שיחה:מצווה לשמוע דברי חכמים
רגע, "לא תסור" נסוב על בית הדין הגדול שבירושלים. נכון שהחינוך לוקח את זה לכל החכמים שבכל הדורות, אבל באופן פורמלי ובהתאם לרוב המקורות, זה נסב על הסנהדרין. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:58, 31 בינואר 2011 (IST)
- נכון. זה מה שכתבתי. אני אדגיש את זה גם בפתיח. אני-ואתה • שיחה 01:03, 31 בינואר 2011 (IST)
- התכוונתי שאולי עדיף יותר להפנות לסנהדרין#פסקה עתידית אודות חובת הציות להם, מאשר לפירוש המאוחר. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 01:05, 31 בינואר 2011 (IST)
ובלי קשר - נראה לי ערך מגניב! מחר אתעלל בו אולי... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 01:05, 31 בינואר 2011 (IST)
- אילו היה זה המצאה של החינוך בלבד יכול להיות שכך היה ראוי, אבל תראה שיש מקורות טובים אחרים גם כן. קרא ותתעלל.. אני-ואתה • שיחה 01:09, 31 בינואר 2011 (IST)
- כן, (השתלחות פרועה שלעולם לא תיכנס לערך:) מקורות מגמתיים מימי הביניים, שלמעשה גם הם מסכימים שמדובר ברוח הדברים ולא בציווי המקורי... אבל לא חשוב. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 01:13, 31 בינואר 2011 (IST)
- אילו היה זה המצאה של החינוך בלבד יכול להיות שכך היה ראוי, אבל תראה שיש מקורות טובים אחרים גם כן. קרא ותתעלל.. אני-ואתה • שיחה 01:09, 31 בינואר 2011 (IST)
ראוי להסרה
עריכהתחת הסעיף ציות לסנהדרין כשנראה בעיניו שטועים:"מדרש זה צוטט רבות על ידי ראשונים ואחרונים, והוא מהווה אבן יסוד בהשקפה החרדית בעת המודרנית הדורשת ציות מוחלט לגדולי הדור גם בנושאים שלכל אדם מן השורה יכולה להיות בהם דעה, ואף בנושאים שאינם הלכתיים־טהורים."
אבן יסוד? מוגזם. בלעדי לחרדים? לא בהכרח. סגנון הפסקה לא-מי-יודע-מה אנציקלופדי. מציע להשמיט. נווד - שיחה 02:02, 15 בפברואר 2017 (IST)
קישור שבור
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.orot.ac.il/orot/InfoPagePublishes/ArticlesByDiscipline/ArticlesByDiscipline/DocLib1/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D.doc
- In מצווה לשמוע דברי חכמים on 2011-11-23 01:36:37, 404 NOT FOUND
- In מצווה לשמוע דברי חכמים on 2011-11-28 00:43:39, 404 NOT FOUND
- In מצווה לשמוע דברי חכמים on 2013-05-04 13:53:59, 404 NOT FOUND
דיוק אל הכהן או אל השופט
עריכהבמקור הכתוב מופיע לשון אל הכהן או אל השופט, ויש לציין זאת בפתיח כי רק אחר כך הורחבו הדברים לכלול גם את הסנהדרין. כדאי איפוא גם לציין שישנם אחרונים שפירשו מילת "השופט" כנאמר גם כלפי הכהן גדול, בברכה--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ה' בסיוון ה'תשע"ד • 02:38, 3 ביוני 2014 (IDT)
- הערך עוסק במצווה ולא בפסוק. אם בעבר המצווה פורשה במתייחסת לכוהנים, יש לספק מקורות לכך. בברכה, גנדלף - 09:02, 03/06/14
- הוספתי עוד מקורות למרות שאין צורך להביא מקורות למה שכתוב במקור, כעת יש להיבא מקורות להרחבת הכוונה כלפי הסנהדרין ואכן הוספתי על פי הרמב"ן שכותב שהכוונה כלפי בית דין הגדול - פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בשבט ה'תשע"ו • 00:23, 8 בפברואר 2016 (IST)
