שיחה:רבן גמליאל דיבנה

קביעות לאחר החורבן

מנין ההחלטיות בעניין הקביעות שקבע רבן גמליאל לאחר החורבן? מנין שדווקא רבן גמליאל תיקן את התפילה? (ידוע שהיו בתי כנסת בתקופת המקדש!) זה נראה קצת מוגזם לתלות את כל החידושים שבמעבר ליבנה לרבן גמליאל האיש לבד. משתמש: ערן עסיס

כפי שאתה יכול ללמוד מהכתוב, לא רבן גמליאל עשה הכל לבדו, אלא הוא ובית דינו. נהוג לייחס אליו את כל השינויים, כיוון שהוא היה זה שדחף בכוח לישם אותם.

ולגבי התפילה, הרי ברור שאנשים היו מתפללים קודם זמנם של רבן גמליאל ובית דינו ביבנה, אבל לא היתה תפילה מסודרת וכל אדם יכול היה לבקש בקשות כפי מחשבתו ואז בא רבן גמליאל וחיפש חכם שיתקן לו תפילה שתהיה עיקרית, זוהי תפילת שמונה עשרה, והרי היא שנויה לפניך:

"שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה" (ברכות כח ע"ב).

הדיון המקביל בגמרא במסכת מגילה (יז ע"ב), מוסיף לפני הברייתא הזו את השאלה: "תפלה מנא לן?" משמע שההליכה לבתי כנסיות קודם לכן לא נחשבה תפילה. ppesel

ברכת המינים ורבן גמליאל

הייחוס של ברכת המינים לרבן גמליאל דיבנה ובית דינו הוא מוטעה, לדעתי. מפני ששמואל הקטן (שתיקן בפועל את התפילה) חי ככה"נ בתקופתו של רבן גמליאל הזקן, סבו של ר"ג דיבנה. ואמנם נזכר במקורות שזה היה ביבנה, אך מסתבר שגם רבן גמליאל הזקן הוצרך להתרחק מירושלים בשביל תיקון הברכה, באשר היה זה נושא טעוּן. אין לשלול את הטענה שר"ג הזקן פעל גם ביבנה, ואדרבה, היא הנותנת: יבנה היתה לפעמים מקום משני לירושלים, מה שלאחר החורבן נתן לה את הבכורה. אם יהיה לי זמן בע"ה אעיין שוב במקורות ואתקן את הערך בשלב מאוחר יותר. אגב, פעמים רבות האמירה הסתמית "רבן גמליאל" מטעה באשר בד"כ מדובר בר"ג דיבנה, אבל יש יוצאי דופן המתייחסים לר"ג הזקן. אשמח לתגובות (ומקורות). י'.

כן, כן. (אני מגיב לעצמי:) תיקון ברכת המינים הוכנס לערך רבן גמליאל הזקן. ינבושד 10:19, 3 אפריל 2006 (UTC)

המלחמה במינות

(העברה משיחת משתמש:ינבושד)

הי, כתבת בתקציר "שיכתוב עמוק", כשבפועל נותרו בפסקה משפטים שבעיני נראים כהשערות. לא שאני נוטל על עצמי סמכות יתירה ממך. אבל מאין לך כל המשפטים הבאים? ”אחרי חורבן בית שני התרבו כתות שונות בעם. בהן היו כתות דתיות, שחלקן לא הכירו באחדים מעיקרי האמונה, וגם כתות חברתיות-פוליטיות, אשר נטו להתקרב לשלטון הרומי ואף היו נוקטים אמצעים כנגד יהודים אשר התמידו בקיום המצוות והפרו בכך את גזירות הרומאים. לעתים היו נוהגים בפרהסיה כרומאים, ולעתים היו מלשינים על יהודים "עקשנים". רבן גמליאל וחכמי יבנה שאפו לאחד את העם תחת הנהגה אחת ולנתק אותו מכתות שאמונתם נוגדת את עיקרי היהדות. לשם כך תיקנו” אלו טענות שלא יכולות להיכתב סתם כך ללא מקור. Rex - שיחה 00:19, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

הרמב"ם בפרק א' מהלכות תפילה לא נחשב מקור?... ברי"א • שיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 00:50, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

לשון הרמב"ם שם: כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנאצר הרשע נתערבו בפרס ויוון ושאר האומות, ונולדו להם בנים בארצות הגויים; ואותן הבנים נתבלבלה שפתם, והייתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה. וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכיו בלשון אחת אלא בשיבוש... ומפני זה, כשהיה אחד מהם מתפלל, תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש, עד שיערב עימה לשונות אחרות.

לא מצאתי דברים נוספים באותו הפרק שמהווים מקור לערך הנ"ל. האם פספסתי משהו? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:21, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

טעות שלי. פרק ב' הלכה א'. ברי"א • שיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 01:25, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

מעניין מאוד. לדעתך זהו מקור מלא? מופיעה שם רק העובדה השלדית שבאותה תקופה התרבו בעם ישראל כיתות של מינים שהיו מצרים לישראל. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:28, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

ולכן תוקנה ברכת "למינים ולמלשינים"... ברי"א • שיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 01:30, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: עדכנתי בהתאם, וגוונא, קצת כבוד לברי"א, ראשית, הוא גדל בשנה, ושנית, כשברי"א כותב שזה רמב"ם, אז זה רמב"ם. . בכל מקרה אתם מוזמנים לבדוק את גרסתי. Rex - שיחה 01:33, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

יופי! מורי ורבותי, למדתי משהו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:37, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

מה? על גילו של מרן? או משהו נוסף? Rex - שיחה 01:43, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

למי לפנות כדי לחפש רמב"ם... גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:45, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

מה רע בויקיטקסט, או בסנונית? אגב, ראיתי דוכן במקום שהותי של המאגר הממוחשב "אוצרות החכמה" - מאגר מקיף לכתבי הקודש ולמקורות היהדות. מעניין אם יש הנחה לסטודנטים... Rex - שיחה 01:50, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

העדכון האחרון בסדר, לדעתי. ומה עם כתות ה"מלשינים"? בברכה, ינבושד • י"ז באב ה'תשס"ט.

יש לך מקור היסטורי לתופעה של מלשינים? או לפחות מקור רבני שניתן לציינו? נוסח הברכה לבדו הנו בעייתי שכן הוא ניתן לפרשנות, מה גם שישנם גרסאות שונים, ביניהם גרסאות ללא "מלשינים". (ראה למשל את הגרסה התימנית). Rex - שיחה 16:29, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

לגבי נוסח הברכה, אתה צודק גם מצד הפרשנות של היוחסין, סדר הדורות ועוד, שמדובר בתקופת רבן גמליאל הזקן. ומשמע מדברי הרמב"ם "והיו מצרין לישראל" שאלו המלשינים (כך לדוגמה הבינו במהדורת "רמב"ם לעם". אבל אין הוכחה מוחלטת, ב-100%, כנ"ל). בברכה, ינבושד • י"ט באב ה'תשס"ט.

אני מעתיק את הדיון לדף שיחה:רבן גמליאל דיבנה. בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.

רבן גמליאל השני (ממציא הטלסקופ, או המשקפת)?

בספר האגדה, חלק שני (מעשי חכמים) פסקה ע"ח (בעמוד קסט) כתוב: "שנינו, שפופרת היתה לו לרבן גמליאל, שהיה מביט וצופה בה אלפיים אמה ביבשה וכנגדה אלפיים אמה בים. (שם. מג: ע"י)." האם אין זה תיאור של שימוש במשקפת?המהנדס - שיחה 14:43, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אכן, כך משמע משם. אגב, המקור של הקטע הוא בתלמוד הבבלי, מסכת עירובין (וזה מה שציטטת "שם מג:"). בברכה, ינבושד • ה' בתשרי ה'תש"ע.

שלום

שלום היא מילה בעברית. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.126.180.193 20:33, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

הערך אינו כתוב באופן מקצועי

הערך מציג השערות ספקולטיביות כעובדות שאין להן שום הוכחה בכתובים. לדוגמא:"הרומאים ידעו שרבן גמליאל הוא צאצא של דוד המלך, וחששו שהיהודים יראו בו משיח". אין שום מקור רומאי או אחר שבו נכתב או נרמז שהרומאים ראו ברבן גמליאל צאצא של המלך דוד. כותב הערך מתיחס ודאי למסורת שלפיה אבי השושלת, הלל הזקן, התייחס לדוד המלך, מסורת שאין לה שום סימוכין ושנדחתה על ידי חוקרי התקופה. כמו כן, בשום מקור לא מופיע חשש רומי שרבן גמליאל עלול להתפס כמשיח. גם זו ספקולציה על גבי ספקולציה. במקומות רבים יש ערבוב בין מסורת חסרת כל ביסוס מדעי לבין מחקרים עלומים, שמצויינים באופן אנונימי ("מחקרים") ללא ציון המקור וללא הפנייה ביבליוגרפית כמקובל.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
132.66.56.59 13:18, 7 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-28 באוקטובר 2013

מאוד שמחתי לקרוא על העיר שאני גרה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.69.90 20:41, 28 באוקטובר 2013 (IST)

תודה!!

מדהים!! ממש פירוט שאלה: האם אפשר בבקשה להוסיף סיפור עליו? תודה...

כיתובים לאיורים (מבנה הקבר)

מומלץ לסייג מעט את הקביעה "קברו של רבן גמליאל מיבנה", כיאות לאנציקלופדיה, ולהזכיר, ‏לפחות, את ייחוס מבנה הקבר ליוזמתו של בייברס (התקופה הממלוכית בארץ ישראל) שהקדישו לזכר אבו הֻרַירָה. ראו במאמרה של ‏חנה טרגן, ‏הכוח שבאבן, קתדרה , תשרי תשס"א, עמ' 84-65‏. Drz - שיחה 10:39, 12 בפברואר 2017 (IST)

תפילת 18

כמו כן חיבר רבן גמליאל את תפילת 18 שמורכבת מ 18 ברכות שונות

רבן גמליאל מת לפני מרד התפוצות?

אין לזה שום מקור יוסף החנון - שיחה 13:32, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

הרב יצחק אייזיק הלוי עושה חשבון מתי רבן גמליאל נפטר, ולפי חשבונו זה יוצא כ35 שנה אחר החורבן, כשעשר שנים לפני מרד התפוצות. ראה כאן -https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20125&st=&pgnum=379 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התוספות האחרונות

נרו, המחיקה היא בגלל שהוא משחית? כי התוכן עצמו מצוין. אבי גדור - שיחה 19:09, 27 בדצמבר 2020 (IST)

בגלל שמדובר במשתמש חסום. לגבי התוכן - עצם הפרק "כאדם פרטי" אינו מקובל, וגם יש שם פירוט יתר. אין לי בעיה שתיקח את העיקר ותשלב במקום אחר בערך. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשפ"א • 19:11, 27 בדצמבר 2020 (IST)

אין קשר בין המחלוקת על קידוש החודש להדחה

רבן גמליאל הודח בעקבות המחלוקת על תפילת ערבית והביזוי של ר' יהושע (בברכות כ"ח), ולא בעקבות הוויכוח שלו עם ר' יהושע על קידוש החודש. לדעתי צריך למחוק את מה שכתוב על קידוש החודש, ולכתוב "בעקבות מחלוקת בינו לבין ר' יהושע על מעמדה של תפילת ערבית, ולאחר שהורה לר' יהושע לעמוד בפניו בעת כל זמן הדרשה בבית המדרש, החכמים שנכחו באירוע זה וכו'". בן דורסאי - שיחה 08:29, 1 באפריל 2021 (IDT) אגב, הוויכוח למטה על התפילה לא קשור למה שכתבתי, ונכנס לפה כי הוא היה בלי כותרת. אשמח שמישהו וותיק יותר בויקיפדיה ממני יסדר זאת. בן דורסאי - שיחה 08:30, 1 באפריל 2021 (IDT)

לכאורה אתה צודק, באף מקור קדמון לא מוזכר קשר בין האירועים. לא דייקתי בזה. מאידך, קשה לנתק את התנהגותו החריפה של ר"ג במחלוקת קידוש החודש מהדחתו, ורוב העוסקים בהדחת ר"ג (היימן, ד"ר מ' בן שלום, אנצ' דעת, לקסיקון תרבות ישראל, וכו') ציינו גם את המאורע הזה שמסתבר שהיה זרז כלשהו לתהליך, כך שראוי לציין אותו. בהתאם לכך ניסחתי את הפסקה מחדש בצורה משופרת, אתה יכול לעבור עליה ולראות אם היא מניחה את דעתך. פסח כשר ושמח! אבי גדור - שיחה 15:40, 1 באפריל 2021 (IDT)

כמובן שיש קשר: ”אמרי עד כמה נצעריה וניזיל בר"ה אשתקד צעריה בבכורות במעשה דר' צדוק צעריה הכא נמי צעריה תא ונעבריה”. ראש השנה, מפרש רש"י - שגזר עליו שיבוא במקלו ובמעותיו ביו"כ לפי חשבונו. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"א • 15:46, 1 באפריל 2021 (IDT)

אכן אשתמיט לי... תודה על התיקון! אבי גדור - שיחה 17:23, 1 באפריל 2021 (IDT)

יישר כח. פסח שמח! בן דורסאי - שיחה 08:30, 2 באפריל 2021 (IDT)