שיחה:שימוש לרעה בסמכות המכוננת

חשיבות (אוגוסט 2023)

עברתי על הערך והתרשמתי לרעה מ 5 הדוגמאות:

• בג"ץ המרכז האקדמי: בג"ץ התריע על הוראת שעה ולא הייתה פסילת חוק יסוד.
• בג"ץ שפיר: גם כאן מדובר על תיקון שעה לחוק יסוד ולא על ביטול חוק יסוד עצמו.
• בג"ץ דרעי: אומנם היה בג"ץ נגד שינוי חוק יסוד אבל בסופו של דבר פסילת דרעי הייתה על השתק וחוסר סבירות קיצוני כשבפועל בגץ לא נגעו בשינוי בחוק היסוד.
• חוק הנבצרות: נעשה תיקון לחוק יסוד אבל אין עוד החלטת בג"ץ כך שלא רלוונטי בשלב זה לערך.
• עילת הסבירות: גם כאן שונה חוק יסוד וגם כאן בג"ץ לא אמר את דברו כך שלא רלוונטי בשלב זה לערך.

מסקנה: למעט בג"ץ שפיר (אולי) כל השאר לא רלוונטי ולכן אין בעצם משמעות לדוגמאות ויש למחוק מהערך. בנוסף לפי יועמ"שית הכנסת (כאן) "בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה". כלומר לפי שגית אפיק לא בוטל אף פעם חוק יסוד על ידי בג"ץ ומקרה הנבצרות הוא המקרה הראשון וגם ביטול זה עוד לא קרה כך שלא נעשה שימוש בעילת "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". אי לכך יש לגנוז את הערך או להעביר לטיוטה עד שיהיה רלוונטי (וגם אז לא בטוח שיש מקום לערך נפרד). Danny Gershoni - שיחה 00:08, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכימה עם הטיעונים של דני גרשוני אמא של - שיחה 00:53, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

החשיבות בעיניי מובנת מאליה, אך פטור בלא כלום אי אפשר:

• בבג"ץ המרכז האקדמי ובבג"ץ שפיר נעשה שימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. החידוש היה שחוק היסוד בטל כי לא יכול להיות חוק יסוד שהוא הוראת שעה. הסעד היה התראת בטלות של הוראות השעה המדוברות, מפני שלא היה צורך בביטול אקטיבי של הוראה שממילא עומד לפוג תוקפה (ראו פס' לד לפסק הדין של השופט רובינשטיין בבג"ץ המרכז האקדמי ופס' 67 לפסק הדין של הנשיאה חיות בבג"ץ שפיר).
• הכוונה של כל המשפטנים (המתנגדים לעילה) שמציינים שטרם בוטל חוק יסוד היא שבית המשפט לא ביטל באופן אקטיבי חוק יסוד. אך ברור שדעת הרוב בבג"ץ שפיר קבעה שבית המשפט רשאי לבטל חוקי יסוד, גם במקרים בהם לא מדובר בהוראת שעה (כשמדובר בחו"י פרסונלי או כזה שאינו מתאים למארג החוקתי).
• בסופו של יום מדובר בעילה לפסילת נורמה חוקתית (או מעין חוקתית). יש לנו כבר ערך על תיקון חוקה שאינו חוקתי (למרות שטרם נעשה בה שימוש בישראל). מן הראוי שיהיה ערך גם על שימוש לרעה בסמכות המכוננת.

מתייג את בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון שאשמח לחוות דעתם.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 01:39, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מעולם לא ראיתי הצבת תבנית מיותרת וחסרת ביסוס כזו. ערך שהיה צריך להיכתב מזמן, עם מתן פסק הדין בבג"ץ שפיר. יחיאל הלוי - שיחה 02:12, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

משה כוכבי, יישר כח על כתיבת הערך החשוב. יחיאל הלוי - שיחה 02:15, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

@משה כוכבי ערך חשוב ומשמעותי, לא רואה סיבה למחוק. בברכה, באלדור • דברו איתי • ט"ז באב ה'תשפ"ג 10:15, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד חשיבות כמו באלדור ושות׳Balberg - שיחה 09:58, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד חשיבות--YR on wiki - שיחה 16:11, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

נגד חשיבות, הערך מורכב משלוש פסיקות בג"ץ, אלא שבאף אחת מהן בג"ץ לא פסל את חוק היסוד. צריך למחוק אותן, ונשארים עם קצרמר, שעדיף לאחד עם תיקון חוקה שאינו חוקתי, ולשנות את השם ל"עילות לפסילת חוק יסוד". La Nave - שיחה ‏ 04:15, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

רתימת העגלה לפני הסוסים

לאחר שנכתב הערך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, בולט בחסרונו הערך סמכות מכוננת או רשות מכוננת, שיספר על שימוש נאות בסמכות מכוננת. אפשר לתרגם מוויקיפדיה האנגלית en:Constituent assembly. דוד שי - שיחה 20:46, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

קריינא דאיגרתא איהו ליהווי פרוונקא. בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:09, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

עילה, ומטרה

משה כוכבי, ראשית תודה על המחמאות החוזרות שאינני מבינה כלום, זכיתי למחמאות רבות כאלה משחמטאי מחומש הראשים שלא הפגין ידיעות.

לעניינו:

א. מדוע מחקת מהמשפט הפותח את "עילה זו נוגעת לצורה ולתחולה של החוק"? זה לקוח מכאן ומהמאמר של וייל, וחשוב לציין שהדוקטרינה הזאת נחשבת "צורנית", בניגוד לתיקון חוקה שאינו חוקתי.

ב. מדוע מחקת את הסיפא "העילה השנייה היא תיקון חוקה שאינו חוקתי, אם התיקון נוגד אמירה מפורשת בחוקה או מנוגד לעקרונות יסוד של מערכת המשפט. עילות אלה משקפות את הגישה שהכנסת אינה כל יכולה גם כשהיא פועלת כרשות מכוננת המחוקקת חוקי יסוד, ומוטלות עליה מגבלות מהותיות."

העילות או ה"דוקטרינות" האלה קשורות ויש עניין לציין את זה. המשפט השני הוא פשוט נכון, ומופיע רבות בניסוחים שונים בהקשר לשימוש לרעה בסמכות המכוננת ובתיקון לא חוקתי. La Nave - שיחה ‏ 23:03, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לא אמרתי שאת לא מבינה כלום, אלא רק שאין לך רקע בתחום ואת אמורה לשים לב לזה כשאת עורכת עריכות מהותיות. זו ביקורת עניינית על אופי העריכות שלך שאני מקווה שתקבלי.

ולשאלותייך:

1. אני בעד להזכיר שמדובר בעילה שעוסקת בצורה, בנוסח הזה שהוא גם מדוייק, גם קריא וגם מנוסח בצורה אנציקלופדית: ”בית המשפט מבחין בין חוק יסוד לחוק רגיל לא רק באמצעות מבחן פורמלי שבשם החוק נכתב שהוא "חוק יסוד", אלא גם באמצעות מבחן מהותי המזהה מאפיינים חוקתיים בצורה של החוק”.
2. האיזכור של התיקון החוקתי שאינו חוקתי יכול להיות רלוונטי. אני מסופק אם נכון להזכיר אותו בפתיח. הנוסח שהצעת כולל שגיאות משפטיות ותחביריות ונגוע בפרשנות מוגברת.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:13, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

מכניסה את הנוסח הבא (הערות השוליים בערך):

שימוש לרעה בסמכות המכוננת היא עילה במשפט הישראלי לפסילתו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד.

בישראל הכנסת מכונה "סמכות מכוננת" בעת שהיא מחוקקת או מתקנת חוקי יסוד. המונח לקוח ממדינות בהן קיימת חוקה, והגוף הבונה את החוקה נקרא כך משום שהחוקה היא הכן שעליו בנויה מערכת המשפט. בישראל חוקי היסוד הם הדבר הקרוב ביותר לחוקה.

לפי פסק הדין של אסתר חיות בבג"ץ שפיר, בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו של חוק יסוד במקרים שלא מתקיים אחד המאפיינים הבאים של חוק יסוד: א' החוק הוא כללי ולא תפור לסיטואציה פוליטית כלשהי או לציבור מסוים. ב' החוק הוא יציב ואיננו הוראת שעה. ג' החוק מתאים למארג החוקתי הקיים (לפי מבחן חיות) או שהוא בעל מאפיינים של חוקה ולא חוק או פסיקה (לפי מבחן השופטת דפנה ברק-ארז).

העילה השנייה היא תיקון חוקה שאינו חוקתי, אם התיקון נוגד אמירה מפורשת בחוקה או מנוגד לעקרונות יסוד של מערכת המשפט.

עילות אלה משקפות את הגישה שהכנסת אינה כל יכולה גם כשהיא פועלת כרשות מכוננת המחוקקת חוקי יסוד, ומוטלות עליה מגבלות מהותיות

נימוקים

1. יש הסכמה שמדובר על "עילה" בלשון בני אדם, לכן הוחזר.

2. אין הסכמה להכניס את המאמר של אהרן ברק שלא קשור ישירות לנושא, לכן לא הוחזר.

3. לא נומק מדוע הנוסח הלקוני עדיף על הנוסח המלא של רבקה וייל, שמשם הוא לקוח, לכן הוחזר הנוסח המלא.

4. הוכנס הסבר למושג "סמכות מכוננת".

5. הוסכם ש"חוק שאינו חוקתי" קשור לערך וראוי להזכירו. אין מקום אחר מלבד הפתיח, לכן הוחזר לפתיח. נאמר שיש בו שגיאות אך לא נאמר מה הן.

6. המשפט "עילות אלה משקפות את הגישה שהכנסת אינה כל יכולה גם כשהיא פועלת כרשות מכוננת המחוקקת חוקי יסוד, ומוטלות עליה מגבלות מהותיות" נמחק, נא לנמק מדוע אינו נכון.

תהיות:

1. למה התכוונו השופטת ב"החוק מתאים למארג החוקתי הקיים או שהוא בעל מאפיינים של חוקה ולא חוק או פסיקה", מדוע זה נימוק צורני טכני ולא נימוק על תוכן החוק, ומה ההבדל בינו לבין תיקון חוק שאינו חוקתי.

2. בערך כתוב "בטלותו" של החוק בעוד אצל רבקה וייל מדובר על פסילתו. מדוע?

3. מה ההגיון של בג"ץ להכריז על בטלות של חוק, כלומר שבפעם הבאה שיחוקקו אותו הוא ייפסל? אם בג"ץ יודע היום שיפסול בפעם הבאה, באותו הגיון ובאותם נימוקים ועילות הוא אמור לפסול כעת.

La Nave - שיחה ‏ 19:48, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

מדובר בהתראת בטלות 2.55.177.93 12:42, 11 באוגוסט 2023 (IDT)