שלזיה (פרובינציה)

אחת משש עשרה הווייוודות של פולין

שלזיהפולנית: śląskie, בצ'כית: Slezské ובסלובקית: Sliezske) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום מרכזה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודה לודז', במזרח בווייוודות שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה ופולין קטן, בדרום בצ'כיה ובסלובקיה, ובמערב בווייוודה אופולה.

שלזיה (פרובינציה)
śląskie
סמל שלזיה
סמל שלזיה
סמל שלזיה
דגל שלזיה
דגל שלזיה
דגל שלזיה
בכיוון השעון: מרכז העיר קטוביץ, מחלף בשלזיה, טירת בנדין (Będzin), פארק גרוטה בביטום והכנסייה הנאו-הגותית של קטוביץ
מדינה פוליןפולין פולין
חבל ארץ שלזיהשלזיה שלזיה
בירת הפרובינציה קטוביץ
תאריך ייסוד 1 בינואר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם שלזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 12,333 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 4,593,358 (2014)
 ‑ צפיפות 372 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 50°20′00″N 19°00′00″E / 50.333333333333°N 19°E / 50.333333333333; 19 
אזור זמן UTC+1
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפצקיהלובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בירתה של שלזיה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קטוביץ השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן צ'נסטוחובה, סוסנוביץ, גליביצה וביטום.

מקור השם עריכה

ווייוודת שלזיה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במזרח אזור היסטורי זה. בלטינית, סלובקית ופולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר השלנזה (Ślęza) והר השלנזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר שלנזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותן רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]

גאוגרפיה עריכה

מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי שלזיה עילית. חבל ארץ זה מהווה רמה גאוגרפית גבוהה יחסית, כאשר גובהה הממוצע הוא כ-500 מטר מעל פני הים. המקום במידה רבה מהווה את החלק המערבי של הרמה של פולין קטן. בתחומיה של שלזיה נובעים שני הנהרות אולי החשובים ביותר בפולין - נהר הוויסלה ונהר האודר. מקור נהר האודר הוא מההרים שבדרום מערבה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מערב, מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה אופולה (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממערב. ובעוד האודר נובע בשלזיה וזורם מערבה, הוויסלה זורם מזרחה. מקור נהר הוויסלה הוא מההרים שבדרום מזרחה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מזרח, מוזן ביובלים רבים, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה פולין קטן (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממזרח. הרמה של שלזיה עילית הופכת גבוהה יותר בקצותיה הדרומיים, שם מתנשאים לגובה רב יחסית הרי הקרפטים המערביים והרי הסודטים המזרחיים. אף שההרים שבדרומה של שלזיה גבוהים, הם בדרך כלל נמוכים יותר מאלו המצויים בשכנותיה ממזרח וממערב, שם הקרפטים והסודטים בהתאמה מגיעים לגובה רב במיוחד.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקטוביץ, בירת הוויווידה, היא 8.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של - 1.6 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.6 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 722.3 מ"מ.[7]


אזורים מוגנים עריכה

בשלזיה יש שבעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

פארקי נוף בשלזיה
תמונה שם שטח (בקמ"ר) מחוז
 
פארק הנוף הבסקידים הקטנים
Park Krajobrazowy Beskidu Małego
257 מחוז ז'יבייץ
 
פארק הנוף הבסקידים השלזים
Park Krajobrazowy Beskidu Śląskiego
386 מחוז צ'שין
 
פארק הנוף רודי
Park Krajobrazowy Rud Wielkich
493 מחוז רטיבור
 
פארק הנוף יערות ליסוורטה העליונים
Park Krajobrazowy Lasy nad Górną Liswartą
507 מחוז לובלינייץ
 
פארק הנוף אורליך גניאזד
Park Krajobrazowy Orlich Gniazd
600 מחוז מישקוב
 
פארק הנוף סטאבקי
Park Krajobrazowy Stawki
17 מחוז צ'נסטוחובה
 
פארק הנוף ז'יבייץ
Żywiecki Park Krajobrazowy
358 מחוז ז'יבייץ

הרים עריכה

עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה
תמונה שם גובה (במטרים) מחוז
 
