סוסנוביץ
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. | |
סוֹסְנוֹביץ' (בפולנית: Sosnowiec) היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פְּזֶ'מְשָה (Przemsza). ההתיישבות במקום הוגדרה ככפר בשנת 1780, אך סוסנוביץ הוכרה רשמית כעיר בשנת 1902. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין - קטוביץ, גליביצה ובנדין, הפכה סוסנוביץ לצומת דרכים חשוב. סונוביץ ממוקמת בחלק המזרחי של אזור התעשייה שלזיה העליון, והיא אחת הערים של מחוז קטוביץ המונה אוכלוסייה כוללת של 2.7 מיליון אנשים; אוכלוסיית סוסנוביץ מונה כ-189,178 תושבים נכון לדצמבר 2022[1].
| |||
 | |||
| הכיכר המרכזית | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 שלזיה | ||
| תאריך ייסוד | 1902 | ||
| שטח | 91.06 קמ"ר | ||
| גובה | 250 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 185,930 (30 ביוני 2024) | ||
| קואורדינטות | 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| www.sosnowiec.pl | |||
יהדות סוסנוביץ
עריכהבשנת 1860 הגיעו יהודים ראשונים לעיר, ורכשו מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה.[דרוש מקור] היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר.[דרוש מקור]
המשורר חיים נחמן ביאליק, עבד בעיר סוסנוביץ' כמורה לעברית במשך 3 שנים.
הפוגרום ב-1904
עריכהבשנת 1904 נערך פוגרום ביהודי העיר בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה. יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר לשם עריכת הווידוי על החטאים. בעת עריכת התשליך יִדּוּ גויים אבנים לכיוון המתפללים. אבן פגעה באחד המתפללים היהודים, שזרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים, והאבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות הפגיעה הקלה, השמועה עשתה לה כנפיים. ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש בשדה קוצים בכל העיר סוסנוביץ. החלה התנפלות על בתי היהודים. הפולנים שדדו את חנויות היהודים, הכו יהודים ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופות. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: ”זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות”, הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרה[2].
בשואה
עריכה
ערך מורחב – גטו סוסנוביץ
הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר[3] רובם נשלחו על ידי הנאצים למשרפות.
יהודים ילידי המקום
עריכה- רב העיר נהריה הרב ישעיהו מייטליס
- חתן פרס ישראל נתן גולדבלום.
- הסופר יחיאל די נור.
- איש המחתרות בנימין זרעוני
- המשורר, חתן פרס ישראל, חיים חפר.
- חבר הכנסת והאדריכל משה חריף.
- הפסל אהרן פריבר.
- המעצב הגרפי יעקב צים.
- הפסנתרן והמלחין ולדיסלב שפילמן.
- הצייר והפסל שלום שכוי(קוקוטק).
רבני העיר
עריכה- הרב אריה לייב גיטלר (נפטר ב-1888).
- הרב אברהם מאיר גיטלר, בנו וממלא מקומו של הרב אריה לייב (נפטר ב-1925). כיהן במשרתו 37 שנה.
במשך שנים רבות נאלצו האב ובנו להסתפק בתואר 'מורה הוראה', מכיוון שיהודי סוסנוביץ היו כפופים לקהילת בנדז'ין, ורק כשהקהילה זכתה לעצמאות נתמנה הרב אברהם מאיר לרב.
בשנת 1900 נתמנה כ"רב מטעם" ר' דוד שטיינזלץ (נפטר ב-1921). בשנת 1902 נבחר הרב יצחק גליקמן לדיין בקהילה, תוך עקיפתו של הרב גיטלר, מעשה שעורר מחלוקת בעיר. נפטר ב-1929.
- הרב ישעיהו אנגלרד - נרצח בכ"ט באייר ה'תש"ב[4].
- האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין - בנו של הרב ישעיהו. כיהן כרב העיר לאחר השואה, בין השנים ה'תש"ה - ה'תש"ח.
רבנים ידועים בעיר
עריכה- הרב שלמה שטענציל, המוכר בכינוי "הגאון מסוסנוביץ" - היה ראש ישיבה ודיין בעיר. חיבר את הספרים "קהלת שלמה" ואת הספר בית שלמה[5].
- הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב - כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין אחרי פטירת הרב מאיר שפירא עד לסגירתה בשנות השואה.
אדמו"רים
עריכה- רבי אלטר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן, שהגיע מארץ ישראל וכונה "הרבי הירושלמי". נפטר ב-1933 וארונו הועלה לארץ ישראל.
- רבי מרדכי אלעזר מנחם בידרמן, קרובו וחתנו של הרב אלטר מילא את מקומו. נספה בשואה.
- רבי דוד פרדס בן רבי מרדכי מסטשוב (נפטר ב-1922), מתלמידי "החוזה מלובלין".
- רבי אליעזר פינקלר (נפטר ב-1937), משושלת חסידי ראדושיץ.
- רבי פנחס יששכר פינקלר, בנו של רבי אליעזר, המשיך את האדמו"רות. נספה בשואה.
- רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ, האדמו"ר מרדומסק, התיישב בסוסנוביץ לאחר מלחמת העולם הראשונה ומשך אחריו אלפי חסידים. נספה בשואה.
לקריאה נוספת
עריכה- מ. צאנין, סוסנוביץ, בנדין, קאטוביץ בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 293–298 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סוסנוביץ (בפולנית, באנגלית ובאוקראינית)
סוסנוביץ, ברשת החברתית פייסבוק
סוסנוביץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סוסנוביץ, ברשת החברתית אינסטגרם
סוסנוביץ, באתר פינטרסט- מאיר שמעון גשורי (עורך), ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, בספריית העיר ניו יורק, "ספר סוסנוביץ והסביבה", 1973
- ספר יזכור לקהילת זגלמביה, בספריית העיר ניו יורק, "פנקס זאגלעמביע"
- "סוסנוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)
- סוסנובייץ (Sosnowiec), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "סוסנוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי
- סוסנוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סוסנוביץ (שלזיה, פולין), דף שער בספרייה הלאומית- סוסנוביץ, מרכז מורשת יהדות פולין
הערות שוליים
עריכה- ^ GUS (2023). "Rocznik demograficzny 2023" (PDF). www.stat.gov.pl. נבדק ב-2024-01-24.
- ^ הדיווח הופיע בעיתון הגרמני של הסוציאליסט היהודי יוליוס מוזס "General Anzeiger für die gesamten Interessen des Judentums".
- ^ על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.
- ^ ראו ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, וכן אלה אזכרה חלק ששי
- ^ חידושי הגאון מסוסנוביץ, ירושלים ה'תשע"ג, תולדות המחבר דף 16
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) ורשה  קרקוב | |||||||||
| 1 | ורשה | מזוביה | 1,860,281 | 11 | קטוביץ | שלזיה | 285,711 | .jpg) לודז'  ורוצלב | |
| 2 | קרקוב | פולין קטן | 800,653 | 12 | גדיניה | פומרניה | 245,222 | ||
| 3 | לודז' | לודז' | 672,929 | 13 | צ'נסטוחובה | שלזיה | 213,107 | ||
| 4 | ורוצלב | שלזיה תחתית | 670,642 | 14 | ראדום | מזוביה | 201,601 | ||
| 5 | פוזנן | פולין גדול | 546,859 | 15 | טורון | קויאוויה-פומרניה | 198,273 | ||
| 6 | גדנסק | פומרניה | 486,022 | 16 | ז'שוב | פודקרפצקיה | 195,871 | ||
| 7 | שצ'צ'ין | פומרניה המערבית | 396,168 | 17 | סוסנוביץ | שלזיה | 193,660 | ||
| 8 | בידגושץ' | קויאוויה-פומרניה | 337,666 | 18 | קיילצה | שוויינטוקז'יסקיה | 186,894 | ||
| 9 | לובלין | לובלין | 334,681 | 19 | גליביצה | שלזיה | 174,016 | ||
| 10 | ביאליסטוק | פודלסיה | 294,242 | 20 | זאבז'ה | שלזיה | 170,225 | ||