שיחה:נוקדנות

היי גדי. מה דעתך על הערך en:Goof בוויקי האנגלית? לדעתי יש לאחד (ואצלנו - להוסיף את המידע מ-Goof לערך שלך). השאלה היא אם כדאי להרחיב כאן על סוגי שגיאות בסרטים (יש לי כמה פסקאות שמנות לכתוב על כך), כי אחרי הכל הערך עוסק - לפחות לפי שמו - בעיסוק עצמו ולא בטעויות. מה דעתך? Pixie 00:47, 2 ינואר 2006 (UTC)

לדעתי מדובר על שני דברים שונים, אף כי דומים. אני חושב שיש ל-Goof זכות קיום בפני עצמו, וכמובן שקישורים בין שני הערכים מתבקשים. גדי אלכסנדרוביץ' 07:30, 2 ינואר 2006 (UTC)

הדוגמה הראשונה

אני לא מסכים ש"אחד הניצבים השוליים בסרט המתרחש בעת העתיקה עונד שעון יד" זה ניטפוק. זו שגיאה די רצינית מצד יוצרי הסרט. יוסף שמח 23:32, 31 באוקטובר 2006 (IST)

זה כבר דיון לדורות. הנקודה היא שלרוב מדובר בדמות שמופיעה לרגע קט ובכל מקרה קשה להבחין בשעון היד שלה, ועל כן אין הדבר אמור להפריע באמת להנאה מהסרט, על אף שמדובר בשגגה מצד הבמאי (והניצב עצמו, כמובן). זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 23:34, 31 באוקטובר 2006 (IST)

למה זו שגיאה "רצינית"? זו לא שגיאה של "יוצרי הסרט חשבו שבתקופה הזו יש שעונים" (שזו שגיאה רצינית) אלא של "יוצרי הסרט לא וידאו שלאף אחד מהניצבים אין שעון יד" (שהיא כבר פחות רצינית). גם מנקודת המבט של "איך הסרט נפגע בגלל השגיאה הזו" לא מדובר בשגיאה רצינית - יוטרד ממנה רק מי שרוצה להטריד את עצמו. גדי אלכסנדרוביץ' 07:55, 1 בנובמבר 2006 (IST)

העברת הערך

לאור התקדימים של Fuck וCameltoe, האין זה מן הראוי להעביר את הערך לכתיב האנגלי? עמית - שיחה 23:02, 4 במאי 2008 (IDT)

לא ברור

המשפט על משפחת סימפסון לא ברור. ראשית, מה זה פרק 4F12 ? זה על בסיס הקסדצימלי?

והדוגמאות עצמן? אלו שתי דוגמאות מפרקים שונים או דוגמה אחת? אם זה שתי דוגמאות, הראשונה לא ברורה. אם אחת, אז למה מצוינים שני פרקים? • רוליג • שיחה • אמצו חתול 14:40, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

בפרק 4F12 של משפחת סימפסון מובאת דוגמה לניטפוק: אחת הדמויות שואלת על פרק של סדרת האנימציה האלימה "איצ'י וסקרצ'י": "בפרק 2F09 שבו איצ'י מנגן על השלד של סקרצ'י כמו קסילופון, הוא מכה את אותה הצלע פעמיים ברצף, ועם זאת, שני הצלילים שמופקים הם בבירור שונים. מה אנחנו אמורים להאמין, שזה קסילופון קסום?"

שינוי שם הערך

גם אם יש בכם שיטענו ששינוי שם הערך מניטפוק לנוקדנות הוא נוקדנות לשמה, אני סבור שאין שום סיבה שערך זה ייקרא ניטפוק כאשר יש מילה עברית נאה לתיאור התנהגות זו. דוד שי - שיחה 23:02, 6 בפברואר 2013 (IST)

בקשר לבדיחה

גם אם נתעלם מהעובדה (המתמיהה מאוד) שהדבר היחיד שהערך אומר על תופעת התיקון בקריאה בתורה זה לספר בדיחה, לדעתי זה לא מתאים מאחר שאין זאת טעות קטנה וקטנונית אלא מהותית, שאיתה הפסוק מקבל משמעות אחרת לגמרי. שדדשכ • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ג • 16:14, 8 בפברואר 2013 (IST)

אני חושש שלא הבנת את הבדיחה. דוד שי - שיחה 16:34, 8 בפברואר 2013 (IST)

הבנתי מצוין, ועדיין, כעובדה, הבדיחה לא מתארת נוקדנות, היא מתארת תיקון נחוץ. שדדשכ • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ג • 16:37, 8 בפברואר 2013 (IST)

אולי לאחר תיאור העובדה שנהוג לתקן גם טעויות קטנות ניתן יהיה להביא אותה (אני בספק), אבל בוודאי לא בצורה כזאת שנראה כאילו תיקון כזה הוא נוקדנות. שדדשכ • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ג • 16:39, 8 בפברואר 2013 (IST)

הבדיחה מתארת תגובה של מי שסבר שנוהגים אתו בנוקדנות, ומצא דרך לנקום בנוקדנית תוך ניצול תכונתה זו. הפופולריות של הבדיחה בקרב אנשים המייחסים חשיבות לדיוק הקריאה בתורה מלמדת שנוקדנות אינה מתקבלת באהדה.

אני מסכים שהערך זקוק להרחבה. לא אלחם על השארת הבדיחה בערך, הרי אנחנו יוצרים אנציקלופדיה מכובדת. דוד שי - שיחה 16:41, 8 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.nitpickers.com/
  • In נוקדנות on 2013-05-05 07:39:23, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In נוקדנות on 2013-05-15 16:46:58, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 19:47, 15 במאי 2013 (IDT)

"חרמות יתרות"

הבלשן יצחק אבינרי כלל בספרו "יד הלשון" מאמר ארוך שכותרתו "חרמות יתרות",  ---->>>>

לא חרמות אלא חומרות  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.139.184.242 13:12, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

"חרמות יתרות"

הבלשן יצחק אבינרי כלל בספרו "יד הלשון" מאמר ארוך שכותרתו "חרמות יתרות",  ---->>>>

לא חרמות אלא חומרות  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.139.184.242 13:12, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

אגב, אכן נהוג כיום שהאשכנזים והספרדים אומרים "נברך" והתימנים אומרים "ברכו".

קביעה מאד לא מבוססת (מתי, איזו תפילה); חסר סימוכין, ועולה רושם של זלזול - מילת הקישור "אגב" לא מוסיפה מהימנות.

בברכת הזימון אומרים היום כולם "נברך", עד כמה שידוע לי. בהקדמה שלפניה (שאינה מעיקרה אלא מנהג חדש יותר, והתוספתא אינה מדברת עליה), נהגו היום אשכנזים לומר "רבותי נברך" והתימנים "ברכו". כך לפחות מופיע בסדורים ובתכאליל שראיתי. כאמור, אכן אין לזה שום קשר לנאמר בתוספתא.

משוב מ-16 באפריל 2018

יש לעדכן קישור  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A049:CA63:8037:C7A4:B094:20CD 13:24, 16 באפריל 2018 (IDT)

קישורים עדכניים

קישורים עדכניים:

− − http://lif.ac.il/wp-content/uploads/2018/01/chumrot_uriel_273.pdf

− − − http://lif.ac.il/%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/

−  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A049:CA63:8037:C7A4:B094:20CD 13:41, 16 באפריל 2018 (IDT)

משוב מ-17 בדצמבר 2023

אי אפשר להשתמש בעיברות של nitpicking בלי להסביר את המונח קודם. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.12.180.163‏ 09:11, 17 בדצמבר 2023 (IST)