פתיחת התפריט הראשי

תולדות היישובעריכה

מהמאה ה-14 ועד המאה ה-18 נוהלה ז'יימליס על ידי פיאודלים גרמנים. עד שנת 1795 הייתה ז'יימליס חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, ומאז היא הייתה חלק מהאימפריה הרוסית, עד מלחמת העולם הראשונה. בתקופת ליטא העצמאית 1918-1940 נבנה קו רכבת שהוביל מהעיירה לעיר פוניבז'.

יהודי ז'יימליסעריכה

לראשונה נזכר תושב יהודי בז'יימליס בשנת 1593. קהילה יהודית מאורגנת נזכרת באמצע המאה ה-18. במפקד של שנת 1766 נספרו 428 יהודים בעיירה.

במפקד של 1897 נספרו בעיירה 679 יהודים יותר ממחצית תושבי העיירה. היהודים התפרנסו ממסחר, חנויות, בתי קפה ותעשייה זעירה.

המצב הכלכלי הקשה בתחילת המאה ה-20 גרם להגירה של רבים מיהודי העיירה. הם היגרו בעיקר לארצות הברית, ארץ ישראל ודרום אפריקה. בעיירה היה תלמוד תורה ובית ספר יסודי יהודי, וכן ספריה יהודית עם ספרים ביידיש. כן הייתה בעיירה פעילות ציונית, וסניף של תנועת החלוץ.

רבני העירעריכה

מרבני העיר הנודעים - ר' שלום אלחנן יפה שכיהן ברבנות משנת 1883, לימים הרב בעיר סנט לואיס בארצות הברית.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק מונה לרב המקום בשנת 1887. עם מינויו הוא דאג לבניית מקווה חדש, ולחיזוק מוסדות העזרה הדדית של גמילות חסדים, הכנסת אורחים וביקור חולים. בתקופת רבנותו בז'יימליס התאלמן הרב קוק מאשתו הראשונה, והוא נותר עם בת יחידה, שנה לאחר מכן הוא נישא לאשתו השנייה. בנו הרב צבי יהודה נולד בתקופה זו. בשנת 1895 עבר הרב קוק לעיר בויסק שם כיהן כרב העיר, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1903.

מחליפו ברבנות ז'יימליס היה הרב יעקב דוב רפפורט שימש ברבנות עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1926, בה שימש כרבה של המושבה כפר סבא.

בימי השואהעריכה

עם הכיבוש הגרמני נכלאו יהודי העיירה בבניין בנק מקומי שחלונותיו היו עם סורגי ברזל. משם הועברו לאסם במרחק 2 ק"מ מהעיירה. ב-8 באוגוסט 1941, נלקחו כל יהודי העיירה, כ-180 איש ליער אורנים סמוך. במקום זה נורו כולם למוות בידי הגרמנים וליטאים משתפי פעולה.

קישורים חיצונייםעריכה