שיחת משתמש:Uri R/ארכיון 21

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת אורי ר. בנושא אורי יקירי

{| cellpadding="1" style="float: left; border: 1px solid #8888aa;width:200px; background: #FFFFFF; padding: 5px; font-size: 95%; margin: 0 15px 0 15px;"

| style="border: 1px solid #8888aa; background: #EEEEEE; text-align: center;" | ארכיונים |- |

2005: מאי - דצמבר
2006: ינואר - פברואראפרילמאייונייוליאוגוסט - ספטמבראוקטוברנובמבר-דצמבר
2007: ינואר - פברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2008: ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2009: ינוארפברוארמרץאפריליונייוליאוגוסטאוקטוברנובמברדצמבר
2010: ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטאוקטוברנובמברדצמבר
2011: ינוארפברוארמרץאפרילמאייוניאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2012: ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2013: ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסט - דצמבר
2014: ינואר - דצמבר
2015: ינואר - דצמבר
2016: ינואר - דצמבר
2017: ינואר - דצמבר
2018: ינואר - מרץ

(עריכה) |}

זהו דף שיחה מאורכב ואין להוסיף לו מידע חדש

כדי לפתוח דיון חדש ניתן ללחוץ כאן כדי לפתוח דיון חדש בדף השיחה העדכני. תודה.

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביקשתם קיבלתם

היי אורי, פתחנו מיזם חדש - אתה מוזמן להציץ. נראה לנו שספרד ממש זקוקה לטיפולך... מלמד כץשיחה 20:35, 3 בפברואר 2008 (IST)תגובה

שלום ותודה על הפנייה. ראשית, הערך לא נראה לי במצב קטסטרופלי, גם אם יש מה להשלים או לשפר בו. מבחינה אישית אני צופה הנמכת פעילות משמעותית במהלך חודש פברואר, אבל אנסה לראות אם חסרים דברים קריטיים. בברכה, אורי שיחה 21:25, 3 בפברואר 2008 (IST)תגובה
נראה שאכן הערך דורש סידור והרחבה. זה יהיה נהדר אם תוכל להשקיע בו ולשפר. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 21:36, 3 בפברואר 2008 (IST)תגובה

אורי יקירי

קצת נדהמתי מעוצמת הרגשות שגילית בשיחה עם פרר"פ בסלון של דורית. לא אכנס עמך לוויכוח בענייני דת וכיו"ב, אולם אשתדל לתרום להשכלתך הרחבה עוד אי אילו נקודות:

  • אין ביהדות מילת נשים.
  • אין איסור לכתוב באיזור זמן אחר, אף אם כבר נכנסה השבת בארץ ישראל.
  • היהדות אינה אמונה עיוורת! היא ניתנת להוכחה!
  • לא כל מי שמגדיר את עצמו חרדי או דתי, הוא אכן כזה. ישנן קבוצות שייתכן שיש אצלם השפלה או דיכוי של נשים, אך אין זה נובע מפרשנות נכונה של הדת. אצל רוב הקבוצות הדתיות והחרדיות, אין השפלה או דיכוי של נשים.

בברכה ןבתקוה להבנה - ברי"אשיחה • ל' בשבט ה'תשס"ח • 01:44, 6 בפברואר 2008 (IST)תגובה

שלום ותודה על דבריך. אכן שתי הכתבות, זו על הצנזורה הויזואלית, האבסורדית בעיני, וזו על הצעת החוק לצינזור האינטרנט, הטרידו את מנוחתי עד מאוד. בדברי התייחסתי לכל אותן פרקטיקות תרבותיות, שתופעת הדת כלולה בהן, ועל כן גם, אך לא רק, היהדות, שבהבטים מסויימים שלהן (ולא באופן כוללני) מגבילות את רוח האדם ומדכאות אותו, ולרוב עושות זאת כלפי חלקים בחברה המוצאים עצמם מדוכאים (מיעוטים, זרים, חריגים, נשים). לכן דיברתי על מילת נשים, לדוגמא, ולא ייחסתי אותה ליהדות. בהקשר הויקיפדי הצבעתי על הדיון שהחל לא מזמן במזנון על ההצעה להגביל כתיבה במזנון בשבת, וצפיתי את את הטפות המוסר העתידיות אם תתקבל ההצעה, למי שיכתבו בו, גם אם הם באזור זמן אחר.
לגבי הנקודה השלישית אני חולק עליך נמרצות. בעיני היהודים המאמינים אמונתם אולי אינה עיוורת, אבל היא עדיין אמונה. אמונה, בהגדרה, היא בחירה בדרך מסויימת להבין את המציאות, והיא אינה ניתנת להוכחה. זכותו של כל מאמין לבחור את אמונתו, אבל הוכחה היא משהו אחר. לו כך היו הדברים הרי שרק קומץ מאמינים היו רציונאליים וכל שאר האנושות - אי רציונאליים.
לגבי הנקודה הרביעית, לדעתי אמונה הגורסת כי לבני אדם שונים יש תפקיד שונה בחברה היא אמונה דכאנית, גם אם היא מתקבלת ברצון, בבחירה ובאהבה בידי המדוכאים. זו, למעשה, ההגדרה הבסיסית להגמוניה, בהפשטה מסויימת. בעולם ההיספני קיימת הייתה תורה חברתית שהציבה לצד המאצ'יסמו את המאריאניסמו (הנגזרת משמה של מריה, אם ישו). במסגאת תורה דתית-חברתית-תרבותית זו מקומן של נשים בחברה היה מוגדר, וכבודן נבע מהיותן אמהות ומחנכות, משומרות האמונה במשפחה, מצניעותן, וכדומה. היה זה מקור של כח וחירות לנשים רבות, ואמצעי להתמודד עם העולם הגברי הסובב אותן. יש הטוענים, ובעיני יש להם נקודה חזקה, שעם המעבר ל"מודרניות" נשים רבות איבדו מהמעמד שרכשו להם תחת המערכת המריאנית המוקדמת, ועדיין, למרות שיש בכך ממש במונחים מוחלטים, מדידים, הרי שבמונחים של חירות, של רוח האדם וכדומה, הייה זה צעד קדימה, והתרחקות מחברה דכאנית. במידה מסויימת המצב דומה בחברות דתיות רבות, לא רק יהדות ולא רק יהדות חרדית, שהן דם היררכיות, אוטוריטריות ושמרניות, מעצם התפתחותן ההיסטורית וכמעט מטבע הגדרתן.
זהו, בברכה, ובתקווה להבנה, אורי שיחה 03:13, 6 בפברואר 2008 (IST)תגובה
שוב שלום, לגבי הנקודה הרביעית זהו ויכוח פילוסופי שאינו מתאים לכאן. אך לגבי הנקודה השלישית מוכרחני לחלוק עליך בחריפות: היהדות ניתנת להוכחה מדעית. ניתן להוכיח מדעית שיש אלוהים. ניתן להוכיח מדעית שהוא נתן תורה לעם ישראל, ושכל הכתוב בה הוא אמת. זה שאינך יודע על כך, עדיין לא אומר שאין זה כך. אם ברצונך לבדוק את הנושא, ישנם מספיק דרכים לעשות זאת, ואשמח להפנותך לחלקם. עד כאן בעניין זה - ברי"אשיחה • ב' באדר א' ה'תשס"ח • 23:31, 7 בפברואר 2008 (IST)תגובה
בשמחה נעזוב את הנקודה הרביעית בצד. אשמח אם תפנה אותי למאמר מדעי, בכתב עת מדעי, הנתון לביקורת עמיתים ואשר מקובל ככזה בתחומו, ואשר כתוב עברית או לשון מודרנית אחרת, הטוען להוכחה מדעית לקיומו של אלוהי היהודים, לקיומו ההיסטורי של מעמד מתן תורה ולאמיתות הכתוב בה. אשמח לחכים. אורי שיחה 00:47, 8 בפברואר 2008 (IST)תגובה
שלום אורי, לא שכחתי שאני חייב לך תשובה בנושא הנ"ל, אולם מכיוון שאינני איש מדע, העברתי את שאלתך לאיש מדע חרדי (צ. ענבל) וזו תשובתו:
"שלום,
1. לבקש הוכחה מדעית לקיומו של אלקים הוא, למעשה, לבקש לראות אותו בטלסקופ (או ספקטרומטר, או כל מכשיר אחר...).
ובכן, עם כל הכבוד לשואל הנכבד, אלקים איננו סוג של חייזר או תופעה טבעית ביקום. המילה אלקים מתארת את "אמיתת המציאות".
המציאות המוחלטת האמיתית שקיומה אינו במסגרת חומר-אנרגיה-מרחב-זמן וכפופה לחוקים, כי אם המקור והסיבה לנ"ל.
במלים אחרות: המדע מנסה להבין את העולם אחרי שהוא נברא. אלקים הוא לא "חלק מהעולם" אלא הכוח המפעיל מחוץ ליקום הפיזיקלי.
הוכחה מדעית היא הוכחה חלשה. בכל ספר מתאים מבואר כי המדע אינו מגיע להוכחות מוחלטות. הידע המדעי איננו "אונטולוגי", כלומר הוא לא על אודות המציאות, אלא "אפיסטמולוגי" – כלומר נמצא בתורת ההכרה שלנו. במלים אחרות, אין ולא תהיה תיאוריה מדעית סופית ומוחלטת. מדענים עובדים עם מודל עבודה ומשנים אותו בהתאם לתגליות חדשות. לכן המדע של המאה ה-21 איננו זהה למדע של המאה הקודמת או של המאה הבאה.
2. הוכחה לוגית, לעומת זאת, מחוסנת מפני שינויים מפני שהיא איננה תלויה בהנחות אמפיריות אלא נגזרת ישירות מתהליכי החשיבה השכליים של האדם.
המסקנה על קיום האלקים באה מהרבה מאד כיוונים מצטלבים ומתוך שיקולים לוגיים פילוסופיים, ולא שיקולים מדעיים חלשים וזמניים.
לא קיימת "הוכחה מדעית" להתרחשותה של השואה (השמדת מיליוני יהודים בתאי גזים, וכו'). אבל קיימת הוכחה הרבה יותר חזקה.
הוכחה היסטורית עובדתית מגובה בכל העדויות והמסמכים שצריך, ובהעברה מדויקת של המידע.
3. הדרישה להוכחה מדעית של מעמד הר-סיני מעידה – אולי – על אי הבנה מהו מדע. מה יכולתו ומה מגבלותיו.
לעומת זאת, ההוכחה על אמיתות מעמד הר-סיני היא הוכחה היסטורית עובדתית מגובה בהרבה מאד מנגנוני בקרה, וזה תיק סגור בהחלט. זה לא אומר שכל אחד משתכנע. לצערנו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, יש גם אנשים שלא השתכנעו שהייתה שואה.
זו כבר שאלה של בחירה אישית. כדי לבחור צריך לדעת את העובדות.
כדי לדעת את העובדות – לדעתי הדרך הקצרה ביותר היא להשתתף בסמינר אקדמאי של ערכים (יש בפורים הקרוב שניים)".
אלו הם דבריו. בברכה - ברי"אשיחה • כ"ג באדר א' ה'תשס"ח • 11:21, 29 בפברואר 2008 (IST)תגובה
רוב תודות. באופן אישי מצאתי את התשובה בלתי מספקת שכן מהותה היא שקיומו של אלוהים נובע מתהליך היסק לוגי פילוסופי ושיש עדויות היסטוריות בלתי ניתנות לערעור על קיומו של מעמד הר סיני. אני מטיל ספק בשתי קביעות אלו אבל כאמור - מי שרוצה להאמין בכך - זו תכליתה של אמונה. מי שמבקש הוכחה מדעית, כמדומני לכך הסכים גם ידידך, לא ימצא אותה. והרי אנחנו מסכימים. שבת שלום, אורי שיחה 14:24, 29 בפברואר 2008 (IST)תגובה

