שלום אלחנן יפה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ כינוי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| הרב שלום אלחנן יפה | |
| לידה |
15 במאי 1858 ב' בסיוון ה'תרי"ח ובלנינקס (ואבאלניק) |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1923 (בגיל 65) ז' בכסלו ה'תרפ"ד ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
קווינס  |
| מקום פעילות | אופינה, זיימל, ואבאלניק, סנט לואיס, ניו יורק |
| השתייכות | ליטאי-אמריקאי |
| השקפה דתית |
יהדות |
| בני דורו | זכריה יוסף רוזנפלד |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן, ממייסדי אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ו"עזרת תורה | |
שלום אלחנן הלוי יפה (באנגלית: Shalom Elchanan Yaffe; ב' בסיוון ה'תרי"ח, 15 במאי 1858 - ז' בכסלו ה'תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי-אמריקאי. אב"ד סנט לואיס, ממייסדי אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ו"עזרת תורה".
ביוגרפיה
עריכהנולד לרב שמעון פרץ הלוי יפה בעיירה ובלנינקס (ואבאלניק) על שמה נקרא "העילוי מוואבאלניק". למד בישיבת וולוז'ין, וכבר בתור בחור החל להתכתב עם גדולי הפוסקים ברוסיה בענייני הלכה. בגיל תשע עשרה נסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור, הנצי"ב מוולוז'ין וחתנו רבי רפאל שפירא, ורבי יוסף שלייפר מסלונים. נישא לאסתר טילא, ובשנת 1879 (תרל"ט), בהיותו בן עשרים, התמנה למשרת רבנות ראשונה. הוא שירת כרב בקהילות שונות ברחבי רוסיה, בהן אופינה, זיימל ועיירת הולדתו ואבאלניק, עד שנת 1889, ה'תרמ"ט. בעת ביקור באותה שנה אצל קרובי משפחה בארצות הברית, קיבל הצעת רבנות בסנט לואיס והחליט להשתקע בה[1].
בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק והיה אחד מהרבנים האדוקים והקנאים, ממייסדי ומראשי אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה וממייסדי "עזרת תורה"[2]. הוא פעל רבות בתחום הכשרות בבתי המטבחיים בעיר. הרב חיים הירשנזון כינה אותו "הגאון היותר אמיתי מכל גאוני אמריקה"[3][4], אף שלא חלק עמו את עמדותיו הדתיות ונהג לתקוף את הציונות הדתית ולסנוט ברבניה.
גם בנושא הגיור נחלקו הרבנים, הרב הירשנזון נטה לצדד במנהג להקל לגייר נשים נוכריות הנשואות ליהודים אף על פי שהן אינן שומרות שבת, כי הן נכנסות לברית ישראל כפי המקובל על ידי היהודים במקומם[5], ואילו הרב יפה תקף גיורים אלו בחריפות וקבע שהם אינם תקפים אף בדיעבד[6].
הוא היה מפוסקי ההלכה הראשונים שעסקו בשאלת ההסתמכות על צורות הפתח שיצרו עמודי וחוטי הטלגרף לצורך עירובי חצרות סביב אזורים בעיר ניו יורק. עם הקמת ישיבת רבינו יצחק אלחנן נמנה הרב יפה עם ראשי הישיבה. הייתה לו מחלוקת הלכתית עם רב אחר בסנט לואיס, הרב זכריה יוסף רוזנפלד, לגבי תעתיק שם העיר בעת עריכת גט; לדעת הרב יפה, יש לכתוב: ”סינט לואיז” (באות ז') ולהשמיט את אותיות ה-s וה-p הכפולות משם הנהר: ”דיתבא על נהר מיסיסיפי ועל נהר דופערס ועל מי מעינות ועל מי בארות”. בעוד לדעת הרב רוזנפלד יש לכתוב: ”סינט לואיס, מתא דיתבא על נהר מיססיססיפפי...”[7].
בסוף ימיו כיהן כרב קהילת "בית המדרש הגדול" בניו יורק. הוא נפטר בי' בכסלו ה'תרפ"ד, 18 בנובמבר 1923, ואחריו התמנה לתפקיד הרב בנימין פליישר[8].
קישורים חיצוניים
עריכה- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' שלום אלחנן יפה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 19, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, יפה, שלום אלחנן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמודים 60–61, באתר היברובוקס
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 303, באתר היברובוקס
- בן שאול, הרב שלום אלחנן יפה עליו השלום, אפריון, שנה ראשונה גיליון חמישי, עמ' 69–70, באתר היברובוקס
- לתולדות המחברים ראשי הישיבה זכרונם לברכה, בתוך: יבול היובלות, ספר יובל המאה של ישיבת רבינו יצחק אלחנן, ניו יורק תשמ"ו. עמ' 202, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב שלום אלחנן הלוי יפה באתר ישיבה יוניברסיטי
- קברו וקבר אשתו, באתר "קברים"
שלום אלחנן בן שמעון פרץ יפה (1858-1923), דף שער בספרייה הלאומית
- מספריו
- פרי אשל, וילנה, תרמ"ו, באתר היברובוקס
- שואל כעניין, נספחים: "עירוב מקוואות" ו"משפט לקו". ירושלים, תרנ"ה, באתר היברובוקס
- תשובה כהלכה ודברי שלום, ירושלים, תרנ"ו, באתר היברובוקס
- בספר דת ישראל חלק ב', מאת הרב דובער אברמוביץ, נדפסו הערות הלכתיות של הרב יפה, במגוון נושאים.
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי מקור אחד הוא ביקר בארצות הברית ב-1889, שב לאירופה וכיהן כרבה של ובלנינקס במשך שנה, ואז שב לסנט לואיס. ישועות אליעזר, סדר הושענות מבואר, ניו יורק תשס"ט, במבוא לחיבורו "שיחה שלימה" על סדר ההושענות, עמ' 30.
- ^ לוח היובל של עזרת תורה, ניו יורק תרצ"ו, באתר היברובוקס.
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, תולדות הרב הירשנסון, בתוך: אוצר זכרונותי, עמ' 333, אייזנשטיין מתאונן על דברי הירשנזון, ומבקר את הרב יפה על הקפדתו להתפאר בתארים רבניים.
- ^ מלכי בקדש א' עמ' 90
- ^ דת ישראל חלק ב, עמוד קנד
- ^ אלה דברי הברית, חלק ג, עמוד 140
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, 15 בנובמבר 1923, עמ' 158, באתר היברובוקס.
- ^ חדשות מעולמו של ישראל סבא, אפריון, קובץ שני, תרפ"ה, 1924–1925 עמ' 151, באתר היברובוקס