שיחה:לודוויג ויטגנשטיין

נכון שאפילו לאנשי מקצוע לא ברורה לגמרי תורתו של ו' לפחות לגבי ו' הצעיר (הטרקטט). אבל בויקיפדיה באנגלית הן בערך עליו והן בערך המורחב על הטרקטט יש הצגה יותר שיטתית וברורה. יהיה רצוי אם יש מנדהוא שיכול לתרגם או לכתוב בעצמו מספר הבהרות. --שנילי • שיחה 15:24, 15 אפריל 2006 (UTC)

את בטוחה שכוונתך היתה 'לפשט' 'לערוך ולהרחיב'? דלמוזיאן - שיחה 22:57, 15 אפריל 2006 (UTC)

"לפשט" כשמו כן הוא. לא להרחיב ולא לערוך עיצובית אלא להחליף חלק מההסברים בהסברים מובנים יותר.הניסוחים מאד מסורבלים ועמוסים, יש להפריד בין טענות ו' לבין הפרשנות, מבנה המאמר וכדומה. כמו כן כדאי להציג את הטענות בצורה של נקודות - ראה ויקיפדיה אנגלית.

וענין קטן נוסף: מה יש בשם המשתמש משתמש:שנילי שטועים רבים לחשוב שמדובר בבת המין היפה? אני "גבר גבר" כמאמר המשורר... שנילי • שיחה 07:00, 16 אפריל 2006 (UTC)

שווה אולי לציין שאחת התרומות העיקריות ששרדו מהטרקטט עד היום זה השימוש בטבלאות אמת. --Telecart 21:34, 21 בנובמבר 2006 (IST)

מישהו יודע אם פרגה הספיק לתת דעתו על הפתרון שוויטגנשטיין מציע לפרדוקס של ראסל? (מיקי - 7/2/07)

לפי ויקיפדיה האנגלית

לא כדאי לציין שהוא והיטלר למדו באותה כיתה בבי"ס? (פה). בברכה, גלעד (שיחה) 13:51, 22 בספטמבר 2007 (IST)

בטח ששווה מיקרוז - שיחה 17:19, 18 במרץ 2008 (IST)

אין בעיה אמיתית

בטקסט מספר בעיות והראשונה והדחופה בותר בעיני היא ההצגה של ויטגנשטיין כמי שיש לגביו ויכוח (א) האם הטרקטט אירוני או רציני ו(ב)האם ויטגנשטיין המאוחר הוא "החזרה" או "מהפך" בדעותיו. אני מבקש לעשות סדר: הטרקטט איננו טקסט אירוני. אין זה מתקבל על הדעת להעמיד טקסט מורכב כל כך מפעל אינטלקטואלי מפואר כל כך בשביל ללעוג או לבטל או להדגים נקודה אירונית או ניהליסטית. כוונתו של המשפט המסיים את הטרקטט הוא המשך ישיר של תביעות שחוזרות ונשנותלכל אורכו- לדבר רק בתוך גבולות השפה. המשפט שמופיע מיד לפניו6.54, הוא משפט הסולם המפורסם מכין את הרקע עבורו כיוון שויטגנשטיין לא מאמין בקיומן של בעיות אמתיות אלא רק אי- בהירויות שמרגע שעומדים אליהן הרי הבעיות כמו מתמוססות מאליהן, הבעיה היא, שרגע ההכרה (וכאן המקום לציין כי זוהי הנקודה המסוכנת שב נטפלים לויטגנשטיין כל מני בורים מעולם הניו אייג') הוא רגע בלתי ניתן לתמלול, הוא רגע חוויתי. ההבנה הזאת, היא לטעמי בשורש ההבדל הסגנוני והתמטי המסויים בין הטרקטטוס לבין המחברות והחקירות: גאוניותו של ויטגנשטין היא במעבר להעברת הנקודה שלו לא ע"י המובן של מילים אלא ע"י הרגש המצטבר מרצף של דוגמאות והקריאה בהם כחוויה נמרוד מתן מעיר נקודה זו יפה באחרית הדבר שלו למחברות ועדנה אולמן מרגלית מגיע לנקודה דומה במבוא המפואר שלה לחקירות. מכאן שאין בעיה אמיתית ל פער סגנוני או הבנת כוונת המחבר. יונתן הירשפלד, ת"א, 2009

אתה בטוח שלא כתבת את הערך בעצמך, לפני חמש שנים בדיוק...? אתה מוזמן לשנות ולתקן. עוזי ו. - שיחה 12:25, 30 ביולי 2009 (IDT)

בעניין הביקורת

בעניין הביקורת על ויטגנשטיין, אני רואה לנכון להוסיף כי המקור העיקרי שלה הוא קארל פופר. פופר בעל הכוונות הטובות,יוצא למסע צלב קטן נגד ויטגנשטיין (מה שעורר את התקרית המפורסמת שבה נופף עליו ויטגנשטיין בדוקרן גחלים ששלף מן האח) מבלי לכתוב עכשיו חיבור של שלושה עמודים על העניין הייתי מתמצת ואומר כי בעוד שפופר חושב ש"מהות" היא מטרד בדרכו של המדע לאמת,הוא חושב ש- ויטגנשטיין חושב שהיא כורח. פופר יש להניח פשוט לא הבין את ויטגנשטיין של הטרקטטוס,ואת ויטגנשטיין של "חקירות"- לא הכיר לו' כמובן אין בכלל ב כ ל ל יסוד מטאפיזי\אידאלי\אסנסיאליסטי\אפלטוני או איך שלא נקרא לזה- אין לו את זה.הוא מציע, את המתודה של הדוגמה כדי להציק,לאתגר, לערער את הדוגמטיות של המחשבה. דוגמה: "מישהו שואל כיצד אמדת את גובהו של בנין זה?, אני עונה יש לו כך וכך קומות כל קומה היא כך וכך מטרים ובמקרה אחר: אני יודע בערך איך נראה מטר ממרחק כזה... או במקרה אחר:אני מדמיין שאדם מגיע עד לנקודה זו... או: אינני יודע זה פשוט נראה כך... (מתוך המחברת הכחולה,רסלינג,עמ'33) כל דוגמה היא גוון אחר של "ידיעה" והיא מקרבת אותנו אל ההבנה. הירשפלד,תל אביב, 2009.

