פתיחת התפריט הראשי

גיוס חובה

(הופנה מהדף שירות חובה)
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גיוס החובה בעולם

Conscription map of the world.svg

  מדינות שבהן אין צבא
  מדינות שבהן אין גיוס חובה
  מדינות שיש בהן גיוס חובה, אך פחות מ-20% מבני קבוצת הגיל כולה (כוללים גברים או נשים) נאלצים להתגייס
  מדינות שהממשלה הנוכחית מתכננת לבטל גיוס חובה
  מדינות שקיים בהן גיוס חובה
  אין מידע

גיוס חובה הוא חוק, המחייב את כל תושבי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.

לכל מדינה יכולת לקבוע את גיל גיוס חובה, וכן תנאים אחרים, שיכתיבו את טיב ואורך השירות. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע (כמו במקרה צה"ל במדינת ישראל, שבה מונהג בנוסף גם שירות מילואים, או צבאות מדינות נוספות, כדוגמת שווייץ וקולומביה) או להיות מוכרז בעת מצבי חירום שונים (גיוס החירום בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת וייטנאם).

קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה: למשל, בישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל חייל שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את מולדתו אם לאו. במדינות אחרות קיימות סיבות רבות, כמו מרד פנימי ובעיות אזרחיות (כדוגמת קולומביה), או סיבות היסטוריות אשר לא קיימות היום, כמו למשל בגרמניה, שגיוס החובה בה (שבוטל ביולי 2011[1]) החל לאחר הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. גיוס החובה החל בשל המלחמה הקרה, שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין שני חלקיה: גרמניה המזרחית הקומוניסטית, שנשלטה, למעשה, על ידי ברית המועצות וגרמניה המערבית, שנתמכה על ידי מעצמות המערב: ארצות הברית, בריטניה וצרפת.

הוויכוח סביב גיוס חובהעריכה

במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים למיליטריזציה של החברה האזרחית, ובכך, ליצירת חברה שהיא גברית-מאצ'ואיסטית ואלימה יתר על המידה, כאשר עקרונות חברתיים נזנחים, או לכל הפחות מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: חינוך, בריאות, רווחה, טיפול בפשיעה וכדומה, מקבלים פחות התייחסות ופחות כוח אדם. נוסף על כך, קיימת הטענה, שגיוס חובה פוגע בחופש העיסוק, חופש המצפון ובחרויות בסיסיות נוספות, ובכך הוא אנטי-דמוקרטי.

עוד מציינים את התקציב הגדול מאוד שדורש צבא חובה, ואת היתרון של צבא מקצועי, שבו לכל החיילים ותק של שנים, על פני צבא גדול ומסורבל יותר. עוד מתלוננים מהצד הליברלי, שמדובר בעבדות לא מוסרית בעבור המדינה, שמעכבת בשנים את התקדמותם של צעירים. במגזרים שמרניים, נחשבת כפגיעה הכרחת אזרחים לשהות עם אנשים בעלי השקפת עולם ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט כור היתוך, דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.

מנגד, ישנה הטענה, שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיות, רעות וערבות הדדית, אהבת הארץ וכו', מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.

בישראלעריכה

  ערך מורחב – שירות חובה בצה"ל

בישראל מתקיים גיוס חובה מראשית ימיה, בהתאם לחוק שירות ביטחון. בשנת 2013 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק, לפיה יבוטל גיוס החובה לצה"ל.[2] הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של חוק טל וחקיקת "חוק השוויון בנטל",[3] שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מהמגזר החרדי. מציעי החוק הסבירו, שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר השוויון.

בשנת 2014 פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל,[4] הממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול גיוס החובה, על רקע השיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".

לקראת הבחירות לכנסת העשרים, גיוס החובה בישראל היה במרכז הקונצנזוס, ואף מפלגה, פרט ליהדות התורה, לא הצהירה שתפעל לביטולו.[5]

גיוס נשיםעריכה

רק מעט מדינות מחייבות גיוס נשים. בשנת 1951 היו רק 4 מדינות שגייסו נשים לשירות חובה: צ'ילה, פקיסטן, טורקיה וישראל. בשוודיה היה גיוס חובה לרופאות, רופאות שיניים ואחיות[6]. מדינות שונות כללו בחוקיהן אפשרות לגיוס חובה של נשים בעת מלחמה[7].

החל מינואר 2015 יש גיוס חובה לנשים בנורווגיה, והיא המדינה היחידה בנאט"ו המקיימת גיוס חובה לנשים[8]. גם צפון קוריאה החילה גיוס חובה החל משנת 2015[9].

במרץ 2017 הודיעה ממשלת שוודיה על החזרת גיוס החובה לאחר שבוטל שבע שנים קודם לכן, וכי חוק גיוס החובה יחול גם על נשים[10].


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גיוס חובה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה