שיחה:משנה ברורה

הוספת דיון
שיחות פעילות

דרשו ופסקי תשובותעריכה

מדוע לא מוסיפים את מהדורת דרשו וכן סדרת הספרים פסקי תשובות כתוספות על המשנ"ב? --87.68.144.47 15:23, 2 באפריל 2014 (IDT)

  בוצע על ידי ישיבישער

ערוך השולחן VS משנ"בעריכה

האם צריך להרחיב כ"כ בסיבות שהערוך השולחן עדיף על המשנ"ב? אפק - שיחה 14:58, 12 באפריל 2009 (IDT)


משנה ברורב ושו"ע הרבעריכה

לדעתי צריך להרחיב את היריעה על החילוק בין המשנה ברורה ושו"ע הרב, ואת בחילוק בין החסידים לאילה שאינם בפסיקת ההלכה למעשה.24.189.58.131 10:44, 26 בינואר 2010 (IST)

השפעהעריכה

בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתה של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר ערוך השולחן שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם על רבנים כספר פסיקה בסיסית, ושנכתב על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), כתגובת נגד למשנה ברורה. השפעתה של המשנה ברורה, לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, ואשר זכרם נחרט במקומות רבים בערוך השולחן.

הספר ערוך השולחן שהיה פופולרי מאוד בקהילות אשכנז עד השואה, ונדפס פעמים רבות, ובתור ספר פסיקה הוא נחשב כבעל סמכא רציני וחשוב ביותר, נדחק לאחר השואה לקרן זווית בעקבות הפופולריות לה זכה הספר "משנה ברורה"

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק, ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.

הרב הנקין העדיף את ערוך השולחן מבחינת "הלכתא כבתראי" (כלומר, שבעל "ערוך השולחן" הספיק לקרוא את דברי ה"משנה ברורה" ולא השתכנע מהם), אבל בעיקר בגלל שיטת הפסיקה המתונה שבו (שו"ת בני בנים לרב יהודה הרצל הנקין, חלק שני סימן ח'). הרב בנדיקט ציין בעשרות שעורים שלו, את העדיפות של "ערוך השולחן" על פני "משנה ברורה" בכך שבעל ערוך השולחן פסק בכל חלקי השולחן ערוך, ואילו מחבר המשנה ברורה רק בחלק או"ח, בעל ערוך השולחן פסק גם מעבר לארבעת חלקי השו"ע וחיבר ספר בשם ערוך השולחן העתיד בו הוא פוסק כמעט בכל ההלכות שלא נכללו בשו"ע של ר' יוסף קארו ובזה הוא דומה לרמב"ם שפסק בכל התורה כולה. יתר על כן, הוא אף ציין כי ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה בירך על כך שאין 'משנה ברורה' על יורה דעה, שלא יחשבו הבעלי-בתים שאף בענייני יורה דעה הם יודעים לפסוק - כפי שגרם, לדבריו, ה'משנה ברורה' בתחום אורח חיים. דבר המראה את דעתו של גדול פוסקי הדור באותה תקופה, לגבי טיבו של הספר שכבר נכתב.

הערת שוליים [1]עריכה

נראה לי שהיה עדיף אם ההערה לא הייתה ציטוט ארוך כל כך, אלא מפנה למקור במלואו במקום אחר. חמויישה - שיחה 16:37, 8 בינואר 2012 (IST)

במקרה רגיל אתה צודק. במקרה הזה א. מדובר במקור שאין בכל בית, ב. המידע הזה יפתיע 99% מהקוראים, שמכירים את הספר הזה (מספרי היסוד של ארון הספרים היהודי) כיצירה בלעדית של החפץ חיים, ולכן שווה להביא ציטוט מלא, גם אם הוא קצת טרחני. ‏DGtal‏ 16:47, 8 בינואר 2012 (IST)
אני מצדד ב DGtal, אותי זה הפתיע Sniff - שיחה 14:11, 14 בפברואר 2012 (IST)

ספר: משנה ברורה עם מקורות וביאוריםעריכה

בשנת תשע"ו יצא לאור ספר הנקרא "משנה ברורה עם מקורות וביאורים", כרך ראשון בסדרה (מסימן א עד כד), לראשונה ניתן לראות את המקורות של כל פסק ופסק, היכן הם כתובים בדברי חז"ל,

הספר נמצא גם במהדורה מקוונת בלינק המצ"ב: http://www.toratemetfreeware.com/files/PdfBooks/mishna_brura_mekorot_ubeurim.pdf

95.86.68.219 05:12, 14 בדצמבר 2016 (IST)

כל הכבוד למו"ל הנכבד, מן הסתם. בקורתי - שיחה 16:20, 14 בדצמבר 2016 (IST)

משנה ברורה ושו"ע הרבעריכה

המקום של הפסקה הזו בערך מוגזם. אין בערך פסקה לקשרים בין המשנ"ב לכל אחד מהפוסקים בתקופתו. אני בכלל לא מבין למה יש בה צורך.

האנונימי צודק. אין פה פסקה "משנה ברורה וחיי אדם", "משנה ברורה והגר"א" וכו' וגם אין צורך בפסקאות כאלה. זה מיותר לכתוב על כל אחד מהפוסקים שהמשנ"ב ציטט (ויש עשרות כאלה, אם לא מאות), כמה הוא העריך אותם וכו'. גם בערכים אחרים אין דבר כזה. בן עדריאלשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ז 15:09, 20 בינואר 2017 (IST)


הסכמות לספר משנהעריכה

הסכמות לספר משנה ברורה מהדורות הישנות 

הסכמות לספר במהדורות הישנות

הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה

הרב מרדכי קלאצקי מלידא

הרב חיים אלעזר וקס

הרב שלמה הכהן מוילנא

לאן נעלמן הערות השוליים?עריכה

בדף מצוינות הערות אך הן לא מופיעות.

תיקון טעות שוחזרעריכה

כתוב בערך המשפט "הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ביהדות אשכנז". תיקנתי ל"הספר משמש כספר בסיסי בהלכה ליהדות אשכנז". העריכה שלי שוחזרה בטענה שפוסקי עדות המזרח גם משתמשים בו. הבעיה היא שאשכנז וספרד זה לא כל היהדות, שכחתם פה את חכמי תימן, וחכמי תימן לא משתמשים בו. Itay tayri - שיחה 09:38, 12 באוגוסט 2021 (IDT)

