנהסתם זה גם הופיע בבטאון. נחמיה ג 19:44, 14 בפברואר 2007 (IST)
- אם כך כולם מסכימים שנדרש להביא מידע שקיים במקורות גלויים, ולצרף רפרנס למידע זה וכך לא יהיו בעיות? קדימה, חברים, בואו נעשה את זה כמו שראוי לעשות.--E kiv 22:14, 14 בפברואר 2007 (IST)
- אני מסכים בוודאי, ומבחינתי זאת אמת המידה בכל הקשור לערכי צבא ובטחון מידע. נחמיה ג 22:19, 14 בפברואר 2007 (IST)
- אם כך כולם מסכימים שנדרש להביא מידע שקיים במקורות גלויים, ולצרף רפרנס למידע זה וכך לא יהיו בעיות? קדימה, חברים, בואו נעשה את זה כמו שראוי לעשות.--E kiv 22:14, 14 בפברואר 2007 (IST)
שם הערך: "כלי טיס בלתי מאויש" או "מטוס ללא טייס"
עריכההמונח מטוס ללא טייס או מל"ט נמצא בארץ כבר מתחילת שנות השבעים אנא חפשו בגוגל "כלי טייס בלתי מאויש" תקבלו 95 מופעים שחלק מן המופעים הם כתוצאה מקביעת שם זה בויקיפדיה. ל"כטב"ם" 1490 מופעים. ל"מטוס ללא טייס" 3250 מופעים ול"מל"ט" 652,000 מופעים ברור שלא כל המופעים הם נקיים אבל ההפרש הוא גדול לטובת "מטוס ללא טייס" וגם ל"מל"ט". לא תמיד יש לתרגם באופן ישיר מהשפה האנגלית UAV - Unmanned Aerial Vehicle וכן אי אפשר להתעלם ממונח שקיים כבר יותר משלושים וחמש שנים כפי שזה נעשה בערך הזה. לידיעתכם ערב מלחמת יום הכיפורים הופעלו מל"טים (כך קראו לזה) על ידי חיל האוויר והם ראו את ההכנות של האויב למלחמה מה שנעשה אחר כך עם המידע זה סיפור אחר. לאור כל זאת אני מבקש לפתוח בדיון על העברה ל"מטוס ללא טייס" או ל"מל"ט" --Avin • שיחה 00:19, 26 ביולי 2007 (IDT)
- הערך עוסק לא רק במטוסים ללא טייס, אלא גם במסוקים ללא טייס ובמטוסים זעירים ללא טייס. חיל האוויר הישראלי החליט לפני מספר שנים לעבור למונח כטב"ם לצורך הדיוק, כשמדובר במערך. כשמדברים על כלי ספציפי, מצמידים לו מזל"ט/מל"ט. או לפעמים פשוט - "מטוס". נחמיה ג 00:39, 26 ביולי 2007 (IDT)
- המונח מזל"ט הוא מונח ששגור בשפה העברית אבל מקורו בטעות. לא כל מטוס ללא טייס הוא זעיר. קשה לומר את זה על מטוס כמו ה- Global Hawk ששוקל מעל 10 טון או אפילו על המטוסים המיוצרים בישראל, שמשקלם מגיע לטון ויותר (ראה באתר תעשיה אווירית על מל"ט הרון). המונח הזה היה מתאים, אולי, לימים בהם המזל"ט שקל כ-200 קילו ופחות. אגב, לדעתי, חלק מהרצון להשתמש במונח מזל"ט ולא כטב"מ הוא הרצון של טייסים בחיל האוויר להמעיט בערכם של מטוסים אלה, כלומר אלה סתם מטוסים זעירים לעומת מטוסי הקרב של טובי בחורינו. סיבה חשובה נוספת, היא שכלי טיס בלתי מאויש יכול להיות גם לא מטוס, אלא מסוק, כפי שאף הוגדר בערך זה. ולבסוף, כמו שציין נחמיה ג, אפילו חיל האוויר הישראלי כבר סיים להתלבט בנושא ובחר ב כטב"מ, אז מה לנו כי נשנה? למיטב הבנתי גם יש הפניה בערך מל"ט (או מזל"ט) לערך זה וכך יכול אדם, שאיננו בקיא בפרטים, גם לדעת שזהו הכינוי הנכון וגם למצוא את מה שחיפש. ובבניין ציון ננוחם. --E kiv 18:10, 27 ביולי 2007 (IDT)
- ראשית העובדה שחיל האוויר בחר במושג כטב"מ לא מחייב את האנציקלופדיה כאן, כיוצא חיל האוויר כבר נתקלתי בעבר בתרגומים לא מוצלחים של מושגים באנגלית בחיל האוויר. אני מבין שגם מסוקים ובעתיד רובוטים עם שליטה חלקית או מלאה דמויי ג'וקים וחרקים זוחלים, הולכים ומעופפים אחרים יכנסו לערך הזה, מצד שני יכנסו מטוסי קרב אמיתיים שהיום מאוישים על ידי טייסים הנחשבים היום כעילית של החברה. מה שמפריע לי הוא השימוש הנרחב בערך בראשי התיבות כטב"מ ברבים וההטייה שלהם כמו כטב"מים או כטב"מי וכן חוסר ההבחנה המדוייק בערך בין הסוגים השונים של כלי הטייס הבלתי מאוישים שכן כל הטילים והרקטות הם למעשה כלי טיס בלתי מאוישים. לפעמים ממהרים להשתמש במושגים חדשים זמניים תוך כדי דחיקת המושגים הישנים לדוגמה ההסבה של המילה תקליטון שהיה בעבר ועדיין קיים בהגדרתו:"תקליט קטן" של פטיפון לדיסקט של מחשב שעבר בימים אלו מן העולם, ראו בשיחה:תקליטון בברכה, --Avin • שיחה 15:39, 28 ביולי 2007 (IDT)
- כלי טיס בלתי מאויש הוא השם הנכון ואני מתנגד נחרצות להעברה לכל שם אחר. השקמיסט 15:47, 28 ביולי 2007 (IDT)
- הערך עוסק גם במסוקים ללא טייס. מסכים עם השקמיסט. הא? 17:09, 28 ביולי 2007 (IDT)
- אני חושב שאם כולם אומרים שצריך להשאיר את השם הזה, נשאיר אותו. לא? --E kiv 22:21, 28 ביולי 2007 (IDT)
- רק אדגיש עוד נקודה - טיל/רקטה הם כלי נשק חד פעמי - מבחינת מהותם, להבדיל מכלי טיס. נחמיה ג 22:58, 28 ביולי 2007 (IDT)
- כנראה שנגזר עלינו לחיות עם כלי טיס בלתי מאויש אבל אנא צמצמו את השימוש הנרחב בערך בראשי התיבות כטב"מ ברבים וההטייה שלהם כמו כטב"מים או כטב"מי או בראשי התיבות הצבאיים בכלל. על המסך עובר לי עכשיו כלי טייס בלתי מזוהה אני רואה שזו נמלה מכונפת שזה כנראה ליל הכלולות שלה או שלו? שבוע טוב,--Avin • שיחה 00:02, 29 ביולי 2007 (IDT)
- אנחנו צריכים להשתדל לדייק כמה שאפשר. כשמדובר על מספר כלי טיס מסוגים שונים, חובה להשתמש במונח "כטב"ם" (אגב, עם מ"ם סופית - השימוש בהטיות/סמיכויות של ראשי התיבות הופכים אותם למילה). כשמדברים על כלי ספציפי, ראוי להשתמש במילה מל"ט/מזל"ט/מסל"ט. נחמיה ג 00:11, 29 ביולי 2007 (IDT)
- זו דעתך. אני מתנגד קטגורית לשימוש במונח הארכאי "מזל"ט", ומעדיף להימנע משימוש ב"מל"ט" ו"מסל"ט". השקמיסט 18:04, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
- אנחנו צריכים להשתדל לדייק כמה שאפשר. כשמדובר על מספר כלי טיס מסוגים שונים, חובה להשתמש במונח "כטב"ם" (אגב, עם מ"ם סופית - השימוש בהטיות/סמיכויות של ראשי התיבות הופכים אותם למילה). כשמדברים על כלי ספציפי, ראוי להשתמש במילה מל"ט/מזל"ט/מסל"ט. נחמיה ג 00:11, 29 ביולי 2007 (IDT)
- כנראה שנגזר עלינו לחיות עם כלי טיס בלתי מאויש אבל אנא צמצמו את השימוש הנרחב בערך בראשי התיבות כטב"מ ברבים וההטייה שלהם כמו כטב"מים או כטב"מי או בראשי התיבות הצבאיים בכלל. על המסך עובר לי עכשיו כלי טייס בלתי מזוהה אני רואה שזו נמלה מכונפת שזה כנראה ליל הכלולות שלה או שלו? שבוע טוב,--Avin • שיחה 00:02, 29 ביולי 2007 (IDT)
- רק אדגיש עוד נקודה - טיל/רקטה הם כלי נשק חד פעמי - מבחינת מהותם, להבדיל מכלי טיס. נחמיה ג 22:58, 28 ביולי 2007 (IDT)
- אני חושב שאם כולם אומרים שצריך להשאיר את השם הזה, נשאיר אותו. לא? --E kiv 22:21, 28 ביולי 2007 (IDT)
- הערך עוסק גם במסוקים ללא טייס. מסכים עם השקמיסט. הא? 17:09, 28 ביולי 2007 (IDT)
- כלי טיס בלתי מאויש הוא השם הנכון ואני מתנגד נחרצות להעברה לכל שם אחר. השקמיסט 15:47, 28 ביולי 2007 (IDT)
- ראשית העובדה שחיל האוויר בחר במושג כטב"מ לא מחייב את האנציקלופדיה כאן, כיוצא חיל האוויר כבר נתקלתי בעבר בתרגומים לא מוצלחים של מושגים באנגלית בחיל האוויר. אני מבין שגם מסוקים ובעתיד רובוטים עם שליטה חלקית או מלאה דמויי ג'וקים וחרקים זוחלים, הולכים ומעופפים אחרים יכנסו לערך הזה, מצד שני יכנסו מטוסי קרב אמיתיים שהיום מאוישים על ידי טייסים הנחשבים היום כעילית של החברה. מה שמפריע לי הוא השימוש הנרחב בערך בראשי התיבות כטב"מ ברבים וההטייה שלהם כמו כטב"מים או כטב"מי וכן חוסר ההבחנה המדוייק בערך בין הסוגים השונים של כלי הטייס הבלתי מאוישים שכן כל הטילים והרקטות הם למעשה כלי טיס בלתי מאוישים. לפעמים ממהרים להשתמש במושגים חדשים זמניים תוך כדי דחיקת המושגים הישנים לדוגמה ההסבה של המילה תקליטון שהיה בעבר ועדיין קיים בהגדרתו:"תקליט קטן" של פטיפון לדיסקט של מחשב שעבר בימים אלו מן העולם, ראו בשיחה:תקליטון בברכה, --Avin • שיחה 15:39, 28 ביולי 2007 (IDT)
- המונח מזל"ט הוא מונח ששגור בשפה העברית אבל מקורו בטעות. לא כל מטוס ללא טייס הוא זעיר. קשה לומר את זה על מטוס כמו ה- Global Hawk ששוקל מעל 10 טון או אפילו על המטוסים המיוצרים בישראל, שמשקלם מגיע לטון ויותר (ראה באתר תעשיה אווירית על מל"ט הרון). המונח הזה היה מתאים, אולי, לימים בהם המזל"ט שקל כ-200 קילו ופחות. אגב, לדעתי, חלק מהרצון להשתמש במונח מזל"ט ולא כטב"מ הוא הרצון של טייסים בחיל האוויר להמעיט בערכם של מטוסים אלה, כלומר אלה סתם מטוסים זעירים לעומת מטוסי הקרב של טובי בחורינו. סיבה חשובה נוספת, היא שכלי טיס בלתי מאויש יכול להיות גם לא מטוס, אלא מסוק, כפי שאף הוגדר בערך זה. ולבסוף, כמו שציין נחמיה ג, אפילו חיל האוויר הישראלי כבר סיים להתלבט בנושא ובחר ב כטב"מ, אז מה לנו כי נשנה? למיטב הבנתי גם יש הפניה בערך מל"ט (או מזל"ט) לערך זה וכך יכול אדם, שאיננו בקיא בפרטים, גם לדעת שזהו הכינוי הנכון וגם למצוא את מה שחיפש. ובבניין ציון ננוחם. --E kiv 18:10, 27 ביולי 2007 (IDT)
מאמר בנושא כטב"מ (מזל"ט לשעבר...)
עריכההי, שמי איתי ואני עובד בחברת אירונאוטיקס המופיעה במאמר הנ"ל (לשמחתי, כי היא קצת פחות ידועה מהאחרות). א. רציתי לומר שיש טעות כתיב בשם החברה (שתי י' במקום אחת, בהתחלה) ב. בניגוד לשאר החברות, לא מופיע לינק לאתר החברה שלנו - www.aeronautics-sys.com הייתי מאד שמח אם תוכל לעדכן. הייתי גם שמח להוסיף תוכן למאמר אבל אני חושב שזה לא כדאי, גם כי הוא כתוב טוב ומכיל מידע נכון, וגם כי אני לא אובייקטיבי...
שוב, תודה.
- הועבר מדף שיחתי. אם למישהו יש התנגדות להוספת החברה, שיגיד. בברכה, MathKnight הגותי 23:20, 24 בדצמבר 2007 (IST)
- לרוב זה לא מקובל, בודאי אם יש לחברה סיכוי להרוויח מכך מסחרית.. נחמיה ג 01:54, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- לדעתי רצוי להוסיף את הלינק כיוון שלשאר החברות יש לינק לאתר. ולמה לא בעצם? הרי זה לא שהקורא הממוצע יקנה לעצמו מל"ט לחצר...--E kiv 20:22, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- ככלל, אין זה ראוי שערכים כלליים יכילו קישורים חיצוניים לאתרי חברות. קישור חיצוני לאתר חברה מסויימת צריך להופיע רק בערך על אותה חברה. לכן הסרתי קישורים אלו מהערך ובמקומם קישרתי כקישורים פנימיים את שמות החברות שערכים עליהן יכתבו בעתיד. השקמיסט 18:46, 5 בינואר 2008 (IST)
- לדעתי רצוי להוסיף את הלינק כיוון שלשאר החברות יש לינק לאתר. ולמה לא בעצם? הרי זה לא שהקורא הממוצע יקנה לעצמו מל"ט לחצר...--E kiv 20:22, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- לרוב זה לא מקובל, בודאי אם יש לחברה סיכוי להרוויח מכך מסחרית.. נחמיה ג 01:54, 25 בדצמבר 2007 (IST)
כטב"מים בחיל האוויר
עריכההאם ניתן להוסיף רשימה של דגמי הכטמ"בים המשרתים בחיל האוויר בעבר ובהווה ומה מספרם? (זהו לא מידע חסוי). בברכה Supreme 02:24, 25 ביוני 2009 (IDT)
שם הערך
עריכהזהו שם רע, ראשי תיבות קשים להגייה ואמריקניזציה במיטבה או במירעה.
Fixed-wing aircraft הוא שמו של הערך מטוס באמריקנית. האם נקרא לערך העברי "כלי טייס בעל כנפיים קבועות" או בקיצור כטכ"ק? תעשו לי טובה. שבחיל האוויר יקראו לו איך שבא להם. אפשר לשנות למטוס ללא טייס. איתן - שיחה 19:20, 6 באוקטובר 2012 (IST)
- חיל האוויר הוא גוף שלקביעתו בתחום זה יש חשיבות. דוד שי - שיחה 19:27, 6 באוקטובר 2012 (IST)
- למה? אני די בטוח שיש בחיל האוויר נטייה לתרגום עיוור מאנגלית. קראנו את הנימוקים לפיהם זה לא מזל"ט, אבל יש שם שמקובל בציבור ולא רצוי להתנתק ממנו איתן - שיחה 21:55, 6 באוקטובר 2012 (IST)
קישור שבור
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.aviationnow.com/avnow/news/channel_awst_story.jsp?id=news/aw082106p2.xml
- In הרמס 450 on 2013-05-05 03:28:41, 404 Not Found
- In כלי טיס בלתי מאויש on 2013-05-05 05:32:12, 404 Not Found
- In הרמס 450 on 2013-05-14 18:58:33, 404 Not Found
- In כלי טיס בלתי מאויש on 2013-05-15 04:23:22, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 07:23, 15 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.flyhi.org.il/popci/popDRONE.htm
- In כלי טיס בלתי מאויש on 2013-05-05 05:32:12, Socket Error: 'Name or service not known'
- In כלי טיס בלתי מאויש on 2013-05-15 04:23:25, Socket Error: 'Name or service not known'
מאפייני תצורה
עריכהשמתי לב כי ברובם הצורה האופיינית כוללת 3 "מוטיבים חוזרים" (כולם או חלקם), השונים מן המקובל בכלי טייס מאויישים:
- הגה גובה בצורת V הפוך (כנפיים אחוריות מוטות כלפי מטה)
- חסרון של הגה כיוון (אנכי)
- הנעת מדחף הממוקם מאחור ולא מלפנים
אשמח לקבל הסבר, והכי עדיף להוסיף אותו בערך.--כ.אלון - שיחה
קישור שבור 3
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.youtube.com/watch?v=v6L9muMV8Io&feature=player_embedded
- In כלי טיס בלתי מאויש on 2013-09-16 00:04:26, 404 Not Found
- In כלי טיס בלתי מאויש on 2013-09-25 05:20:48, 404 Not Found
היסטוריה
עריכהבסעיף ההיסטוריה (תת-סעיף שנות השישים והשבעים) נכתב: "טיסנים הנשלטים באמצעות רדיו הומצאו עוד בשנות השישים, אך נחשבו ללא יותר מצעצוע לילדים. הראשון שחשב על יישומים צבאיים לכלי טיס קטן הנשלט מרחוק, היה שבתאי בריל, קצין בדרגת רב סרן (אז) בחיל המודיעין. ב-1967, בזמן ביקור בארצות הברית, עלה על דעתו לצייד טיסנים במצלמות."
בוויקי באנגלית לעומת זאת כתוב שכטבמים היו בשימוש חיל האוויר האמריקאי החל משנות החמישים, ובפרט נעשה בהם שימוש מבצעי במלחמת וייטנאם (כן שימשו כמטרות לאימון נ"מ). דב ט. - שיחה 17:49, 15 ביולי 2014 (IDT)
- עיון בגרסאות קודמות מעלה שהפסקה על בריל מתייחסת לשימוש בישראל ולא בעולם. הוספתי תבנית להשלים Tomtom • שיחה 18:13, 15 ביולי 2014 (IDT)
- תודה. הניסוח קצת מוזר, כאילו בריל טייל לו להנאתו בארה"ב כשלפתע צץ במוחו הרעיון הגאוני לצייד טיסן במצלמה. אני תוהה אם מקור ההשראה הפתאומית היה חשיפתו לכלים שכבר היו בשימוש בארה"ב. דב ט. - שיחה 14:23, 16 ביולי 2014 (IDT)
- ייתכן, אני מחפש מקור שחסר לכל הסיפור הזה, נדמה לי שקראתי כתבה בנושא בעבר במערכות, בביטאון חיל המודיעין, או בביטאון חיל האוויר. אני גם מוכן לקבל את התאוריה של great minds think alike, כלומר שהרעיון עלה בדעתו גם בלי להיחשף לפיתוחים צבאיים קיימים של ארצות הברית. Tomtom • שיחה 20:32, 16 ביולי 2014 (IDT)
- בהחלט יכול להיות שחשב על כך עצמאית, אבל אם כך הדבר אין חשיבות אנציקלופדית לכך שההברקה באה לו דווקא בטיול לארה"ב ולא בנופש באילת נניח. זה מה שנראה לי מוזר בהתחלה. דב ט. - שיחה 10:30, 17 ביולי 2014 (IDT)
- ייתכן, אני מחפש מקור שחסר לכל הסיפור הזה, נדמה לי שקראתי כתבה בנושא בעבר במערכות, בביטאון חיל המודיעין, או בביטאון חיל האוויר. אני גם מוכן לקבל את התאוריה של great minds think alike, כלומר שהרעיון עלה בדעתו גם בלי להיחשף לפיתוחים צבאיים קיימים של ארצות הברית. Tomtom • שיחה 20:32, 16 ביולי 2014 (IDT)
- תודה. הניסוח קצת מוזר, כאילו בריל טייל לו להנאתו בארה"ב כשלפתע צץ במוחו הרעיון הגאוני לצייד טיסן במצלמה. אני תוהה אם מקור ההשראה הפתאומית היה חשיפתו לכלים שכבר היו בשימוש בארה"ב. דב ט. - שיחה 14:23, 16 ביולי 2014 (IDT)
העברה
עריכהבעקבות שינוי השם הרשמי אני מציע לשנות את שם הערך לשם כלי טיס מאויש מרחוק. ShiR - שיחה 15:48, 8 ביולי 2016 (IDT)
- מי שינה את השם הרישמי? אפשר מקור? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:27, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
- יש אסמכתה בגוף הערך, הנה היא. האם אנחנו צריכים לעבור לדום לפי החלטה של חיל האוויר? אני לא השתכנעתי. דוד שי - שיחה 19:15, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
- זו קפריזה של חיל האוויר שאני מניח שלא תתפוס. שינוי השם רלוונטי לחלק מהכלים אך יש כלים אוטונומים לחלוטין שהשם החדש אינו מתאים להם. הסיבה לשינוי, כנראה, היא כדי שלא יוכלו להגדיר כלי טייס אלימים של ישראל כ"רובוט רוצח". Yossifoon - שיחה 10:59, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
- יש אסמכתה בגוף הערך, הנה היא. האם אנחנו צריכים לעבור לדום לפי החלטה של חיל האוויר? אני לא השתכנעתי. דוד שי - שיחה 19:15, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
בעקבות עריכה מצדדת במצב הנוכחי מכיוונו של בר הראל, אני מבקש לדון שוב בשינוי שם הערך, או לפחות במדיניות לגבי השם בערכים הקשורים לצה"ל, כפי שאפשר לראות בעריכה זו. שיר § שיג § שיח § 22:31, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
לא כטב"ם, כטמ"ם!
עריכהכיום, בחיל האוויר ובתעופה האזרחית כבר לא משתמשים בשם כטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש) אלא מחליפים אותו בשם כטמ"ם (כלי טיס מופעל מרחוק) המדויק יותר. באלדור • שיחה • ג' בכסלו ה'תשפ"ב 17:36, 7 בנובמבר 2021 (IST)
- אני יודע שזה המונח הרשמי בחיל האוויר הישראלי, אך לא ידוע לי האם הוא חלחל לשאר הענף או לציבור הרחב. בתקשורת ממשיכים בשם כטב"ם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:09, 7 בנובמבר 2021 (IST)
- בהמשך להערתו של @באלדור, הוספתי בערך הפניה למילון הקיצורים וראשי התיבות הצה"לי שלפיו השם הוא "כלי טיס מוטס מרחוק".
- כמו כן מופיע בערך המשפט: "...כפי שהם מכונים בישראל מאז 2016 - כטמ"ם, כלי טיס מאוישים מרחוק". מה מקור הקביעה? גם קביעת השנה וגם השימוש במונח "מאוישים" במקום המונח הרשמי, מי מכנה אותם כך? התקשורת (כמו שציין @MathKnight)? כדאי לחדד. לעת עתה הוספתי תבנית "דרוש מקור". LordNitz - שיחה 12:36, 23 בדצמבר 2021 (IST)
הועתק מדיווח על טעויות
עריכהפרטי הדיווח
עריכהמצב טיפול: לא טעות
… שם שהוצע לראשונה בשנת 2012 על ידי אלון אונגר… הערך שונה לאחרונה ללא אישורי בנושא זה. בעבר כלל קישור למאמר שטבע מונח זה - והוא הוסר! להלן התיאור והקישור
כלי טיס מאוישים מרחוק
אלון אונגר סבור כי לאור העלייה במורכבות ההפעלה המשימתית, גוברת מאוד חשיבות המרכיב האנושי בהפעלת כלי טיס בלתי מאוישים, שלמעשה מופעלים מרחוק. מאמר מיוחד לקראת כנס הכלים הבלתי מאוישים של ישראל דיפנס (UVID 2012), שייערך ב–8 בנובמבר אלון אונגר | 15/09/2012
מצורף המקור - נא להחזירו לתוך הערך.
https://www.israeldefense.co.il/content/%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%A1-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7
-----
-La Nave Partirà שיחה 19:07, 11 בנובמבר 2021 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)
עריכהשלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלי טיס בלתי מאויש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.idf.il/media/82934/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90-2021-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-642021.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210916193828/https://www.idf.il/media/82934/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90-2021-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-642021.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:55, 12 באפריל 2023 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)
עריכהשלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלי טיס בלתי מאויש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://ram-home.com/ram-old/tu-143.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20230324023241/http://ram-home.com/ram-old/tu-143.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:34, 28 ביוני 2023 (IDT)
קישור חיצוני שהוסר
עריכההוספתי לערך את הקישור סבסטיאן בן דניאל (ג'ון בראון), למה לא מדברים בישראל על כלי הטיס האוטונומיים שהורגים ילדים?, באתר "שיחה מקומית", 14 באוגוסט 2023, שנותן מידע רב על על כלי טיס אוטונומיים. המאמר הוסר בנימוק "מאמר דעה שלא תורם ואף מטעה (שיגור טילים לא נעשה באופן אוטונומי)". המאמר אמנם מעלה שאלות ביקורתיות, אך רובו כולל מידע עובדתי חשוב, שלא מופיע במקורות אחרים. אנו מעדיפים מאמרים שמהללים את אמצעי הלחימה של צה"ל, אבל יש מקום גם למאמר שמתפעל פחות מאמצעי לחימה. דוד שי - שיחה 21:37, 15 באוגוסט 2023 (IDT)
- המאמר רובו ככולו בא לקדם את התזה שישראל מפעילה במזיד כלי טיס אוטונומיים, רובוטים מרושעים, עם פקודה להרוג בכוונה ילדים פלסטינים (רק חסר החלק שזה בשביל המצות בפסח), וטענה זו היא שקרית. ראשית, הכטב"מים אינם אוטונומיים - מבחינת טיסה הם חצי-אוטונומיים אבל שיגור חימוש נעשה רק בפקודת מפעיל אנושי. שנית, ישראל לא פוגעת בכוונה בילדים פלסטינים ואין לה מדיניות של להרוג ילדים פלסטינים באופן שיטתי כפי שטוען המאמר המסית (שמתעלם משליחת ילדים לבצע פיגועים כגון חוסאם עבדו בילאל, ומשימוש בילדים כמגן אנושי - דבר שגורם להם גם להיהרג). הערך עוסק בכלי טיס בלתי מאוישים ולא בהאשמות שקריות נגד ישראל באתר תעמולה קיצוני ולא אמין. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:26, 16 באוגוסט 2023 (IDT)
- הדברים שאתה כותב משוללי יסוד. המאמר ממש לא כותב שישראל פועלת במזיד להריגת ילדים פלסטינים, אלא שאינה נזהרת מספיק שלא להרוג אותם. טענתך בדבר השימוש בילדים כמגן אנושי אינה רלוונטית, משום שבמקרים המתוארים לא נעשה שימוש כזה בילדים. המאמר אף כותב שהלחיצה על ההדק היא בידי אדם. פשוט קראת המאמר מהרהורי לבך, דברים שלא נאמרו בו. המאמר מכיל מידע רב על תפעול כטמ"מים בידי צה"ל, ולכן ראוי להחזירו, גם אם לא נעים לך לדעת מידע זה. דוד שי - שיחה 12:22, 17 באוגוסט 2023 (IDT)
- המאמר לדעתי לא מתאים לערך הזה. הוא ממוקד בביקורת אודות הפעלת כטבמים למטרות תקיפה בצה"ל ודן בתחום המוסר של פגיעה בחפים מפשע ובפלסטינים בפרט.
- יתכן ויתאים יותר לכלי טיס בלתי מאוישים בישראל#שימוש בכטב"מים לתקיפה בפסקה שעוסקת בביקורת.
- לגבי השיח על מטרת המאמר - אמנם הוא מספק עובדות על תקיפות והרוגים של בלתי מעורבים סקירה עיתונאית, אבל הביקורת שלו ממש לא נגמרת בכך שנבע מ"אי זהירות מספקת" של צה"ל, כפי שתואר בדף השיחה. מקריאה נראה שכותב המאמר ממש מצביע על כוונת תחילה - ומכנה את פעולות התקיפה של צה"ל באמצעות כטבמים "אלימות", "הוצאה להורג" ו"חותמת כשרות להרג".
- אני בכל אופן לא מצאתי בו חידוש כללי או טכני ולכן ממליץ להביא את המידע המחדש לדעתך בערך עצמו עם הערת שוליים המפנה למקור. ALPR - שיחה 00:08, 18 באוגוסט 2023 (IDT)
- הדברים שאתה כותב משוללי יסוד. המאמר ממש לא כותב שישראל פועלת במזיד להריגת ילדים פלסטינים, אלא שאינה נזהרת מספיק שלא להרוג אותם. טענתך בדבר השימוש בילדים כמגן אנושי אינה רלוונטית, משום שבמקרים המתוארים לא נעשה שימוש כזה בילדים. המאמר אף כותב שהלחיצה על ההדק היא בידי אדם. פשוט קראת המאמר מהרהורי לבך, דברים שלא נאמרו בו. המאמר מכיל מידע רב על תפעול כטמ"מים בידי צה"ל, ולכן ראוי להחזירו, גם אם לא נעים לך לדעת מידע זה. דוד שי - שיחה 12:22, 17 באוגוסט 2023 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2023)
עריכהשלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלי טיס בלתי מאויש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.maarachot.idf.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220930222605/https://www.maarachot.idf.il/ לכתובת המקורית.
- https://www.maarachot.idf.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220930222605/https://www.maarachot.idf.il/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:48, 31 באוקטובר 2023 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2024)
עריכהשלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלי טיס בלתי מאויש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.maarachot.idf.il/2022/גיליונות/מערכות-495/דע-מה-למעלה-ממך-התגשמות-חזון-הרחפן-הביתי-כאמל-ח-משנה-משחק-במלחמות-החדשות/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20230412085815/https://www.maarachot.idf.il/2022/גיליונות/מערכות-495/דע-מה-למעלה-ממך-התגשמות-חזון-הרחפן-הביתי-כאמל-ח-משנה-משחק-במלחמות-החדשות/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:52, 10 בפברואר 2024 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)
עריכהשלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלי טיס בלתי מאויש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.maarachot.idf.il/2022/גיליונות/מערכות-495/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20231003002011/https://www.maarachot.idf.il/2022/גיליונות/מערכות-495/ לכתובת המקורית.
- https://www.maarachot.idf.il/2022/מאמרים/הגזרה-הפינה-הלשונית-של-מערכות-כטב-ם-וכטמ-ם/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220920172642/https://www.maarachot.idf.il/2022/מאמרים/הגזרה-הפינה-הלשונית-של-מערכות-כטב-ם-וכטמ-ם/ לכתובת המקורית.
- https://www.maarachot.idf.il/2022/מאמרים/כטמ-מים-איראניים-בשמי-אוקראינה/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20221030075446/https://www.maarachot.idf.il/2022/מאמרים/כטמ-מים-איראניים-בשמי-אוקראינה/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:18, 27 במרץ 2024 (IST)