סוסנוביץ
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
| |
סוֹסְנוֹביץ (בפולנית: Sosnowiec (מידע • עזרה)) היא עיר בפרובינציית שלזיה, בדרום-מערב פולין, על יד נהר פשימשה. היישוב קיים ככפר משנת 1780, אך הוכר רשמית כעיר 1902. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין קטוביץ, גליביץ ובנדין, הפכה העיר לצומת דרכים חשוב. סוסנוביץ קרובה לעיר החשובה בנדין, שקיימת מעל 500 שנים, ושהתקיימה בה קהילה יהודית עוד מהמאה ה-13. על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.
| |||
 | |||
| הכיכר המרכזית | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 שלזיה | ||
| ראש העיר | Arkadiusz Chęciński | ||
| תאריך ייסוד | 1902 | ||
| שטח | 91.06 קמ"ר | ||
| גובה | 250 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 214,488 (נכון ל־2013) | ||
| קואורדינטות | 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E | ||
| אזור זמן | CET | ||
| www.sosnowiec.pl | |||
יהדות סוסנוביץעריכה
בשנת 1860 הגיעו יהודים ראשונים לעיר, ורכושו מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה. היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר.
המשורר חיים נחמן ביאליק, עבד בעיר כמורה לעברית במשך 3 שנים.
הפוגרום ב-1904עריכה
בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה, נערך פוגרום ביהודי העיר בשנת 1904. יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר פשימשה לשם עריכת הווידוי על החטאים. בעת עריכת התשליך יִדּוּ גויים אבנים לכיוון המתפללים. אבן פגעה באחד המתפללים היהודים, שזרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים, והאבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות הפגיעה הקלה, השמועה עשתה לה כנפיים. ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש בשדה קוצים בכל העיר סוסנוביץ. החלה התנפלות על בתי היהודים. הפולנים שדדו את חנויות היהודים, הכו יהודים ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופות. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: "זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות", הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרה[1].
בשואהעריכה
ערך מורחב – גטו סוסנוביץ
הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר[2] רובם נשלחו על ידי הנאצים למשרפות.
אישים יהודים ילידי העירעריכה
- חתן פרס ישראל נתן גולדבלום.
- הסופר יחיאל די נור.
- איש המחתרות בנימין זרעוני
- המשורר, חתן פרס ישראל, חיים חפר.
- חבר הכנסת והאדריכל משה חריף.
- הפסל אהרון פריבר.
- המעצב הגרפי יעקב צים.
- הפסנתרן והמלחין ולדיסלב שפילמן.
רבנים ידועים בעירעריכה
- הרב יהושע מאוסטרובא, חותנו של יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלא.
- הרב שלמה שטענציל, המוכר בכינוי "הגאון מסוסנוביץ" - היה ראש ישיבה ודיין בעיר. חיבר את הספרים "קהלת שלמה" ואת הספר בית שלמה.
- הרב לייבוש גיטלר, מרבני העיר פינטשוב.
- הרב יצחק גליקמן - הוסמך על ידי הגאון אטינגר והרב שלום מרדכי שבדרון, כונה העילוי מזאלקבא. צאצא ישיר לרב אשר ישעיה רובין אדמו"ר מרופשיץ. שימש כדיין ואחר כך רב העיר במשך 28 שנים, משנת 1902 עד שנת 1930. היה קרוב משפחה של ומחסידיו הגדולים של הרבי מבעלז. חתנו של האדמו"ר אלתר מאיר דוד הלוי רוטנברג. הקים ישיבה, ובביתו נהג לערוך טיש חסידי. היה בעל רוח הקודש נפטר בט"ז בחשוון צר"ת.
- הרב יהושע גליקמן, רב ודיין בקהילה, המשיך את הנהגת הרבנות בעיר אחרי מות אביו נרצח בשואה.
- האדמו"ר נפתלי צבי גליקמן, בנו של הרב יצחק גליקמן, היה לרבה של סוסנוביץ יחד עם הרב אנגלרד מיד אחר השואה, דאג לעגונות ועודד את היהודים השבורים. לאחר פוגרום שעשו פולנים בסוסנוביץ והקהילה ניצלה בזכות ארגון השומר שחילק כלי נשק לגברים, החליט להגר לארצות הברית, שם התקבל בעצת הרב משה פיינשטיין כאדמו"ר מסוסנוביץ קוידנוב, והקים בית כנסת "זיכרון קדושים" לזכר הקהילה שנרצחה בסוסנוביץ. עלה לישראל בתשל"ג והיה רב בית הכנסת תפארת ישראל בחיפה. נפטר בט' טבת תשנ"ג.
- הרב אברהם גאנצוויך - שימש כרב וכדיין במשך שנתיים.
- הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב - כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין אחרי פטירת מאיר שפירא עד לסגירתה בשנות השואה.
- הרב שלמה זאב צווייגענהאפט - הוסמך להוראה על ידי הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, כיהן כראש השוחטים דמדינת פולין, ולאחר השואה שימש כרבה של העיר הנובר ושל מדינת סקסוניה התחתונה (נידרזאקסן)
- הרב שלמה חנוך רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי בחסידות ראדומסק.
- הרב ישעיהו אנגלרד - רבה של סוסנוביץ עד שנרצח בכ"ט באייר ה'תש"ב[3].
- האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין - מילא את מקום אביו כרב העיר לאחר השואה, בין השנים ה'תש"ה - ה'תש"ח.
קישורים חיצונייםעריכה
- מאיר שמעון גשורי (עורך), ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, בספריית העיר ניו יורק, "ספר סוסנוביץ והסביבה", 1973
- ספר יזכור לקהילת זגלמביה, בספריית העיר ניו יורק, "פנקס זאגלעמביע"
- "סוסנוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)
- סוסנובייץ (Sosnowiec), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "סוסנוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי