קבליסט

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום קבליסט, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, נפטון - שיחה 15:11, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

הצפה

שמתי לב שהצפת ערכים רבים בהפניה לספריו של טוני לביא, אם צריך או לא צריך. הסרתי אחדות מהפניות אלה. אבקשך לשים לב שהפניה לקריאה נוספת צריכה להיות למקור המתמקד בנושא הערך. אם בספר מסוים יש פרק העוסק בנושא הערך, אין להסתפק בהפניה לספר, אלא יש לציין גם את שם הפרק או העמודים הרלבנטיים. בעת הוספת הפניות יש לחשוב על תועלתן לקורא. הוספת הפניות לשם פרסומו של מחבר שאתה חפץ ביקרו אינה מעשה ראוי. דוד שי - שיחה 15:44, 20 במאי 2011 (IDT)

דוד שי שלום. הייתי מעוניין לדעת אילו מההפניות שהעליתי אינן קשורות לערך.

כל אלה שהעלית והסרתי. לא תתקשה למצוא אותן. דוד שי - שיחה 20:52, 27 במאי 2011 (IDT)

המטרה העומדת למול עיני היא אחת, טובת הקורא וזה לא ראוי לטפול עלי טענה מעין זו שהעלית. כל ההפניות שהעליתי בערכים השונים הן ראויות, לא ייתכן שתוריד מהן באופן שרירותי. אני מבקש ממך לנמק לי את ההסרות ואולי יהיה בידי להראות לך את חשיבותן לאותם ערכים.

הוא לא הוריד באופן שרירותי, אלא במקומות שעושה רושם כי מדובר בניסיון לפרסם את טוני לביא. גם אני הגעתי לדף שיחה זה מאותה סיבה. מי שאין לפניו אלא טובת הקורא ודאי ימצא כיצד להעשיר את ידיעותיו במקורות מגוונים, לא המרוכזים במחבר אחד. אני מציע שתקרא את ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"א • 01:23, 30 במאי 2011 (IDT)

צעד שרירותי בא לביטוי ללא כל הנמקה ראויה, אני חוזר - ראויה. הגישה הראויה וההגונה שאמורה לנהוג ביחסים בין בני האדם היא לנמק כל צעד לגופו של עניין וכל טענה אחרת כמו 'עושה רושם' היא חסרת משמעות ומהווה זלזול בצד השני. צר לי שזו הנוסחה הפועלת בויקיפדיה לפעול בשרירות לב. וחבל!!!

אני סבור שהיית מבין זאת היטב אם היה מדובר בניסיון לפרסם אדם אחר. וסליחה שאני חוזר על עצמי, האם קראת את ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה? נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"א • 11:14, 30 במאי 2011 (IDT)

קראתי. המבחן היחיד שצריך להכתיב את התנהלות ויקיפדיה הוא בחינת ההפניה אם היא תורמת לערך ותו לא. כלומר, הקריטריון כל עוד ההפניות תורמות לערך הן חיוביות ואפילו הן של אדם אחד.

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. דף המדיניות שקראת סבור כנראה אחרת. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"א • 16:58, 30 במאי 2011 (IDT)

חבל שאתה ממשיך בדרכך. אני-ואתה • שיחה 18:44, 9 ביוני 2011 (

בערך בריאת העולם החזרתי את הספר [[[מלכודת הדבש והעוקץ בקבלה]] כי אולי לא שמת לב, 45 העמ' המצוינים שם בפרק 'בריאת העולם' מתואר כל תהליך בריאת העולם מתחילתו ועד סופו. אפשר להציץ בספר ולהווכח. ―קבליסט (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצפה חוזרת

לצערי חזרת להציף את ערכי ויקיפדיה בהפניות לספרי טוני לביא, כאילו הדיון דלעיל לא התקיים כלל. חבל מאוד שכך נהגת. ברבות מהתוספות לא ברורה הזיקה שבין הספר ובין הערך. משם הספר ניתן להבין שהוא עוסק בנושא רחב מאשר הערך. אם יש פרק מסוים או עמודים מסוימים בספר שמתמקדים בנושא הערך, ראוי לציינם בהפניה. אם רלבנטיות הספר לנושא הערך נמוכה, מוטב שלא לתת הפניה לספר, הדבר נראה כקידום מכירות. בשלב זה מחקתי חלק מההפניות, אל תחזיר אותן ללא התיקונים הנדרשים. דוד שי - שיחה 18:28, 15 בפברואר 2013 (IST)

פרסומת

שלום רב, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא מדיום פרסומי, כך שהוספת ערכים פרסומיים, פרסומות וקישורים שמטרתם לקדם רעיון, ארגון, עמותה או עסק מסחרי שאינם מוסיפים ידע מהותי לקוראים אינה מקובלת ועשויה להיחשב כהשחתה. העריכה שנעשתה על ידך היא פרסומית, והיא נמחקה כך ששום נזק לא נגרם, אולם להבא יש להימנע מהוספת תוכן פרסומי. לתשומת לבך: ויקיפדיה איננה משפרת דירוג במנועי חיפוש.

אם לדעתך התוכן שהוספת אינו מהווה פרסומת, ניתן לנמק את העריכה בדף השיחה של הערך.

בברכה, כ.אלון - שיחה 22:11, 27 באפריל 2013 (IDT)

אזהרה

אני מבקש שלא תחזור שוב על הוספת מקורות שכבר הובעה התנגדות להוספתם. במקרים אלה אתה מוזמן להציג את עמדתך בדף השיחה ולנסות להגיע להסכמה, אבל לא לחזור על העריכה. אם תתעלם מכל האזהרות שניתנו עד עתה בדף שיחה זה (וגם בשיחת משתמש:פילוסופיה) - אתה עלול להיחסם. נרו יאיר • שיחה • י"ז באייר ה'תשע"ג • 22:38, 27 באפריל 2013 (IDT)

נאמר למעלה בדף השיחה על ידי משתמש דוד שי, ציטוט "אם יש פרק מסוים או עמודים מסוימים בספר שמתמקדים בנושא הערך, ראוי לציינם בהפניה." כפי שבקשתם למעלה כך עשיתי, מדוע כל האיומים האלה? שיחת משתמש: קבליסט 14:44 5/5/2013

קראת גם את שאר הדברים שהוא כתב? להסיר ספק, אני מבקש שלא תחזיר שום מקור שהוסר בעבר לפני שתגיע להסכמה בדף השיחה של הערך. וגם זה לפנים משורת הדין, ראה ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ג • 15:32, 5 במאי 2013 (IDT)

רציתי לדעת האם ניתן לשבץ בערך בריאת העולם ביהדות את הספר טוני לביא, מסע עשר הספירות בקבלה - מאלוהות לאנושות ובחזרה, עמ' 405-23, ישראל 2013. העמודים הללו עוסקים אך ורק בדרך בריאת העולם ואופני השתלשלותו ע"פ תורת האר"י המלווה בפרשנותו של אשלג.שיחת משתמש: קבליסט 5/5/2013 17:58

הכוונה הייתה שתשאל בדף השיחה של הערך. אם אני מבין נכון, מדובר ב-18 עמודים המתמקדים בשיטת הרב אשלג. לדעתי זה לא מתאים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ג • 19:10, 5 במאי 2013 (IDT)

הספר המדובר לעיל רובו ככולו עוסק בקבלת האר"י ומטרתו הכרה מקיפה את תורת הבריאה של האר"י. שיחת משתמש: קבליסט 19:10 7/5/2013

מהפרסומים העוסקים בספר אני מבין שהוא מתרכז באלוקות וביחסי הגומלין שלה עם האדם. זה קשור כמובן לבריאת העולם, אבל לא ממש זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ג • 00:10, 8 במאי 2013 (IDT)

הספר מתאר ע"פ קבלת האר"י את בריאת העולם ואופן השתלשלותו האמנטיבית מאין-סוף ועד העולם הארצי. כל הספר עוסק אך ורק בבריאת העולם, ראה את כל פרקי הספר. שיחת משתמש: קבליסט 11:54 13/5/ 2013

אני חושב שגם אתה תסכים אתי שהספר עוסק בעוד כמה דברים, כמו האלוקות, האדם, היחסים ביניהם, עשר הספירות ועוד. לא ראיתי את הספר בפנים, אבל ראיתי את האופן שאתם מתארים אותו כאן. הדגש המרכזי אינו על הבריאה. זה, ובצירוף העובדה שמדובר בקבלת האר"י, שהיא זווית חשובה אבל רק זווית אחת (וגם בצירוף העובדה שהספרים שלכם כבר נזכרים אצלנו לא מעט), מוביל אותי למסקנה שעדיף לא לכלול במקרה זה. נרו יאיר • שיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ג • 12:41, 13 במאי 2013 (IDT)

ראה כל הספרים המופיעים לקריאה נוספת עוסקים בהיבטים שוליים ואף אחד אינו עוסק בעיקר קבלת האר"י שהיא תורת הבריאה. אולי ראוי שתעיין בספר ותמצא שאין פרק שאינו עוסק בקבלת האר"י, לדוגמה בריאת העולם, עשר ספירות עיגולים ויושר, אדם קדמון, ספירות העקודים, עולם הנקודים, שבירת המלכים, עולם האצילות, זיווגי הספירות באלוהות, סוד העיבור, תהליך בניית הנוקבא וכן הלאה. כל השתלשלות הבריאה המתוארת בספר עוסקת בדרך שבה האר"י מתאר את בריאת העולם עד לתקנתו. יש לציין שמעולם אבל מעולם לא נכתב ספר שנכנס עמוק כל כך ובאופן יסודי לנושא בריאת העולם ע"פ האר"י. אבקשך לאשר את שיבוצו שיחת משתמש: קבליסט 14:23 24 מאי 2013

לטעמי שאר הספרים אינם עוסקים בהיבטים שוליים, וחשוב מזה - בכולם הכותרת כוללת את המילים "בריאת העולם", ולא במקרה. קבלת האר"י אינה עוסקת רק בבריאת העולם (וזה עוד בלי להיכנס לחילוקים של אבי"ע, ובדגש על אצילות). ייתכן שזה הספר שנכנס באופן העמוק ביותר לנושא שאמרת, אבל זה לא מספיק. לזה, כאמור, מתווסף העניין שהספרים שלך/שלכם כלל לא מקופחים אצלנו, וכמדומני שאני עוד נהגתי איתך לקולא יחסית למשתמשים אחרים. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 16:35, 24 במאי 2013 (IDT)

ראשית הספר הוא של מורי. עייפתי, פרשתי בפניך את כל התמונה, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה לאשר שיבוץ הספר כי כל כולו על 500 עמודיו עוסק בקבלת האר"י וראוי שהוא לא יחסר למעיינים הרוצים לרכוש דעת בתורת האר"י. אני מניח שידועים לך דברי חז"ל שהעולם אינו יכול להתקיים רק על פי מידת הדין ולכן שותפה מידת הרחמים. שיחת משתמש: קבליסט 13:10 2 ביוני 2013

מידת הרחמים? האם מישהו יהפוך לאומלל אם הספר לא יאוזכר בערך הספציפי הזה?! קצת פרופורציות בבקשה. נרו יאיר • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 15:35, 10 ביוני 2013 (IDT)

אף אדם לא יכול להיות אומלל על ספר כשהוא לא יודע על קיומו. אני מבקש ממך דבר אחד, עיין בספר ואני אקבל עליי את גזר הדין שלך אם תמצא לנכון שהוא ראוי או אינו ראוי להיות מאוזכר בערך על האר"י. שיחת משתמש: קבליסט 12:53 12 יוני 2013

אני יכול להרגיע אותך: אף אחד לא יהפוך לאומלל אם לא ידע על הספר הזה, ועל רובם המכריע של רוב הספרים בעולם. אני שוב מציע להיכנס לפרופורציות. לגבי הצעתך - אנסה בלנ"ד בהזדמנות לעיין מעט בספר. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 15:31, 12 ביוני 2013 (IDT)

שלום נרו יאיר הוספתי בערך קבלה לקריאה נוספת כמה ספרים שכולם על טהרת הקבלה וראיתי שהם הוסרו...אין כל הבדל בינם לבין הספרים שנותרו. אודה לך מאוד אם תאשר לי להוסיפם. חג סוכות שמח. שיחת משתמש: קבליסט יד תשרי תשע"ד 15:50 18 ספטמבר 2013

אני רואה הבדל גדול בין שאר הספרים שם ובין הספרים שהוספת. ספרים שעוסקים ברב אשלג מתאימים לערך שלו, לא לערך קבלה. אתה יכול לשמוח שספר אחד שלך נותר ברשימה שם, לטעמי ספק אם גם הוא מתאים, הוא הרבה פחות קלסי משאר הספרים שם. ואני מקווה שלא נצטרך להמשיך בדיון המעגלי הזה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"ד • 22:49, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

כבר הערתי למעלה שהספרים הם של מורי. לגופו של עניין יש בערך קבלה סעיפים הדנים בקבלת בעל הסולם ובקבלת האר"י, מדוע שלא יהיו גם הפניות של ספרים העוסקים במשנות הללו? אני מחפש נימוק השולל את עמדתי ולא מוצא. חסר מקום? האם הוספתם פוגמת בערך קבלה? תן בבקשה אור ירוק ואני מבטיח לך לא להוסיף הפניות. שיחת משתמש: קבליסט כ"ב תשרי תשע"ד, 26 ספטמבר 2013, 13:09

אנסה להסביר שוב: הערך קבלה עוסק במכלול תורת הקבלה. המכלול הזה כולל כמובן גם את האר"י ובעל הסולם, אבל אין הכוונה שכל ספר שעוסק במקובל כלשהו צריך להיכנס לרשימת הספרים "לקריאה נוספת", אחרת היו צריכים להיכנס לרשימה זו אלפי ספרים. האם זה נראה לך סביר? הרשימה צריכה לכלול את הספרים החשובים ביותר בתחום, וכך מקובל בכל אנציקלופדיה. איזה אור ירוק אתה רוצה? נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ד • 17:11, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

בסך הכל יש 6 ספרים לקריאה נוספת בערך קבלה. איזה יתרונות לדוגמה יש לספר משנת הזהר הכלול בערך קבלה שחסרים בספרים של טוני לביא? אני מבין שאתה משתדל לשמר את הדגם האנציקלופדי וכל הכבוד, אבל לפחות תיתן אור ירוק להוסיף 2 מתוך הספרים שהסרת ואני מניח שזה לא יפגום בערך. שיחת משתמש: קבליסט, ז חשון תשע"ד, 11 אוקטובר 2013, 16:33

גם על זה כבר עניתי. משנת הזוהר הוא קלסיקה, הספרים של מורך, עם כל הצער, לא. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ד • 21:06, 12 באוקטובר 2013 (IDT)