פתיחת התפריט הראשי

שיכון הרבנים

מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים

שיכון הרבנים הוא מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים.

שיכון הרבנים
Shikun harabanim jer.JPG
מידע על המבנה
סוג מבנן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אלכסנדר פרידמן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′25″N 35°12′23″E / 31.790277777778°N 35.206472222222°E / 31.790277777778; 35.206472222222
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
שיכון הרבנים
שיכון הרבנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית הכנסת בשיכון הרבנים
לוח זיכרון הצמוד לחזית הבניין

היסטוריהעריכה

שלמה יוסף זוויןיהושע צימבליסטשמואל קיפניסמרדכי כספייעקב קלמסמאיר סטולביץמרדכי סנדר קופשטיין 
משלחת רבני רוסיה בשנת 1938 בביקור בתלפיות לקראת הקמת שיכון הרבנים (תוכנית שלא יצאה אל הפועל). למידע על אישיות, לחצו עליה

התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות נחלצה לסייע לרבנים שעלו לארץ ישראל מרוסיה ומארצות אחרות, בתמיכה חודשית קבועה[1]. בשנת 1938 הוחלט להקים שכונה של 100 דירות במחיר מוזל עבור רבני רוסיה, בין תלפיות וארנונה[2] ומשלחת לגיוס כספים לצורך העניין נשלחה לארצות הברית[3].

בשנת 1944 רכש התאחדות הרבנים מגרש גדול לצורך הקמת הדירות[4]. לתכנון נבחר האדריכל אלכסנדר פרידמן ותוכננו במקום 100 דירות שבכל אחד שני חדרים ומטבח, וכן בית כנסת, בית מדרש ומקווה. הרוח החיה היה הרב קיפניס שפעל לרכישת השטח בשכונת רוממה (כיום ברחוב תורה מציון, מאחורי מתחם התחנה המרכזית ששימש אז כמושב זקנים) בעזרת מימון מארגון "עזרת תורה" בארצות הברית מיסודו של הרב יוסף אליהו הנקין. על ידו סייע הרב יעקב קלמס אשר נסע לארצות הברית כדי לגייס כספים לבנייה[5]. אבן פינה לבניין הונח בשנת 1945 בתקווה לסיים את הבנייה בסוף שנת 1946[6]. הבניין נבנה על ידי האחים צסיס[7] ובשל בעיות מימון קשות התעכבה הבנייה, והיא התקדמה במספר שלבים. בסוף 1947 נוצק הגג של הקומה הראשונה[8]. בספטמבר 1949 כבר הושלמה הקומה הראשונה[9].

בסוף שנת 1950 נחגגה חנוכת המקום[10], והשתכנו בו 17 רבנים[11], אך הקומה הראשונה הושלמה רק בתחילת 1952. כעבור זמן הוקמה קומה נוספת, ולימים נוספו עוד שתי קומות. אחד המסייעים לבנייה היה פייבל שיינפלד שתרם לזכר אשתו אסתר שיינפלד[12][דרושה הבהרה]. הדירות ניתנו חינם לרבנים לתקופת התאקלמות.

הרב קיפניס הקים באחת מדירות השיכון את מערכת אוצר הפוסקים, שהעסיקה חלק מהרבנים שנתמכו על ידי ההתאחדות, חלקם תושבי השיכון. את מרכז אוצר הפוסקים נהגו לפקוד רבנים רבים וידועי שם כדי להיעזר במידע התורני וההלכתי הרב שנאגר במכון, כמו גם בספרייה הרחבה הקיימת במקום. משרדי המערכת, המכון והספרייה ממוקמים בצידו השמאלי של השיכון, והכניסה אליהם נפרדת מהכניסה לדירות המגורים.

רבנים מהאזור נהגו להתפלל בקביעות בבית הכנסת המקומי, ובהם הרב שמואל הלוי וואזנר שהתגורר בירושלים במשך שש שנים.

רבני השיכון לאורך השנים היו: הרב דוד שפרבר - אב"ד בראשוב, הרב אפרים פישל קליין - אב"ד וואשרהלי, הרב משה אהרן רוזנטל, הרב משה אדלר, וכיום מכהן בנו הרב בנימין אדלר.

בין תושבי השיכון: הרב ירוחם אשר ורהפטיג, הרב ישראל ולץ - אב"ד בודפשט, הרב דוד מושקוביץ - אב"ד בוניהד, הרב יוסף אדלר - אב"ד טורדה, הרב בן ציון רחמן - מו"צ בשכונה ורבה של חסידות בויאן, הרב שמריהו ששונקין - מרבני חב"ד ברוסיה, הרב מנחם זאב שטרן - רבה של גבעת שאול והרב ישראל פלדמן - הרב של הר-טוב[דרושה הבהרה].

ייחודו של השיכון היה ברבגוניות של מוצאם של הרבנים אשר באו מקהילות שונות באירופה והיו שונים זה מזה בסגנון ובמנטאליות, בנוסחאות התפילה ובמנהגים. עם זאת, התאפיין השיכון בהרמוניה ששררה בין תושביו.

כיום, הדירות נמצאות בבעלות "אוצר הפוסקים" ומושכרות ברובן בדמי מפתח וחלקן בשכירות רגילה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה