שיחה:קרב החווה הסינית

שינוי שם עריכה

האם להעביר לשם הסטנדרטי "הקרב על החווה הסינית" או להשאיר את זה איך שזה? גילגמש שיחה 06:34, 2 אפר' 2005 (UTC)

לדעתי כדאי להשאיר את זה כך. רצוי לקלוע למילות החיפוש המקובלות. הרי מי שירצה מידע על החוה הסינית יכתוב ודאי "החוה הסינית". התלבטות כזו הייתה לי לגבי איליץ' רמירז סנשז, הטרוריסט. מי שיחפש מידע עליו יכתוב כנראה "קרלוס".

Dudutal 07:13, 2 אפר' 2005 (UTC)

ש הפניה מ"קרלוס" לאיליץ' רמירז. גילגמש שיחה 07:15, 2 אפר' 2005 (UTC)
החווה איננה סינית בכלל, כך שהשם הזה מתייחס לקרב ולא למקום. טרול רפאים 10:00, 2 אפר' 2005 (UTC)

תפקידה של חטיבה 14 עריכה

שלום רב, הייתי מעוניין להוסיף כאן את תיאור הקרב של חטיבת השריון 14, שלמעשה כבשה את המתחם ואפשרה את תנועת הכוחות על גשר הגלילים, ולהרחיב מעט על השטח על ידי תוספת מפות. יש למישהו קוים מנחים או התנגדויות ?

כמובן שאין התנגדויות. קשה לתת קווים מנחים. קרא את הערכים על קרבות וראה את הרעיון הכללי: קצת רקע, גוף הערך שיתאר את מהלך הקרב ופסקת סיום שתתאר את תוצאות הקרב. זהו בגדול. גילגמש שיחה 15:16, 26 יולי 2005 (UTC)
שלום לכולם, בפועל אני רואה כי פירוט הקרב של חטיבה 14 ב-15 באוק' לא הורחב. לאור האמור לעיל ארחיב אותו, ברשותכם. Barak183 - שיחה 19:55, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

שם הערך, שוב עריכה

האם קרב החווה הסינית לא יהיה מדויק יותר? הללשיחה 09:52, 30 אפריל 2006 (IDT)

מסכים. כדאי להעביר. נדב 10:05, 30 אפריל 2006 (IDT)

מקומו של גדוד 890 במסגרת הקרב על החווה הסינית עריכה

לצערי מערכת יחסי ציבור יעילה מצליחה כמו תמיד לעוות את התמונה הכוללת. חטיבה 14, חטיבה 421 ובעיקר חטיבה 600 לחמו בגזרת החווה הסינית ואין להן כל איזכור בערך "קרב החווה הסינית". חטיבה 600, מאוגדת אריק שרון התייצבה כבר ב-7 לחודש ממערב לחווה הסינית. לאורך כל תקופת המלחמה נלחמה החטיבה הגזרה זו ולאחר ששתי חטיבות השיריון הנוספות באוגדת שרון צלחו לגדה המערבית, עוד נלחמה החטיבה בקרב עקוב מדם להרחבת ראש הגשר מצפון לחווה (מתחם מיסורי). מלחמת גדוד 890 היתה אפיזודה קטנה וחסרת כל משמעות והשפעה במלחמת צה"ל בגיזרה הציר המרכזי של סיני. גדוד הצנחנים עבר דרך מערך השיריון לעבר מתחם החי"ר המצרי וניגף בפניו. נקודה! במקום שיש צל"שים רבים, חפש את הכשל בהכנה לקרב ובמנהיגות!! ריבוי הצל"שים אינו אינדיקציה להצלחה, אלא דווקא לכישלון.

הרוגים בחווה הסינית עריכה

הוספתי היום בסעיף ה"אבידות" שבתבנית הקרב את מספר ההרוגים בלילה הראשון של קרב החווה הסינית (מתוך חטיבה 14). איני יודע את מספר ההרוגים של היחידות האחרות ב16, 17 ו18 האוקטובר, ואשמח אם מישהו שיודע את המספר יוכל להוסיף אותו. זיגי 11:35, 3 יוני 2006 (IDT)

עריכה עריכה

שלום,

אני מרחיב ומפרט כרגע את השתלשלות הקרב (כרגע סיימתי לכתוב את הרקע לו), ולכן יש (עדיין) כפילויות עם הסעיף שנשאר מהערך המקורה "החחוה הסינית במלחמת יום הכיפורים". עם סיום העריכה, הכפילות תסולק. זיגי 21:09, 3 יוני 2006 (IDT)

הסגנון של הערך עריכה

הערך נראה כאילו הוא הועתק מספר הדרכה של בה"ד 1: מלא מונחים שמובנים רק לאנשי צבא (שמות צירים, סגולים וכ'ו) ובתכלס הקורא הממוצע לא יכול לקבל מזה תמונה לגבי איך באמת התנהל הקרב. כנ"ל לגבי הכוחות המשתתפים: ניתן דגש גדול על שמות היחידות אבל אין אזכור לסד"כ או סיכום של כמה חיילים השתתפו בקרב בתכלס. אני מציע שמישהו עם קצת ידע בנושא יעזור לאלו מאיתנו שלא עשו קורס קצינים או השתתפו בקרב בעצמם להבין מה באמת התרחש...93.172.163.12

הוספתי תבנית עריכה. גילגמש שיחה 12:49, 30 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
לאחר סדרה של עריכות ומחיקת כפילויות הסרתי את התבנית. עדיין יש לסדר לא מעט. בעיקר אפשר לשפר את פרק הקרב. אייל המהולל - שיחה 20:22, 24 במרץ 2012 (IST)תגובה

הפרק "החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים" עריכה

הפרק "החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים" חוזר על אותם פרטי מידע שיש בפרקים שלפניו. רק חלק קטן מהמידע מחדש. אם אין התנגדות אשלב פרטי מידע שבו לפרקים הרלוונטים שמעליו ואת רובו אמחוק. אייל המהולל - שיחה 23:04, 20 במרץ 2012 (IST)תגובה

רעיון מצוין גילגמש שיחה 06:57, 21 במרץ 2012 (IST)תגובה

ספרו של אילן כפיר עריכה

בביקורת של עודד מגידו, "החווה הסינית": ערפל קרב, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012 הוא מצביע על טעויות רבות שנפלו בספר של אילן כפיר "החווה הסינית: קרב השריון הגדול בסיני שהכריע את מלחמת יום הכיפורים". אני ממליץ, אם כן, לא להשתמש בו כמקור לעובדות בערך זה. ערןב - שיחה 14:39, 25 בספטמבר 2012 (IST)תגובה

קישרתי למאמר הביקורת של מר מגידו. התכתבתו איתו בעבר בקשר לחטיבה אחרת ונראה שיש לו ידע רב בנושא. לא קראתי עדיין את הספר של כפיר, אך נראה שהוא אכן בעייתי במידה מסוימת. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:55, 26 בספטמבר 2012 (IST)תגובה
אני מסכים. עם כל הכבוד להיות כפיר לוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים 247, ולכך שלחם במבצע אבירי לב, אף אחד מספריו לא נראה כי נעשה תוך ביצוע עבודת חקר רצינית נוקדנית וקפדנית. אני מצטרף להמלצה שלא להשתמש בו כמקור מחקרי, אם כי מסכים עם המלצת סא"ל במיל' מגידו כי הוא קריא מאוד ויכול לשמש כל אדם הרוצה להרחיב מעט את ידיעותיו על הקרב. כל הרוצה מחקר רציני יותר מומלץ כי יקרא את "צליחה" מאת עמירם אזוב. פרל - שיחה 16:14, 26 בספטמבר 2012 (IST)תגובה
ככה זה עם כל מקור. לא כדאי להסתמך על מקור אחד ויחיד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:10, 26 בספטמבר 2012 (IST)תגובה
כן ולא. אסור להסתמך על מקור יחיד, אבל לא דין מקור כמו ספרו של כפיר ומקור דוגמת ספרו של אזוב. פרל - שיחה 18:39, 26 בספטמבר 2012 (IST)תגובה

משוב מ-26 באוקטובר 2012 עריכה

לא הזכרתם את פלוגת המילואים של חה"נ חט' 80 (בגדוד של נתן שונרי ) שבה נהרג אחי עמי-יעל אקסלרוד בעת שניסה לחלץ את הפצועים ואף קיבל על כך את אות המופת לאחר נופלו. יש טעויות שאפשר לסבול, אבל זה מוגזם, מספיק ששלחו אותם לשם ללא מודיעין כצאן לטבח, אז לפחות לתת כבוד!! 81.218.225.77 18:33, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:04, 17 ביוני 2013 (IDT)תגובה

איך זה שכמות האבידות בצד המצרי לא ידועה? עריכה

תודה, אביתר ג'שיחה10:16, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

פעמים רבות אבדות בקרב זה או אחר אינן ידועות. הדבר נכון גם לתקופה מודרנית. זה קורה בגלל סיבות רבות. לעתים, היחידה שולחת את רשימת האבדות רק פעם בשבוע או פעם בחודש וכך לא ידוע כמה אנשים בדיוק נהרגו בכל אירוע. לעתים, התיעוד נותר חסוי ולא ניתן לדעת מה המספר המדויק של הנפגעים. לעתים התיעוד אינו חסוי, אך הולך לאיבוד (למשל כתוצאה משריפה בארכיון) ומקרים אחרים. לכן, עצם זה שמספר אבדות בקרב מסוים אינו ידוע הוא לא דבר מאוד מפתיע. לגבי המקרה הספציפי של החווה הסינית - אני לא יודע. יתכן שהמצרים פשוט לא פרסמו את המידע. גילגמש שיחה 10:24, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

לא ברור מי כתב את הערך הזה וערכים אחרים על קרבות הצליחה. ערך זה זקוק לשינוי רדיקאלי ולא לתוספות בלבד עריכה

בתכנית אבירי לב לא "הוטל על אוגדת שרון לבצע את אבירי-לב". תכנית "אבירי-לב" היתה תכנית של שתי אוגדות. 143 של שרון ו-162 של ברן. יש כאן בלבול רב. את תכנית אבירי-לב הגה ותכנן בקווים כללים חיים בר-לב עוד ב-11 לחודש כלהלן: ריכוז כוחות של שתי אוגדות וכוחות נוספים וביצוע צליחה בגזרה המרכזית. משימות אוגדת שרון היתה טיהור לילי של הכוחות המצריים ממזרח לתעלה, הקמת "ראש גשר" (ר' למטה) ממזרח וממערב לתעלה והקמת לפחות גשר אחד, גשר הדוברות של המצופים או גשר הגלילים, עד לבוקר של יום המחרת. משימות אוגדת ברן היתה לחצות על הגשר שיוקם על ידי שרון, לכבוש את שטח של כ-15 ק"מ ממערב לתעלה, להגיע דרומה לעיר סואץ ולכתר את הארמיה השלישית, בעוד אוגדת שרון תבלום כלפי איסמאעיליה בצפון. לצורך זה ירוכז כל האגד הארטילרי של הפיקוד באזור הצליחה ויובאו אליו כל אמצעי הצליחה של צה"ל. תכנית זו הוצגה למפקדי הכוחות לאישור תכניות ב-11 לחודש ותבוצע לפי אישור הממשלה. תכנית הצליחה שלימים נקראה "אבירי-לב" הוצגה ואושרה בישיבה של "המחליטים" ב-12 לחודש בבמטכ"ל שכללה בין השאר את הרמטכ"ל דדו, ראש הממשלה גולדה מאיר, ראש המוסד צבי זמיר, ראש אמ"ן אלי זעירא, מפקד חיל האוויר בני פלד, סגן הרמטכ"ל ישראל טל, יגאל אלון, ישראל גלילי ואחרים (לא זוכר האם דיין השתתף או לא). לישיבה הצטרף חיים בר-לב מאוחר יותר. בישיבה דנו מה רצוי לישראל לבצע בחזית הדרום הדרום לאחר שחזית הצפון התייצבה כבר ב-11 לחודש ובחזית הדרום הושלמו ציוד וכח אדם לכדי שלוש אוגדות מלאות ומצוידות (עם מעט חוסרים בשניהם). הדיון כולו נסוב סביב עניין אחד: האם יבצעו המצרים את תכנית שלב ב' שלהם שהיתה ידועה לצה"ל, להרחיב את שטח השליטה שלהם עד ל"מעברים" (קו מיתלה-אום חשיבה-רפידים-נחל ים) או לא. זאת, מאחר ולא ביצעו אותה ב-8 לחודש לפי תכנונם המקורי. השאלה המרכזית היתה האם לבצע את הצליחה גם ללא המתקפה המצרית או לחכות לה, מה שלא היה בטוח שיתרחש. לכן עלו הצעות שונות. בין השאר שאם לא יבצעו המצרים את התקפתם ישאר צה"ל בקווי החזית כפי שהתבססה אז. האם תבקש ישראל הפסקת אש. (הצעה זו של דדו נדחתה על ידי כל שאר המשתתפים בטענה שסאדאת לא יסכים להפסקת אש). מכל מקום הישיבה המכרעת של ה-12 לחודש ראויה לדיון נפרד. כשהגיע בר-לב הוא הציג את תכנית הצליחה כמצוין למעלה. בר-לב תמך בצליחה גם ללא ההתקפה המצרית הצפויה או לא כי "סיירתי בפיקוד הדרום וכולם במצב רוח טוב מוכנים להרוג ערבים". וכן "כל מפקדי הפיקוד הדרום מוכנים לכך וחושבים שניתן לבצע אותה". בר-לב שטח את משנתו בערך כך: "יש לנו שלוש אפשרויות. האחת להישאר בקווים הקיימים. השניה לטהר את הכוחות המצרים ממזרח לתעלה והשלישית לבצע צליחה כפי שהציג. בר-לב מנה את היתרונות והחסרונות של כל פעולה. הישארות בקווים הנוכחיים תיחשב כניצחון בעיני הערבים מה שיביא למלחמות נוספות. לנוכח נסיון צה"ל (ההתקפות על "חמוטל", "מכשיר" ו"טלויזיה" שנכשלו), טיהור הכוחות המצרים יעלה בהרבה קורבנות. ביצוע צליחה בגזרה המרכזית (בה נעשתה) עדיפה כי ניתן לרכז בה כוחות כמתואר למעלה, האגם המר מהווה הגנה טבעית כלפי דרום, הארמיה השילשית ממוקמת הרחק דרומה וקיים תוואי ה"תפר" אותו ניתן לנצל. התפתח דיון שלא זה המקום לפרטו, אבל הדיון הוכרע כאשר הודיע ראש המוסד צבי זמיר שנודע למוסד ממקור בכיר (לא "המלאך") שהמצרים מתכוונים לבצע את התקפתם לפי התכנון הידוע לצה"ל כולל העברת שתי דוייוזיות (אוגדות) לצד המזרחי ובכך להותיר את השטח מול איזור הצליחה כמעט ללא כוחות מצריים. גולדה מאיר סיכמה "אם כך הוחלט" (לבצע צליחה) והישיבה התפזרה. יגאל אלון ביקש לבקר בחזית הדרום לפני שנותן את הסכמתו וטליק טען שאיננו בטוח שצה"ל מסוגל לבצע את התכנית. בר-לב שוחח עם טליק ואז התברר שטליק חושש מהלוגיסטיקה הכרוכה בהבאת כל הכוחות לגזרה המרכזית בתנאי הפקקים בכבישים. לאחר הסבר של בר-לב נתן את הסכמתו. בר-לב דיבר גם עם יגאל אלון וזה נתן את הסכמתו אבל ביקש לבקר בחזית וכך היה. עם סיום הדיון חזר בר-לב לפיקוד הדרום להצגת תכניות המפקדים, בעיקר של שרון וברן, של פקודות מפורטת יותר, הערות של בר-לב אם יש, ואישור תכניות. עד כאן הטעות ש"ביצוע "אבירי-לב הוטל על אוגדת שרון". הערות נוספות בהמשך. 96.68.156.162 14:58, 6 בפברואר 2022 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2024) עריכה

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקרב החווה הסינית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:28, 26 בפברואר 2024 (IST)תגובה

חזרה לדף "קרב החווה הסינית".