לקריאה נוספת

1. ישראל רוזנסון, כאב דתי - דת הכאב, נדפס בטללי האורות, י'ב, תשס"ו 2006
2. יהודה ליבס, ר' נחמן מברסלב ולודוויג ויטגנשטיין, נדפס בדימוי, 19, תשס"א 2001
3. אברהם שגיא, דת ללא מטאפיזיקה!? בין ליבוביץ’ לוויטגנשטיין, נדפס במחשבות, 67, תשנ"ה 1995
4. יובל לוריא, יהודים כמשל, נדפס בעיון, ל'ז, תשמ"ח 1988
5. הרב שג"ר, תפיסת האמונה והלשון של האדמו"ר הזקן לאור משנתו של ויטגנשטיין (על האמונה), כתר, 2005

חמישה מתוך ששת הספרים שמופיעים כרגע ב"לקריאה נוספת" (הספר הנוסף הוא ספר מתמטיקה-פילוסופיה פופולרית). נראה לי קצת מוזר. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 10:36, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

בהחלט לא מתאים. לדעתי כדאי לקצץ קצת. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 08:31, 31 בדצמבר 2011 (IST)

משוב מ-4 במאי 2013

אין איזכור\תמצית של אמירותיו המפורסמות, חבל.

בדיוק לשם כך יש הפניה לויקיציטוט. Oy • שיחה 19:28, 4 במאי 2013 (IDT)

מראה המקום לארנווז

במראה המקום של ציור הארנווז כתוב שהטקסט לא תורגם לעברית, אבל הוא תורגם בידי דפנה לוי ועדי צמח.

בספר "פרקים באסתטיקה" (הקיבוץ המאוחד, 1984) מופיעים פרקים 11–14 מחלק ב של "מחקרים פילוסופיים". ציור הארנווז מופיע שם בעמוד 78. 2A0D:6FC2:4751:EA00:A0EB:FA00:6E4B:280E 15:12, 10 ביולי 2022 (IDT)

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

• 50. Wittgenstein in Swansea (taken by Ben Richards).jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 16:23, 16 בינואר 2023 (IST)

הסרת התבנית "לפשט"

התבנית "לפשט" נראית תמוהה בהקשר של ערך אודות פילוסוף בטענה שאינו ברור לקהל הרחב. אפשר לשפר את הערך את התבנית נראית מיותרת. מתייג את בעלי הידע בפילוסופיה. דבירותם, אמרי אביטן, דתי לאומי, קפקא, קובץ על יד, hagay1000, Shaun The Sheep yotamsvoray, הנדב הנכון, שועלמשיר, biegel, פיטר פן, Adieu, Liadk, Telecart, Tomerlv, BenG1, פעמי-עליון, משה כוכבי, Bazarin, Shimon.tre, דור מאיר, שבת מנשה, Naidav2424, Vegan416, תאופילוס, הבה נתחכמה לו ואבנר‏ KaℱKa✎קפקא 17:42, 12 באפריל 2023 (IDT)

@קפקא אני לא לחלוטין מסכים עם עצם קביעתך שהואיל ומדובר בפילוסוף אז הוא לא צריך להיות מובן. סבורני שאחת ממטרות המיזם היא להנגיש מידע לציבור הרחב. מסכים שלפשט את ויטגנשטיין זו לא משימה פשוטה, אולי בלתי אפשרית. אך השאיפה לכך צריכה לדעתי להיות קיימת במידת האפשר. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 21:11, 12 באפריל 2023 (IDT)

לא התנסחתי היטב, הכוונה שלי הייתה ש"מובן לקהל לרחב" זו דרישה בעייתית בהקשר הזה. הערך כן צריך להנגיש את ההגות, אבל עד גבול מסוים כי היא עצמה מורכבת. זה לא ערך אודות נושא פשוט. ובכל פנים מקריאה בערך נראה לי שהוא קריא דיו עבור מי שיש לו בקיאות בסיסית בנושאים. KaℱKa✎קפקא 15:01, 13 באפריל 2023 (IDT)

לתחושתי הערך רהוט וכתוב הכי פשוט שרק ניתן כשדנים בפילוסופיה של הלשון. כמובן שכשרוצים להבין את ויטגנשטיין צריך גם להבין מהי אסכולת הפוזיטיביזם הלוגי ואכן יש קישור לערך זה. לא כל ערך בויקיפדיה צריך להיות מובן מקריאה ראשונה לאדם שאינו מבין דבר בנושא. הוא יכול לפתות את הקורא לעיין בערכים אחרים על מנת לקבל הקשר. Tomerlv - שיחה 08:43, 13 באפריל 2023 (IDT)