- אני חושב שערך זה כפי שהוא - מטעה ומסלף. מדובר על ביאור המקור בו נצטוו בני ישראל לבא "אל הכהנים הלוים ואל השופט", בהתאם לכך יש להציע באופן ברור כיצד ומתי השתנה הסמכות ל"סנהדרין הגדולה" כפי שכתוב עכשיו פה - כי זה פשוט לא מופיע במקור. כעת מצאתי מקור בפרשנות האבן עזרא (ספר צחות, מהדורת ליפמאן, פיורדא ה'תקפז, דף מ עמוד א-ב) על המילים ”את משנה התורה זאת” (דברים יז יח): "כי משה כתב ספר תורה אחד ונתנו לכהנים הלוים כאשר הוא כתוב - כי הם השופטים (הדגשה שלי), וצוה שיכתוב ספר שני כמוהו ויתן למלך כי גם הוא שופט". אם כן, יש לציין שכפי המקור מקום "הסמכות ההלכתי" הוא "הכהנים הלוים והשופט" ואם נשתנה הדבר יש לבאר את ההשתנות כראוי.--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 22:33, 3 ביולי 2016 (IDT)
- פירוש חז"ל כבר מוצג בערך. המצווה מתייחסת לבית הדין הגדול, ומצווה שיהיו בו משבט לוי. אתה מביא ראייה מפירוש אבן עזרא על עניין אחר, למה הייתה הפרשנות לפני חז"ל? בברכה, גנדלף - 23:51, 03/07/16
- אני חושב שערך זה כפי שהוא - מטעה ומסלף. מדובר על ביאור המקור בו נצטוו בני ישראל לבא "אל הכהנים הלוים ואל השופט", בהתאם לכך יש להציע באופן ברור כיצד ומתי השתנה הסמכות ל"סנהדרין הגדולה" כפי שכתוב עכשיו פה - כי זה פשוט לא מופיע במקור. כעת מצאתי מקור בפרשנות האבן עזרא (ספר צחות, מהדורת ליפמאן, פיורדא ה'תקפז, דף מ עמוד א-ב) על המילים ”את משנה התורה זאת” (דברים יז יח): "כי משה כתב ספר תורה אחד ונתנו לכהנים הלוים כאשר הוא כתוב - כי הם השופטים (הדגשה שלי), וצוה שיכתוב ספר שני כמוהו ויתן למלך כי גם הוא שופט". אם כן, יש לציין שכפי המקור מקום "הסמכות ההלכתי" הוא "הכהנים הלוים והשופט" ואם נשתנה הדבר יש לבאר את ההשתנות כראוי.--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 22:33, 3 ביולי 2016 (IDT)
- הוספתי עוד מקורות למרות שאין צורך להביא מקורות למה שכתוב במקור, כעת יש להיבא מקורות להרחבת הכוונה כלפי הסנהדרין ואכן הוספתי על פי הרמב"ן שכותב שהכוונה כלפי בית דין הגדול - פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בשבט ה'תשע"ו • 00:23, 8 בפברואר 2016 (IST)
- פירוש חז"ל כלפי טענתי לא מוצג בערך. אני לא מתכוון לסמכות סניפי של "מצוות בית דין שיהיו בו (גם) כהנים" אלא אני מתכוון שלפי המקרא, כל הסמכות הם הכהנים. במילים אחרים, שם הערך כעת הוא מצווה לשמוע דברי חכמים בעת שלפי המקור ("ובאת אל הכהנים") היה צריך להיאמר מצווה לשמוע דבר כהנים. ואני לא אומר שיש צורך לשנות את שם הערך, אלא שיש צורך לציין בבירור כיצד ואיך השתנה הדבר מ"כהנים" ל"חכמים". וכן על פי פרשנות האבן עזרא שהבאתי, הכהנים הם השופטים.--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 16:44, 4 ביולי 2016 (IDT)
- איני מסכים עמך. גם בתורה כתוב במפורש: אל הכהנים הלוויים או אל השופט, כלומר שאין זהות ביניהם, וגם האבן עזרא כותב במפורש שהכהנים הלוויים והמלך הם שופטים שונים שמשה היה צריך לכתוב עבורם שני ספרים נפרדים. בברכה, גנדלף - 18:42, 04/07/16
- בסדר, אז איך הגעת לביטוי "חכמים" אם במקור מדובר בכהן ומלך?--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 22:17, 4 ביולי 2016 (IDT)
- לא אני בחרתי את שם הערך, אבל [[כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט – בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ – וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.]] זה שם ארוך מדי ואינו חוקי באתר, אז אני מניח שהעורך העדיף את הביטוי התלמודי המתייחס לעיקר המצווה. בברכה, גנדלף - 22:30, 04/07/16
- בסדר, אז איך הגעת לביטוי "חכמים" אם במקור מדובר בכהן ומלך?--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 22:17, 4 ביולי 2016 (IDT)
- איני מסכים עמך. גם בתורה כתוב במפורש: אל הכהנים הלוויים או אל השופט, כלומר שאין זהות ביניהם, וגם האבן עזרא כותב במפורש שהכהנים הלוויים והמלך הם שופטים שונים שמשה היה צריך לכתוב עבורם שני ספרים נפרדים. בברכה, גנדלף - 18:42, 04/07/16
- חסר מן הערך איזו דרך לקחו כדי לקפוץ מכהן ומלך אל סתם חכם שאינו לא כהן ולא מלך - אינך מסכים?--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 00:25, 5 ביולי 2016 (IDT)
- לא. "ואל השופט" - מרבה חכם שאינו משבט לוי. מלך לא קשור לפרשה כלל. בברכה, גנדלף - 02:10, 05/07/16
- מקור? (דרש זו חשוד בעיני כי האי ו צריכי לגופיה, מה שסותם כל אפשרות לדורשה). ועוד, מצוה הקודמת עודפת. ועוד, אם יש לך מקור לכך למה אינך כותב כן בערך?--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 17:29, 5 ביולי 2016 (IDT)
- זו לא דרשה, אלא משמעותה המילולית של וו החיבור. ממילא אין צורך להסביר זאת בערך, שמניח שהקוראים יודעים עברית. בברכה, גנדלף - 00:18, 06/07/16
- מקור? (דרש זו חשוד בעיני כי האי ו צריכי לגופיה, מה שסותם כל אפשרות לדורשה). ועוד, מצוה הקודמת עודפת. ועוד, אם יש לך מקור לכך למה אינך כותב כן בערך?--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 17:29, 5 ביולי 2016 (IDT)
- לא. "ואל השופט" - מרבה חכם שאינו משבט לוי. מלך לא קשור לפרשה כלל. בברכה, גנדלף - 02:10, 05/07/16
שאלה
עריכהאם מצווה לשמוע לדברי חכמים באופן מוחלט, מדוע ה' העניש את העם על כך ששמע בקול חנניה?
- איזה חנניה? - כוונתך לחנניה בן עזור?- פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ט בשבט ה'תשע"ו • 00:24, 8 בפברואר 2016 (IST)
איפה במקרא כתוב סנהדרין
עריכה"עיקר הציווי מתייחס לחובת הציות ההלכתית להכרעת חכמי הסנהדרין אשר במקדש בירושלים, מתוקף מעמדם כערכאה ההלכתית והדיונית הגבוהה ביותר במקרה של חילוקי דעות." איפה במקרא כתוב שיש להקשיב דווקא למועצה שבה מספר חברים שנסמכו לכך עקב חכמתם. שופט יכול להתפרש כמישהו אחד שנבחר ישירות על ידי האל או שהכוונה היא למלך באותו זמן. האם יש עדות במקרא בימי בית המקדש הראשון לקיומה של הסנהדרין או של בית דין עליון כלשהו שחבריו ממונים על פי חכמתם? Megaidler - שיחה 20:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
- פסוק מפורש הוא בחומש במדבר פרק יא פסוק טז. והובא במשנה במסכת סנהדרין פרק א' משנה ו' יואב ברק - שיחה 20:29, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
- "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ." במדבר יא. אבל איפה במקרא כתוב שהייתה סמיכת חכמים נוספים מעבר לאותם 70 איש שמשה סמך ישירות? אני לא בא להתווכח בנושאי אמונה, ואני מודה שאיני נמנה עם המאמינים, אבל כשאומרים שמשהו הוא מצווה מן התורה שבכתב, צריך להביא לזה סימוכין מן המקרא עצמו. Megaidler - שיחה 21:47, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
- פסוק מפורש הוא בחומש במדבר פרק יא פסוק טז. והובא במשנה במסכת סנהדרין פרק א' משנה ו' יואב ברק - שיחה 20:29, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)
עריכהשלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במצווה לשמוע דברי חכמים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://faculty.biu.ac.il/~fixeled/FixlerHalachFinal.doc נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131021084955/https://faculty.biu.ac.il/~fixeled/FixlerHalachFinal.doc לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:41, 4 באפריל 2024 (IDT)