פילסקו
Pilsko
1,542 מחוז ז'יבייץ
 
רומאנקה
Romanka
1,366 מחוז ז'יבייץ
 
מונצ'וליק
Munczolik
1,356 מחוז ז'יבייץ
 
פלניצה
Palenica
1,338 מחוז ז'יבייץ
 
ליפובסקי ויירך
Lipowski Wierch
1,324 מחוז ז'יבייץ
 
רישנקה
Rysianka
1,322 מחוז ז'יבייץ
 
סקז'יצ'נה
Skrzyczne
1,257 מחוז ז'יבייץ
 
בורצ'י ויירך
Boraczy Wierch
1,244 מחוז ז'יבייץ
 
ויילקה רצ'ה
Wielka Racza
1,236 מחוז ז'יבייץ
 
ויילקה ריצז'ובה
Wielka Rycerzowa
1,226 מחוז ז'יבייץ

היסטוריה עריכה

לוח תקופות היסטוריות של שלזיה
עד 880 שבטים סלאבים וגרמאנים
880-902 דוכסות מורביה הגדולה
902-960 שבטים סלאבים וגרמאנים
960-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1335
 
הממלכה הפולנית הראשונה
1335-1479   ממלכת בוהמיה
1479-1526
 
ממלכת הונגריה
1526-1748   ממלכת הבסבורג
1748-1867   ממלכת פרוסיה
1867-1871   הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919   הקיסרות הגרמנית
1919-1933   רפובליקת ויימאר
1939-1945   גרמניה הנאצית
1945-1989   הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989   הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

  ערך מורחב – שלזיה

ערים, יישובים ומחוזות עריכה

ערים עריכה

בשלזיה ישנן 71 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בשלזיה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[8] מחוז
1
 
 
קטוביץ
Katowice
303,314 עצמאי
2
 
 
צ'נסטוחובה
Częstochowa
231,527 עצמאי
3
 
 
סוסנוביץ
Sosnowiec
210,249 עצמאי
4
 
 
גליביצה
Gliwice
184,993 עצמאי
5
 
 
זאבז'ה
Zabrze
177,815 עצמאי
6
 
 
ביילסקו-ביאלה
Bielsko-Biała
173,462 עצמאי
7
 
 
ביטום
Bytom
172,762 עצמאי
8
 
 
רודה שלזיה
Ruda Śląska
141,090 עצמאי
9
 
 
ריבניק
Rybnik
140,094 עצמאי
10
 
 
טיכי
Tychy
128,698 עצמאי
11
 
 
דומברובה גורניצ'ה
Dąbrowa Górnicza
123,774 עצמאי
12
 
 
חוז'וב
Chorzów
110,538 עצמאי
13
 
 
יאבוז'נו
Jaworzno
93,556 עצמאי
14
 
 
יסטשמביה-זדרוי
Jastrzębie-Zdrój
91,073 עצמאי
15
 
 
מיסלוביצה
Mysłowice
75,028 עצמאי
16
 
 
שימיינוביצה שלונסקיה
Siemianowice Śląskie
68,658 עצמאי
17
 
 
ז'ורי
Żory
62,015 עצמאי
18
 
 
טרנובסקיה גורי
Tarnowskie Góry
60,984 מחוז טרנובסקיה גורי
19
 
 
בנדין
Będzin
58,297 מחוז בנדין
20
 
 
פייקרי שלונסקיה
Piekary Śląskie
56,978 עצמאי
21
 
 
רטיבור
Racibórz
55,818 מחוז רטיבור
22
 
 
שוויינטוחלוביצה
Świętochłowice
51,722 עצמאי
23
 
זוויירצ'ה
Zawiercie
51,110 מחוז זוויירצ'ה
24
 
 
וודז'יסלאב שלזיה
Wodzisław Śląski
48,688 מחוז וודז'יסלאב
25
 
 
מיקולוב
Mikołów
39,858 מחוז מיקולוב
26
 
 
קנורוב
Knurów
39,057 מחוז גליביצה
27
 
 
צ'שין
Cieszyn
35,824 מחוז צ'שין
28
 
 
צ'כוביצה-דז'דז'יצה
Czechowice-Dziedzice
35,703 מחוז ביילסקו
29
 
 
צ'לדז
Czeladź
32,811 מחוז בנדין
30
 
 
מישקוב
Myszków
32,595 מחוז מישקוב
31
 
 
ז'יבייץ
Żywiec
31,967 מחוז ז'יבייץ
32
 
 
צ'רביונקה-לשצ'יני
Czerwionka-Leszczyny
28,401 מחוז ריבניק
33
 
 
פשצ'ינה
Pszczyna
25,985 מחוז פשצ'ינה
34
 
 
לובלינייץ
Lubliniec
24,244 מחוז לובלינייץ
35
 
 
לז'יסקה גורנה
Łaziska Górne
22,487 מחוז וודז'יסלאב
36
 
 
רידולטובי
Rydułtowy
21,838 מחוז וודז'יסלאב

מחוזות עריכה

בשלזיה ישנם 36 מחוזות, מתוכם 19 ערים מחוזיות.

מחוזות שלזיה
 
סמל שם אוכלוסייה (2014)[9] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
 
קטוביץ
Katowice
303,314 164
 
צ'נסטוחובה
Częstochowa
231,527 159
 
סוסנוביץ
Sosnowiec
210,249 91
 
גליביצה
Gliwice
184,993 133
 
זאבז'ה
Zabrze
177,815 80
 
ביילסקו-ביאלה
Bielsko-Biała
173,462 124
 
ביטום
Bytom
172,762 69
 
רודה שלזיה
Ruda Śląska
141,090 77
 
ריבניק
Rybnik
140,094 148
 
טיכי
Tychy
128,698 81
 
דומברובה גורניצ'ה
Dąbrowa Górnicza
123,774 188
 
חוז'וב
Chorzów
110,538 33
 
יאבוז'נו
Jaworzno
91,073 152
 
יאסצ'מביי-דרוי
Jastrzębie-Zdrój
91,073 85
 
מיסלוביצה
Mysłowice
75,028 65
 
שימיינוביצה שלונסקיה
Siemianowice Śląskie
68,658 25
 
ז'ורי
Żory
62,015 64
 
פייקרי שלונסקיה
Piekary Śląskie
56,978 39
 
שוויינטוחלוביצה
Świętochłowice
51,722 13
מחוזות רגילים
 
מחוז צ'שין
powiat cieszyński
177,696 730 12 צ'שין
 
מחוז ביילסקו
powiat bielski
160,952 458 10 ביילסקו-ביאלה
 
מחוז וודז'יסלאב
powiat wodzisławski
157,835 286 9 וודז'יסלאב שלזיה
 
מחוז ז'יבייץ
powiat żywiecki
153,070 1040 15 ז'יבייץ
 
מחוז בנדין
powiat będziński
150,928 364 8 בנדין
 
מחוז טרנובסקיה גורי
powiat tarnogórski
138,386 644 9 טרנובסקיה גורי
 
מחוז צ'נסטוחובה
powiat częstochowski
135,478 1522 16 צ'נסטוחובה
 
מחוז זוויירצ'ה
powiat zawierciański
121,357 1002 8 זוויירצ'ה
 
מחוז גליביצה
powiat gliwicki
115,349 664 8 גליביצה
 
מחוז רטיבור
powiat raciborski
109,478 543 8 רטיבור
 
מחוז פשצ'ינה
powiat pszczyński
109,065 471 6 פשצ'ינה
 
מחוז מיקולוב
powiat mikołowski
96,039 233 5 מיקולוב
 
מחוז קלובוצק
powiat kłobucki
85,476 888 9 קלובוצק
 
מחוז לובלינייץ
powiat lubliniecki
77,119 822 8 לובלינייץ
 
מחוז ריבניק
powiat rybnicki
77,024 223 5 ריבניק
 
מחוז מישקוב
powiat myszkowski
72,037 479 5 מישקוב
 
מחוז ביירון-לנדז'יניי
powiat bieruńsko-lędziński
58,723 158 5 ביירון

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
  2. ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
  3. ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
  4. ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
  5. ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
  6. ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
  7. ^ Dane Klimatyczne
  8. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Śląskie
  9. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, śląskie