שלום פרייברגר

רב קרואטי

הרב ד"ר שלום (מירוסלאב) פרייברגרסרבו-קרואטית: Miroslav Šalom Freiberger;‏ 9 בינואר 1903, זאגרב, האימפריה האוסטרו-הונגרית7 במאי 1943, מחנה ההשמדה אושוויץ) היה הרב הראשי האחרון ליהודי זאגרב בתקופה שקדמה לשואה ונרצח במחנה ההשמדה אושוויץ.

שלום (מירוסלאב) פרייברגר
Freiberger.JPG
הרב ד"ר שלום (מירוסלאב) פרייברגר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 בינואר 1903
זאגרב, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
נרצח 7 במאי 1943 (בגיל 40)
מחנה ההשמדה אושוויץ
מקום פעילות אוסייק, זאגרב, ממלכת יוגוסלביה
השתייכות יהדות אורתודוקסית
בני דורו הינקו אורבך, מוריץ לוי

קורות חייועריכה

שלום פרייברגר נולד בזאגרב לאנטון שהיה נגר במקצועו והיגר לזאגרב מקרלובץ ולאנה לבית קאופמן. לשלום פרייברגר היו שתי אחיות: הילדה וליוביצה.[1]

פרייברגר רכש השכלה אקדמית בברלין ובתקופה זו השתמש בשם הפרטי פריץ, שהיה בעל קונוטציה גרמנית.[1] הוא למד משפטים ובהמשך ב-1927, רכש תואר דוקטור לתאולוגיה באוניברסיטת וירצבורג. לאחר תום לימודיו שב לזאגרב. בין 19291936 כיהן כסגן הרב הראשי ליהודי אוסייק תחת שמעון אונגר.[2] הוא נישא לאירנה לבית שטיינר ולזוג נולד בן אחד, ראובן. ב-1936 התמנה לרב הקהילה בזאגרב שהייתה השנייה בגודלה בממלכת יוגוסלביה. בתקופה זו גם הוציא לאור שני ספרי היסטוריה על תולדות עם ישראל.[3]

ב-1941, התמנה לרב הראשי של העיר זאגרב. ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה הוחל ברדיפות יהודים. הרב פרייברגר לו היו קשרים עם ראשי הכנסייה הקתולית בזאגרב ועם ראשי קהילות יהודיות מחוץ ליוגוסלביה ובכלל זה ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, פעל להצלת בני קהילתו באמצעותם.[4] כפועל יוצא מפעולותיו נשלחו 11 ילדים ובני נוער להונגריה ולטורקיה ומשם עלו חלקם לארץ ישראל המנדטורית.[5] בין העולים היה בנו ראובן.

הרב עצמו סירב לעזוב את קהילתו ולתקופה מסוימת מצא מחסה בביתו של הארכיהגמון אלויזיה סטפינאץ.[6] באביב 1943 נעצר הרב פרייברגר וב-5 במאי הועלה על הטרנספורט האחרון מזאגרב לאושוויץ. ב-7 במאי בעת הגיעו לאושוויץ, נורה הרב פרייברג למוות משום שמָחָה על היחס שניתן לבני קהילתו שהגיעו עמו. רעייתו אירנה נרצחה בהמשך.

בנו יחידו של הרב פרייברגר, ראובן ירון שהיה מלחין, מנצח, מוזיקאי ומראשוני מקהלת רינת, נהרג ב-1956 במהלך מבצע קדש.[7]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 "הקול" - ביטאון הקהילה היהודית בזרגרב, גיליון 113, 2013, עמודים 12 - 14, אוחזר ב-13 באוגוסט 2015 (בקרואטית).
  2. ^ הקהילה היהודית באוסייק, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 29.
  3. ^ הקהילה היהודית בזאגרב, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 138.
  4. ^ קרואטיה העצמאית, באתר יד ושם, אוחזר ב-15 בספטמבר 2014.
  5. ^ הקהילה היהודית בזאגרב, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 143.
  6. ^ מבוא, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 21.
  7. ^ ראובן ירון, באתר זמרשת, אוחזר ב-18 בספטמבר 2014.