שיתוף ואחווה

שיתוף ואחווה, מפלגת מיעוטים שהייתה קשורה למפא"י ומפלגת העבודה, והיוותה, בדומה לשאר המפלגות הערביות בזמנה, מפלגת לוויין.

שיתוף ואחווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1950–1970 (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגה ערבית מקושרת למפא"י ולעבודה
אידאולוגיות ערביי ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 4 - 7
ממשלות 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15
*הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
אותיות יא
שיא כוחה 2 מנדטים
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך הצטרפה לשיתוף ופיתוח לזמן קצר
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

המפלגה זכתה בשני מנדטים בבחירות לכנסת ה-4, והייתה חברה בקואליציה אך לא בממשלה. בבחירות לכנסת ה-5, ה-6, וה-7 שמרה המפלגה על כוחה, ונשארה חברה בקואליציות השונות ללא ייצוג בממשלה.

הבחירות לכנסת השמינית, בהן קיבלה המפלגה רק 9,949 קולות וכשלה לעבור את אחוז החסימה, בישרו על קץ דרכה הפוליטית של המפלגה. המפלגה כשלה לעבור את אחוז החסימה, מכיוון שרוב חבריה פרשו והצטרפו למפלגות אחרות.

נציגי המפלגה בכנסת עריכה

הכנסת הרביעית (1959)
2 מנדטים: לביב חוסיין אבו רוכן, יוסף דיאב

  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן

הכנסת החמישית (1961)
2 מנדטים: דיאב עובייד, ג'בר מועדי

  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן

הכנסת השישית (1965)[1]
2 מנדטים: דיאב עובייד, ג'בר מועדי[2],

הכנסת השביעית (1969)
2 מנדטים: דיאב עובייד, אליאס נח'לה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ב-5 ביולי 1966 התאחדה הסיעה עם קידמה ופיתוח בהקמת סיעת שיתוף ופיתוח. ב-1 בינואר 1967 התפרקה הסיעה המשותפת.
  2. ^ פרש מהסיעה ב-11 באפריל 1967 והקים את הסיעה הדרוזית הישראלית.