מתייג את דג ירוק Itay tayri - שיחה 09:38, 12 באוגוסט 2021 (IDT)
שולחן ערוך המקוצר מציין את המשנ"ב בהקדמתו כאחד המקורות לספרו (שולחן ערוך המקוצר, מבוא הספר, פרק ז', באתר אוצר החכמה) והוא אכן מביאו פעמים רבות (רק לדוגמה, הוא מביאו כעשרה פעמים ב-150 העמודים של הכרך הראשון). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:50, יום חמישי בשבת, ד' באלול ה'תשפ"א (IDT).
מכיר כמובן. הבעיה היא ששולחן ערוך המקוצר אינו משקף את פסיקת רוב חכמי תימן. גם אם תעמולה מסוימת מנסה להציג אותו כספר הפסיקה התימני בה"א הידיעה. Itay tayri - שיחה 09:30, 15 באוגוסט 2021 (IDT)
לצערי, לא הצלחתי למצוא ספרי הלכה נוספים מחכמי תימן שבמאה האחרונה באוצר החכמה; אילו פוסקים מרכזיים בפסיקה התימנית אתה יודע שמתעלמים מהמשנ"ב בספריהם? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:24, יום ראשון בשבת, ז' באלול ה'תשפ"א (IDT).
דג ירוק, להלן רשימה: ספרו של הרב שלמה קורח עריכת שולחן, פירוש הרב יוסף קאפח למשנה תורה (שמלבד "פירוש" הוא כעין "ספר הפסיקה" של הרב קאפח), ספרי הרב חננאל סרי "הלכות המועדים" ו"הלכות שבת ויו"ט", ספרי הרב אביעד אשואל "שמיטת משה" "ברכת משה" "מועדי משה", "טהרת משה" של הרב צפניה ערוסי, ספרי תשובות חכמי תימן מהדורות האחרונים "תשובות הרב יוסף קאפח" של הרב שלום נגר, "שו"ת הריב"ד" בהוצאת הרב אברהם חמאמי, "מנחת אברהם" של הרב חמאמי, "בית תפילתי" ו"באר מרים" של הרב ארז רמתי, "שו"ת בית העזרי" של הרב עזריה בסיס, "ויצבור יוסף בר" של הרב יוסף צוברי, ועוד רבים. ובכלל, שיטת הפסיקה של חכמי תימן היא שיטת פסיקה עפ"י המקורות הקדומים ומנהגי תימן, ולא נהייה אחרי ספרי אחרונים, בעיקר שכל מהותם היא אוסף מנהגי אשכנז... (ודיון בפוסקים שדבריהם הם אוספי מנהגי אשכנז). Itay tayri - שיחה 11:30, 22 באוגוסט 2021 (IDT)
Itay tayri, להלן רשימה: הרב שלמה קורח, ‏עריכת שולחן, או"ח ח"א מזכיר את המשנ"ב 11 פעמים ב-150 עמודים הראשונים; הרב אביעד אשואל, ‏מועדי משה, על חנוכה מזכיר את המשנ"ב 7 פעמים בספר שארכו 171 עמודים; הרב צפניה ערוסי, ‏טהרת מש"ה מזכיר את המשנ"ב אע"פ שהספר דן בהלכות נדה שאין עליהם משנ"ב; הרב שלום נגר, ‏תשובות הרב נגר, ח"א מזכיר את המשנ"ב 9 פעמים ב-150 העמודים הראשונים; הרב יוסף צוברי, ‏ויצבור יוסף בר, ח"א מזכיר את המשנ"ב 3 פעמים ב-150 העמודים הראשונים. ובכלל, אין זה עניין ל"שיטת פסיקה", אלא לצורך הפרקטי לדון בשאלות שהזמן המודרני גרמן בלי לחדש סברות כרס נגד גדולי הפוסקים בדורות האחרונים - חלקם בני אשכנז - רק כי "ככה יוצא על פי הפסיקה התימנית"... ספר משנה ברורה הפך להיות פוסק אחרון של רבים משומרי התורה בארץ ישראל, וכל הרוצה לחדש הלכה שלא כמותו רשאי לחלוק עליו אך אינו יכול להתעלם ממנו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 23:51, יום ראשון בשבת, י"ד באלול ה'תשפ"א (IDT).
מסכים עם דג ירוק. אין שום פוסק שיכול להתעלם מהמשנה ברורה, אלא אם כן הוא יכתוב בעצמו ספר "משנה ברורה" מתחרה, ובשביל רבנים שלא מתקרבים לסדר גודל הזה זה קצת פתטי.--שמש מרפא - שיחה 00:03, 23 באוגוסט 2021 (IDT)
אני לא מתכוון "להתעלם" במופגן. מהניסוח שלכם זה נשמע כזלזול ח"ו. אני מתכוון שאי אפשר לכתוב בערך "הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ביהדות אשכנז", כאשר שיטת הפסיקה של יהדות תימן שונה משיטת פסיקתו, ועל כן הוא לא משמש ספר פסיקה לה. אפשר אולי לכתוב שהרבה מחכמי ישראל מתייחסים אליו בחיבוריהם, אבל לכתוב שהוא ספר בסיסי בהלכה לכל העדות? זו פשוט עובדה לא נכונה. Itay tayri - שיחה 09:39, 23 באוגוסט 2021 (IDT)
ספר בסיסי בהלכה זה לא אומר שהפסיקה מושתתת עליו. משנה ברורה הוא ספר יסוד בהלכה, ולא משנה באיזו עדה. זאת עובדה שאי אפשר לערער עליה.--שמש מרפא - שיחה 13:47, 23 באוגוסט 2021 (IDT)
חס ושלום, לא התכוונתי לזלזל בך או בכבודם של חכמי תימן לדורותיהם; אך כמו ששמש מרפא כתב, המשנ"ב הוא "ספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל" גם אם הם אינם פוסקים כמוהו; כמו שרב לא יוכל לכתוב תשובה או להוציא פסק בלי להתייחס לפרי חדש או לחיי אדם באותו נושא, גם אם יפסוק אחרת... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:25, יום שלישי בשבת, ט"ז באלול ה'תשפ"א (IDT).
דג ירוק, כוונתי הייתה שמדבריכם נשמע שאני ח"ו מזלזל במשנה ברורה, ולא היא, חלילה. כוונתי היא שקיימות שיטות פסיקה שונות מהמוכר ומהמקובל בעולם התורה האשכנזי, וכיום גם ברוב העולם התורה המכונה ספרדי. שיטות פסיקה שמסתמכות על מקורות הקדמונים, ופחות מתייחסת לדברי האחרונים. השיטה התימנית רואה ערך בדקדוק וחיפוש מקורות קדמונים (גאונים וראשוני ראשונים), ועל כן תוכל למצוא גם תשובות וספרים שנכתבו על ידי חכמי תימן בתימן, שלא הביאו את דברי חכמי האחרונים, למרות שכידוע הספרים היו קיימים בתימן (דוגמה לחכם אחד שהיה מעיין בכתבי האחרונים, והיה חריג בנוף, הוא הרב משה צארום). וגם כיום, חכמי תימן שבארץ (אלה ששומרים על מסורת הפסיקה התימנית), מחפשים יותר מקורות קדומים, ופחות מקורות מאוחרים, ודאי וודאי אם המקורות המאוחרים הם ספרי מנהגי עדות אחרות. Itay tayri - שיחה 12:27, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
חזרה לדף "משנה ברורה".