שלומית בת הרודיאס

נסיכה לבית הורדוס, בתם של הרודיאס והורדוס בן הורדוס הגדול

שלומית או שלום[1] (בשפות אירופאיות ידועה כ-Salome; מיוונית Σαλώμη; נולדה בשנת 14 לספירה לערך[2]) הייתה נסיכה לבית הורדוס, בתם של הרודיאס והורדוס בן הורדוס הגדול.

שלומית
Σαλώμη
שלומית מאת טיציאן
שלומית מאת טיציאן
לידה 14 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־1 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהודים-נוצרים, יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלומית עם ראש יוחנן המטביל,
גספרה טרברסי, 1760 לערך.

בשנת 20[2] (או 27[3]) לערך, עזבה אמה את אביה ונישאה לאחיו למחצה (ממלתקי השומרונית), הורדוס אנטיפס, ששלט בטטרארכיה של הגליל.[4]יוסף בן מתתיהו מדגיש כי הייתה זו הפרה של "חוקי האבות", קביעה המתבססת על כך שאשה אינה יכולה לתת גט לבעלה ויכולה להתגרש ממנו רק בהסכמתו. מאחר שהרודיאס עזבה את הורדוס בעודו בחיים וללא הסכמתו, הרי שעל-פי המשפט היהודי חל איסור עריות על אנטיפס להינשא לאשת אחיו.[3]

גם בברית החדשה[5] יש התייחסות להפרת החוק שבנישואי הרודיאס ואנטיפס, שם מסופר כי יוחנן המטביל אמר לאנטיפס כי הרודיאס אינה מותרת לו לנישואין, ובעקבות מחאתו נכלא בבית הסוהר. בברית החדשה שלומית אינה נזכרת בשמה, אלא כ"בת הרודיאס" (אך לפי המסורת הקתולית מדובר בשלומית), שהפכה כלי בידי אמה, כדי לנקום ביוחנן על הוקעת נישואיה:

וַיְהִי... כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה בְּיוֹם הֻלֶּדֶתו לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל, וְתָּבֹא בַת הוֹרוֹדְיָה וַתְּרַקֵּד וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וּבְעֵינֵי הַמְסֻבִּים עִמּוֹ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֶת־אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי וְאֶתֵּן לָך!... וַתֵּצֵא וַתֹּאמֶר לְאִמָּהּ: מָה אֶשְׁאָל? וַתֹּאמֶר: אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל! וַתְּמַהֵר מְאֹד לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַתִּשְׁאַל לֵאמֹר: רְצוֹנִי שֶׁתִּתֵּן לִי עַתָּה בַקְּעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל... וּמִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַד הַטַּבָּחִים וַיְצַוֵּהוּ לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ. וַיֵּלֶךְ וַיִּכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר, וַיְבִיאֵהוּ בַּקְּעָרָה וַיִּתְּנֵהוּ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אֶל אִמָּהּ

הבשורה על-פי מרקוס, פרק ו', פסוקים 28-21

בשנת 30 לערך,[6][2] נישאה שלומית לפיליפוס, דודה למחצה (אחיהם למחצה של אביה הביולוגי ואביה החורג, מקלאופטרה הירושלמית), ששלט בטטרארכיה של ארץ טרכון (הבשן). לאחר מותו (בשנת 34[6]), ללא בנים, נישאה שלומית לאריסטובולוס מלך כלקיס, בן דודה (הבן של אחי אמה), וממנו נולדו לה שלושה בנים: הורדוס, אגריפס ואריסטובולוס.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שלומית בת הרודיאס בוויקישיתוף
 
ריקוד שלומית, מאוריצי גוטליב, 1879.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בתרגום אברהם שליט ל"קדמוניות היהודים".
  2. ^ 1 2 3 פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ד', שיעור 9, פרק 5, עמוד 193.
  3. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו - היסטוריון של ארץ-ישראל (יד יצחק בן-צבי, תשמ"ג): גירושים אצל יוסף בן מתתיהו (מרדכי א' ראבילו), עמוד 156.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 136.
  5. ^ הבשורה על-פי מרקוס, פרק ו', 29-17; הבשורה על-פי מתי, פרק י"ד, פסוקים 11-3.
  6. ^ 1 2 פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ד', שיעור 9, פרק 4, עמוד 189.
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 137.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.