Veracruz

היי אורי, הערך לא קיים עדיין אצלנו אבל ערכתי כמה ערכים על דרום אמריקה, ונתקלתי בכמה צורות כתיב, שלא ברור לי מי מהן עדיפה. ורקרוס? ורה קרוס? וראקרוס? משהו אחר? תודה, ‏odedee שיחה 09:26, 8 בפברואר 2008 (IST)תגובה

שלום עודדי.
התחלנו פעם דיון בנושא בשיחת משתמש:Amnon s#Veracruz, אבל הדיון גווע מהר מאוד לפני שמוצה. תראה שם שגם אלדד מתלבט וגם לי אין תשובה נחרצת, למרות שבעבר העדפתי את "ורהקרוס". מבחינת גוגל יש עדיפות ל"ורה קרוז". בקיצור, זה דורש דיון רחב יותר. בברכה, אורי שיחה 13:11, 8 בפברואר 2008 (IST)תגובה
טוב, אם מישהו (אמנון או אתה?) יכתוב אותו, בטוחני שהדיון יחזור לחיים... ‏odedee שיחה 07:11, 9 בפברואר 2008 (IST)תגובה

מיילים

קיבלתי את כל המיילים רק עכשיו, כי לקחתי חופשה גם מאאוטלוק אקספרס... אשיב לך תשובה מפורטת במייל בימים הקרובים, כשאתפנה לכך. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:14, 9 בפברואר 2008 (IST)תגובה

יוקה

שלום אורי. אני פונה אליך כי בשעתו השתתפת בדיון אודות שם הערך. אני מנסה לקבל תמונה רחבה יותר של עמדות החברים לפני שאני ממשיך בהרחבת הערך וחשבתי שמן ההגינות להסב את תשומת הלב של מי שהשתתף בדיון המקורי לחידושו (אני פונה גם למי שתמך בעמדות האחרות לשם ההגינות). שנילי הציע הצעה שכרגע מקובלת גם על מלמד-כץ. אני עדיין מעדיף יוקה אך ייתכן שזוהי הפשרה שחיפשנו... ‏ PRRP שו"ת 21:10, 9 בפברואר 2008 (IST)תגובה

PRRP, מהידע שלי על צמחי גן, ומספר שברשותי, הצמח הנקרא בעברית יוקה הוא צמח אחר מזה המופיע בערך, והדבר עלול לגרום לבלבול. איתןשיחה 22:18, 9 בפברואר 2008 (IST)תגובה

הוואנה

היי אורי,
הערך הנ"ל, שאת רובו תרגמתי, הוצע כמועמד להמלצה. אשמח אם תעיר ותאיר. עידושיחה 22:54, 15 בפברואר 2008 (IST)תגובה

שלום עישו. בשמחה רבה, אבל זה יקח לי זמן מה. במבט ראשון פרק האתרים הוא "רשימתי" מדי לטעמי האישי. בברכה, אורי שיחה 23:26, 15 בפברואר 2008 (IST)תגובה

שיחה:מונטכוזומה השני

שלום אורי, האם תרצה לחוות דעה בדיון לגבי שם הערך. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 16:58, 16 בפברואר 2008 (IST)תגובה

תודה, הגבתי שם, אורי שיחה 19:21, 18 בפברואר 2008 (IST)תגובה

תודה

על תמיכתך ועל דבריך. בברכה. ליש 23:12, 18 בפברואר 2008 (IST)תגובה

אין בעד מה - דברי אודותיך נאמרו בזכות, ולא בחסד. בברכה, אורי שיחה 23:01, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה

בקשר להצעה

הועבר ל-ויקיפדיה:פרלמנט#דיון אלירן d שיחה 16:35, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה

חזרה לדף המשתמש של "Uri R/ארכיון 21".